שני גברים מתנשקים (אילוסטרציה)
אילוסטרציה. צילום: Sasha Kargaltsev, Flickr.

 >  >  > 

פגישת מחזור – פרק א׳

אתה תביא למפלתי בסוף, אבל יש לך כמה נקודות משכנעות. אם זה באמת כל כך חשוב לך, אז נלך יחד...

"יפה שלי, מה זה מה שיש פה על השולחן?" נשמע קול מהמטבח.

שיט, חשבתי, שכחתי להעיף את זה לפני שהוא יראה. יצאתי אליו מחדר העבודה, "מה זה מה?" היתממתי וחיבקתי אותו מאחור.

"יש פה הזמנה למפגש מחזור שלך עוד יומיים! למה לא אמרת לי? הייתי מזיז דברים בשביל שנלך." התאונן אלון.

"יש לך פגישה עם משקיעים באותו יום, אתה לא יכול להזיז את זה סתם ככה. וגם, אני בכלל לא מתכוון ללכת." השבתי. הוא מקסים שכל כך אכפת לו, אבל באמת אין לי שום דבר לחפש עם האנשים האלה.

"אני יכול מה שבא לי," אמר, "וחוץ מזה, אתה לא רוצה לראות אף אחד מהתיכון? לא ראית אותם עשר שנים, לא רוצה להשוויץ קצת במה שעשית מאז?"

"אה, במה יש לי להשוויץ בדיוק?" קנטרתי אותו, משועשע.

"או, אני לא יודע..." הוא הסתובב אליי והניח את אצבעו על צווארי. התחיל ללטף, יורד באיטיות לכיוון החזה. "אתה יכול להראות את הגוף היפה שפיתחת..." כהרגלו הוא הצליח לפתוח את הכפתור העליון שלי עם אותה אצבע בודדת, כישרון שלצערי לא הצלחתי ללמוד בשלוש שנות זוגיות. "אתה יכול להראות כמה כסף הרווחת..." פתח עוד כפתור, ומישש את המדליון השחור שנתלה מצווארי. חיפשתי משהו כזה שנים, עד שמצאתי אותו במקרה במכירה פומבית כשטסתי לניו יורק לעסקים. נדמה שהצבע האפל שלו שאב את האור מהחדר, על אף שהברק שלו משך את העין.

"וכמובן," אמר והסתובב לפתע, נצמד אליי עם אחוריו, "שיש לך תכשיט מאוד מיוחד להציג."

אין ספק שהבחור ידע איך להפעיל אותי, כולי כבר נטפתי מחרמנות באותו שלב, ושנינו יודעים שעם כל כך מעט דם במוח אני לא יכול להפעיל שיקול דעת אמיתי.

"אח, אתה תביא למפלתי בסוף, אבל יש לך כמה נקודות משכנעות. אם זה באמת כל כך חשוב לך, אז נלך יחד... אבל, תצטרך לעבוד קצת בשביל זה." אמרתי ברשעות קלה.

"לעבוד אני יודע." אמר ובן רגע חולצתי מצאה את עצמה על הרצפה. הוא תפס והרים אותי באוויר, רגליי כרוכות סביב אגנו, ידיי סביב צווארו, פי מוצא את פיו. הוא נשא אותי למיטה במהירות, מכיר את הדרך גם בעיניים עצומות, והשליך את שנינו עליה.

אני, שהרגשתי בנחיתות על שהוא עדיין בלבוש מלא, קרעתי את חולצתו וכל הכפתורים נורו לכל עבר. "אני אוהב את החולצה הזאת!" אמר והסתכל עליי בהלם. "אתה התחלת." השבתי והפכתי אותו כך שעתה שכב מתחתיי.

התנפלתי על צווארו, נושך, נושם, מלקק, מוציא ממנו קולות. הוא מזמן כבר לא מבקש ממני לוותר על היקים, הוא יודע שאני עדיין תקוע בגיל שבע עשרה בקטע הזה.

אני יורד למטה, מלטף את שרירי החזה שלו, צובט את הפטמות, עובר עם הפה על כל קוביה כאילו הייתה שוקולד.

אני מוריד ממנו בפראות את המכנסיים שלו, למזלו הוא הספיק לפתוח את הרוכסן שלהם לפני כן. ריח הגבריות שלו עולה באפי, שיער הערווה שלו עבה וצפוף, אך עדיין רך.

אני כל פעם מופתע מחדש מהגודל שלו. מבחוץ אלון נראה אשכנזי, בנוי טוב אך עדיין רזה מעט. בלי בגדים, לעומת זאת, אפשר לראות שיש לו כמה שורשים תימניים.

אחרי ככ הרבה ניסיון לא חשבתי פעמיים לפני שהכנסתי את כולו לפי, מרגיש את הגרון שלי מתרחב סביבו. תפסתי לו את התחת והוא התחיל לזוז בעצמו, בהתחלה בעדינות ולאט לאט הגביר את הקצב, עד שבסוף זיין לי את הפה בפראות. הוא היה כה מרוכז בפה שלי וביד שלי שליטפה לו את הביצים, עד שלא שם לב שעם היד השנייה פתאום חדרתי אליו.

הוא גונח ואני מוציא אותו ממני, ואותי ממנו. "איך אתה נקי?" אני שואל, יודע שהוא רק הגיע מהעבודה.

"ראיתי את המעטפה הבוקר בדואר אז התנקיתי לפני שאמרתי משהו על ההזמנה." השיב.

׳אני אראה לתחמן הזה מה זה׳, חשבתי כשהבנתי שהוא תמרן את כל המצב בשביל הרגע הזה.

באותו הרגע הרמתי את הרגליים שלו ונכנסתי בתנופה עם הכלי שלי, שלמרות שלא השתווה לזין של אלון, התכבד בעשרים סנטימטר עבים גם כן.

"אההה!"הוא גנח בחיוך כשפערתי אותו, "ניצחתי."

הבן אלף ידע שכך אגיב, ושימן את כולו בחומר סיכה מראש. יום אחד אני עוד אתפוס אותו לא מוכן.

׳נו, לפחות ננצל את המצב׳, אמרתי לעצמי והתחלתי לפמפם אותו. ירדתי לנשק אותו תוך כדי הזיון האינטנסיבי, והוא חיבק אותי עם ידיו ורגליו.

הרמתי אותו כשאני עוד בתוכו, והתחלתי לזיין אותו על הקיר. נגעתי באחת הנקודות האהובות עליו בתנוחה הזו, שמעתי את נשימתו נעתקת, והרגשתי אותו משפד את עצמו עליי, צמא לעוד.

העברתי את ידי על הזין שלו, שנטף פריקאם, והכנסתי לפי. גם אננס הוא אכל מראש, מסתבר.

האטתי קצת את הקצב, מבחין במבט המבולבל שלו. יד אחת המשיכה להחזיק אותו, והיד השנייה הלכה לכיוון הזין שלי. ליטפתי את הכניסה שלו, במקום שבו אני נכנס לתוכו, וסחטתי ממנו גניחה עמוקה. לפני שהספיק לשאוף שוב אוויר, אצבע חדרה בנוסף לזין שלי. "אה!" אמר, יותר מהפתעה מאשר מכאב.

כשהתרגל הוספתי עוד שתי אצבעות, מרחיב אותו יותר ממה שהיה פתוח אי פעם. "אולי עכשיו תרגיש איך זה להיחדר על ידי עובי כמו שלך." אמרתי בחיוך, אך הוא לא היה במצב להגיב. הזין שלו נטף זרע באותו שלב, מוטרף מהגירוי החדש ודורש תשומת לב.

התחלתי לזיין בכוח שוב, מזיז את האצבעות בפנים.

אלון לא יכול היה לעמוד בזה יותר, נגע בעצמו ותוך שנייה התפוצץ במטח אדיר של זרע שנחת על שנינו.

למזלי, כשאלון גומר החרמנות שלו לא נגמרת. יצאתי ממנו והורדתי אותו לרצפה. שנינו התחלנו לאסוף את הזרע זה מזה ולמרוח אותו על הזין שלי, אני מתוך חרמנות ואלון כאילו מתוך טראנס. הוא פתח את הפה, מזמין אותי להיכנס, ואני נעניתי.

גם ככה הייתי קרוב לגמור מקודם, ולראות את הפנים היפות של אלון מביטות לעיניי במבט ככ רעב, הזין שלי בפה שלו ושפתיו רטובות מזרע ורוק, זה כל מה שהיה צריך בשביל לדחוף אותי לנקודת האל-חזור.

בעודי מאבד שליטה על התנועות שלי, אני מרגיש את היד של אלון חודרת אליי פנימה. אני מקבל אותו לתוכי, ויורה בצעקה לגרונו את כל המטען שלי מהימים האחרונים. ככל שהגמירה שלי נמשכת, היד שלו חודרת עמוק יותר ויותר, הוא נוגע בנקודה שלי ולא מפסיק גם אחרי שהתרוקנתי. אני רואה שהזין שלו עומד שוב, והמבט שאלון דפק לעברי היה ככ מפתה ומתגרה שלא הייתי יכול לעמוד בפניו גם אם הייתי על במה מול מיליון איש.

התיישבתי על הכלי שלו בבת אחת, ראייתי מטשטשת מהכאב אבל מוחי יודע שזה יעבור תוך מספר רגעים. אלון נותן לי את הזמן להתרגל, ואז אני מתחיל לרכוב עליו, על הרצפה. הוא ככ גדול שהוא נוגע לי בכל נקודה אפשרית, מרחיב אותי במידה שהייתה מסוכנת בתחילת הקשר. שנינו חסרי כוחות מהגמירות הקודמות, ולכן החלטנו יחד להאיץ את הגמירה הנוכחית. הוא התחיל לאונן לי ואני התחלתי להכניס לו את כל היד לתחת (כי כל דבר קטן יותר הוא לא היה מרגיש, בשלב הזה). תוך שתי דקות שנינו גמרנו בו בזמן, הוא ממלא אותי ואני יורה לאוויר את מה שהספיק להיווצר מאז הגמירה האחרונה.

אנחנו נשכבים על הרצפה, מיוזעים ומתנשפים, מחזיקים ידיים כמו כל פעם שאנחנו רוצים להתחבק אבל חם מדי לזה.

"טוב, אז אשים לעצמי ביומן שבחמישי בערב אני לא אהיה במשרד", אלון אמר בחיוך כשהצליח להסדיר את הנשימה שלו.

גלגלתי עיניים בציניות ומשכתי אותו לנשיקה, "אם אתה מתעקש, יפה שלי."

לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...