חטיבת הצנחנים
חטיבת הצנחנים. צילום: סער.

 >  >  > 

הצנחן שלי - פרק ב'

מוצאי שבת

חזרתי הביתה.
הריח שלך עדין עליי, מתחיל להתפוגג.
גם הטעם שלך כבר התחלף בטעם של קולה.
רק הזיכרון של המגע שלך עוד מורגש. שמור בזיכרון.
בערב יצאתי, השתוללתי.
מועדון, פאב , חתיכים בטרוף.
אני מתבונן בהם, חושב עליך. אתה בטח עדין ישן. אתה בטח חולם על הלשון שלי בישבן שלך...

חזרתי לפנות בוקר.
הלכתי לישון.
לפני שנרדמתי עוד אוננתי עם הזיכרון שלך בראש.

צהרים, כאב ראש אטומי.
אני לא בדיוק יודע למה שתיתי כל-כך הרבה.
אני מתחיל להתעורר לחיים.
אני מתכנן כבר שעה לקום, ללכת להתקלח.

הטלפון מצלצל, אני קם בעצלתיים. עונה.
דממה. ניתוק.
אני מתבונן בשפורפרת. מקלל את מי שזה לא יהיה.
מניח את השפורפרת.
לא יודע אם המטריד חזר לפעול.
ממש לא בראש שלי שהוא יחזור.
מספיק הוא הטריד אותי בטלפון במשך שבוע.
לפחות אם היה יוצא מזה זיון, שיחה ארוטית, משהו...
כלום. רק בלבול מוח.

אני ליד הדלת של המקלחת.
הטלפון מצלצל שוב.
אני חוזר. עונה.
מה זה לא בראש שלי (שגם ככה מתפוצץ) על שטויות.
כן, מה?
שקט.
ניתוק.
מה קורה שם.
שיתפוצץ העולם.
אני מתקלח.
מתייבש ויוצא.

הטלפון שוב מצלצל.
אני שוב עונה.

מה?
סער?
כן.
בועז.

איזה מזל שלא ניתקתי לך בפנים.
יותר מזל שלא שרקתי לך באוזן עם המשרוקית...
זו שיטה אחלה נגד מטרידים.
זה מה שסילק בסוף את המטריד ההוא.
כנראה עשיתי לו חור באוזן...

מה קורה, ילד?
הכל בסדר.
אתה בא לבקר?
כן, הערב.

קבענו.
כמה פשוט וקל.
לפעמים החיים יכולים להיות כל-כך פשוטים.
כל-כך יפים, שרק רוצים.

אני מתרגש. אני מתייחם מידית.
כמה רטט היה בקול שלך.
כמה תשוקה עברה בקו מצד לצד.
אני סופר דקות עד לצאת השבת.
לעזאזל עם ירושלים והדוסים.
בגלל השבת הוא יגיע מאוחר, אין אוטובוסים עד צאת השבת.
ואז עוד שעה עד שיגיע לת''א.
אני כבר אפגוש אותו בתחנה המרכזית...
לא, הוא צריך לחזור הלילה הביתה.
לא, הוא לא יכול לישון אצלי.
אני מסתובב עם זין עומד שעות.
שיגיע כבר.

מוצ''ש.
אני מתייצב בתחנה המרכזית הישנה.
עומד על פיסת המדרכה, ליד השירותים.
ממתין שיגיע האוטובוס מירושלים.
אנשים נכנסים ויוצאים מהשירותים.
חלקם מתבונן, חלקם רומז, חלקם מסתובבים סביב-במעגלים, כמו כרישים...
אני מתבונן בהם ומחייך לעצמי.
אם הם היו יודעים מה אני עומד לפגוש עוד מעט, הם היו רצים למשתנות ומאוננים בטרוף.

מגיע קו 405.
אני סוקר אותו כשהוא נעצר.
רואה אותך עומד ליד הדלת האחורית.
אני מחייך. אתה מחייך חזרה.
הדלת נפתחת.
אני עומד למטה, מתבונן בך. אתה קופץ למטה, כמעט נופל עליי.
אנחנו לוחצים ידיים.

כמעט ושכחתי כמה היד שלך גברית וחזקה.
אני מתבונן לך בתוך העיניים. אתה מושך אותי משם.
אנחנו עומדים בדרך של היורדים. אנשים רוטנים.
אני לא שם לב.
העולם עצר מלכת.
אם זה היה סרט, היה זום פראי, עלינו, כשכול העולם מסביב קפוא.
ואז אתה מושך אותי.
אנחנו לא מחליפים מילה.
שוב, כמו אתמול, אנחנו הולכים ביחד, ללא להחליף מילה.
אני מוביל.
מוצאים חצר חשוכה.
נכנסים.

ברגע שהרחוב נעלם לנו מהעיניים, אנחנו מתנפלים אחד על השני.
אתה מחבק אותי, חזק. אני מתמסר.
נמס לתוך החיבוק שלך.
מתמוסס בין הזרועות השריריות שלך.
מתנשקים.
מתחככים אחד בשני.

הלשון שלך חוקרת לי את מעמקי הפה.
אני חוקר את הפה שלך. היד שלי חוקרת את הבליטה בג'ינס שלך.
אני פותח את כפתורי הג'ינס ביד אחת. השניה עסוקה בלהצמיד אותך לפה שלי.
אני יורד לך. אתה משתולל.
אני מוצץ. אתה דופק.
אתה גומר. משפריץ למרחקים.

אתה יורד לי.
אתה לא טורח להוריד לי את המכנסים.
פותח לי את הכפתורים ומוצץ.
אני נשען על הקיר.
מתמכר לתחושה. לחום. לרטיבות. לשפתיים שלך.
לשפתיים החזקות שלך.
לשפתיים שלך שהתחזקו במשך עשר שנים של נגינה בחליל צד.
אתה מוצץ. אני גומר.
מתחרה אתך בלהשפריץ למרחקים.

מתלבשים. מתנשקים.
יוצאים מהחצר.
אנחנו תופסים מונית.
נוסעים אלי הביתה.
כל הדרך אלי, היד שלי על החבילה שלך. לוחצת. ממששת. משחקת.
אתה נבוך. מנסה להזיז לי את היד.
בסוף אתה נכנע. הבנת שככול שתאבק, נהג המונית רק ישים לב יותר.
אני מוריד את מעיל העור שלי, מניח אותו על המפשעה שלך.
עכשיו אני יכול לשחק איתו ללא חשש...

אנחנו מגיעים אלי הביתה.
רצים במדרגות.
נכנסים.
הכלב שלי נובח.
אתה שונא כלבים, חתולים, בעלי חיים.
אני ממש מאושר מזה.
מרים את החתול ותוקע לך אותו ישר לידיים.
אתה מקלל אותי. אני צוחק.
אתה פשוט סקסי שאתה מקלל. מתעצבן.
אני מנשק אותך.

החתול עדין בידיים שלך. נמחץ בינינו.
החתול מחליט שמספיק לו וקופץ לך מהידיים.
אתה נושם לרווחה. אני מושך אותך לחדר שינה. מפשיט אותך.
אתה מנסה לעזור וחוטף סטירה.

הבעת ההלם והעלבון שנמרחת לך על הפרצוף רק גורמת לי להתייחם יותר.
אני מנשק אותך. מנחם אותך.
אני ממשיך להוריד לך את החולצה. אתה בועט את הנעליים מהרגלים שלך.
אני מוריד לך את המכנסים עד לקרסוליים.
דוחף אותך למיטה.
מוריד לך את המכנסים, משליך אותם לצד השני של החדר.
אתה נשאר בתחתונים. הפעם אתה לובש בוקסרים עם ציורים של סמיילי צהובים, קטנים.
הזין שלך עומד. אני משחק איתו.
כל פעם שאתה מנסה לגעת בי, אני מזיז לך את הידיים.
אתה משתגע מזה. מתעצבן. אני מאושר מזה. מתחרמן.
אני יורד לך. אתה תופס אותי ובקלות מדהימה, זורק אותי על המיטה.
אני על הגב. אתה מתיישב עליי. יושב לי על הזין שעומד לי בתוך הג'ינס.
אתה מתחיל לרכוב עלי. אני מקשית את הגב, מרים את האגן.
אתה מצמיד את הישבן שלך לזין שלי.

אתה מוריד לי את החולצה. אני צובט לך את הפטמות.
אתה מרים את הפנים שלי אלייך. אני מנשק אותך חזרה.
אתה מתרומם. קם מהמיטה.
מושך אותי מהרגלים. משכיב אותי על הקצה של המיטה.
כורע ברך. מתחיל לפרום לי את השרוכים. מוריד לי את הנעליים. מסיר את הגרביים.
מרים את הרגל הימנית שלי לפה שלך.
אתה מוצץ לי את האצבעות של הרגליים. אני נאנח.
אתה מלקק לי את הרגליים. אני מבקש שלא תפסיק.

אתה מתרומם. פותח לי את הג'ינס. במשיכה אחת חזקה מוריד לי אותו עם התחתונים.
אני ערום. אתה עם בוקסרים וזקפה שבורחת מבעד לפתח.
אני מתרומם. מתכופף קדימה. מתחיל למצוץ לך את הראש שברח מקדימה. מכניס יד ומוציא את הביצים שלך. מלקק אותן.
אתה דוחף לי את הראש חזק יותר. אני נושך אותך קלות. אתה צורח וקופץ אחורה.
אני צוחק. אתה מלכסן מבט קשוח.

אני מרצה אותך במילים חמות. אתה כמו עגל שרוצה לינוק מתקרב.
אני חוזר למצוץ. ללקק. אתה חוזר להימתח, לעמוד על קצות האצבעות, לגדול לי בפה.
אני מרים יד, מכניס אצבע אמצעית לתוך הפה שלך. אתה מתחיל למצוץ.
אני ממשיך למצוץ. מוציא את האצבע מהפה שלך. אתה דופק לי את הפה. שתי ידיים אוחזות לי חזק בציידי הראש. שומרות שלא אברח, שלא אוציא.

אני מכניס את היד לתוך התחתונים שלך, מאחור. האצבע האמצעית, זו שרטובה ברוק שלך מאתרת את החור שלך. חודרת בכוח לתוכו. במכה אחת, עד הסוף.
אתה נמתח, נדרך, ממשיך לזיין, להשחיל לי אותו לפה. מגביר קצב. ככול שהאצבע שלי חודרת יותר, כך אתה מגביר את החדירה.

אני משחרר את הראש שלי מהאחיזה, מוציא את האצבע מהחור. אתה מתבונן בי מלמעלה עם סימן שאלה בעיניים. אדום ומזיע.
אני תופס את הבוקסרים מהפתח, מושך אותם למטה. אתה מוציא את הרגליים מהם.
אני נותן לך פקודה להתרחק מהמיטה. אתה נעמד מולי, במרחק.

אני פוקד להסתובב. אתה בחושניות מסתובב, מראה לי את הישבן השרירי שלך.
אני מתבונן ומאונן. אתה משחק עם הכלי שלך, מראה לי את התחת המושלם, מושך את הזין .
אני קופץ מהמיטה. אתה עומד.
אני מתחיל ללקק אותך בצוואר. אתה נאנח.
אני מתחיל ללעוס לך את האוזן, לנשוך את הצוואר, הכתפיים,השכמות. אתה נוהם ממעמקי הבטן.
אנחנו מתקדמים חזרה למיטה,נופלים ביחד.
מתחילים להתנשק.

אתה מתיישב על הזין שלי, מתחכך. אני תופס לך את המותניים, מצמיד אותך לאגן שלי.
אתה מבקש שאני לא אחדור. אני מתבונן בך, מחייך מתוך חלום.
שנינו נכנסים למערבולת.
אני מבקש ממך למצוץ לי. אתה יורד.
אני מרגיש איך זה זז מהביצים, מתכונן להשפריץ. אתה ממשיך למצוץ.
אני מבקש ממך להגביר קצב. מודיע לך שאני הולך לגמור. אתה ממשיך בשלך.
אני מוציא אותו מהפה שלך, גומר לך על הפנים. אתה עוצם עיניים מתמכר לנתזים.
אתה מאונן לעצמך במהירות. משפשף בכוח. אני מעודד אותך במילים.
אתה גומר לי על החזה, הבטן במתחים חמים של זרע סמיך.
החדר מתמלא ארומה של זרע חם.

אני מחליק את היד שלי על הבטן, חזה, אוסף את הזרע. אתה שרוע לידי, חסר נשימה.
אני סוטר לך קלות, היד שלי מלאה מהזרע שלך. אתה מנסה לסובב את הפנים.
אני אוחז בך בכוח, ביד אחת, מערבב את הזרע שלך בשלי. אתה טוען שאני מאנייק.
אני יודע...

אחרי כמה רגעים של אפיסת כוחות, קמים למקלחת.
אני מסבן אותך, מעסה קלות את השכמות שלך. אתה מתמכר.
אני מראה לך את סימני השיניים שלי על הכתף שלך. אתה מחייך.
אני אומר שמחר יהיה שמח במקלחות, בצבא, עם הסימנים. אתה אומר שתתפאר ותספר שדפקת נמרה.

אני נוהם. אתה צוחק.
מתנגבים.
אני מכין לך לשתות.
חוזרים למיטה.
נשכבים קרוב.
אני מחבק אותך. אתה מצמיד אותי.
מדברים.

אתה מספר שהשבוע יש לך מסע כומתה. מסע של תשעים ק''מ. טכס השבעה, אם תשרוד את המאמץ, ''בגבעת התחמושת''. אני מתבונן לך בעיניים ומציין שסוסון כמוך, לבטח ישרוד.
אנחנו מתחבקים.
אני מלטף. אתה מגרגר.
אני מחבק. אתה מתכרבל.
אני לא רוצה שתלך. אתה נרדם.
אני מתבונן בך ישן. אתה מלאך.

אני מעיר אותך בנשיקה. אתה פוקח עין, מחייך.
אתה מתלבש. אני מתלבש.
אוירה כבדה, עצובה,יורדת על החדר.
''החגיגה נגמרת, כיבוי אורות, החצוצרה אומרת שלום לכינורות...''
אני מרגיש כמו בצבא,שהשבת בבית נגמרת. אתה מתבונן בי בעין עצובה.
אני מאלץ את עצמי לחייך. אתה מתקרב.
אני מרים יד, מלטף לך את העורף הרחב. אתה מניח את הראש על הכתף שלי.
עומדים כך.

אני מחבק אותך, בעדינות. אתה מתרפק.
אני מנתק אותך ממני. אתה מרים מבט עצוב.
אני מנשק לך את הלחי האדומה. אתה מנשק לי את המצח, את השפתיים.
אני ניגש לטלפון, מזמין מונית.
יוצאים מהדירה יד ביד.
המונית מגיעה.

ללא מילים אנחנו נכנסים למונית. אני מבקש מהנהג לקחת אותנו לתחנה המרכזית.
נוסעים בדממה.
ברקע, ברדיו, שיר עצוב.
אתה מגניב את היד שלך לשלי. אני סוגר את האצבעות שלי, משלב אותן בשלך.
אנחנו מתקרבים לתחנה המרכזית.

עוצמת האחיזה שלך בי מתחזקת. אני לוחץ חזרה. עם היד השניה מלטף לך את הזרוע.
פתאום אתה אומר לנהג לעצור. אני משלם.
יוצאים.

אתה מחזיק לי ביד.מושך אותי לחצר ההיא. לחצר בה ביקרנו בתחילת הערב. אני ''נגרר'' אחריך. אתה מושך אותי.
אתה מסתובב אלי. מנשק. אני נענה לך.
אני לא רוצה שהרגע הזה יחלוף לעולם.

אני מתבונן בשעון. אומר שעוד מעט האוטובוס האחרון. אתה משתיק אותי בנשיקה.
אתה אומר שיש מוניות שרות. אני אומר שאתה צריך לקום מוקדם בבוקר, לצבא.
אתה מבקש רק עוד חמש דקות. אני מזמן כבר ללא כוח רצון, להתנגד.
אני לא יודע מי לא רוצה יותר, אני שתלך או אתה ללכת.
אנחנו מתנשקים ברכות. מחובקים.

אני מניח את הראש על החזה שלך, שומע את הלמות הלב שלך. את הדהירה שלו.
אני מבקש שלא ייגמר לעולם. אתה לוחש לי שאתה מתאהב.
אני מחייך ומנשק אותך. אני לא עונה. לא רוצה שתעלם.
הלב שלי כבר מזמן עבר לחזה שלך. הוא פועם בקצב שלך.

אנחנו מתנתקים לאט. עד ליציאה מהחצר מחזיקים ידיים.
ברחוב הולכים קרובים מאוד, כמעט צמודים.
בפינה חשוכה אני לא מתאפק. קופץ ומנשק לך את הלחי. אתה טופח לי על הישבן, בתשובה.
מגיעים למונית.
אתה האחרון.
הנהג מאיץ בך לעלות.

אתה מסתובב אליי, מושיט לי יד. אני לוחץ לך את היד, מרגיש את הלחיצה העדינה שהוספת ללחיצה הרשמית.
אתה מבטיח להתקשר בסוף שבוע הבא. ביום חמישי, לאחר שתחזור מהמסע. אני אומר שאמתין.
אתה לוחש שאתה מת לנשק אותי, מסתובב ועולה למונית. אני מתבונן בך. אתה מרים יד ומנפנף לשלום. השפתיים שלך מפריכות נשיקה קטנה.
אני קורץ ומנסה לחייך. רוצה לבקש שלא תיסע, אני עוצר את עצמי. אתה מתבונן.
המונית מתחילה לזוז.

אני מרגיש שהלב שלי זז איתה. הרי השארתי את הלב שלי בחזה שלך.
ברמזור אני רואה אותך מסתובב ומביט בי.
אני מרים יד ומנפנף. אתה נעלם.
המונית נעלמת.
אני הולך הביתה.
אני מאושר באדם, אני עצוב.
אני רוצה אותך כאן איתי.

אני מגיע הביתה.
יש הודעה ממך על המזכירה האלקטרונית.
אני מריץ אותה שוב ושוב. שוחק את הקסטה.
מריץ, מקשיב, מריץ שוב.
אתה התקשרת להגיד תודה. אתה התקשרת להגיד שאתה חושב. אני מתמלא אושר.
הלב שהיה אצלך בחזה, פתאום חזר אליי, פועם בהתרגשות.
נשכבתי על המיטה.מתבונן בתקרה. חושב עליך. חושב כמה הייתי מאושר איתך.
חושב כמה מאושר אני שאתה בחיים שלי. חושב כמה עצוב אני שאתה לא כאן.


השבוע התחיל למחרת בבוקר.
נקודת האור היחידה שבו הייתה שיחה חטופה אתך.
התקשרת לרגע מטלפון ציבורי.
התקשרת וברקע רעש של תור. מאיצים בך למהר.
אתה בהפסקה מהכנות למסע.
אתה רוצה להגיד ולא יכול. אני אומר שאני אוהב וחושב.
אתה אומר תודה והקול שלך מחייך חזרה. אני מבקש שתשמור על עצמך.
אתה סוגר. אני מאושר.
אני ממתין לסוף השבוע,לפגוש אותך...

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...