קו ישר עובר בין כתובות הנאצה שרוססו על דלתם של זוג הומואים מתל-אביב, לבין פעולות הגירוש והרדיפה של פליטים בדרום העיר. כאשר הרשות השופטת מתייחסת לפליטים ומסתננים כרצף מספרים אקראיים שאינם זכאים אפילו להיות מיוצגים בשמם, לא פלא שהרשות המחוקקת מתקינה חוק שמתחמק מלקרוא להורים הומואים בשמם ורמות האלימות עולות / דעה

היום מלאו חמש שנים למותו של ד"ר גדעון הירש, אחד הפעילים המרכזיים במיגור מגיפת האיידס בישראל ומי שהוביל את המאבק בסטיגמות ובדעות הקדומות כלפי נשאים בארץ

עמוד השער הוא הנדל"ן היקר ביותר של כל עיתון: הוא צריך ללכוד את העין, לעורר תגובה מיידית ולעודד אותנו להעמיק בין הדפים. בסדרת כתבות נצא לסיור בשערי עיתונים, מגזינים וכתבי עת מרחבי העולם, נבחן כיצד מיוצגים נושאים להט"בים במדיה ומה הדבר אומר על החברה, התרבות ויחסן אל הציבור הגאה. והפעם: שעריו המורכבים והמתוחכמים של ה"ניו יורקר"

הצעת חוק ברית הזוגיות של "יש עתיד", חוק צהר ופונדקאות לזוגות גאים בישראל: התקשורת מוצפת בדיווחים, דעות ומידע, אך בפועל לא ארע שום דבר בעל משמעות אמיתית, מיידית ופרקטית לקהילה הגאה. סקירה מקיפה של ההתפתחויות האחרונות בתחום ההורות והנישואים הגאים בישראל

אוצר השירים של אילן שיינפלד, שייראה אור בקרוב, הוא תיעוד מקיף ויוצא דופן של כתיבה הומואית ישראלית גאה, מורכבת ורחבת היקף. בחרנו מתוכה מספר שירים שמזמינים את הקורא למסע אישי ובו בזמן גם אוניברסלי, בעולם היחסים ההומוסקסואלי הישראלי והעברי

פעילי קהילה מרכזיים במרצ קראו לבוחרים שלא להצביע לרשימת מרצ בעיר, משום שלטענתם "העומדים בראשה התנכלו לפעילי מרצ הלהט"בים ומפנים את הגב לערכי שלטון החוק ולאג'נדה הירוקה"