אילוסטרציה. צילום: torbakhopper, flickr.

 >  >  > 

בדוג'ו - פרק א'

"אל תשתמשו בכוח סתם, הכוח הוא מתנה וצריך לדעת מה לעשות בו, הוא גם יכול להיות מסוכן."

"סנסיי" (מאמן)

"ראיי" (כבוד)

"אוס" (מילת הסכמה)
ככה מתחיל כל אימון, את המילה הראשון נותן החניך שעמוד ראשון, את השנייה זה שלידו וכולם עונים "אוס" ביחד.
הסנסיי מסמן ומתחילים לרוץ במעגל, מגבירים מהר מאוד את הקצב, מחיאת כף - קפיצה במקום עם ברכיים לחזה, איצ'- שכיבת שמיכה אחת, ני- חמש כפיפות בטן, קאטה- ארבע מכות משולבות רנדומליות יכול להיות אגרוף או בעיטה או בירכת וכו'. בחימום הדופק עולה גבוהה מאוד מהר. לזה הוא נועד. "קיר" הסנסיי אומר וכולם רצים חזרה לקיר, נעמדים בשורה לפי הסדר.
זה האימון העשירי שלי, באתי לאימון ניסיון לפניי כמעט חודשיים עם יוני, חברי לכיתה. יכול להיות שבגלל שיש לי קראש עליו אז זה השפיע, הוא הלך לעוד אימון אחד ולא התחבר. דווקא הוא זה שממש התלהב וגרר אותי לזה, אני אהבתי. חזרתי הביתה אחרי האימון ניסיון וקראתי על השיטה ועל נינג'יטסו מודרני בכללי. החלטתי ללכת על זה.
 קצת היסטוריה: נינג'יטסו מודרני משלב בעצם את האומנות המסורתית יחד עם התאמות והתחדשות מודרניות. נינג'יטסו היא אומנות הלחימה שבה השתמשו הנינג'ות ביפן נגד הסמוראים שבשונה מהם השתמשו בקראטה, יש דמיון בין שתי אומניות הלחימה אך עם זאת יש גם שוני גדול ביניהם. גם באמצעי הלחימה יש הבדל- חרב סמוראים היא ישרה לחלוטין וחרב של נינג'ות היא בעלת קימור קל. הסמוראים היו האליטה ביפן העתיקה והיו להם כללים נוקשים של כבוד, לעומתם הנינג'ות הפרו את כללי הסמוראים ורצו להפיל את האליטה, הם גנבו מהם וחילקו את השלל לפשוטי העם, קצת כמו רובין הוד. הנינג'ות השתמשו בשלל תכסיסים כמו חומרי נפץ ושוריקנים (כוכבי מתכת חדים שזורקים). די התחברתי לראיון של הנינג'ה, אפלוליות, כוח והרבה טכניקה. 

הקבוצה שלנו התאמנה בשעות הערב המאוחרות, האימון התחיל בשעה תשעה בערב ונמשך עד עשר וחצי לפעמיים קצת יותר, האימון גם היה מסובסד מבחינה כספית במחיר של כמה מאות שקלים לשנה (בשונה מהרבה מקומות אחרים שם זה לפחות אלפיים שקלים בשנה). זה היה הרעיון של דויד מוביל השיטה שגדל בשכונות האלו בחולון, למשוך בני נוער צעירים שבמקום להסתובב בחוסר מעש בחוץ יבואו להתאמן ולקבל מסגרת. ובאמת במהלך האימונים ניתן היה לזהות שחוץ מללמוד את האומנות לחימה עצמה, איך להתגונן, לספוג ולהגיב במקרה הצורך, הועברו לנו גם תכנים של כבוד אחד לשני ולא להשתמש בכוח "סתם" ובכללי להיות אנשים טובים.
הקבוצה הייתה מורכבת מבערך 25 איש, כולם בנים למעט בת (וגם זה לא לאורך זמן) טווח הגילאים היה בין שש עשרה לעשרים. היו את המתאמנים הקבועים, כאלו שהתאמנו כמה חודשים ברצף, היו את אלה שעברו את שלב ההתחלה אבל עדיין לא ברמה גבוהה (כמוני) והיו חדשים שזה אימון ראשון שני או שלישי בשבילם.
הכללים היו די נוקשים, קודם כל: חובה להגיע לכל אימון וכמובן לא לאחר, במידה ולא מגיעים יש להודיע מראש. מי שלא מגיע פעמיים בלי להודיע לא יוכל להמשיך להתאמן. מי שמאחר נענש (עונש פיזי כמו להישאר שתי דקות ב"מצב שתיים" כמו בצבא- מצב של שכיבת סמיכה בלי לזוז). היה אסור לדבר בדוג'ו (אולם האימונים) מלבד שיח שקשור לאימון, ובכלל רק הסנסיי מדבר ומדברים רק אם הוא פנה אליך. הביגוד היה מכנס שחור וחולצה שחורה שנתנו לנו לאחר הרשמה. לפעמיים היו אימוני אגרוף ששם הלבוש היה אותה חולצה אך המכנס היה צריך להיות "מכנס אגרוף תאילנדי" (שלדעתי הם סקסיים ברמות אחרות, ניילון מבריק ומעצוב יפה שמבליט את החבילה וקצר ממש) זה משהו שהיינו צריכים לרכוש בנפרד, היו כאלה שלא התאפשר להם, האמת שזה מכנס יקר, והסנסיי הסכים שילבשו במקרה כזה מכנס ספורט אחר, ובלבד שיהיה קצר. 

אחרי כל אימון הייתי חוזר הביתה, עייף מאוד וגם חרמן מאוד. היו כמה שנראו טוב ובאימונים שכוללים הרבה מגע פיזי לא פעם העמידו לי תזין, מתורגל כבר הצלחתי להסתיר טוב את הזקפה, ככה חשבתי לפחות. החלק הכי מחרמן באימון היה דווקא בסוף, כמעט כולם החליפו בגדים, גם מכנסיים בגלל שהזענו הרבה (וגם כי המכנס לא נוח או יפה לשום דבר חוץ מהאימון), אז לראות את כולם פושטים חולצות ומזיעים היה דבר מטריף, מעביר עיניים על הגוף שלהם, מנסה לקלוט את החבילה בבוקסר נוגע "בטעות" במישהו או שם יד על הכתף של אחר.
מי שהכי תפס לי את העין היה יוסי. יוסי שנה מתחתי (אני בן 17) היה החניך בעל הכי הרבה ותק ובדרגה הכי גבוהה, כבר קיבל חגורה כתומה (דומה לג'ודו בעניין צבעי החגורות). בפעם הראשונה שראיתי אותו הייתי בטוח שהוא ערס, אני חושב שלא טעיתי הרבה בעניין; הוא לבש גינס משופשף וקצת קרוע, חולצה לבנה עם סמל גדול של "נייק" באמצע, עגיל יהלום באוזן שמאל ושעון גדול בצבע זהב, מראה ערסי טיפוסי בעיר. צבע עור יחסית בהיר, אבל גם קצת שזוף משמש. בסוף האימון הראשון הגנבתי לעברו מבטים מחליף בגדים, הוא עשה את זה די בזהירות, לא הוריד חולצה ומכנס ביחד אלא קודם החליף חזרה לחולצת נייק ורק אחר כך הוריד את המכנס של האימון, מה שהקשה עלי לראות, פלג גוף עליון חטוב עם קוביות בבטן ושריר תחתון, בקושי שיער גוף ובית שחי עם שיערות לא ארוכות, בוקסר בצבע לבן כנראה של אדידס, בליטה מכובדת ושיער בהיר באזור המפשעה. היה לו מבנה גוף חטוב, שרירי ידיים בולטים, גב שבנוי גם כן ויצר מבנה גוף משולש, אבל לא שרירי בהגזמה, התספורת שלו הייתה קצוצה מאוד בצדדים ודירוג קל בשאר הראש, אף קטן יחסית ועיניים בצבע דבש, הוא לא היה נמוך אבל גם לא גבוה, כמה סנטימטרים בודדים יותר ממני. הוא נראה ממש טוב חשבתי לעצמי וכשהגעתי הביתה לא התאפקתי שלא לפנטז עליו לפניי שאני נרדם. קמצוץ התמונות שהצלחתי לתפוס בראשי עשו את העבודה, הפנטזיה שלי הייתה די קלאסית, הוא בא אלי (למרות שזה רחוק מהמציאות, אני וערסים רחוקים מלהסתדר, לא מצליח להתחבר להווי שהם יוצרים אבל נהנה להסתכל מהצד כי יש שם הרבה חתיכים) ואנחנו מתנשקים. דמיינתי אותו נושך לי את השפתיים ומוריד אותי על הברכיים, שולף את הכלי שלו ודוחף לי את הראש למצוץ אותו. וואי, כמה שבא לי עליו עכשיו. מהר מאוד הסצנה התחלפה לזיון סוער בדוגי ואני לא החזקתי הרבה זמן מעמד ויריתי מטחי שפיך ארוכים. ניגבתי בנייר ונרדמתי, לא מרגיש מסופק.
במהלך האימונים מאוד השתדלתי לא להתרכז בו, לא מתאים לי שידעו עלי וגם אני רוצה להצליח באימון. הצלחתי לשלוט ברוב המחשבות שלי אבל תמיד בסוף האימון הייתי מסתכל עליו בזהירות, לקלוט עוד קצת חומרים.
היו עוד כמה שנראו טוב בקבוצה, לא ברמה של יוסי אבל בכל זאת גם הם משכו קצת את תשומת ליבי. זה לא היה קל להיות הומו בקבוצה כזו, בטח לא בגיל הזה שההורמונים משתוללים וכל דבר קטן יכול להדליק אותי.

עוד יום חמישי הגיע ואנחנו לפניי אימון, יש לי את החברים שלי לקבוצה, כאלה שקצת יותר התחברתי איתם, אחרי שהחלפנו בגדים דיברנו קצת בזמן שאנחנו מחכים שהאימון יתחיל מחוץ לדוג'ו. תפס לי את העין נהוראי שקצת בהה בי במבט בוחן (מי כמוני מכיר את המבט הזה) בזהירות בלי להפריע לו ניסיתי להבין אם הוא באמת מסתכל עלי ואם יש איזה תגובה אצלו במכנס, לא הצלחתי, בתנוחה שהוא ישב עם המכנס המציק הזה לא הצלחתי לראות כלום, מה גם שהיה חשוך יחסית. ישבנו על הרצפה אז נשכבתי עליה אחורה שם את המרפקים ואמות הידיים בצידי הגוף, החולצה שלי עלתה למעלה חושפת קצת הבטן והבוקסר המבצבץ מהמכנס, קלטתי את נהוראי ממשיך לעקוב אחרי תנועות גופי והבנתי שזה מעניין אותו, אז הסתכלתי עליו בחצי חיוך מרוצה והוא הסיט את מבטו ממני. הפצצה הוטמנה.
לפתע הסנסיי הגיע, נכנסים לדוג'ו ומשתתקים. עומדים בשורה והוא קצת מדבר על מה יהיה היום ומודיע שאימון הבא יהיה אימון אגרוף, ברגע הזה אין שמח ממני, אני מת על אימוני אגרוף והמכנסיים הקצרים, יותר מגע וגם הם כיפיים, אבל קשים. העפתי מבט זריז לעבר יוסי מנסה לדמיין אותו במכנסי האגרוף, אבל מהר מאוד התעשתי וחזרתי להתרכז באימון. אחרי החימום שכרגיל כבר בו יוצא המון כוח, מעבר לחימום הוא גם עבד על פיתוח שרירי סיבולת, עברנו לבצע תרגיל אימון חדש שלא הכרתי עד כה. חמישה נבחרו כל פעם עומדים מול שאר הקבוצה, על הקבוצה להכניע אותם לקרקע באמצעות ריתוקים בלבד (תפישות, בריחים והפלות, בלי מכות של ממש). אני חושב שמטרת העל של התרגיל הייתה להתגבר על הפחד מול מספר תוקפים, גם אם התוצאה הייתה ידועה מראש. 
אני הייתי בחמישייה בסבב השלישי, עד אז זה היה די פשוט] יצא שהיינו בערך שלוש על אחד שמנסים לרתק אותו לקרקע. כל פעם מישהו אחר. בפעם הראשונה זה היה הקבוצה מול יוסי ועוד ארבע ברמות שונות. הסנסיי בכוונה לא שם את כל החזקים ביחד, ספק אם הקבוצה הייתה גוברת עליהם. הוא הבהיר שזה תרגיל אישי לכל אחד מהחמישה ואין פה עניין לעבודת צוות, גם לקבוצה הוא לא רצה שנדבר ונתכנן אסטרטגיה יותר מידי. כמה שרציתי לנסות ולהכניע את יוסי, אבל לא הייתי בקו מולו והיה נראה מוזר אם הייתי הולך לכיוונו.

הסנסיי אמר "צא", ואנחנו התנפלנו עליהם ותוך בערך חצי דקה כולם היו מרותקים לקרקע. זה היה תרגיל שכלל המון מגע ומגע מתמשך. ניסיתי לפתח אסטרטגיה עד שיגיע תורי וחשבתי על כל מה שלמדתי באימון עד כה והעיקר היה לנסות לבלבל את מי שמולי, חשבתי על לזוז נורא מהר ולהתמודד כל פעם מול יריב אחד.
הגיע תורי להיות חלק מהחמישייה, שורה שלנו מול הקבוצה, הדופק עולה הסנסיי צועק "צא", ואני לוקח צעד קטן אחורה בשביל ליישם מה שרציתי, הראשון הקדים את השאר והצלחתי להעיף אותו מעלי במהירות ובאתי זריז קדימה, מנסה לחתוך את מי שבא מולי להפיל אותי, זה כבר פחות הצליח, אחד תפס אותי, נאבקתי בו לא ליפול אבל אחרי עוד כמה שניות הצטרפו אליו והצמידו אותי  לקרקע, הייתי עם הגב לקרקע, מישהו כבד יחסית שכב מעלי שהבטן שלו על החזה שלי, הידיים שלו תופסות לי את יד שמאל (מאוזן אלי) והרגליים ליד יד ימין וככה הסתיר לי הכל ולא הצלחתי לראות כלום, עוד אחד תפס וישב לי על הרגליים והשלישי פשוט תפס את יד ימין שאיתה ניסיתי להוריד את מי שהיה לי החזה, לא סגור על מי היה איפה ומי היה נגדי, הכל קרה ממש מהר ואחרי הראשון שהדפתי התחלפו כמה דמויות. שנייה לפני שהסנסיי מחא כף לסיום התרגיל הרגשתי מישהו תופס לי את החבילה, זה לא היה נגיעה ולא היה בטעות, הייתי בטוח, זה היה כף יד שלמה שתופסת וקצת לוחצת את הזין שהיה רפוי והביצים ביחד ממש לשנייה. היינו נראים כמו סלט של אנשים.
בכמה שניות כולם רצו חזרה לשורה עד שתבחר החמישייה הבא, הייתי האחרון שקם כי די הייתי בהלם אבל התעשתי מהר מאוד. הייתי עצבני באותו רגע ממש התפוצצתי מבפנים מי מעז?! החוסר ידיעה הרתיח אותי אפילו עוד יותר ולא הצלחתי להירגע, ומה הקשר שגם זה מחרמן אותי עכשיו, אם הייתי יודע מי זה והוא היה לטעמי יכול להיות שזה היה נחמד אבל במצב הזה זה פשוט עצבן. כולם היו אדומים ומיוזעים עם מבט של קרב בעיניים כל זה בגלל התרגיל, ככה שזה לא בלט.
בכמה שניות בזמן שנבחרים החמישייה הבאה ניסיתי לחשוב, ישר חשבתי על נהוראי כאשם אבל הוא נפסל כי הוא היה בחמישיית המופלים איתי מרותק לרצפה ככה שאין מצב שזה הוא, לא היה לי כיוון ניסיתי להסתכל במבט זריז על כולם אבל לא היה פרט מסגיר באף אחד מהם. חוץ מאת יובל שזיהיתי שהיה מאוזן אלי ותפס לי גם את החזה וגם את היד, לא ידעתי מי היו האחרים שריתקו אותי כי סביר להניח שזה היה אחד מהם.
החמישייה הבאה נעמדה, יובל היה בה, יחסית מולי וחייך אלי חיוך ניצחון, כאילו מי ישמע, הם היו כמה עלי, ברור כמו כל האחרים שהם יצליחו לרתק גם אותי. הרגשתי צורך לנקום, האינסטינקט הראשוני אמר לרוץ להיכנס בו אבל ידעתי שזה לא יעבוד, הסנסיי נתן את האות "צא" נתתי לשניים אחרים לנסות להתלבש עליו, אחד בא מולו תפש אותו בחולצה, יובל היה גדול יחסית והוא פשוט הזיז את מי שתפס אותו מצד לצד בשביל לחסום את הבא שבא מולו, הגעתי בדיליי של שתי שניות, באתי מאחורי יובל וקפצתי לו על הגב, מושך אותו מהראש אחורה, "הגוף הולך אחרי הראש" תמיד הסנסיי אמר, ניכר היה שהוא לא היה מוכן לזה, הוא נפל אחרון, כמעט מחץ אותי, לקחתי לו במהירות את היד ועשיתי "בריח צד" נועל עם הרגליים שלי את היד שלו והצוואר השניים האחרים הצטרפו אלי מהר והוא היה מרותק. נקמה מתוקה חשבתי לי. שהוא קם הוא היה נראה קצת מושפל, הוא היה הראשון שנפל.
סיימנו את החמישייה האחרונה, ואני כל הזמן חושב על מי לעזאזל תפש לי ככה את החבילה, מתסכל על כולם מחפש משהו שונה ו... כלום.
הסנסיי סיכם את התרגיל ואמר שהיה טוב לרובנו, שהמטרה הייתה לראות בעיקר כיצד אנחנו מגיבים למספר תוקפים. הוא בחר את חמישייה נוספת, יובל היה ביניהם, ושאל אותם למה לדעתם הם נבחרו, הם לא ידעו למה והוא פתר ואמר, "אתם צריכים תרגולת נוספת, הייתם הכי חלשים בסבב שלכם." החזרתי ליובל חיוך ניצחון כמו שהוא חייך אלי קודם וראיתי אותו מזדעף, למזלי לא הייתי מולו הפעם, אני בטוח שהוא היה מנסה להחזיר לי. מולי עמד נהוראי, שדי הפתיע אותי שהוא היה החלש מבין החמישייה שלנו, ציפתי ממנו ליותר, אולי הראש שלו היה עסוק בדברים אחדים חשבתי, בי למשל. הסתכלתי עליו רגיל הוא הזיע והתחלתי לחשוב שהוא נראה יחסית טוב, שחום נמוך יחסית שיער שחור שמסודר יפה, פנים יפות עם עיניים כחולות כהות וקצת זיפים שעיטרו אותם ונתנו לו מראה גברי יותר, יחסית רזה.. "צא" נשמע מפי הסנסיי ורציתי אליו בראבק תופס אותו מציידי הגוף, לא רציתי באמת להפיל אותו מהר יותר רציתי להתחכך בו קצת והתחיל לעמוד לי הייתי חייב לגרות אותו באיזו שהיא דרך וכבר הצטרפו אלי שני האחרים והפילו אותו לקרקע, לפחות הוא לא ראשון, שמחתי בשבילו, נשכבתי עליו כמו שיובל נשכב עלי והצמדתי את אזור האגן שלי לחזה שלו שירגיש את הזין הקשה שלי מתחכך בו. מה ההבדל בין זין עומד ללא עומד? חשבתי לי.. יכול גם סתם לעמוד למישהו במהלך האימון פתאום זה לא אומר שהוא לא ימשיך כרגיל. עם יד אחת שלי תפסתי את היד שלו, זה לא היה קשה ועם השנייה ליטפתי בזריזות את היד שלו, בצורה כזאת שהוא ירגיש אבל לא יראה חשוד, הוא לא הגיב והתרגיל נגמר. הייתי מחורמן בטירוף ובשורה שחזרנו לעמוד נהוראי עמד לידי, הסתכל עלי ואני לא החזרתי לו מבט, הסתכלתי קדימה. הייתה לנו עוד רבע שעה עד לסוף האימון והסנסיי החליט שנמשיך לעבוד על בריחים ונעילות. התחלקנו לזוגות וכל דקה החלפנו זוג. כמובן שראשון הייתי עם נהוראי. כל זוג נעמד אחד מול השני במרווח מזוג אחר בחדר, היינו אי זוגיים הייתה גם שלישייה אחת.
"צא" הסנסיי צעק ותפסנו אחד את השני, אני תפסתי אותו שכפות ידיי מאחורי הצוואר שלו, עוטפות את העורף ומקרבות אותו אלי והוא תפס אותי בחולצה בצורה לא מובנת ממש. "אתה אוהב אתזה אה?" זרקתי לו, הוא נתן לי אגרוף קטן שלא היה חוקי ולא הייתי מוכן אליו, דבר שכופף אותי קדימה ושחרר אותו מהאחיזה שלי, יכול להיות שהגיע לי לכן לא עשיתי סיפור, הוא ניסה לנצל את המומנט ותפס לי את הראש בבית שחי שלו והפיל אותנו למטה, אני חושב שבקרקע יש לי יתרון על הרוב אז זה לא היה לטובתו, למרות שהוא תפס ממש חזק הצלחתי ליישר את שתי הידיים על הפנים שלו והרחקתי אותו ממני, מתיישב עליו ובא לנעול לו את הכתף, רק שבמקום לשבת עליו הייתי צריך לשבת מבחוץ, הוא קלט ושוב תפס את הראש ואמר, "בוא נראה מה אתה אוהב" והתהפך מעלי, זה נראה כמו תנוחת המיסיונר והיא מאוד נפוצה בעבודה בקרקע על בריחים, הרגשתי את הבליטה שלו באזור הישבן שלי, ומחיאת כף נשמעה, אני לא הצלחתי להכניע אותו אבל גם הוא לא אותי התנחמתי. והתחלתי לפנטז על סוף האימון חושב על מה יהיה לי עם נהוראי.
הזוג הבא שלי לא היה מעניין הוא היה יחסית מהמתקדמים בקבוצה והרגשתי שאין לי כוח בסוף האימון אפילו לנסות ולהתנגד אז די זרמתי וחיכיתי שהדקה תגמר. הבא היה יוסי מחורמן מכל האימון הזה פחדתי שתקרה פדיחה אבל הייתי נחוש שדווקא הוא החזק של הקבוצה לא יגבר עלי. נשמתי עמוקות והתרגיל התחיל לא נתתי לו לתפוס אותי ותמיד הדפתי אותו, פחות התעסקתי בהתקפה כי לא חשבתי שיש לי סיכוי, בתנועה מהירה הוא הגיע לצידי שם לי רגל מאחורה והפיל  אותי לרצפה הוא נשכב מעלי אבל הצלחתי להישלף תחתיו, יתרון בלהיות קטן, הוא תפס לי את יד ימין וניסה להגיע לנעילה, התחמקתי בחצי סיבוב, זאת הייתה טעות קשה הייתי על הבטן, מה חשבתי לעצמי, מהר מאוד הוא נשכב מעלי ותפס לי סביב הצוואר, אחלה תנוחה לסקס ובגלל שהיינו בערך באותו גובה הזין שלו היה באזור הישבן שלי, זה חרמן אותי אבל לא העזתי להמשיך עם זה, בכיף הייתי יכול קצת לענטז אבל ממנו פחדתי, הרגשתי את הזין שלו אבל לא הרגשתי שעומד לו, ניסיתי להשתחרר מהחניקה שלו ולא נכנעתי, נשבע שכמעט התעלפתי אבל עד שאני לא דופק כל עוד אני קצת זז זה לא נחשב ריתוק, המשכתי להתפרע זה לא עבד ונשמע מחיאת כף אחרי כמה שניות בודדות. יוסי קם מעלי ואני התיישבתי על הברכיים מנסה לנשום ומשתעל. הסנסיי דפק בי מבט אבל הייתי חייב עוד רגע להתאושש, יוסי בהפתעה מחולטת מבחינתי הושיט לי יד והרים אותי, אולי ראיתי חצי חיוך על הסנסיי, או שזה היה חוסר חמצן במוח שגרם לי להזיות. אחרי כמה שניות חזרתי לעצמי. הזוג הבא היה קובי, קובי התחיל אימון אחד אחרי ככה שהיינו די באותה רמה, לפחות על הנייר כי אני כן מנסה להתאמן בבית כמה שאפשר. חייבתי את עצמי להצליח להכניע אותו.
חשבתי איך, קובי קצת יותר גדול ממני אז להפיל אותו יהיה קצת קשה, מצד שני המטרה בתרגיל זה לא להפיל אלא לרתק, 99% מהרתוקים הם בקרקע, אז בוא ניקח אותו לקרקע קבעתי עם עצמי. "צא" והתרגיל התחיל, נתתי לו להרגיש שהוא מוביל הוא הפיל את שנינו ביחד לקרקע והיה בעמדה טובה משלי, מעלי אני על הגב,  חיכיתי לרגע המתאים "כשהיריב תוקף זה הזמן שלכם לתקוף" נזכרתי בדברי הסנסיי, ואז קובי שלח יד לבריח כתף תפשתי לו אותה ובמהירות שלחתי את רגליי סביב הצוואר שלו, נעלת משולש הצלחתי לעשות, קלאסי. הוא דפק על הרצפה וראיתי את הסנסיי מסתכל ומהנהן. שחררתי, קמנו, באנו להתחיל סיבוב נוסף אך מחיאת הכף נשמע ועצרנו.

"שורה" הסנסיי הכריז, עשינו מתיחות כמו כל סוף אימון, במתיחות היינו בשלוש שורות מול הסנסיי לפניי היה נהוראי. נהניתי להסתכל עליו ככה בסוף מותח עצמו מבליט כל פעם חלק אחר נותן לי הצצה לבוקסר הכחול שלו. לדעתי הוא קצת עשה בכוונה אז שמחתי.
שוב שורה, "היה אימון טוב" הסנסיי אמר והמשיך לסכם בעוד כמה מילים את האימון. בסוף חזר על המנטרה "אל תשתמשו בכוח סתם, הכוח הוא מתנה וצריך לדעת מה לעשות בו, הוא גם יכול להיות מסוכן." כל סוף אימון הסנסיי אמר את הדברים האלו, שנראו לי נכונים מאוד.
שחרר אותנו והלכנו לכיוון התיקים להחליף בגדים ולצאת. ישר הגעתי ליד נהוראי...                    

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...