הרשויות בנפאל צפויות לסגור לחלוטין את האפשרות לפונדקאות במדינה. שני מסלולים עיקריים מסתמנים כעת כאלטרנטיבה לזוגות חד מיניים: מקסיקו וארה"ב. עידן נצר, שבנו נולד לפני שבועיים בפונדקאות במקסיקו: "זו הייתה אלטרנטיבה לעלויות הגבוהות של ארה"ב"

ועדת השרים דחתה את ההצבעה בנושא הצעת חוק הפונדקאות בשלושה חודשים, כך שתיפול על פגרת הכנסת ולא תתקיים בעתיד הקרוב. ב"יש עתיד" מאשימים: "זו השיטה החדשה של ממשלת נתניהו למסמוס הצעות חוק פרו-להט"ביות"

"להכתים את האושר של ההורות בתוויות של סבל שברוב המוחלט של תהליכי הפונדקאות לא קיים, יהיה עוול כלפי ההורים. אף הורה לא בוחר לא להצליח להביא ילדים לעולם – בין אם עקב מחלה, בין אם מדובר בזוג חד מיני, בין אם מדובר בהורה יחידני. כפונדקאית, ידעתי את האתגרים והקשיים, ושמחתי לקבל אותם עצמי ביודעין ובדעה צלולה" / טור אישי

אם אתה נועל נעליים שיוצרו בשכר מינימום בדרום אמריקה, עובדת במשרה בשביל תאגיד בינ"ל, נוסעת ברחובות שמנוקים ע"י עובדי קבלן ונותן לפיליפיניות לטפל בהוריך - אתה חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובאלית אפילו אם הילד שלך נעשה ונולד בדרך הכי שמרנית שיש. פונדקאות היא רק עוד סעיף אחד במשוואה של כלכלה גלובאלית, וכשהיא נכנסת למערכת הזו, היא מרתיעה בין אם אתה שמרן כמו פייגלין או פמינסטית אורבנית משפירא

סטרייטים נשואים שמזלזלים במאבק לנישואים גאים, אמהות שמעלות תמונות של הילדים שלהן ורגע אח"כ יוצאות נגד הזכות של הומואים להביא ילדים בפונדקאות, תלאביבים שבטוחים שהם מרכז העולם ומבטלים את הפריפריה, אנשים שמטיפים נגד ניצול נשים במדינות העולם השלישי דרך סטטוסים שנכתבים מסמארטפון שיוצר בתנאי עבדות-ילדים. המשותף לכולם הוא האטימות החברתית שיוצרת את העיוורון הפריבילגי

אריאנה, הפונדקאית של בננו מתן, היא חלק מהמשפחה שלנו. אנחנו שומרים על קשר יומיומי, עוזרים זה לזה כשצריך, ובעיקר מבינים שהחווייה של פונדקאות היא משהו ששום כתבה תוקפנית או טוקבק "פמיניסטי" נזעם לא יבין לעולם. היא אמרה לנו שהפונדקאות העצימה אותה, כאשה וכאדם, ועזרה לה לפתח עצמאות וראייה פמיניסטית ומשוחררת יותר / טור אישי

השאלה אם כן פונדקאות או לא מסתירה מאחוריה שאלה אחרת, חשובה לא פחות: האם להיות הורים זו התשוקה שלנו או ניסיון לא-מודע לפתור בעיות רגשיות שאף ילד אינו יכול לפתור? מ"אני אוהב ילדים" דרך "אני לא רוצה להישאר לבד כשאזדקן" ועד "אני רוצה המשכיות" - מה אנשים אומרים לעצמם לגבי ילדים, ומדוע ההורות האוטומטית מגבילה את חופש הבחירה שלנו

זו מציאות חיי מזה שלוש שנים ויותר - קצת כמו של מת מהלך. אחד שרוב קיומו מתמצה בגידול ילדיו ופרנסתם. הנשים המתנגדות לפונדקאות בארץ רואות בחבריי ובי גבר לבן, עשיר, חסר מוסר, המנצל נשים עניות בעולם השלישי כדי להביא לעולם ילדים אומללים, אך המציאות שונה לגמרי. גל השיטנה שלהן מתוזמן ורווי אינטרסים, והוא נובע מבורות וחוסר ידע / טור אישי

המאבק בין הפמיניסטיות לבין הלהט"בים בשאלת הפונדקאות גורם לדיכוטומציה ערכית ומשכיח מאיתנו את האחראיים האמיתיים לבעיה: חברי הכנסת והשרים שלא השכילו להתקין חקיקה המסדירה את הפונדקאות בישראל. התעשייה שהתפתחה סביב הנושא היא כמו תעשיית הבשר הנצלנית והאלימה, אך האשם אינו טמון בהורים או בפועלים - אלא במנגנון עצמו / דעה

הבאתן של הפונדקאיות לישראל כשהסכמתן לכך מעורפלת לכל הפחות, כדי ללדת ילדים להורים ישראלים ולשלח אותן מייד אחר כך בחזרה להודו, מקצינה את המציאות ומעלה לדיון את השאלה - האם מדובר בסחר בבני אדם, ניצול ושעבוד / דעה

משה פייגלין: "לגבר מנפאל הרחוקה שצעק 'המדינה לא עוזרת' - מה אתה רוצה שהמדינה תחלוץ שד ותניק את ילדך?". מרב מיכאלי: "על פונדקאות אפשר - וצריך - להתווכח ולא בטוח שצריך לאפשר אותה בכלל". עירית לינור: מדובר בייצור, מכירה וקנייה של בני אנוש, וייתכן שעוד לא בשלה העת להבין שאין דבר כזה סחר הוגן בבני אדם. האסון ההומניטרי בנפאל העלה למרכז הבמה את הדיון בשאלת הפונדקאות של גברים הומואים, והתגובות החריפות לא אחרו לבוא