לונה פארק (אילוסטרציה). צילום: טל איתן.

 >  >  > 

פרש, סוס ועבד - פרק ג'

האדון הוא אדם נאור

עבודות ניקיון הבית נמשכו כשעתיים וחצי, יכולתי לראות זאת על שעון הקיר, ניקיתי אבק, שאבתי את הסלון המטבח וחדר האמבטיה והשירותים וגם שירותים לאורחים. כל יתר החדרים היו נעולים ובמילא לא יכולתי להכנס אליהם וגם כך שרשרת הברזל  לא איפשרה לי להגיע אליהם.

כשסיימתי חזרתי לפינה במטבח, מזגתי לעצמי כוס מים וישבתי על הרצפה, מרוב עייפות נמנמתי ולא הבחנתי שיניב חזר. בעיטה קלה בישבני העירה אותי, הוא עמד מעלי לבוש בגדי עבודה  בצבע זית.

"מה קורה, עבד? תפסת עייפות?" שאל וצחק.

"סליחה, אדון, נרדמתי..."

"קום מהר, ליד הדלת יש נעלי עבודה שלי מלאות בבוץ, הייתי במטעים עכשיו, תנקה אותם טוב טוב. קדימה."

ניגשתי לדלת הפתוחה ומצאתי נעלי עבודה לא ממש מלוכלכות כמו שדמיינתי.

"אדון, עם מה לנקות את הנעליים?"

"עם הלשון, מה חשבת?" צחק, "סתם, עם סמרטוטים, אתה כבר יודע איפה הם"

במשך עשרים דקות הברקתי את הנעליים בסמרטוטים כשאני יושב על המדרגה בכניסה לבית והוא נשען על משקוף הדלת ומביט בי בהנאה.

"עכשיו תנקה את המדרגות שלא ישאר גרגר אחד של בוץ, קדימה."

וזה לא הסתיים בניקוי המדרגות, לאחר מכן הוא  שחרר לי עוד מרחב תנועה בשרשרת הברזל ודרש שאנקה את המרפסת, בתחילה עם מטאטא ולאחר מכן בשטיפה.

אבל השיא  של 'עבודות הנקיונות' בא לאחר מכן,  זאת היתה מתנה של ממש  עבורי.

"בוא אחרי." הורה לי כשסיימתי את שטיפת המרפסת, נכנסתי אחריו והוא הוביל אותי לחדר האמבטיה.

"יש לך את הזכות להפשיט את האדון שלך מבגדי העבודה ואם תעשה את זה כמו שצריך, תהיה לך זכות לקלח את האדון, בוא נראה מה העבד יודע לעשות."

מרוב התרגשות ממש התבלבלתי, התנפלתי על המכנסיים שלו ורק סטירה על ראשי עצרה אותי.

"תתחיל בגרביים, עבד חרמן, תסניף ותנשק אותם, הבנת?"

ירדתי על ארבע, אצבעותיי רעדו מריגוש וגם הזין הכלוא שלי נאבק כדי להזדקף ללא הצלחה.

נכנסתי למצב נפשי שלא הכרתי בעצמי, שום שכל והגיון לא עבדו אצלי, רק תשוקות ודחפים. הורדתי גרב, גרב באיטיות, מריח אותן במלוא נשימתי ואחר כך מלקק את רגליו ואת אצבעותיו, שכבתי מלוא גופי על הרצפה והתמסרתי לרגליו של האליל הכפרי.

בעיטה קלה בראשי העירה אותי, הבטתי ביניב והוא חייך בהנאה.

"תתקדם." הורה לי

התרוממתי על רגלי ופרמתי אט אט את כפתורי חולצתו, הוא לא לבש גופיה, העברתי את לשוני על פטמותיו וליקקתי את עורו המלוח מזיעה, הסרתי את חולצתו והרמתי את ידו כדי להסניף את ריחות בית השחי, היה לגופו ריח משכר של זיעה קלה מהול בניחוחות של פריחת עצים, שדות ופרחים. העברתי את כפות ידי עשרות פעמים על הקוביות בגופו, מלקק אותן בשכרון חושים. לבסוף יכולתי להוריד את מכנסיו, בחזית תחתוניו כבר הוקם האוהל הגדול, ליקקתי את גופו מכפות רגליו ועד לחזהו,  בולע ונושם עוד ועוד ממנו, שאם חס וחלילה לא ירצה בי לפחות אהנה ממה שהוא מעניק לי עכשיו, ברגעים אלה, את הזכות לגעת בו, ללטף אותו ולהריח אותו.

כשהסרתי את תחתוניו זינק לעבר פניי הזין המדהים שלו, מתוח לגמרי ומוכן לפעולה.

פערתי את פי כדי לבלוע את הדבר המופלא הזה ואז חטפתי את הסטירה על ראשי.

"שום מציצות, עכשיו אתה מקלח אותי, תמלא מים באמבטיה ותדאג שלא יהיו חמים מידי ולא קרים מידי, הבנת? נראה מה יודע לעשות."

מילאתי כמצוותו מים וכיוונתי שיהיו חמימים.

"זה בסדר, אדון?"

הוא טבל את ידו, "לא שמת סבון."

"אני אשים עכשיו."

קיבלתי שתי סטירות, "סטירה אחת כי לא שמת סבון והשנייה כי לא אמרת אדון."

"סליחה אדון."

"סלחתי לך יותר מידי פעמים ואתה לא לומד, בוא אחרי עכשיו."

הוא הוביל אותי במשיכה בשרשרת הברזל שכמעט ערפה את ראשי.

"תישען עם הבטן על הכורסא, תחת למעלה."

לפני שהצלחתי להבין מה הולך לקרות לי הרגשתי הצלפת חגורה על הישבן שלי.

"אתה הולך לחטוף עשר כאלה." אמר והצליף עשר הצלפות כואבות על ישבני.

"די... אדון... די..."

 

"תדע לך שהפעם חטפת הצלפות לייט, בפעם הבאה זה יהיה הרבה יותר כואב, עכשיו חוזרים למקלחת."

הלכתי אחריו למקלחת וראיתי את הזין שלו זקור בטירוף וטיפות פריקאם מבצבצות ממנו, ככל הנראה שסצינת השליטה גרמה לו לריגוש חזק. להפתעתי הענישה וההצלפות לא יצרו אצלי שום רתיעה,  להיפך, הההורמונים שלי השתוללו, הדופק שלי עלה והייתי יכול לגמור בשניות אם רק הזין שלי היה חופשי מהסד.

לא יכולתי  להרגע גם כשהעברתי ספוג על גופו של יניב השוכב במים החמימים באמבטיה כי הזין שלו עמד כמו תורן ולא התרכך גם כשיבשתי אותו במגבת. טקס הרחצה של אדון יניב היה חוויה חדשה ומרגשת, ממש כמו הענישה וההצלפות על ישבני. הרגשתי שאני נסחף למקומות שבהם לא הייתי ולא דמיינתי שיום מימיי אהיה שם.

 

"על הרצפה, בפינה שלך." ציווה אחרי המקלחת, הוא לבש בוקסר לבן שלא הסתיר את הזקפה שלו שלא שככה.

החרמנות שלי הרקיעה שחקים, לא האמנתי שאני במרחק נגיעה מהגבר הזה שכל תנועה וכל דיבור שלו מתריסים אדנות. הסבל של הזין שלי, הכלוא בסד ברזל רק העצים את טירוף החושים שלי.

"אתה רוצה קפה?" שאל

"כן אדון, בבקשה?"

"עם  חאוויג'?"

"אדון, מה זה?"

"לבנבנים לא יודעים מה זה חאוויג'." צחק.

"אדון, זה תבלין לקפה כמו הל?"

"לא בדיוק, זה תערובת של תבלינים, תנסה."

"תודה, אדון."

את הקפה שתיתי כשאני יושב על הרצפה בעוד הוא יושב על הכסא ומתכתב בוואטסאפ, שמעתי לפי צלילי ההודעות.

"עכשיו אתה הולך להתנקות היטב."

"אדון, התנקיתי קודם."

"נכון, אבל גם אכלת אחר כך, אני הולך לבעול אותך אותך הערב ואתה תהיה נקי ומבריק כמו כלה לפני חופה." אמר וצחק את צחוקו המיוחד.

"תודה, אדון."

 

"אתה יודע למה אני בועל אותך?" שאל וצחק.

"לא, אדון, זה לא אותו הדבר?"

"יש הבדל, אני בועל אותך כי אתה עבד בבעלותי,בטח כבר זיינו אותך אבל לא היית בבעלותו של אף אחד, נכון, עבד?"

"אדון, לא זיינו אותי הרבה ולא הייתי בבעלות של אף אחד."

את השעה הבאה העברתי בניקיון של עצמי במקלחת שבאורווה, הפעם הוא השאיר לי מגבת שאוכל להתייבש.

הוא אסף אותי מהאורווה לקראת ערב, יותר נכון משך אותי ברצועת עור של כלב שהצמיד לקולר הברזל שעל צווארי. השולחן היה ערוך לשניים.

"תרד לתנוחת מציצה." הורה לי כשנכנסנו למטבח

ירדתי ושלפתי את הזיו שלו ממכנסי הברמודה, הוא לא לבש תחתונים, נתתי לו את המציצה הכי טובה שיכולתי, עינגתי את המוט הזקור עם הלשון והשפתיים, שואב מידי פעם את האיבר המלכותי אל תוך לועי, משחרר ומלטף עם לשוני עד לשאיבה הבאה. האחיזה בראשי סימנה שהוא גומר לי בפה, זרם השפיך מילא את פי, החזקתי אותו כמה שניות לפני שאבלע אותו כמצוותו, מנסה לחוש את טעמו ולהפנים שזה הזרע של האדון שלי.

פתחתי את פי להראות לו שבלעתי את הכל.

"יפה עבד, אתה מתקדם לא רע."

"תודה, אדון." אמרתי והתפללתי בליבי שרק ירצה בי ולא יזרוק אותי.

"בלעת זרע, פרוטאין טרי מן הטבע," צחק, "תאכל עכשיו ארוחת ערב של יום ששי."

מסתבר כי בזמן שאני התנקיתי, יניב הכין ארוחת ערב של יום ששי, קציצות של ירקות וקטניות מסוגים שונים, סלט שורשים וסלט ירקות וגם תבנית ירקות צלויים בתנור ואורז.

"אדון, האוכל שאתה מכין מדהים." אמרתי.

"אני לא אוכל בשר ולמדתי להכין אוכל צמחוני שמכיל חלבון."

"האדון תמיד מכין ארוחות לעצמו?" שאלתי.

"כן, אני לא סומך על אף אחד, אני יודע מה אני שם באוכל שלי."

"למה האדון לא אוכל בשר?"

"כי החיות הן בדיוק כמו שמן, נועדו לחיות ולא להיות על הצלחת של בני אדם."

"האדון הוא אדם נאור."

"האדם הנאור הולך לבעול אותך עוד מעט, כבר מסיימים לאכול, תדיח כלים ואחר כך תקבל את מה שאתה הכי רוצה, נכון?"

"כן אדון."

"מה אתה הכי רוצה לקבל?"

"אני רוצה לקבל את הזין של האדון שלי, אדון."

"יש התקדמות איתך." צחק.

באותו הערב יניב זיין אותי פעמיים, אלה היו הזיונים הכי טובים בחיי עד כה,  לא שהיו לי הרבה בהתחשב בגילי, אפשר לספור אותם על אצבעות שתי ידיים ואולי פחות.

הפעם התגברתי על כאבי החדירה, בהתחלה קצת סבלתי אבל אחר כך ראיתי רק זקוקין דינור מרוב הנאה והתחושה שכל גופי נשלט על ידי אדון חזק, משקלי כל כך קל שהוא יכול  היה להרים אותי לטלטל אותי ביד אחת לכל תנוחה שרק חפץ.  היה זה גם שילוב של שליטה פיזית של יניב על גופי אבל גם השליטה הנפשית שלו עלי.

בזיון השני יניב עלה מדרגה,  הוא שילב בנוסף לחדירה והזיון הברוטאלי, כמעט אונס, גם מכות  עם כף ידו על ישבני הקטנטן שהרתיחו את פלחיו אבל בו בעת הביאו אותי נפשית למצב של  כניעה מוחלטת לאדון, הוא השתמש בגופי בבעלות מוחלטת.

חשתי שנפלט זרע מהזין שלי, אני לא יודע אם זה ממש זרע או פריקאם שהצטבר ונפלט כשהזין של יניב דהר בישבני ועיסה את נקודת הג'י שלי או את הפרוסטטה, רק הרגשתי חמימות של נוזל בתוך צינור הנירוסטה שכלא את הזין שלי, אורגזמה לא היתה לי בכל מקרה ונותרתי בחוסר סיפוק מיני.

יניב החזיר אותי בלילה לאורווה,  ריתק את  שרשרת הברזל לטבעת בקיר, אביר קיבל אותי בצניפה ורקיעת פרסות, נשכבתי על ערימת הקש ונרדמתי מיד.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...