באפשרותך לאפס את סיסמתך באתר GoGay.
להמשך התהליך יש להזין את כתובת המייל עמה נרשמת לאתר וללחוץ על כפתור אישור.
מייל עם הוראות ופרטים נוספים יישלח לכתובת שציינת.
כולנו מרגישים דחויים בחיים שלנו. זה יכול להיות בזוגיות, בחברות או במקום העבודה. כדי לשנות את החוויה – והמציאות – יש צורך לענות על שלוש שאלות
רבים אינם מבינים מדוע הם לא מצליחים להיות בזוגיות. תשובה לשאלה אפשר למצוא במחשבה שבגלל הזוגיות מפספסים הזדמנויות
במקום בו אנו מתגאים אנו עדיין מתביישים. האמת נמצאת באמצע – בין בושה לגאווה יש מקום שקוראים לו שקט
אנחנו מצפים לדברים מסויימים ואז מתאכזבים, מעבירים ביקורת ואולי מנסים מחדש. אך הבעיה אינה התוצאה אלא הציפייה עצמה, וזה יותר מורכב מכפי שזה (אולי) נשמע
החגים המשפחתיים מחייבים אותנו להתמודד פעם נוספת עם המקום שלנו בתוך המשפחה. עד כמה אנו מרגישים דחויים או רצויים? איך זה מתבטא בתוכנו? וכיצד אנו יכולים לעזור לעצמנו?
התמכרות היא אחד המצבים המוכרים ביותר לכולנו ועם זאת הכי פחות מובנים. רוצים לצאת מזה? אז קודם כדאי להכנס אל תוך זה. החוויה הבסיסית של התמכרות היא שמשהו חסר לי. חוויה פנימית של חוסר שרק משהו חיצוני יצליח למלא אותו. כאן כמובן טמונה הבעיה: מאחר ומשהו חיצוני לעולם לא יצליח למלא חוסר פנימי, אני תמיד אצטרך עוד ועוד מאותו הדבר, וזה לא משנה אם אני מכור לעדשים כתומות, לעוגיות או ל-MDMA.
בחיפוש אחר אהבה אנו עומדים מול הכוח החזק ביותר בתוכנו. פחד זו המילה היחידה שאף אחד לא ממש מדבר עליה כשמנסים להבין מדוע רבים כל כך נשארים לבד
סוגיית השפע והחוסר בחיים שלנו מעסיקה כל אחד ואחד מאיתנו. הדרך לחיות בשפע אמיתי מתחילה עם שיתוף פעולה ומסתיימת עם מילה אחת פשוטה
כולנו רוצים להרגיש ביחד, להמנע מתחושות של בדידות. אך דווקא ברגעי אינטימיות עמוקים אנו עשויים להרגיש בודדים. מדוע? משום שבדידות אינה בהכרח קשורה במה שיש או אין במציאות שלנו
אם פרידות זה הדבר הכי קשה בחיים, מדוע מרגע שאנו נולדים אנו לא מפסיקים להפרד? טור עצוב לרגל התחלה של שנה חדשה
אחד המאפיינים שלנו הוא ציניות, אך ההבדל בינה לבין הומור גדול מכפי שנראה: בעוד האחד פותח את הלב השני מגן עליו מפני פגיעה
גם בעולם הרוח הרגשות שלנו אינם מובנים כהלכה ונתפסים כבעיה שיש לפתור אותה. רק בשנים האחרונות יותר ויותר מורים ומטפלים מבינים כי הרגשות שלנו הם גשר לאלוהי שבתוכנו
לדבר על רוחניות בלי לדבר על אהבה זה כמו לדבר על אוויר בלי לדבר על חמצן. למרות זאת, רק בטור השישי אני מרגיש שהגיע הזמן לרדת לשורש המילה הזו. חמקמקה ככל שתהיה, אהבה חובקת הכל היא דבר שכן אפשר להסביר
הדרך הטובה ביותר להסביר את אחד העקרונות הרוחניים הבסיסיים היא לדבר על הדבר שכולנו מכירים. הקשר בין ההומופוביה בתוכנו לבין זו מחוצה לנו יכול ללמד אותנו על האופן בו החיים עובדים
כולנו רוצים אהבה אבל נוטים שלא למצוא אותה או מאבדים אותה מהר יחסית. אז אולי אנחנו בכלל בורחים ממנה? ואם כן, למה זה קורה?