הליכוד והבית היהודי פועלים להחלשת בית המשפט העליון, במהלך שעלול לפגוע קשות באחד המנגנונים היחידים שעוד נותרו לקידום זכויות הקהילה בישראל. ובכלל - איך אפשר לנהל מאבק גאה לקידום זכויות, כאשר המתנגדים הגדולים ביותר לזכויותינו יושבים בממשלה? / דעה

אני רוצה להבין איפה בדיוק נמצאת אותה "מדינת כל היהודים" שעליה מדברים כל הזמן. זו בטח לא ישראל, נכון? מדינה שמקדמת את ההלכה היהודית ולא מכירה בנישואים שלי ובזכויות שלי - בטח לא יכולה להיות המדינה שלי. איך אנחנו יכולים לראות בישראל בית, אם היא לא מכירה בזכות שלנו להקים כאן בית חופשי משלנו?

ח"כ הנכנס בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) משגר מסר ברור ערב הרכבת הממשלה: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית. אנחנו לא דמוקרטיה ליברלית, במובן הזה של המילה. הממשלה שאני חבר בה תקדם את ישראל כמדינה יהודית"

מסרטון התועבה של "הבית היהודי" נגד נישואים גאים ועד נאום ראש הממשלה לחברי הקהילה - במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלו נושאים להט"ביים למרכז סדר היום הציבורי, ואפשר לקוות שהם ישארו על הפרק. כעת מגיעה שעת המבחן האמיתית לראש הממשלה ולתאים הגאים, שצריכים להפעיל לחץ חזק על הנבחרים ולדרוש לקיים את ההבטחות שפיזרו טרם הבחירות. פרשנות

אדם זר שאני לא מכיר החליט לרסס אותי בתרסיס פלפל רק בגלל שראה אותי מפגין חיבה לבן מיני. השנאה שראיתי בעיניים שלו, כאשר הוא תקף אותי, מטרידה אותי. בפרט כאשר אנשים דוגמת קלמן ליבסקינד ונפתלי בנט, מאשימים את הקהילה הגאה באלימות ומלבים את השנאה כלפי כל מי ששונה ואחר מהם / דעה

"זה היה מפחיד, חטפנו מכות רציניות - ובסוף השוטרים עיכבו אותנו ולא את התוקפים", תיארה הלילה עדי סדקה את האירוע האלים בכנס המפלגה במרכז הקונגרסים בעיר. "ברגע שראיתי שמרימים יד על הבת זוג שלי ובכלל מתנהגים באלימות כלפינו שבאנו למחות, גם נבהלתי וגם זעמתי. אך מהר מאוד הבנתי שזה נהיה מסוכן ממש"

אנו עדים להתעוררות אמיתית וספונטנית נגד הבית היהודי: במפגשים, בכינוסים, וכעת גם בבתי הספר. הקהילה הגאה מפסיקה לשתוק, ולא מחכה בשקט לקבלת זכויות, אלא נאבקת כדי לקבל את השוויון שמגיע לנו. מדובר במלחמה של ציבור מדוכא שסוף סוף קם על הרגליים ועונה לתוקפיו

לידיעת ינון מגל ("הבית היהודי"): הומופוביה היא לא רק לזרוק לילד "אבא ש'ך מתחנגל". הומופוביה היא גם לשאול שאלה שבבסיסה יש האשמה, בידול, התנשאות ושפיטה

תפגינו נגד הבית היהודי. באמת. אבל תזכרו שגם לדעה שלהם יש מקום. אסור להתפרץ להם לכנסים ולנסות להפסיק אותם באלימות. אנחנו כן צריכים להיות החבר'ה שמגיעים לדיונים, שמפגינים, שמעורבים. בואו נעביר את הכח האדיר שיש לנו מהרחוב לאולם הדיונים. נהיה רציניים, שקולים, מאופקים וגם מהממים, כמו שרק אנחנו יודעים להיות

בעולם של האורתודוקסיה המוסלמית קיים מס ושמו ג'יזיה – הוא הוטל על יהודים ונוצרים כדי להזכיר להם שמותר להם לחיות, אבל בתנאים נחותים ולא שווי זכויות. מתברר שלדוקטרינות אפלות מהסוג העתיק יש תחיה מחודשת בבית היהודי, שמאפשרת ללהט"בים להתקיים, אבל רק בקיום מושפל ומדוכא

לא אחת להט"בים חשים זרות בתוך המשפחה שעל פניו מקבלת אותם, אך בפועל צריכים להתמודד עם תחושות כעס, ניכור ודחיה, ועם שאלות על דימוי עצמי ושייכות. הדבר מחריף בעיקר בתקופת בחירות ועימותים בנושאים רגישים ועמוקים

הקהילה הגאה מתקיפה אנשים כמו איילת שקד, אמילי עמרוסי, מנחם בן - ולא חושבת על ההשלכות והנזקים. יש דרך נכונה יותר וטובה יותר לדבר, להגיב, לשכנע - וזו האחריות שלנו כקהילה למצוא אותה / דעה