באפשרותך לאפס את סיסמתך באתר GoGay.
להמשך התהליך יש להזין את כתובת המייל עמה נרשמת לאתר וללחוץ על כפתור אישור.
מייל עם הוראות ופרטים נוספים יישלח לכתובת שציינת.
כלהט"בים אנחנו נולדים אל תוך מציאות לא שגרתית, שבה הרבה דברים פתוחים, הרבה אפשרויות חדשות ודרכים שאנחנו צריכים ויכולים לגלות. אם נדע לחיות את הרגע הנכון, לקבל את מה שיש לעולם להציע לנו - נוכל לחיות חיים עמוקים יותר, מספקים יותר, טובים יותר ומלאי משמעות
מעולם לא הרגשתי משיכה לגברים, אבל לפני כשנתיים הבנתי שאני הולך ומתאהב בשותף שלי לדירה. זה לא נעלם, רק הלך והתחזק, ולבסוף הוביל לרגע שבו הייתי צריך להחליט: האם אני מרשה לעצמי לאהוב גבר? / טור אישי
"תדאגו לייצר שמחות בחיים, כי הצרות כבר יגיעו לבד", אמרה לי אמא של חברה, ושינתה את נקודת המבט שלי על החיים. החלטתי שמוכרחים להיות שמח, ושאפשר לשנות את החיים, על ידי שינוי נקודת המבט שלנו עליהם
בערב ההוא הנורא, של הרצח בברנוער, פתאום היכתה בי ההכרה הזו, הקשה: אני עם הבושה גמרתי. התאמנתי מול הראי בלומר "הבן שלי הומו", הצטרפתי לתהל"ה, התחלתי להתנדב במרכז הגאה, ויצאתי למסע מרתק, מלמד ומרגש ששינה לי את החיים
ממש לאחרונה, התחלתי לחשוב על המרחק שעשיתי בין לקבל כמובן מאליו את כל מה שחינכו אותי עליו כנערה דתייה: צייתנות, צניעות וויתור, לבין לשאול את עצמי ואת כולםן שאלות. כשהייתי קטנה היה ברור מי הטובים ומי הרעים, היה ברור מה מותר ומה אסור, היה ברור שיש סיבה לכל דבר. זאת אומרת, לפחות ככה גודלתי, במחשבה שיש אלוהים ויש דרך אחת שנכונה. באיזשהו שלב הבנתי שאני לא מאמינה שיש דבר כזה ולאט לאט מצאתי את הדרך שלי
פתח את הגריינדר, צא מתל-אביב, סע דרומה או צפונה, העיקר שתתרחק מבירת ההומואים, המַכַּה של האוחצ'ות הים תיכוניות, הציע העורך. אז עליתי על האוטו, לתור את הארץ בחיפוש אחר גבולות הקהילה, ובדרך אל הפריפריה הנידחת איבדתי את כולם - כמיטב הקלישאות - רק כדי למצוא שוב את עצמי האובד על איזו דיונה
לפני שש שנים השתכנעתי להתגבר על טראומת ילדות ולחדש את יחסי האמון שלי עם כלבים. מישמיש, שהפך לאהבה גדולה ומרכזית בחיי, לימד אותי שיעור חשוב באהבת בעלי-חיים והראה לי את הדרך לתיקון כאבי הילדות שלי
היציאה שלי מהארון לא חידשה לתלמידים שלי שום דבר. הם לא טיפשים, הם יודעים לחפש את הפייסבוק של המורים שלהם. ובכל זאת, יש הבדל בין מצב שהתלמידים רק יודעים שהמורה הומו, למצב שבו המורה שם את זה על השולחן, בגלוי, כדי שיהיה ברור שזה לא טאבו / טור אישי
"איך אתה יכול להיות גם דתי וגם הומו", שואלים אותי הומואים שאוחזים במעין אמונה דתית משלהם. הם מנסים לשכנע אותי לעזוב את הדת ואת האמונה שלי, מסרבים לצאת איתי - לא בגלל הקשיים אלא רק בגלל שאני אדם מאמין, וטורחים להסביר לי שהבחירה שלי "חסרת כל היגיון" / טור אישי
לקחתי על עצמי השנה את היוזמה לעמוד בראש ארגון 'מצעד הגאווה והסובלנות בראשון לציון', העיר שלי. המטרה היא להזכיר לכולנו שהמאבק לשוויון זכויות חברתי נמשך כל הזמן - גם בתקופה של מצוקה ביטחונית / שחר הדר
"מדוע כבוד הרב שאני מעריך, יודע ומאמין בדרך שהוא מוביל, בדרך שעשה להכיר בקהילה בישראל, אינו יכול להשיר מבט אל המציאות כמו שעושים חברי שאינם דתיים פחות מכבוד הרב, ולהגיד ביושר - רבותי, זוגות בני אותו המין, כן, גם הם, משפחה" / קובי הנדלסמן
בעבר פרסמתי ב-GoGay מאמר דעה בו התנגדתי למצעד הגאווה, וטענתי שאם אנחנו רוצים זכויות, אנחנו צריכים להפסיק לצעוד. שמונה שנים אחרי, אני מבינה כמה טעיתי, וכמה למדתי בתהליך הארוך והמורכב שעברתי עם עצמי ועם הקהילה כולה בשנים האחרונות / גל בראון
הייתי נער די בודד ומתבודד, בלי חברים, שכלוא בתוך כלוב וחושש מעצמו ומהזהות המינית שלו. היום, אני לוקח חלק בפעילויות חוש"ן באשדוד, כדי להחזיר חוב ישן לנער הפוחד והעצוב שהייתי, וכדי שהחוויה הזו לא תקרה לאחרים
חשוב לי לציין את היום הזה כי אני זוכרת איך זה להיות ילדה טרנסג'נדרית שאין לה מילים להסביר לעצמה את מה שהיא מרגישה. אני זוכרת איך זה להרגיש לגמרי לבד בעולם ושלאף אחד אין את התשובות לשאלות שלא העזת לשאול. אני זוכרת איך זה לפגוש עוד א/נשים שהם כמוני בפעם הראשונה
מעולם לא שנאו אותי, מעולם לא איחלו למותי. כל הדיבורים על הומופוביה, זריקת ביצים וחיים בפחד נראו לי קיימים רק בסרטים של במאי קולנוע מלודרמטיים. הכל השתנה אתמול, כשברגע אחד, הצלפה של מציאות ניפצה את הבועה. לצערם של ההומופובים, הם הסתבכו עם ההומו הלא נכון