הניסיון של יוצאי אתיופיה להיות נחמדים כדי לקבל שוויון זכויות נפסק אתמול ברעש גדול. על הקהילה להצטרף למאבק, בשל נקודות הדימיון שבאפליה ממנה סובלים להטבא"קים ויוצאי אתיופיה כאחד

בטירונות, כשלא יכולתי לתרום דם בגלל שאני הומו, קיבלתי תמיכה מחבריי האתיופים, שבאותו הרגע חלקו איתי את אותו גורל ואת אותה האפליה מצד מד"א. מול מד"א הרגשתי איך הפריבילגיות שלי מוסרות ממני, ולרגע אחד הייתי, כמוהם, לא מספיק טוב בשביל כל מה שהממסד הישראלי מייצג. אמש, בהפגנה הגדולה שלהם, שמחתי לעמוד לצידם ולהחזיר את חובי להם / טור אישי