>  >  > 

בגרות

עכשיו כשהתגייסתי, זה זמן טוב להזכר בקיץ שלפני הגיוס. ובחויה
מאד מיוחדת שקרתה בדרך הכי לא צפויה, למעשה תוך כדי סבל
ויאוש של בחינות.

שבוע לפני בחינת בגרות. כולנו מכירים את ההרגשה, כולנו עברנו
את זה. ועכשיו גם אני. ובכן, שבוע לפני הבחינה הגעתי כדרכי
לספריה ליד הבית כדי ללמוד, לצלם חומר מספרי הכנה לבגרות.
האמת שכל השנה לא ממש למדתי ובניתי על כמה ספרי הכנה טובים
שיעזרו לפחות לקבל ציון סביר.

חיפשתי את שק המטבעות שהבאתי איתי, ועד שמצאתי אותו כבר תפסו
לי את מכונת הצילום, חיכיתי וזנקתי עליה איך שהיא התפנתה.
התחלתי לצלם בלי הפסקה, אולי כבר היה שווה לי לקנות את הספר
הזה.. אבל מה לעשות המחברות שלי היו מלאות בעיקר באיקס
עיגול, קוביות וארץ עיר חי צומח. נכון, י''ב וכל זה, אבל
לימודים אף פעם לא היו בראש שלי.

התפתח מאחורי תור ענקי, למזלי רובו עבר לשתי המכונות האחרות,
שבהן נתקעו דפים כל הזמן.. אני השתלטתי על המכונה ומדי פעם
נתתי לילד עם צילום אחד לצלם. כי אני איש טוב. ואז בעודי
מצלם הרגשתי יד כבדה של מישהו על הכתף ואז ''סליחה, אתה
מסיים?''

הסתובבתי לראות מי מעז לעצור את מלך הצילומים זה היה בחור
שנראה כמו סטודנט, פנים מושלמות, שיער שחור קצר, גבוה מאד
ונראה מצוין בחולצת טי לבנה שנצמדה לגוף מסוג אלו שישר רואים
שהם בנויים בצורה מעולה, רק שרירים בלי שומן מיותר, החלק
העליון של החזה בולט ומוצק ידיים גבריות וחזקות שמסתיימות
בשריר ורידי ורחב. שיער שחור קצוץ, עיניים שחורות יפות.

רגע רגע, אתם צודקים נחזור לסיפור.

הסתובבתי והתאמצתי לא להראות כמה אני מתפעל מהרב-כוסון הזה.
''אממ..אמממ.. יש לי הרבה דווקא אמרתי בהיסוס על תגובתו,
שהיתה ''יש לי רק שישה דפים'' האמת רציתי להמשיך לעמוד לידו אז
נתתי לו כמובן לצלם, ואז לפתע ראיתי שגם הוא מצלם לאותה
בחינת בגרות מספר שלא ראיתי קודם.

''מה גם אתה מצלם לבחינה?'' שאלתי מופתע לחלוטין שהוא בי''ב.
פיזית הוא נראה כמה שנים יותר בוגר. הוא הסתובב אלי ''וואלה
כן מה צילמת?'' והתחלנו להשוות בינינו. התבוננתי בשרירים
היפים שלו בעודו מרים את המכסה ומכניס עוד דף למכונה.

עמד לי, אוי כמה שהוא היה חתיך. ראיתי אותו בפרופיל מה שרק
הפך אותו למושלם יותר, החזה השרירי והבליטה בג'ינס יוצרים
פרופיל מחרמן לחלוטין, ''בבקשה'' הוא אמר פעמיים עד שהתעוררתי
מהפנטזיות עליו.

אחרי שצילמתי לקחתי את התיק ומיהרתי לשבת מולו בשולחן העבודה
הגדול, מנסה להביט בו בלי שיראה אותי, בשלב מסוים שאלתי אותו
מאיזה בי''ס הוא ואיפה הוא גר, וכמובן לשמו - טל. כל הזמן עמד
לי הזין שלי מרקיע שחקים במכנסי הטרנינג, והיד שלי בכיס
שומרת שלא יעשה לי פאדיחות - ככה זה במכנסי טרנינג.

בכל פעם שטל התמתח מעבר לשולחן והחזה הזה שלו נמתח, היד מיהרה
לכיס ומשם לאמצע. היה בו משהו מחרמן, לא סתם יופי אלא
התנהגות סקסית לא של בן אדם רגיל. אני לא יודע להסביר את זה
אבל יש אנשים שיש להם את זה, בד''כ שמים אליהם לב מהרגע שהם
נכנסים לחדר או ברגע שהם קמים וכד.

ידעתי שבכל רגע ניר, החבר הכי טוב שלי והיחיד שיודע עלי, צפוי
להכנס לספריה כי קבעתי שאצלם לו (ולכן צילמתי כל כך הרבה)
כשניר הופיע הוא ישר הבין למה אני יושב איפה שאני יושב. ניר
התיישב וקרץ לי ואז רשם לי על פתק ''זוכר שהוא היה באאוט?''
ואני הייתי בשוק.

לא זכרתי שאי פעם ראיתי את טל... בטח הייתי כבר זוכר. איזה
מזל שאני סוחב מדי פעם את ניר, אפילו שהוא סטרייט עם מליון
חברות, לאאוט.

ניר קיבל ממני פתק ''אתה רציני?'' ושלח חזרה פתק ''כן, ואגב זה
שקוף שאתה חם עליו יא נועץ עיניים'' וכל זה מרחק מטר מטל
שהמשיך לדפדף בחומר שלו ולסדר לו צילומים ודפים.
ניר שלח לי עוד פתק ''מי זה הג'אבר הזה?'' ואני שלחתי פתק
''קוראים לזה כוסון על'' וניר קרא וחייך ושם בקלמר.

בשלב מסויים נמאס לנו והלכתי להשאיל ספר הכנה אחד שלא צילמתי,
ניר הגיע אחרי ויצאנו מהספריה. בדרך הביתה ניר הסכים איתי
שההוא חתיך אבל אמר שהוא ''גדול עליך'' מה שקצת הרגיז אותי, לא
הייתי כזה גמד (אני 1.77 מ') אבל שאלתי את ניר איך הוא זוכר
שטל הזה היה באאוט.

הוא אמר שהוא ישב לידו שם לכמה דקות ואז בערך ניר החוויר.
''סער אני חושב ששכחתי את הקלמר בספריה'' , ידענו שהספריה כבר
סגורה... ''טוב תלך מחר בבוקר'' אמרתי אבל ניר הסתכל עלי מוטרד
''היו שם כל הפתקים שלנו!'' ואז הבנתי למה הוא החוויר ככה
אמרתי לניר שאין מה לעשות נקוה שלא פתחו אותו.

למחרת הלכנו על הבוקר לספריה והקלמר היה שם ''רואה לא קרה
כלום'' אמרתי וניר מיהר לשולחן ופתח את הקלמר ''יוסטון ווי הב
אה פרובלם'' הוא אמר, ''מישהו לקח את הפתקים ואני בשלב הזה
נבהלתי. ''חושב שזה היה טל?'' לא ידעתי מה להגיד.

באותו אחר צהרים שוב באתי לספריה ללמוד. וטל ישב באותו מקום
כמו יום קודם, התיישבתי שוב מולו ''מה המצב, נו איך מה
שצילמת?'' וטל חייך ''אני לא מבין כלום האמת'' ושנינו צחקנו,
הוא לא הראה סימנים שהוא זה שפתח את הקלמר של ניר.

טל היה בחולצה שחורה עם שרוולים שהתהדקו סביב שריריו שנראו
עוד יותר יפים מיום קודם. ''ומה איתך?'' אמרתי לו שאני דווקא
מבין ממש מעולה ושהדפים נורא עוזרים. ''איפה החבר שלך?'' טל
שאל ולא חיכה לתשובה, ''טוב נמאס לי מהספריה אני הולך ללמוד
בבית'' והתחיל לקום.

קמתי גם אני לצלם משהו וכשחזרתי ראיתי שהוא השאיר את הקלמר
שלו והבנתי שזה בטח לא במקרה. פתחתי את הקלמר אחרי שראיתי
שהוא לא חוזר ואכן הממזר שם פתק בפנים: ''אני חושב שאתה גם''.

לא האמנתי, שמתי את הקלמר והפתק אצלי בתיק וקמתי ללכת. עדיין
רעדתי קצת, הייתי בשוק מוחלט. ביציאה מהספריה ראיתי את טל
יושב בפתח הספריה והוא הביט בי לראות אם אני סתם אומר ביי
ואז הוא יחזור לקחת את הקלמר או שקראתי את הפתק...

התיישבתי לידו על הספסל ושתקתי האמת שעדיין הייתי בהלם מוחלט.
''טוב הנה הקלמר שלך'' חייכתי וזה שבר את הקרח. טל הציע שאני
יבוא אליו ללמוד, לא לפני שפתח את הקלמר, ראה שאין פתק וחייך
אלי.

בדרך הוא סיפר שעוד לא היה לו חבר (!!) ואני סיפרתי לאדם השני
ביקום כולו עלי. כך הכרתי את טל, החבר הראשון שלי, בגלל
בחינת בגרות.

טל התגייס ליחידה מובחרת לאחרונה, ישר לאחר חודש חברות
בינינו. אני חושב שאין אחד שלא קינא שאני מסתובב עם החייל
הכי שווה בצה''ל, באחריות. המדים הצמודים הבליטו את הרגליים
השריריות, התחת הכי שיש והגוף האתלטי שלו, היה משהו עוד יותר
סקסי לראות אותו בתספורת עוד יותר קצוצה ובמדים עם נשק
וכומתה.

כשהתגייסתי טל בדיוק היה ברגילה. בערב לפני, הלכנו כרגיל
לאאוט לחגוג וכשחזרנו שכבתי עם גבר בפעם הראשונה בחיי. טל
מנוסה ממני בהרבה ואם לא הייתי מכיר אותו עוד הייתי מתגייס
חסר נסיון.

הצטערתי שלא עשינו את זה קודם אבל הוא הרגיש כנראה שאני עוד
לא כל-כך מוכן וחיכה. באתי לבקר אותו בבסיס, החבר'ה שם כמובן
לא ידעו שאני יותר מסתם חבר.. אני ה-חבר. צחוק הגורל שבמרץ
ניר מתגייס לאותה יחידה של טל. אם רק הייתי יכול פיזית גם
אני הייתי עושה הכל לשרת עם טל.

פתאום הנטיות הפכו לאהבה, התהיות הפכו לאושר...
לפעמים מדבר ממש רע כמו בחינות בגרות מגיעה בגרות אמיתית.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...