>  >  > 

האם אתה שם?

כבר הרבה זמן שאני מחכה לך, מחכה שהעיניים שלנו יפגשו, שנגיד שלום קוראים לי כך וכך, נשב על כסאות הבר באווט או בקאפקא ונדבר ונדבר, נדבר על החיים שלך ועל החיים שלי, על מה אני עושה בשעות הפנאי שלי ועל שעות הפנאי שלך, נדבר ונדבר ואחר כך ניתן ידיים ונלך לים.

נשב על החול, נדבר ונדבר... אח''כ נסתכל על הים, על הגלים, נראה זוגות אוהבים מטיילים על קו החוף נוגעים לא נוגעים במים, נסתכל על הגלים שוב, אני בטח אתחיל לרעוד, כך זה תמיד קורה לי כשאני במבוכה, היד שלי בתוך היד שלך מרגישה את החום והכוח שאתה מעניק לי כבר בפגישה הראשונה.

אח''כ נמשיך להסתכל על הגלים, אתה תפזם שיר שאני בכלל לא מכיר, תספר לי שזה שיר חדש ששמעת היום ברדיו, תספר לי שהוא מדבר על עיניים שנפגשות, עיניים ששולחות מבט אחד עצוב אל זוג עיניים אחרות עצובות, העצבות שנפגשת באותו מבט מתחברת להרפתקה חדשה, כזו שנותנת תקווה, אני אתרגש.

אח''כ אתה תראה שאני במבוכה ותפסיק, אני אבקש שתמשיך ואתה תמשיך לספר איך בשיר העיניים ממשיכות להיפגש כל בוקר, כשהעיניים נפקחות מול העיניים שנפקחות, ונעצמות ביחד מידי לילה.
ואז כך, על העפעף התחתון שלך, אני אראה דמעה ועוד דמעה ואחת רודפת את השנייה, אני אושיט אליך את היד ואנגב אותן וגם את שלי ונמשיך לאחוז ידיים.

אנחנו נשב על החוף, מולנו הגלים, קלים, רכים כאלה, זוגות של אוהבים שמצחקקים בשטותניקיות יעברו מולנו, אתה תשתוק ואני גם, כך נשב עוד קצת ועוד יותר עד שהמבטים שלנו יפגשו שוב, אתה תחייך ואני גם, ונתנשק, נשיקה קלה כזו, על השפתיים, אני אנשק אותך על העפעפיים, על האף ושוב על השפתיים ונחייך ונביט שוב אל הים ונשתוק.

כך נשב ליד הים בפגישה הראשונה וקצת נשתוק וקצת נדבר ובעיקר נתרגש. אתה תגיד שקצת קר לך ואני אחבק אותך, אחר-כך תציע שנלך כי מאוחר, אני אבקש עוד כמה דקות, אתה תסכים וכך תעבור עוד חצי שעה, השמיים יתחילו להתבהר, כבר לא יהיה כל-כך חשוך, אוטובוס יחלוף בכביש מאחורינו, אתה תבקש שנלך, נקום, ננער את החול שדבק במכנסיים, אתה תאחוז את כף ידי, מסרב להרפות, אני לא אתן לך להרפות, אתה תשאל לאן, אני אציע שנלך לשתות קפה ראשון של בוקר.

אתה תזמין קפה מקיאטו כפול, המלצרית שעד עכשיו ישנה על הבר, תגיד שאין נשתה אספרסו וביחד נאכל קרואסון טרי.
נשתוק, נביט בעיניים , בעיגולים השחורים שהלילה צבע מסביב לעיניים של שנינו, לרגע תציע שנעצום אותם ונבקש משאלה, אתה תספור עד שלוש ואז עצמנו עיניים, פתחתי, אתה לא היית שם, זה הייתי רק אני לבד בלילה של חורף, במיטה שבחדר השינה ... מביט מסביב, אתה לא פה וגם לא היית.

אני עוצם את העיניים שוב, מבקש שתחזור, פוקח ואתה לא פה.

אני הולך לישון , אולי מחר בערב באווט או בקאפקא אני אראה אותך ונזהה אחד את השני לפי העיניים.
אני נרדם.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...