לונה פארק (אילוסטרציה). צילום: טל איתן.

 >  >  > 

פרש, סוס ועבד - פרק ב'

זה לא מה שחשבתי שיהיה

יניב חזר כעבור כשעתיים. נשארתי לעמוד במקלחת שבאורווה כדי להתייבש, לא יכולתי להתרחק מהמקלחת בשל שרשרת הברזל המחוברת במנעול לקולר הברזל שבצווארי וגם לא רציתי לשבת על הרצפה המלוכלכת.

שמעתי את טיפוף הפרסות של הסוס כשיניב החזיר אותו לאורווה.

"מה קורה, עבד?" שאל וצחק, "סיימת להתקלח?"

"מזמן." עניתי ועלה בי כעס שהוא מכנה אותי עבד.

"ניקית טוב בפנים?"

"כן."

"כן, מה?"

"כן, ניקיתי טוב."

הוא ניגש אלי והוריד לי סטירה. "כן אדון, זה מה שאתה צריך לענות, ברור?"

"אני רוצה לחזור לתל אביב." אמרתי בשקט.

"אתה לא חוזר לשום מקום." ענה, "מה הבעיה שלך עכשיו?"

"זה לא מה שחשבתי שיהיה." עניתי בשקט

"מה לא חשבת שיהיה?"

"הסד הזה על ה..." אמרתי והצבעתי על הסד הכולא את הזין שלי.

"דווקא מאוד התלהבת, רוצה לראות מה כתבת לי בווטאסאפ?" הוא שלף את הטלפון הנייד שלו מהכיס וחיפש כמה שניות את האתר "הנה, תקשיב טוב, זה מה שכתבת לי, אני מת שישימו לי גם כן מתקן כזה, ראיתי את זה על הזין של עבדים במועדון בברלין וזה היה מחרמן בטירוף, מת על זה."

"אבל אני צריך לעשות פיפי עם הדבר הזה וקשה לי להתקלח עם זה."

"קודם כל בסד יש חורים והפיפי שלך זורם החוצה בלי בעייה, תתרגל להשתין עם הסד וכדאי שתשטוף את עצמך כמה פעמים ביום כדי שלא תקבל זיהומים."

נכון שבמהלך ההתכתבות ביננו הוא התעניין אם אסכים שישים לי מתקן והוא ישלוט על הגמירות שלי ואני הסכמתי בהתלהבות, הוא גם צירף תמונות של כמה מתקנים כאלה שחירמנו אותי לגמרי ובאותו לילה אוננתי פעמיים רק מהפנטזיה שהוא יכלא את הזין שלי וישלוט על הגמירות שלי.

"אבל זה קצת אחרת... זאת אומרת... שאני כל הזמן ערום.... רק עם קולר ברזל על הצוואר... שאני קשור באורווה עם שרשראות ברזל."

"רוצה לשמוע מה אמרת לי בשיחה בטלפון, הנה יש לי הקלטה שלך בקול שלך" אמר והשמיע לי את עצמי אומר בהתלהבות שאני מוכן להיות ערום וקשור עם קולר ושרשראות ברזל וגם ללכת על ארבע כמו כלב, להיות עבד שלו ושהוא יעשה בי מה שהוא רוצה כי אני אהיה העבד הבלעדי שלו.

"נכון, הייתי חרמן... אין לי ניסיון... לא ידעתי מה אני אומר ומה יהיה באמת..."

"תקשיב טוב כי אני לא אחזור על זה שוב, אין אצלי משחקים, כל מה שרצית אתה מקבל,  יש לי את כל התכתובות והשיחות ביננו,  הסכמת לכל, אני אדון טוב ואתה תהיה עבד טוב, חלאס עם ההצגות, הבנת?, אני ברור?"

"כן."

"כן, מה?"

"כן, הבנתי."

הסטירה שהחטיף לי כמעט הפילה אותי לקרקע. "כן, אדון, זה מה שאתה צריך לענות, על כל תשובה בלי אדון תחטוף, ברור?"

"כן, אדון."

"יפה, אני מכין אוכל, אתה בטח רעב, נכון?" עכשיו קולו התרכך במעט

"כן, אדון, אני רעב וצמא."

"יפה, תמשיך ככה ויהיה לך טוב."

נכנסנו לבית והוא הכין ארוחת צהריים מירקות מבושלים במיץ עגבניות, אורז בסמטי מלא עם מגוון קטניות מונבטות. "זה אוכל מקרוביוטי," אמר לי, "אתה יודע מה זה?"

"לא, אדון." עניתי ולא יכולתי להתיק את עיניי מהגבר המדהים העומד במטבח, עקבתי אחר תנועות ידיו וגופו ומבטי התרכז במפשעה הבולטת במכנסיו.

בשלב מסוים הוא הבחין בכך, "נראה לי שהעבד רוצה למצוץ לי את הכלי" אמר וצחק, "נכון?"

"כן, אדון, אני רוצה."

"מה אתה רוצה, עבד?"

"אני רוצה למצוץ את הכלי של האדון."

"תבקש יפה."

"בבקשה, אדון, אני מבקש למצוץ את הכלי של האדון."

"תתחנן."

"בבקשה, אדון, אני מתחנן שתרשה לי למצוץ לך את הכלי, בבקשה."

"אז אתה לא רוצה לחזור לתל אביב?"

"לא, אדון."

"או קיי, גש לפה על ארבע, כמו כלב, תפתח את החנות בפה, בלי ידיים, יש לך שתי דקות לפתוח, הצלחת – הזין יהיה לרשותך, לא הצלחת – הפסדת זין" אמר בצחוק שובה הלב שלו "אני לוקח זמן, קדימה."

מיהרתי על ארבע וניסיתי להסיר את החגורה ואת הכפתור העליון, "דקה עברה." הכריז.

 הייתי בטירוף לבלוע את הזין המדהים שלו והמשכתי לפרום בעזרת פי ושיניי את יתר הכפתורים ולהוריד את המכנסיים הצמודים לגופו.

"דקה וחצי עברה."

מרוב  תשוקה איבדתי  לחלוטין את השליטה והחזקתי בידי את מכנסיו, מנסה להורידם בכוח.

"אמרנו בלי ידיים, שתי דקות עברו, הלך עליך."

לא האמנתי על עצמי אבל פרצתי בתחנונים שיתן לי למצוץ לו, הרי לפני שעה כשעמדתי במקלחת באורווה, רציתי רק לחזור לתל אביב, כי הרגשתי שכל סיפור היחסים המוזר הזה עם הסוס והרוכב ממש לא מתאים לי.

באותם רגעים, כשניסיתי נואשות להוריד את מכנסיו של יניב, הזין שלי ניסה להזדקר ללא הצלחה בתוך צינור הנירוסטה שעטף אותו, מה שגרם לי לכאב מיוחד במינו, שטרם חוויתי בחיי, הזין המדוכא והלחוץ בכלאו, שידר למוחי שאני נהנה שהעינוי ומהמעמד החדש שאני חווה עכשיו.

"אל תדאג, עבד, הזין שלי לא הולך להעלם בשום מקום, אתה תמצוץ ותקבל אותו עוד הרבה פעמים."

"אני רוצה אותו עכשיו, בבקשה, אדון." התחננתי.

"עכשיו הפסדת, לך לפינה שלך ושב בשקט, אל תפריע לי."

כאשר סיים את הכנת האוכל והניח את הסירים על הכיריים, הכין לשנינו קפה שחור בספלים, הניח צלחת עוגיות והתיישב על הכסא כשרגליו פשוטות קדימה. אני ישבתי בפינת המטבח על הרצפה.

עוד בטרם שתיית  הקפה יניב שלף את הזין שלו מהמכנסיים שתפחו מקדימה, הזין כבר היה כמעט זקור. "בוא אלי, עבד, על ארבע, כמו כלב טוב ותעשה נעים לזין הקדוש שלי."

על ארבע כמו כלב שהולך בעקבות עצם מגרה התקרבתי אליו והתמקמתי בין רגליו הפשוטות,  במכה אחת החדיר לי את הזין הזקור לפה, הרגשתי את הורידים שלו פועמים לי בתוך לוע גרוני, עד לשם הוא הגיע.

יניב לקח שליטה על זיון הגרון שלי, ביד אחת הוא אחז בעורפי והכניס והוציא את הזין שלו מפי ומגרוני כרצונו ובידו השניה מולל את הפיטמות בחזי, הרגשתי את הכאב אבל מה זה לעומת הכאב של הזין והאשכים שלי הכלואים בתוך סד ברזל.

לאחר כעשר דקות של זיון פראי בפה שלי הרגשתי את החמימות של הזרע שמילא את גרוני ופי.

"לבלוע את הכל, עבד." הורה לי ולא היה אכפת לי שהוא קורא לי עבד ושאני מתחנן לזין שלו ובולע בשקיקה את השפיך של האדון החדש שלי. לאחר כשעה, האוכל היה מוכן והוא הניח את הסירים על שולחן בפינת האוכל.

"היום זה היום הראשון שלך אצלי ולכן תאכל עם האדון שלך בישיבה ליד השולחן" אמר  וצחק "עבד צריך לאכול על הרצפה ולא על כסא"

"תודה, אדון."

כמובן שהתפקיד שלי היה לפנות את השולחן ולשטוף את הכלים. יניב ריתק אותי עם שרשרת הברזל לטבעת ברזל בקיר ועזב אותי לעבוד, שמעתי את רעש מנוע המכונית כשעזב את חצר המשק. סיימתי את הדחת הכלים והתיישבתי על הרצפה בפינת המטבח.

"ניקית טוב מאחורה?" שאל כשחזר לאחר כשעתיים.

"כן אדון."

הוא שחרר את השרשרת מהמנעול ונותרתי רק עם קולר הברזל.

"אני הולך לזיין אותך עכשיו, כדאי שלא אמצא לכלוך בחור שלך."

"ניקיתי הרבה פעמים עם הצינור כמו שאמרת לי, הכל יצא."

"שכחת לפנות כמו שצריך."

"סליחה, אדון."

"זאת הפעם האחרונה, כדאי שתיזהר."

יניב לקח אותי לחדר השינה ופרס כיסוי על המיטה הזוגית ואחר כך התפשט.

הייתי המום מהגוף היפהפה שלו, חלום אירוטי של ממש.

"רד על ארבע ותתחיל לפנק את הזין שלי עם הפה והידיים, בלי שיניים כי תחטוף."

עשיתי את זה הכי טוב שיכולתי, מידי פעם ליטפתי את ירכיו ורגליו עד כפות הרגליים, ליטפתי את חזהו ובטנו עם הקוביות השריריות, הוא מצידו עמד ולא עשה כלום, פשוט נתן לי ללטף את גופו המפוסל ולבלוע וללקק את הזין המדהים שלו.

כשהרגיש שהוא מוכן לזיון זרק אותי למיטה על בטני, הרגשתי שנוזל סיכה מטפטף לחור שלי ואז במכה אחת הכניס את מלא אורך הזין שלו לתוכי וגרם לי לפלוט זעקה כבושה.

"שקט, אף הגה." נזף בי. הוא זיין אותי כעשרים דקות, בכל פעם הביא את עצמו כמעט לשיא ואז עצר כדי לההעצים את האורגזמה, אחרי כמה תרגילי שליטה עצמית כזאת הוא החל לזיין אותי בכוח כמו בוכנה ואז השמיע אנחות גמירה קולניות ואני הרגשתי את פליטת הזרע החמים שלו לתוכי.

"אל תזוז, תישאר ככה." הורה לי.

שכבתי על בטני ופני קבורות בכיסוי המיטה, שמעתי אותו פותח ארון ומגירות, כעבור כמה דקות הרגשתי שהוא דוחף משהו כדורי לחור הישבן שלי, זה כאב לי מאוד אבל הוא לא ויתר, לאחר כמה נסיונות הכדור עבר את מחסום הרקטום. "זהו, אתה יכול לקום עכשיו."

קמתי והבטתי לאחור, לא האמנתי למראה עיניי, מבין שני פלחי ישבני יצא זנב  שחור ומעוקל של כלב, נגעתי בו בכף ידי, הוא  היה עשוי מחומר פלסטי.

"מה שמת לי?" שאלתי בכעס

"שכחת איך פונים?"

"אדון, מה יש לי בישבן?"

"יש לך זנב של כלכלב, זה מה שאתה וזה מה שרצית להיות, רוצה לשמוע את עצמך בהקלטה של השיחה?" אמר וצחק.

"לא התכוונתי לכלום ממה שאמרתי אז, סתם הייתי חרמן." אמרתי בכעס, הזין שלי הכלוא בסד שידר לי מורת רוח על העדר סיפוק מיני, שאני לא מצליח לגמור, החרמנות שלי הרקיעה שחקים והייתי נותן הון רק כדי להפטר מהסד הארור הזה לאונן ולהשפיך.

"בעיה שלך, הגיע הזמן שתפנק לי את הגוף שלי, אתה צריך לסגוד לו,  קדימה, תתחיל, אבל רק עם כפות הידיים, השפתיים והלשון, ברור?"

"כן,  אדון, תודה אדון." עניתי והרגשתי שכאילו הוא העניק לי מתנת חסד לגעת בגוף המלאכי שלו. עכשיו הגוף המדהים הזה, שוכב עירום במלוא הדרו, כולו לרשותי.

לאחר כעשרים דקות, הוא התקומם מהשכיבה על הגב והתמתח, "נהנית, עבד?"

"כן, אדון, תודה, אני יכול לבקש משהו?"

"דבר."

"אני חייב לאונן... אני חייב לגמור."

"אתה חייב רק לשרת את האדון שלך, זה מה שאתה חייב."

"אדון.... אני משתגע מחרמנות... בבקשה, תן לי לגמור."

"עכשיו אתה לא גומר, יש לך עבודה, צריך לשאוב את הבית, ולשטוף אמבטיה ושירותים, אני אראה לך איפה כל האביזרים."

זהו, עכשיו חלחלה לתוכי ההבנה שזה יעודי וזה גורלי, אני הולך להיות העבד של יניב, אני הזמנתי את זה על עצמי.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...