>  >  > 

שומר אחי אנוכי

''שלום למניאק. מה שלום המפקד? ''
קול ארסי פנה אליו, מגלגל את המלים בהטעמה מאיימת. מולו עמדו שלושה בחורים ואלות בידם. אחד ביקש לזנק עליו אך הדובר עצר אותו בהינף יד.
''זוכר אותי? את צ'רלי מפלוגה ב' ?
יד הונפה והוא הרגיש את החבטה בצדו הימנית. הוא נערך להגיב. השלושה סגרו עליו בצעד שחצני, טופחים את האלות באגרופם הקמוץ וחושפים את חולשתם. הבטחון המופרז שלהם היה בעוכריהם והראשון שילם את המחיר, כשהוטח ארצה במכת קראטה כואבת.
צ'רלי הרים מוט ברזל חלוד שהיה על הקרקע.

''עד כאן. הסתלקו מכאן. ''
שומר הסף מהמועדון הסמוך התקרב אליהם. צ'רלי הניף לעברו את מוט הברזל ותוך עשירית השניה, מצא עצמו מרוח על האספלט.
הבחור השלישי עשה הערכת מצב מהירה והסיק כי הדבר החכם ביותר מבחינתו הוא לאסוף את חבריו ולהתנדף.

''הכל בסדר?''
''כן. תודה.''
''בוא כנס, נטפל בך.''
אופיר הבחין לראשונה בצריבה מעל גבתו השמאלית והלך אחריו. הם נכנסו לחדר צדדי.
''צור. קרה משהו?''
''זה בסדר, אני מטפל בעניין. ''
צור הוציא ערכה לעזרה ראשונה.
''תגיד לי. במה הסתבכת?''
''הייתי מדריך כלואים. הליצן שבחוץ היה אחד מהמבקרים הקבועים בפלוגה.''

אופיר התקפל בכאב פתאומי.
''הבנתי. פתח את החולצה''
אופיר פתח חולצה וחשף חזה מעוצב, תוצר של שנות עבודה באמנויות הלחימה המזרחיות. צור התפעל.
''בנוי טוב. מתאמן קבוע?''
''בערך. ''
''אחלה. הלוואי שלי היה זמן להיכנס לשיגרה של אימונים.''

החתכים נוקו וחוטאו ואופיר הודה לו. על השולחן ראה ספר מתמטיקה לתלמידי תיכון.
''לומד?''
צור נאנח
''יש לי תעודת בגרות טובה ורק המתמטיקה דופקת אותה. אני מנסה לשפר אבל אין זמן ללמוד וכשיש, אין חשק''
''מתמטיקה זה המקצוע החזק שלי. אם תרצה, אשמח לעזור לך.''
אופיר רשם את מספרי הטלפון שלו ורצה ללכת משם.

''אל תלך. מהנסיון שלי, הגיבור הקטן כבר גייס חבורה של פושטקים שמחכים לך בחוץ. עוד כרבע שעה אני מסיים פה, נלך ביחד.''
''או-קיי.''

כשיצאו משם, ראו מהמכונית של צור את החבורה ממתינה כחמישים מטר מהמועדון עם ברזלים ביד ורצח בעיניים.
''איפה אתה גר?''
''תוריד אותי בתחנה הקרובה. אני כבר אסתדר.''
''עזוב שטיות. אקח אותך הביתה.''
אופיר לא התנגד. הוא התרווח לאחור והשעין את ראשו לאחור. הם הגיעו לכתובת ואופיר הזמין את צור לקפה, מפתה אותו בספר מתמטיקה מצויין שיש לו בדירה למעלה.

הם עלו לדירת סטודנטים טיפוסית, מתהדרת בסלון במבוק מעוספייה.
''שב. מה תשתה?''
''מה יש לך להציע?''
''הרבה. יש לי מכונת קפה משוכללת שהבאתי מהמשרד של אבא שלי.''
''בוא נראה''
המגוון הרחב בלבל אותו והוא ויתר.
''תעשה מה שאתה מרגיש.''

שני ספלי קפה ריחניים הוגשו לשולחן ואופיר סר לחדרו להביא את הספר. הוא התיישב סמוך מאוד לצור כדי להסביר לו על עיקרי הספר וצור שחש רצון עז לגעת בו, נע באי נוחות, מחכה לרמז שיאפשר לעשות את הצעד.
''אני חייב לזוז''
הוא השאיר חצי מהקפה והלך משם, מותיר מאחור את אופיר שלא הבין את מה שקרה עכשיו.

עברה יממה וצור התקשר. שאל לשלומו ואיך מגלידים הפצעים ואם אפשר להיפגש כי יש לו כמה שאלות לשאול.
''בשמחה. תגיע היום. מתי מתאים לך?''
''שמונה בערב, זה יהיה בסדר?''
''אתה לא עובד היום?''
''אתה מתכוון למועדון. לא, אני כבר לא עובד שם. אתמול הוזעקתי לעזור כי השומר הבריז.''
''אחלה. נתראה''
''ביי.''

אופיר תהה אם גם צור בעניינים והחליט לבדוק את הנושא. לפני שהגיע, הניח על שולחן בסלון את עטיפת הסרט ''אלים ומפלצות'' ועיתון שידורים שבה סימן בעיגול אדום ובהבלטה את התכנית ''גאים בעיר'' שמשודרת ביום ששי בחצות. עיתון ישן נפתח בעמודים שבהם שטח כוריאוגרף מפורסם את חייו כהומוסקסואל וגם אלבום התמונות שהכיל רמזים לא מעטים, הונח במקום נראה לעין ונגיש. שדה המוקשים היה פרוש ולא נותר אלא לחכות לפיצוצים.

צור הגיע בגופיה שחורה שהבליטה חיטובים ומכנסי ג'ינס שלא הותירו הרבה מקום לדמיון ואופיר חיכה לו, באותו לבוש בדיוק. כשראו זה את זה, צחוק של מבוכה השתחרר. הדקות הראשונות נראו למתבונן מהצד כמו מחול חיזור של שני טווסים זכרים...

צור התיישב ליד השולחן ונפל לכל המלכודות שאופיר טמן. תגובותיו גילו את דרכו ודי היה במתח שגעש באויר כדי שיבינו שהם רוצים בדיוק את אותו דבר. הבגדים נשרו ושני הגברים העירומים נצמדו זה לזה בלהט ובפראות. חודשי הסתיו שבאו אליהם, ידעו הרבה מספרים. הם עברו לגור יחד ולימודי מתמטיקה התנהלו בחדר השינה. אופיר התגלה כמורה קפדן ותובעני וגם כשצור ניסה לפתות אותו בביצועים חדשים, הוא דרש קודם עבודה והישגים.

צור נכנס להסגר. מועד המבחן התקרב והחששות התחילו להטרידו. הוא הפך להיות קצר רוח ועצבני ולפעמים לבלתי נסבל. הוא ניגש למבחן וחזר מאוכזב, עם תחושות קשות, מצב שלא הטיב את המתח. אופיר נתן לו מרחב והרבה בשעות נוספות, תוהה אם חברו חוגג מהצד, מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה קיימו יחסים כשצור היה שותף להם גם בראשו.


* * *

היום חלף. אופיר כבה את האור במשרדו ויצא הביתה, לעוד ערב רגיל ומתוח.

הוא נכנס לדירה ועשרות נרות דולקים קידמו את פניו והפיצו ריח אקזוטי באויר. מהחדר יצא צור כשרק מכנס מזרחי לגופו ובידיו בגד דומה שאותו הושיט לאופיר. אופיר נזכר כי באחד הלילות הראשונים שלהם, כשהגו בפנטזיות שלהם, הוא פירט את שלו, וזו משוחזרת לנגד עיניו לפרטי פרטים.

אופיר החליף את בגדיו וצור השכיבו על הכריות שנפרשו סלון. הוא הפקיר את גופו לידיו החסונות שיצקו שמן בעל ניחוח חזק על גופו. המגע היה הרבה יותר ממה שדמיין לעצמו. האצבעות החזקות ושטיפלו בו, העבירו חשמל בכל גופו וצמרמורות של עונג גזרו עליו שכרון חושים. האצבעות חדרו אל מתחת למכנס הלבן, משחקות עם השיער שבמפשעה ומתרחקות. אופיר הרגיש שהוא עומד להתפקע. הבד התמלא בשרביט שניעור למלכותו...

צור חייך אליו באהבה ומשך את השרביט הלוהט אל מחוץ לבגד. אצבעותיו שיחקו בעטרה ובכל אורכו, מגרות כל נים וכל עצב. המעשה נמשך ואופיר שהיה באחד רקיעי החשק הגבוהים, לא ראה כיצד הוא ממקם את עצמו מעליו ומקבל לתוכו את הכאב המתוק. אופיר פקח עיניים וראה מולו את הבריון שאהב, מרקד על חלציו בהנאה גדולה.
אופיר התפרק בתוכו, ירה מטחים של זרע ששטף ושהציף. צור הצטרף ושפך את מטענו על בטנו המשומנת של אופיר וקרס.

צור נשכב מעליו ולחש לאוזנו
''זו דרכי לבקש סליחה.''
שבוע אחרי התקבלו התוצאות. צור קיבל 98 במתמטיקה.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...