>  >  > 

שבר ענן - א

הוא מעולם לא הגיע לנקודה שקבענו בה. ישבתי על הספסל
כמו אדיוט מושלם ששוב הופל בפח של משחקי ההכרות הדביליים,
ובהיתי בשמיים המעוננים. כשכבר ראיתי ניצנים של גשם קמתי
ללכת לכיוון האוטו. עוד חצי שעה מהחיים הלכה. שטויות, זה
הרי בטח יקרה לי שוב. זה כבר קרה בעבר, זה קורה עכשיו
וכל הסיכויים שאמשיך לקבוע עם אנשים שלא יופיעו ולתת מספר
טלפון לאנשים שלא יתקשרו.

ואז הוא רץ לקראתי. באמצע שבר הענן הענקי, שנראה כאילו
כעונש משמיים החליט להוריד גשם בדיוק עליו, והרבה. הוא
רץ לקראתי, אדיוט מושלם ורטוב, ומכיוון שאני גם כן
התחלתי להרגיש שהבגדים שלי הופכים לבגד ים פתחתי מהר את
האוטו. הוא עמד ליד האוטו מסתכל עלי נכנס, עדיין מתנשף
ורטוב כהוגן ''אתה נועם?'' הוא שאל-צעק בעוד רעם ענקי
נשמע בשמיים האפורים ''כן, אתה שחר?'' והוא נד בראשו לחיוב
וצעק ''מצטער, יום גרוע, הא? נתקע לי האוטו'' האמת שבשלב
ההוא לא יכולתי לצפות למפגש יותר גרוע מזה, ורחמתי עליו
אז סימנתי לו להכנס לאוטו בעודי נכנס בעצמי.

מצאתי חצי סמרטוט חצי מגבת ונתתי לשחר שהיה רטוב עד
לשד עצמותיו הדי שריריות, כפי ששמתי לב כשחולצתו הרטובה
נדבקה לחזה. אחרי ניגוב הראש הוא חייך אלי חיוך חתיכי בהחלט
עם שתי גומות חן וקמט קטן כזה בזוית העין.

לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. אבל הבנאדם איחר! ובחצי שעה..
ועכשיו הופך את הריפוד של האוטו החדש שלי לבריכת שחייה!
מצד שני הוא התנצל והיה לו תירוץ די סביר. ''אז לאן?'' שאלתי עדיין
מתבונן בו מתנגב. ''איזה דרך להפגש, הא'' הוא אמר הפעם בקול רגוע
ונעים והושיט לי יד גדולה. מהלחיצה שלו הוא כמעט תלש לי את היד.
אחרי זה שם חגורה ונזכרתי ששכחתי לחגור. ''אני גר די קרוב
אז אולי כדאי שנלך אלי''. ציפיתי, האמת, שהוא יציע איזה בית
קפה אבל הוא התעקש לנסוע אליו לדירה. תוך חמש דקות כשגשם
זלעפות יורד עלינו רצנו במהירות אל חדר המדרגות מהרחוב ומשם
לדירה שלו.

שחר פתח את הדלת. הבניין נראה די ישן אבל הדירה שלו היתה
מדהימה ביופייה, הכל נראה חדש לחלוטין. הוא ראה שאני מתפעל
ונזכרתי שהוא סיפר שהוא מעצב פנים. ''דירה ממש יפה'' אמרתי
פוסע עם שלוליות לעבר הסלון. ''שניה אני אביא לך מגבת'' והוא
חזר עם מגבת לבנה גדולה. ''אתה רוצה חולצה?'' הוא שאל בעודי
מתנגב. הייתי רטוב לא פחות ממנו. ''לא זה בסדר, יתייבש''
''טוב לא אכפת לך שאני מחליף בגדים?'' ואמרתי שלא.

התיישבתי בסלון הגדול ושחר הפעיל חימום. תוך רגע הרגשתי
כמו ביום קיץ, בעוד על חלון הזכוכית הענקי התנפלה סופה של
ממש. שחר חזר במכנסי טרנינג, ויצא למסדרון בעודו לובש חולצת
טי לבנה. היה לו גוף מעוצב לא פחות מהדירה שלו! תוך
חמש דקות הוא הכין קפה חם לשנינו והתחלנו לדבר. הוא התחיל
לספר שהוא בן 25, גר לבד, מחפש אהבה, שירת כקצין קרבי ואז
הלך ללמוד עיצוב בחו''ל. ואני סיפרתי שאני חייל משוחרר, ואני
מחפש אהבה, בן 22, ורוצה ללמוד רפואה אלטרנטיבית. בקיר ממול
היו מדפים מלאי ספרים על רפואה אלטרנטיבית ואומנויות לחימה
ככה שכבר מצאנו נושא משותף שלא עלה כשהכרנו אחד את השני
באינטרנט וקבענו להפגש. שנינו עסקנו קצת באומנויות לחימה, אבל
לא ידעתי שהוא, כמוני, מתעניין בתרבויות המזרח בכלל. התלהבתי
משחר עם כל רגע שעבר. הקול שלו היה נעים וגברי כזה, המבט שלו
הפנט אותי, הגוף שלו מגנט אותי. שחר מצידו עשה הכל (והצליח) על
מנת להרשים אותי. מעולם לא הייתי כל-כך מאוהב במישהו אחרי
הכרות כל-כך קצרה. ובהתחשב בזה שחוץ משני נסיונות נפל שניתן
להגדיר כחצי-סטוצים, לא היה לי שום נסיון, ניסיתי לא לפשל עם
שחר, כל-כך רציתי קשר רציני עם מישהו כמו שחר, והנה זה עמד לקרות.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...