אילוסטרציה. צילום: micholitzii, Flickr.

 >  >  > 

יוני

במושב הנהג ישב מישהו מוכר. עצרתי רגע להסתכל – יוני.

הכרתי את יוני כשהייתי בן חמש. הרווחה הוציאו אותי מהבית אחרי התעללות. יוני, מבוגר ממני בשנתיים היה מ"וותיקי" המעון אליו הובאתי ומיד פרש עלי את חסותו. הוא היה בשבילי כמו אח גדול, שלא היה לי. הוא היה כמו מלאך מושיע שעזר לי להיקלט בסביבה זרה שנראתה לי עויינת. הוא נשלח למשפחת אומנה כחצי שנה לאחר מכן ומיד אחריו גם אני נשלחתי למשפחה אחרת. חזרנו ונפגשנו שלוש שנים מאוחר יותר, שנינו בין משפחות אומנה. נפגשנו בשלישית כהתחלתי תיכון. שובצתי לפנימייה במרכז ושוב הוא היה מהוותיקים. שוב הוא לקח אותי תחת חסותו.

יוני, שחום העור, היה נער יפה, מלא שמחת חיים למרות עברו, מוקד חברתי שריכז סביבו נערות ונערים. שעות ישבתי והתבוננתי בו בין אם כשעמד במרכז פעילות חברתית בפנימיה, בין אם כששיחק כדורגל, שתחרה בבריכה או סתם שכב על הדשא עם החבר'ה. בחברות והקרבה ביננו היתה ידועה לכולם, מה שלא ידעו זה שאני ממש מאוהב בו.

המקלחות בפנימיה היו משותפות לכולם. את הווילונות שאמורים היו לסגור את הטושים כבר קרעו מזמן כך שכולנו היינו חשופים לעיני כל. תמיד הלכתי למקלחות קצת אחרי יוני, מנצל את ההמתנה בתור לטוש שיתפנה בהתבוננות בגופו. הוא היה גבוה, רזה, גופו חלק פרט לשיער שחור עוות בבית השכי ושיער ערווה דליל. אברו היה מהמפותחים בסביבה ולעיתים כשהזדקר, כמו אצל כל מתבגר, בלט ישר לפנים, עבה וארוך.

את אהבתי אליו שמרתי עמוק בפנים. ידעתי בוודאות שהסביבה בה אנחנו חיים לא תסבול הומואים והעדפתי לסבול משמירת הסוד מאשר מהסבל שיביא עלי גילויו. למרות שהיינו ממש קרובים ושיתפנו זה את זה בהרבה מהמחשבות, התכניות, הצרות והדאגות שלנו, את הפן הזה העדפתי להסתיר כדי שלא להסתכן באובדן חבר. לפעמים גם נגיעות תמימות לחלוטין ביננו גרמו לי לזקפה. פעם או פעמיים יוני שם לב לכך וצחק עלי.

יוני התגייס לצבא שנה לאחר מכן. יא' יב' עברו כשאני ממוקד בלימודים וכמעט מבודד חברתית אבל זה לא הפריע לי. המטרה הייתה בגרות מלאה ואייכותית שתאפשר לי עתיד שונה מהעבר שלי.

עד שהתגייסתי עוד שמרנו על קשר ונפגשנו מדי פעם. כשהתגייסתי התנתק הקשר. תחילה בגלל יציאות לא מתואמות ואחר כך הוא פשוט נעלם לי מהראדר.

בפעם האחרונה שנפגשנו הלכנו יחד לים בסופ"ש. קיוויתי להיות איתו לבד אך הוא הגיע עם בחורה. שחום יותר ממה שזכרתי, גבוה, שרירי, גופו נותר חלק כמו שהיה, התספורת הקצוצה מדגישה את פניו היפות. חתיך על לבוש במכנסי גלישה בלבד. כבר כשצעד לקראתי בנקודת המפגש לא יכולתי להתעלם מהאיבר שהתנדנד מצד לצד מעבר לבד הדק. התרחקנו לקטע מבודד ופרשנו את המחצלת שהוא הביא.

הוא נשכב על גבו אברו מונח על ירכו בולט מבעד למכנס. ניסיתי להתעלם ונשכבתי גם אני לצידו כשמהצד השני שוכבת החברה שהביא. עצמתי את עיניי והמראה לא הרפה ממני. הרגשתי את הדם מתחיל לזרום אל חלציי. נכון, היה לי מכנס עם תחתון מובנה, אבל הוא לא יכול היה להסתיר התעבות.

אני הולך למים, הכרזתי וקמתי ממקומי מקפיד להפנו אליהם את גבי. המים הקרים עזרו לי להירגע. חזרתי למחצלת ואחרי רגע הזוג התחיל להתמזמז לידי. הוא נשאר על גבו כשהיא על בטנה נתמכת על מרפקיה מנשקת אותו. אברו התעורר מיידית והחל לנתר כששפתיה ירדו אל פטמותיו. לא היו אנשים בטווח ראייה והוא לא ניסה כלל להסתיר את התרגשותו. ישבתי לידם עם משקפי שמש שהאמנתי שמסתירים את מבטיי. את זקפתי המתעוררת הסתרתי בכפלי המכנס אותו משכתי למעלה כאילו לחשוף עוד פיסת רגל לשמש.

נהנה מההצגה? שאל אותי פתאום
מה זה משנה, אמרתי, העיקר שאתה נהנה.
בוא למים, אמר פתאום, הזיז אותה וקם, אברו יוצר אוהל ענק במכנסיו.
עכשיו יצאתי, ניסיתי להתחמק אך הוא אחז בידי ומשך אותי.
לא יכולתי להסתיר את האוהל במכנסיי.
היא ממש חתיכה, אמרתי כשהתרחקנו מעט כאילו להצדיק את זקפתי.

אתה לא כועס נכון?
בטח שלא, תהנה, אני סתם מתחרמן מלראות אתכם ככה, שיקרתי.
מה איתך? אתה מטפל בו? שאל שולך יד וטופח על קצה זקפתי.
התקפלתי, כאילו זה כאב. זו הייתה הנגיעה הכי קרובה שלו.
כמעט גמרתי מהתרגשות ולהצלה זרקתי עצמי למים הקרים.

כשפנינו לצאת מהמיים ירדה החברה שלו לעברנו. אני פניתי למחצלת בעוד הוא חזר אתה למיים. הם התחילו לשחק בהטזות עומדים כשהמיים מעל מותניהם. בשלב מסויים הוא קפץ והפיל אותה למיים. נשכבתי על המחצלת ולא ראיתי את ההמשך. אחרי דקות ארוכות, כשהרמתי ראש הוא שכב על גבו על גבול המים בעוד היא יושבת עליו, עולה ויורדת. התהפכתי מיד על בטני להסתיר את זקפתי שזינקה לאוויר.

היא כנראה קיבלה את מה שרצתה ואיבדה עניין כי ברגע שחזרו למחצלת אספה את הדברים שלה והלכה. יוני ליווה אותה כברת דרך וחזר. הסתכלתי עליו מתקרב ודעתי כמעט ונטרפה עלי. הוא התיישב לידי וטפח על ישבני.
מה קרה? קיבלה את שלה והלכה?
כנראה, למה, מקנא?
לא העזתי כמובן לומר שאני מקנא בה... הסמקתי במבוכה, הוא ראה את זה, צחק עלי והתחיל לדגדג אותי, משחק שהיה אהוב עליו עוד מהיותנו ילדים. בנסיונות לחמוק ממנו התהפכתי על גבי, חושף אוהל גדול במכנסיי.
יאללה, היא הלכה, אתה יכול להוריד את התורן, אמר.
שתקתי במבוכה, והרמתי את מבטי אל האופק כדי לא להסתכל עליו, שלא יבחין במשהו בעיניי.
בזווית העין ראיתי שמבטו נעוץ במכנסיי.
רגע, אמר, כממתיק סוד, אז זה לא היא שמחרמנת אותך.
התהפכתי שוב על בטני וטמנתי את ראשי בין ידיי.

אחרי רגע של שתיקה הוא הניח יד על שכמי
זה בסדר, אל תפחד, אנחנו מכירים כבר מספיק זמן בשביל לא להיבהל אחד מהשני, אני יודע שאתה אוהב אותי אבל לא חשבתי שבצורה כזו, חשבתי שאנחנו אחים.
בוא, שב ודבר איתי, תפסיק להתחבא.
התיישבתי, מחפש מילים שלא יהיו ישירות מדי אך לא היה לי אומץ לדבר. הוא התיישב בשיכול רגליים פונה אלי.

ישבתי פניי אל הים נועץ עיניי בוהות לכיוון האופק, הוא התבונן בי מחכה לדבריי. אחרי דקות ארוכות של שתיקה הוא הניח יד על כתפי. מגע ידו החמה העביר בי צמרמורת. אחרי עוד רגע הוא לקח את ידי והניח אותה על ברכו. סובבתי את ראשי לעברו ומבטינו נפגשו. הוא חייך אלי ושלח יד לפניי. התחמקתי ממנה.
אל תצחק עלי, אמרתי מנסה שלא לפרוץ בבכי מרוב מבוכה.
אני אוהב אותך כבר מזמן, בלעתי הכול בתיכון כי פחדתי מהתגובה שלך ויותר מהסביבה. שנתיים אני מתגעגע כל רגע וכשכבר קובעים ביחד אתה מביא בחורה, כאילו להיות איתי לא מספיק לך.
די נבהלתי ממה שיצא לי מהפה, לא התכוונתי לחשוף את עצמי כך, בעיקר מפחד שהוא ידחה אותי.

להפתעתי הוא שלח את ידיו, אחז בפניי וסובב אותו אליו.
הנחתי את ידיי על זרועותיו השריריות וכך נשארנו שלוש או ארבע דקות, מביטים זה בעיניו של זה, אצבעותיו מלטפות בעדינות את פניי, ידיי מלטפות את זרועותיו.
מה אתה עושה? שברתי את השתיקה.
הוא לא ענה.
הנחתי את ידיי על חזהו מעבירן על גבעות השרירים כשנגעו אצבעותיי בפטמותיו הוא עצם את עיניו. המשכתי ללטף סביב הפטמות שהזדקרו לאחר המגע הראשון משחק איתן באצבעותיי.
פתאום הוא פתח את עיניו ומשך את פניי לעברו. זרמתי עם התנועה עד ששפתותינו נפגשו.

הנשיקה הופסקה בפתאומיות כשהמבט בעיניו השתנה, כנראה נבהל. לא התכוונתי להניח לו לחמוק שוב ממני. הדפתי אותו קלות לאחור עד ששכב על גבו. האוהל העיד שהוא רוצה. המשכתי ללטף את חזהו עד שעצם שוב את עיניו. עברתי לטפל בפטמותיו עם לשוני משחרר את ידי לטייל על בטנו. מוט האוהל החל לנוע בפעימות. לשוני ירדה אל בטנו בעוד ידיי מלטפות את ירכיו, נמנעות בשלב זה ממגע עם חלציו. בעוד לשוני גולשת לעבר קצה המכנס, השחלתי את ידי מתחת לבד במעלה ירכיו.

אנחה ארוכה ליטפה את אוזני כמו מוזיקה מרגיעה. אחזתי בביצים שלו מבעד לבד הדק וביד שניה שחררתי את פתח מכנסיו באיטיות ממתין לתגובתו. הוא שכב ללא נוע מתנשם בכבדות. אברו זינק מהפתח לאוויר החופשי. המשכתי לנוע באיטיות מטבורו למטה יד אחת משחקת עם הביצים שלו. שיער ערוותו התעבה מאז שראיתי אותו לאחרונה במקלחות המשותפות אך נותר תחום בגזרה מצומצמת מקיף בקשת את זקפתו. מקו בסיס האיבר ומטה נותר חלק כשהיה. הקפתי עם לשוני את קו השיער לחיי נוגעת באברו, שהזדקר ישר למעלה, גורמת לו לריטוטים עם כל נגיעה.

עזבתי את הביצים שלו לפנות מקום ללשון. הוא החל לגנוח בקול רם כשלשוני עטפה את השק הרפוי מגלגלת את אשיו הכלואים בו מצד לצד. עליתי במעלה האיבר הנוקשה עד שהגעתי לקצהו שם חיכתה לי טיפה מתקתקה.

זה היה הגשמת חלום בן שנים וככל שהתמסר כך רציתי להאריך מחשש שאולי זו ההזדמנות היחידה. דקות ארוכות עבדתי עם לשוני על כל חלקי זקפתו עד שעטפתי עם שפתיי את ראשה. לקחתי את הזמן במורד הזקפה, ידי מגלגלת את אשכיו בכפה כשגניחותיו הבלתי פוסקות משמשות פס קול מושלם לאירוע. דופק דמו עמוק בגרוני הביא את הריגוש שלי לשיא וברגע שחבקו שפתיי את בסיס זקפתו השפרצתי ללא יכולת לעצור. אחרי מספר תנועות במעלה ומורד המוט הרגשתי את אשכיו מתכווצים ורגע אחרי נורה זרעו עמוק בגרוני.

תוך כדי שהוא יורה עליתי וירדתי במהירות על האיבר הרוטט שומע אותו גונח ומיילל. כשפסק הרטט נשארתי מחבק בשפתיי את בסיס האיבר ללא תנועה. הוא התרכך מעט. לא עזבתי, רציתי אותו נוקשה, רציתי לשבת עליו כמו שהיא עשתה, להוכיח לו שכל מה שהיא עושה אני עושה טוב יותר.

אחרי המתנה קצרה ועבודה עדינה של לשוני הוא שב והתקשה. עליתי והתיישבתי עליו. כשהחלה כיפתו לחדור לתוכי הוא פקח עיניים במבט כמעט מבוהל. התכופפתי ונשקתי לו על שפתיו. הוא נענה ולשונותינו התערבבו בעודי גולש על זקפתו. בחצי הדרך הזדקפתי והשלמתי בתנועה אחת את הירידה. הוא שוב החל לגנוח כשהוא מניע את אגנו מעלה ומטה. תחילה בתנועות קטנות כשאני נע בכיוון מנוגד. התנועה הלכה והתגברה עד שפתאום הוא התרומם, השכיב אותי על גבי וכשרגליי על כתפיו זיין אותי בעוצמה.

גמרתי שנית עם היריה האחרונה של זרעו במעיי.
הוא שלף עצמו מתוכי, קם ופנה למיים. השמש כבר נגעה באופק.
השגתי אותו וזינקתי לתוך הגלים.
הוא קפץ אחריי, תפס אותי ברגל והתחלנו משחק הטבעות, כמו שהיינו עושים פעם.

כשיצאנו מהמיים כבר היה חשוך. נשכבתי בטני על המחצלת , הוא נשכב עלי. הרגשתי את אברו מתמלא בתוך העמק בין ישבניי. ברגע שהתקשה הוא הרים את אגנו ותקע את זקפתו לתוכי. זה היה זיון קצר ומהיר, תחילה אני על בטני ואחר על ארבע.

אחרי אותו יום, מופלא מבחינתי, לא ראיתי את יוני שלוש שנים, לא ידעתי כלל איפה הוא. פשוט נעלם. לא יכולתי להשתחרר מזכרונות אותו מפגש. לא הצלחתי להפסיק לחכות לו שישמיע קול. עשרות גברים, צעירים ומבוגרים, עברו בתוך גופי ובכל פעם כשעצמתי את עיניי זה היה הוא ורק הוא.

השתחררתי מהצבא והלכתי לעבוד בעבודה מועדפת כדי לזכות בעוד קצת מימון ללימודים. עוד בחופשת השחרור מצאתי עבודה בתחנת דלק באזור חדרה. המגורים זולים באזור וזה התאים לי, ממילא איש לא חיכה לי בשום מקום והעיר הגדולה נראתה לי צפופה ורועשת מדי. אהבתי לקחת את משמרות הלילה בהן התנועה דלילה יותר.

בוקר אחד, בסביבות ארבע, עצרה מכונית במסלול שירות מלא. ניגשתי אליה. במושב הנהג ישב מישהו מוכר. עצרתי רגע להסתכל – יוני. הוא הסתכל עלי, אני עליו, אולי שתי דקות בלי לזוז. בתנועה איטית, כאיו לא רוצה לשבור את הרגע, הוא פתח את דלתו ויצא בהילוך איטי. עמדנו עוד דקה  קפואים מבטינו נעולים ואז נפלנו זה בזרועות האחר. זה היה חיבוק געגועים של אחים שלא התראו זמן רב. לא העזתי לעבור את הקו הזה, חשבתי שהוא ברח ממני אחרי המגע האינטימי ביננו.

וואי, כמה זמן לא התראנו, אמר, בעודי ניגש למלא לו את המיכל.
מה קורה איתך? מתי השתחררת?
מה אתה עושה פה בשעה כזו?
ועוד ועוד, שיחת חולין בין שני חברים...
שיתפתי פעולה עם השיחה הזו, סיפרתי קצת על עצמי ועל מעשיי אבל היה ברור שפיל לבן גדול תלוי מעל ראשינו.

כשסיימתי לתדלק, הוא נכנס לאוטו בלי להיפרד והניע.
ליבי נפל לרצפה המטונפת.
הוא הסיע את הרכב ועצר בחנייה.
התמלאתי שמחה כשיצא ופנה חזרה אלי.
הלכתי לספסל ליד החנות הסגורה בכוונה שיצטרף אלי וישב לידי. כך היה.

ישבנו שותקים כמה דקות. הפיל הלבן מאיים ליפול עלינו.
אני מחפש אותך המון זמן, שבר את השתיקה.
התעלמת מכל ההודעות שלי אחרי הפגישה האחרונה, עניתי (זהו, זה הוזכר...)
הוא שתק.

נורא נבהלתי ממה שקרה ביננו, התחיל בקול שקט, כמעט לחישה. אתה יודע בדיוק מאיפה באנו, זה לא מקום או סביבה שמגדלת הומואים.
זה היה הדבר הכי מדהים בחיי, הרגשתי שנכנסת לנשמתי וליטפת אותה כמו שלא ליטפו מעולם. זה היה מפחיד.
שתקתי, מניח לו לדבר
אחרי אותו יום, פחדתי לענות לך, פחדתי להיסחף לשם. הפחיד אותי שהגוף שלי נשאר לגמרי שם, איתך על החול. התמונות לא יצאו לי מהראש והזקפה לא ירדה כמה ימים, לא חשוב כמה שפשפתי, לא משנה כמה השפרצתי. הסתובבתי עם זין עומד כשכל נסיונות ההסתרה נכשלים ואני מקבל מבטים מכל כיוון ובכל מקום אליו הלכתי. נקרעתי בין הראש, ההגיון, התפיסה העצמית שלי שלא מוכנים לקבל לבין הרגש והגוף שמתגעגעים לדבר שגילית לי. כמובן שהאשמתי אותך בכל הבלגן.

אחרי אולי שבועיים נפלה הזדמנות עם מישהיא שחיזרה אחרי. היא נאלצה לעבוד קשה להרים לי אותו אבל לגמור לא הצלחתי. הזדיינו עד ששנינו נשארנו באפיסת כוחות וזה לא קרה.עד שהשתחררתי זיינתי כל מי שהיתה בהישג יד, כמו איזה מטורף, כמו מנסה למחוק את הדבר הוא, מנסה להוכיח לעצמי שאני לא כזה אבל שום דבר לא עזר. בהתחלה פשוט לא הצלחתי לגמור, הן היו מתעייפות ווזורקות אותי, ואני עם הביצים כואבות משפשף ולא מצליח לגמור. עד שפעם אחת עצמתי את העיניים וראיתי אותך שוכב תחתיי. השפרצתי כמו מטורף. מאז לא משנה עם מי הזדיינתי, רק כשדמיינתי שזה אתה הצלחתי לגמור. מרוב ייאוש ניסיתי עם בנים, אתה יודע שגם הם מחזרים אחרי, זה היה קשה בהתחלה. פיזית היו כאלו שהצליחו לגרום לי הנאה רבה, אבל מיד אחרי שגמרתי לא יכולתי להסתכל להם בפנים. אחר כך התנזרתי לגמרי מסקס כמעט שנה.

לפני כמה חודשים הכרתי את איתן במכינה לאוניברסיטה. הוא ישב לידי בשעה הראשונה וראה שאני נורא לחוץ ומבוהל מהלימודים והמטלות. הוא הציע לי שנלמד יחד. נתלתי על הצעתו כגלגל הצלה. בין הלימודים התחלנו לדבר המון. הוא לא חתיך חטוב מאלו שמושכים עיניים אבל הוא נשמה טובה וגדולה. הוא לא חיזר אחרי ואני לא אחריו, סתם חברים ללימודים. לא קרה כלום ביננו בחודשיים הראשונים, אפילו שפעמים רבות נשארתי לישון אצלו או הוא אצלי. ערב אחד, כשהוא מנסה לפתור תרגיל, התחלתי לעשות לו מסז' בכתפיים. הוא לגמרי התמסר ואפילו גנח בשקט. זה הדליק אותי. המשכתי הלאה אך הוא עצר אותי ואמר שהוא לא חושב שזה רעיון טוב. כשהצעתי לו להישאר הוא הסכים.

זה היה סקס רגוע, רך, שונה לגמרי מזיוני הנקמה שלי מאז המקרה. בהתחלה זה היה רק ליטופים ונגיעות שלהפתעתי הביאו אותי במהירות לגמור. אחרי כמה ימים זה נהיה אוראלי ושוב הפתעתי את עצמי כשלראשונה לקחתי זין לפה, לגמרי מתוך דחף לגרום לו להרגיש מה שהוא גורם לי. כמעט חודש עבר עד שחדרתי אליו. להדדיות בזה עוד לא הגעתי... שנינו שומרים לעצמנו את היחסים האלו כשלאחרונה אני הולך ומשלים עם עצמי.

עכשיו כשנדמה לי שהצלחתי לעשות קצת סדר בתוכי, לחיות בשלום עם התשוקות של הגוף שלי,  אתה מופיע.
אני לא יודע מה לעשות עם זה.

הוא הוריד את הראש והתחיל לבכות.
ליבי נקרע, לא ידעתי אם לחבק אותו או שהחיבוק רק יחמיר את המצב.
הנחתי יד על כתפו. הוא קם ופנה לעבר הרכב שלו.
אני כאן כל לילה משני בתשע בערב עד שבת בשבע בבוקר, קראתי אחריו.

את השעה האחרונה של המשמרת העברתי שוכב על הספסל הרוס לגמרי. הלוואי שיכולתי לבכות. זה לא יצא. סערת הרגשות נשארה כלואה בחזי גורמת לי לקוצר נשימה ודופק מהיר. כשהגיע המחליף שלי הוא נבהל, אמר לי שאני לבן כמו סיד. לא סיפרתי מה קרה רק אמרתי שנתקפתי בקוצר נשימה ואין לי אוויר. הוא רצה לקרוא למישהו שייקח אותי לרופא. התחמקתי והלכתי הביתה.

המשמרות הבאות עברו בציפייה מתוחה. לא ידעתי אם יחזור. יכולתי רק לקוות. יותר ממחצית חיי אני אוהב אותו. שנים רבות הסתרתי אתה זה ממנו וכשכבר גיליתי הוא ברח. הרבה מאמצים השקעתי בלשכוח אותו אך לשוא. עכשיו הוא יודע איפה אני, אין לי מושג איפה הוא. ייסרתי את עצמי שלא לקחתי יותר יוזמה במפגש. שלא חיבקתי אותו יותר, שלא ניסיתי אפילו לנשק אותו.

עברו שבועיים עד שהוא חזר. הוא הופיע ממש אחרי תחילת המשמרת בזמן שתידלקתי ללקוח. מאז שהיה פה דמיינתי איך אני מקבל את פניו כשיחזור אבל לא הצלחתי להגשים שום דבר מזה. עוד הייתה תנועה בתחנה וזה הלחיץ אותי כי לא ידעתי כמה סבלנות תהיה לו לחכות כל פעם שאני מתדלק מכוניות.

כשכבר התפניתי התיישבנו שוב על הספסל. הפעם אני לקחתי את זכות הדיבור.
אני אוהב אותך עוד מלפני שידעתי את משמעות הדבר. מהיום שנפגשנו לא הרגשתי טוב, בטוח, שקט אלא כשהיית בטווח ראיה. השנים שלא התראינו בין המוסד לפנימייה היו איומות ואפילו לא ידעתי למה עד ששבנו ונפגשנו. שנים אני מסתיר ממך את רגשותיי מפחד שתברח. כשכבר העזתי, אחרי שמש חיממת אותי, אכן ברחת.
אני רוצה אותך, אני אוהב אותך, אני מוכן לעשות הכול כדי שנחזור להיות יחד ומוכן לתנאים שלך.

הוא הניח יד על כתפיי ומשך אותי אליו. מבטינו הצטלבו שנייה לפני שרכן והצמיד את שפתיו לפי בנשיקה חושנית. שניה לאחר מכן נכנס רכב לתחנה. ניסיתי להתנתק וללכת לעברו אך הוא אחז בי מנשק בחושניות. בזווית העין ראית שהוא מסמן לעבר הרכב שיחכה רגע. ניגשתי נבוך לרכב. ישבה שם בחורה צעירה עם חיוך מאוזן לאוזן. אתם כל כך יפים יחד, אמרה, סליחה שהפרעתי.

מאוחר יותר כשפסקה התנועה שבנו להתנשק גופינו נצמדו ויכולתי להרגיש את זקפתו נלחצת אל גופי. הוא שלח ידיים לאחוריי והצמיד אותי אליו.
זה לא נראה לי רעיון טוב, אמרתי לו, אני אוהב אותך אבל אתה צריך להחליט מה אתה רוצה. לא מוכן לעוד זיון והיעלמות של שנים. מעדיף לא להיכנס לזה שוב.

הוא עזב אותי בפנים מאוכזבות. המשכנו לדבר עוד כחצי שעה והוא נסע. שוב לא השאיר טלפון ולא אמר אם יבוא.
למחרת הוא חזר. הפעם כמו בלילות בהמשך השבוע, העביר איתי את רוב המשמרת. כבר החלפנו טלפונים ונראה היה לי שהוא ממש מנסה לחזר אחרי.

הרבה פעמים התחילו איתי בלילות, במיוחד בשעות של תנועה דלילה. קיבלתי הצעות מבנות ובנים, היו כאלו שהתעכבו לדבר איתי, אחרים זרקו הערות וכשראו שאני אדיש המשיכו בדרכם והיו שהעזו אפילו להציע חפוז מאחורי התחנה. זה לא היה חריג כשלפנות בוקר, בסביבו שלוש, עצר רכב ותוך שאני ממלא לו את המיכל יצא ממנו בחור ונעץ בי מבטים. הוא התחיל לדבר איתי. לא היה שום חיזור בדבריו או בשפת הגוף שלו. חשבתי שהוא בודד ומחפש שיחה וזרמתי איתו כי הרגשתי באותו מצב.

הוא התחיל בשאלות על העבודה ואם זה לא קשה לי לעבוד בלילות, המשיך לספר לי על חייו, אחר כך שאל אם יש לי אהבה. סיפרתי לו שיש מישהו שאני אוהב אבל הוא לא איתי.
מישהו? שאל,
כן, למה? יש לך בעיה עם זה?
לא, בכלל לא, אני חושב שגם אני באותו מקום אבל ממש לא בטוח וחושש.
אתה אוהב מישהו?
לא ממש, אמר, אני במין מערכת יחסים עם מישהו. חברים טובים, מזדיינים די הרבה אבל אני לא מרגיש שאני אוהב אותו ונראה לי שגם לו אין רגשות מיוחדים כלפיי. זה התחיל אחרי תקופת היכרות לא ארוכה, זה נעים ונוח לשנינו ופה זה מסתכם.

מקווה שהבחור שאתה אוהב יבין מה הוא מפסיד ויחזור אליך, סיכם את השיחה אחרי כשעה ונסע.

לא החלפנו שמות, לא ידעתי עם מי דיברתי, מאין הופיע ולאן הלך אבל זה ממש לא שינה לי. הרבה שיחות התחילו ונגמרו במשמרות לילה, בלי להשאיר עקבות – רק עזרו להעביר את הזמן.

בשישי לפני המשמרת קיבלתי הודעה מיוני ששואל אם בא לי להיפגש אחרי המשמרת – בשבת בבוקר. השבתי בחיוב.

משמרת הלילה שבין שישי לשבת היא תמיד הכי עמוסה בשבוע כשהמבלים שורפים את הכבישים עד הבוקר. בשש בבוקר הגיע יוני. חמש מכוניות עמדו בתחנה אבל אותו זה ממש לא עניין, הוא הדביק לי נשיקה ארוכה על השפתיים. הסתכלתי עליו המום לקול שריקות מסביב. הוא רק חייך והלך לחכות על הספסל.

כשהסתיימה ההמשמרת אמרתי לו שניסע קודם אלי. רציתי מקלחת ובגדים נקיים.
יש לי מקלחת, מגבות וארון מלא בגדים, הוא אמר.

אני שוכר יחידת דיור בחצר במושב. הכניסה נפרדת מהצד האחורי של החצר ובין היחידה שלי לבית הגדול מפרידה חומה של צמחיה כך שיש לי פרטיות מלאה. זו יחידת לופט, חלל אחד, די גדול כשרק השירותים והמקלחת הקטנים נפרדים. הוא התבוננן בי כשפשטתי את בגדי ונותרתי בתחתונים, לפני שפניתי למקלחת.

עוד לא הספקתי להרטיב את כל גופי כששמעתי את הדלת נפתחת. הוא הסית את הוילון ונכנס. הוא סובב אותי פנים אל הקיר, יכולתי להרגיש את זקפתו על ירכי. שלחתי יד אליה אבל הוא הרחיק את ידי ממנו והניח אותה על הקיר ואחריה את היד השנייה. עכשיו זקפתו דקרה את החלק העליון של העמק בין ישבניי. הוא לקח את הסבון והחל לקרצף את גופי. זקפתו מטיילת על גופי שגעה אותי. ניסיתי ללכוד אותה בין ישבניי אך הוא התחמק.

כשסיים עם החלק האחורי של גופי סובב אותי והחל לקרצף את החלק הקדמי. כשטרח על זקפתי הנוקשה והביצים שלי, כמעט גמרתי. הוא התעלם מגניחותי וירד לרגליים. הוא סיים כשהוא על ברכיו מכופף לעבר קרסוליי. הוא הרים את ראשו ומבטינו הצטלבו. הוא חייך כשידיו עולות במעלה רגליי וללא כל אזהרה בלע את זקפתי. תוך שניות חבקו שפתיו את בסיס הזין שלי כשידו מגלגלת את הביצים שלי ומועכת אותן קלות. זה לא לקח אפילו חמש דקות עד שהרגשתי שאני מגיע לנקודת האל חזור. אני עוד שניה גומר, הזהרתי אותו, הוא האיץ את התנועה אוחז בשתי ידיו בישבני, מונע ממני לחמוק מפיו. גמרתי בגניחות והתנשפויות. הוא לא הירפה עד שמצץ את הטיפה האחרונה מזיקפתי. הוא הניח לזין שלי, קם עם חיוך ענק על פניו והצמיד את שפתיו לשפתיי. יכולתי עוד לחוש את טעם הזרע על לשונו.כשניסיתי לרדת להחזיר לו מציצה הוא אחז בי, סגר את המים משך מגבת והחל לנגב את גופי. עוד יהיו לך הזדמנויות היום אמר.

נסענו דרומה לכיוון תל אביב. אחרי יקום הוא פתאום ירד לכיוון געש.
לאן? שאלתי
יש פה חוף שעוד לא הכרתי, שמעתי עליו אך לא הייתה לי הזדמנות ולא החברה המתאימה.
אבל אין לי בגד ים, אמרתי בתמימותי.
גם לי לא, ענה, אבל שמעתי שלא צריך את זה פה.

קצת התברברנו, כמעט שקענו בחול אבל לבסוף הגענו לקבוצת מכוניות מול שער בגדר. ירדנו לחוף ואכן מספר לא מועט של גברים עירומים הסתובבו בחופשיות על שפת המיים.
התמקמנו קצת מעבר לאחרון. יוני פרש את המחצלת ששלף מהאוטו שלו והתפשט. התפשטתי אחריו למרות שהייתי מעט נבוך מכך. הוא נשכב בגבו על המחצלת, עיניו עצומות, רגליו מעט מפושקות. התישבתי לידו, עדיין לא מוכן לחשיפה כזו.

סקרתי את גופו, הוא היה כל כך חתיך. לא התאפקתי ושלחתי יד אל חזהו. הוא פלט גניחה חרישית כשנגעתי בו. ליפתי את החזה השרירי והתורן התרומם מייד. הסתכלתי סביב, עדיין נבוך בשבילו מהחשיפה. בחור עירום התקרב לאורך קו המים. משכתי את ידי, מישהו מתקרב, אמרתי. שיהנה, ענה יוני, לקח את ידי והניח אותה על חזהו.  מאותו רגע לא הורדנו ידיים זה מזה. הזדיינו כמו שפנים, מתעלמים מהעוברים ושבים ומאלו שנעמדו לחזות בהופעה. דבר לא עניין אותנו חוץ מהביחד שלנו. אחרי כל סיבוב ירדנו למים להתרענן וחזרנו לשכב על המחצלת מלטפים זה את זה עד הסיבוב הבא.

השמש כבר הייתה ממש נמוכה כשהרעב הכריע אותנו. נסענו לדירתו של יוני ואחרי מקלחת מהירה ללא אירועים מיוחדים ירדנו לבר השכונתי כי יוני אוהב את הנקניקיות שלהם. אכן זה לא היה מה שחשבתי אלא מעדן שהוגש על צלחת עם סלטים ולחם מדהים. כשנרגענו מהאטרף של הרעב רכן אלי יוני וקירב את פניו לפניי.
אתה בטוח? פה?
שתוק, אמר והצמיד את שפתיו לשפתי לנשיקה ארוכה. זו הייתה הפעם הראשונה שאני מתנשק עם גבר במקום ציבורי.

חזרנו הביתה ומיותר לציין שאחרי משמרת לילה ויום בים כבר לא ראיתי בעיניים. צנחתי בבגדיי על המיטה מותש לחלוטין. יוני התפשט ואחר כך החל להפשיט אותי.
אני מת מעייפות, אמרתי כשראיתי את זקפתו מתקשה.
אתה לא צריך לעשות כלום, ענה לי, שכב על הגב, תשחרר את הגוף ותנוח.
עד שסיים להפשיט אותי התמלאה זקפתי, מנצלת את השאריות האחרונות של אנרגיה שנותרו בגופי. יוני ליטף אותי בעדינות כשהוא לוחש לי כמה הוא אוהב אותי וכמה הוא מתחרט על שנות הניתוק. ליטופיו גלשו לאיטם אל מפשעתי ושם הצטרפה לשונו שהחלה לטפל בביצים ובמוט הנוקשה. זה היה רגוע ומרגיע, חידוש מרענן אחרי יום של זיונים אינטנסיביים. שפתיו עטפו את אברי בחום ואהבה. אחרי דקות ארוכות של פינוק פתאום הוא הניח לזקפתי. הרגשתי שהוא עולה מעלי. פתחתי עיניים בדיוק כשהניח את החור שלו על קצה זקפתי. הוא היה משומן.
רציתי לשאול אם הוא בטוח במה שהוא עושה אבל לא היה לי כוח לדבר. קצה הכיפה חדר לחור המשומן ועצר. ראיתי שכואב לו אך הוא לא וויתר. דקות ארוכות הוא נאבק בכאב, משחיל את עצמו על זקפתי ועוצר. את חמשת הס"מ האחרונים עשה בתנועה אחת והתיישב. הרגשתי את גופו עוטף את זקפתי בעוצמה וראיתי את הכאב על פניו ואת זקפתו שנפלה. הוא ישב כדקה ללא תזוזה ואז פתח את עיניו. כשנפגשו מבטינו עלה על שפתותיו חיוך גדול שהאיר את פניו ואת החדר כולו.

הוא רכב עלי בתנועות איטיות כששנינו גונחים ונאנחים. זה היה כל כך נפלא שלא רציתי שייגמר. בשלב מסויים הוא התכופף אלי ותוך כדי נשיקה ארוכה החל להאיץ את הקצב. זקפתו החלה שוב להתקשות בין גופינו והוא גנח אל תוך פי.

כשהתרומם חזרה שלחתי יד ואחזתי בביצים שלו צמודות לבטני כך שכל פעם שעלה נמתח השק. זה הטריף אותו. זקפתו החלה לנטוף ובאצבע אספתי את הנוזל והבאתי אותו לפי.
אחרי זמן קצר הוא גמר, משפריץ את זרעו על פניי, צווארי ובטני. כיווצי הגמירה שלו הביאו גם אותי לירות מנת זרע עמוק בתוכו. הוא נותר לשבת עלי עד שנרגענו וזקפתי המתרככת נשמטה מאחוריו. הוא ליקק את זרעו מגופי ואחר ירד וליקק את הזרע שלי שגלש על בסיס הזין והביצים.

כשהתעוררתי בבוקר שמעתי קולות מהסלון. לבשתי את הברמודה שלי ויצאתי לראות מי שם.
יוני ישב עם הבחור שהיה כמה לילות קודם בתחנת הדלק.
הוא הסתובב אלי, בוקר טוב נסיך שלי, אמר, תכיר, זה איתן שסיפרתי לך עליו.
בעודו פונה אלי סימן לי איתן מאחוריו שלא אגיד כלום כי הוא לא יודע על המפגש ביננו.
ניגשתי ללחוץ את ידו של איתן שקם לקראתי, התחבקנו לרגע כשאני לוחש לו, תודה. 

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...