דיווח על זוג סלבס ששכרו הומואים כמטפלים לתינוקם, הפך לכותרת צוהלת ב"מאקו גאווה", מלווה בפרשנות מעמיקה ומלומדת, ששזרה משמעות חינוכית לכוונת המשורר הסלבריטאי. איך הפכנו, בעידוד אמצעי התקשורת "הגאים", לקהילה של מתרפסים, עד שכל עצם שזורקים לעברנו, ולו העלובה והדלה ביותר, וגם אם נזרקה מבלי משים, נחשבת בעינינו להישג הראוי להלל ולהילולה?

אדם זר שאני לא מכיר החליט לרסס אותי בתרסיס פלפל רק בגלל שראה אותי מפגין חיבה לבן מיני. השנאה שראיתי בעיניים שלו, כאשר הוא תקף אותי, מטרידה אותי. בפרט כאשר אנשים דוגמת קלמן ליבסקינד ונפתלי בנט, מאשימים את הקהילה הגאה באלימות ומלבים את השנאה כלפי כל מי ששונה ואחר מהם / דעה

זהו, גבירותיי ורבותי. המאבקים הסתיימו. אפשר לאחסן את דגל הגאווה עמוק בארון. לסגור את בית דרור, את איגי, את האגודה. לנתק את קווי התמיכה והעזרה ללהט"בים, כי אין בהם צורך יותר. לפי הליכוד, ראש ממשלתנו אמר "הומואים ולסביות", ולכן אנחנו צריכים לקפוץ לדום, לנשק את רגליו ולומר תודה, כל הדרך אל הקלפי. אבל השנה היא 2015, ונמאס להסתפק באמירות ריקות מתוכן, נבובות וחסרות משמעות. ועל הדרך להבין שה"ברכה" הידידותית של נתניהו לקהילה מעידה בעיקר על הסיכון שהמפלגה הזו משקפת ללהט"בים בישראל / דעה

מזה מספר חודשים זורם לקליניקה גל פניות מגברים סטרייטים בני 40, המבקשים לבחון היבטים שונים בזהות המינית שלהם. הדבר קשור לצעד האמיץ והחשוב של דרור רפאל שיצא קבל עם ועדה מהארון, ובכך ביטא קול שלא מרבים לשמוע - יציאה מהארון של גברים ונשים בעלי משפחות, שלא מסתיימת בקטסטרופה - כי אם בדיוק ההיפך

"מעולם לא הצהרתי על נטייתי המינית באופן ציבורי, עד לרגע זה", כתב טים קוק במאמר שפרסם בביזנס וויק. "אז הרשו לי להיות בהיר וברור: אני גאה להיות הומו, ואני מחשיב את היותי הומו כאחת מהמתנות הגדולות ביותר בהן אלוהים ברך אותי"

הפמיניסטיות המציאו את השיק ולא ההיפך. הן יצרו את השפע והמגוון האדיר של הנשים שיש בעולם הזה, שמאמינות בעוצמת האישה ובזכותה הבסיסית לחופש. כתבה בעיתון שלימדה אותנו ש"פמיניזם יכול להיות שיק", הרגיזה את גל בראון

הקהילה הטרנסג'נדרית מפגינה התנהלות של כת, הורמונים משבשים את דעתם של טרנסים, הורים צריכים לאשר תהליך שינוי מין ואשה היא בעצם גבר - עד שהעיתונאית תחליט אחרת. וכדי להפוך את הכתבה לפארודיה מושלמת, יש גם תמונה של דראג קווין. כתבתה של אורלי וילנאי על צעירה שהוריה מבקשים למנוע ממנה לעבור ניתוח לשינוי מין היא דוגמה מאלפת למה שקורה כשמזניחים את עקרונות האתיקה ויסודות העבודה העיתונאית

מדוע לא רואים בתקשורת הכללית פרסומת לכימותרפיה, אבל כן מפרסמים תרופה ל-HIV לקהילה ההומואית? איך קורה שמקלים ראש בחיים עם איידס, ומה זה אומר עלינו, כחברה, כשנשא שמקבל כסף מחברת תרופות מתוודה שהוא רק מחכה לחזור לעשות סקס לא מוגן? / דעה