>  >  > 

זכרון אהובי

זיכרון אהובי מתערפל בעיניי,
בגנים רחוקים, רחוקים מחיי.
ריח גופו עולה בגופי,
בחושך בלאט נלך יחפים,
אל האור.

אל האור שעולה בשדות רחוקים,
שם שטן מזמר את שיריו המתוקים.
אהובי שם ילך כשהרוח תנשוב
וגופו היפה רק יוסיף למכאוב,
של גופי.

ואם עוד נשוב בסופו של השיר,
עם רוח ערב חמה, אל העיר,
משדות רחוקים אל כיכר ורחוב
שם נשים יפתו אותו לאהוב
כל הלילה

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...