>  >  > 

כנפיים 3

>i< >b<
כשאתה מת אתה יכול לעשות כיף חיים
>/b< >/i<
''בחתונה שלו רצית לרקוד?.. אני לא חושבת שהוא תכנן להתחתן,לא עם אישה על כל פנים.'' הס מושלך בקהל והיא ממשיכה ''הוא העדיף בחורים והיה לו בן זוג, בחור נחמד שהיה בהלוויה''.

עיניה של דודתי נפערות בתדהמה ופניה לובשות גוון אדום ומסמיק, היא כנראה מאוד נבוכה ולכן מתחילה לחטט בעצבנות בארנקה. הקטע המצחיק הוא שבן דודי גם כן הומו אבל אמו לא יודעת מזה.

אני מביט בו, בבן דודי והוא נראה על סף התמוטטות הוא כנראה יודע שאמא שלי מסוגלת עוד שניה להוציא אותו מהארון. אני פתאום נזכר ששבועיים אחרי ש 'יצאתי' ישבתי איתה, עם אמי ''שרצתה לדעת הכל על הנושא'' והיא לפתע זרקה לחלל האוויר ''אני חושבת שבן דודך הבן האמצעי של דודה שרה הוא הומו, אני צריכה לשאול אותו בהזדמנות'' וההזדמנות הגיעה מהר מאוד והיא שאלה אותו בישירות האופיינית רק לה ''אתה הומו?'' והוא, הכחיש אוטומטית ואז שאל חיוור כולו ''מי אמר לך?!'' והתחנן שלא תספר לאמא שלו ''כי זה יהרוג אותה ''.

אני מביט באמי ורואה שמבטה נודד לאי שם והיא ממלמלת... ''אני מרגישה אותו בחדר, אני מרגישה שהוא כאן איתנו, אולי כדאי שנערוך סיאנס...'' לי, ממש לא מתחשק להתחיל להזיז כוסות על לוח אותיות ואני מחליט להתחפף משם, השאלה לאן?

בעזרת הכנפיים אני יכול להגיע לכל מקום (כך לפחות מובטח בחוברת הדרכה המצורפת). אני יכול לבקר חברים טובים שנמצאים בחו''ל, אני יכול להיות נוכח בישיבות הקבינט הביטחוני, אני יכול ללכת לאיזה סרט טוב או הצגה... (''כשאתה מת אתה יכול לעשות כיף חיים'' אני נזכר שאמרו לי כשרק הגעתי לשמיים) אבל אני מחליט לחזור ולבקר אותך, את החבר שלי ולראות איך מתפתח הסיפור עם הקיבוצניק היפה.

אני מתעופף למסעדה למקום שהשארתי אתכם. כצפוי אתם לא שם... אתה הרי אף פעם לא היית חסיד גדול של שיחות נפש על בקבוק יין אדום. מעניין לאיפה גררת אותו. אין הרבה אופציות. אני מעופף לי לדירה שלנו... סליחה! הדירה שלך.

אני הרי מת, שכחתי לרגע... ואיזה עיתוי מוצלח בדיוק הגעתם ואתה מכין לו קפה אמיתי במכונת הקפה שלך (שאף פעם לא הצלחתי להפעיל). אל תשכח להציע לו מהעוגיות שאפיתי רק לפני שלושה ימים. הן בקופסא הירוקה על המקרר... ועכשיו אתה מתיישב לידו ואוחז בידייך את אלבום התמונות המשותף שלנו.

''פה אנחנו באיטליה, פה בסיני רוכבים על גמל ופה...'' טוב נו, אני נותן לך חמש דקות עד שתתחיל לשים עליו ידיים... עברו שלוש... ואתה כבר הפשטת לו את החולצה... אין מה להגיד, הקיבוצניק היפה, נשאר יפה...

אני רואה שגם אתה מתרשם כי תוך דקה וחצי אתה מקלף מעליו את מכנסיו ו... 

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...