אילוסטרציה. צילום: masterdesigner, Flickr.

 >  >  > 

האח של השכן - חלק ב' ואחרון

את הסיפור "האח של השכן" התחלתי לכתוב בשני קולות – רועי ועידן – הוא נהיה ארוך מדי והחלטתי להוריד את קולו של עידן. הוא לא וויתר והציק לי עד שהחלטתי, למרות שהסיפור כבר סופר, לפרסם את גירסתו. חזרתי וערכתי בנסיון שלא יחזור על עצמו. לא בטוח שיש הצדקה לפרסום סיפור שכבר סופר אבל אתם תחליטו.

אבא שלי גדל במשפחה בורגנית מבוססת בעיר הגדולה שגידלה אותו לפי מפת דרכים בה הוגדרו בדיוק מותר ואסור, "צריך" ו"ככה לא עושים". הוא למד משפטים באוניברסיטה והתחיל סטאז' במשרד עורכי דין גדול בתקופה שקוד הלבוש חייב יחליפה ועניבה גם לנער הדואר במשרד.

לאחר מבחן ההסמכה החליט לקחת רגע לעצמו לפני תחילת הקריירה שהייתה מסומנת במשרד בו התמחה. הוא עלה על אוניה בחיפה (כן, ככה עשו אז) והפליג ליוון. בעצירה הראשונה עבר למזח השכן למעבורת הראשונה שנקרתה בדרכו ויצא לעבר האיים. הוא נחת בלילה באחד האיים, בלי לדעת היכן הוא. בחור מקומי עם ווספה הציע לו טרמפ למלון זול ליד הים. למחרת בבוקר הוא מצא עצמו מול חוף של נטורליסטים. מהחליפה ועניבה במשרד, לחוף ים עם חול לבן, מיים כחולים ורוחצים עירומים.

זה היה השילוב האולטימטיבי של 'אסור' ו'ככה לא עושים' עליהם חונך. הדבר הראשון שעשה היה לברר איך יוצאים משם. כשהבין שהאוטובוס הקרוב יגיע רק אחר הצהרים, הסתגר בחדר. אחרי שעה וליטרים של זיעה (עוד לא היו מזגנים) יצא לסיבוב בחוץ. כשהעז להסתכל סביב גילה שחוץ מהיעדר בגדי ים, או בגד כלשהו, כולם מתנהגים כמו בכל חוף ים רגיל. הוא נרגע והתיישב בקצה החוף. איש לא נעץ מבטים במערומי רעהו, איש לא התייחס למוזר הזה שנשאר לבוש במכנס קצר וחולצה.

תחילה ירדה החולצה, אחר כך נותר רק בגד ים. כשהסתכל על השעון גילה שפספס את האוטובוס והחליט להישאר. המלון זול, האוכל טוב והחוף יפה. הוא בא להתנקות מלחצים היום-יום, להיות עם עצמו במקום שלא מכירים אותו ולחשוב על חייו. אחרי ארוחת ערב הוא חזר לחוף עם כמה בקבוקי בירה. בחסות החשיכה ירד לראשונה בגד הים. הוא נהנה מהשכשוך במיים בעירום וגילה שהבודדים שטיילו לאורף שפת המים לא נעצו מבטים נוזפים אפילו ש'אסור' ו'ככה לא עושים'.

למחרת כבר יצא עירום מהמלון אל הים. בניגוד ליום קודם, כבר העז להסתכל סביב. כמו בכל חוף רגיל, רוב המתרחצים עסקו בענייניהם ורק קבוצה של צעירות עירומות עקבה אחריו במבטיהן. בתחילת שנות העשרים שלו הוא נראה ממש טוב. פניו לא היו יפות במיוחד אבל כולו שידר גבריות ובפרט אברו הכבד והגדול שלראשונה הוצג לראווה בפני זרים. לדבריו, משקעי החינוך שמרו על הביישנות של אברו ומנעו ממנו מבוכה באותם ימים.

שבוע התארך לחודש, ככל שהשתחרר כך נהנה יותר, עם כל יום התרחק מכל מה שהכיר קודם, הרבה 'ככה לא עושים' התרסק לגמרי, גם חלקים של 'אסור' התמוטטו. כשעלה לאוניה חזרה לחיפה היה ברור לו שאיננו יכול לחזור לחייו הקודמים. הוא חלם על חזרה אל הטבע ואל האדמה אך לא ממש ידע איך ומה. זמן קצר אחרי שחזר, בעזרת קשרים מהמשרד איתר הר בגליל שיועד להתיישבות יחידים. הוא עלה להר בלי לדעת דבר על חקלאות או קיום בטבע, אך עם הרבה תשוקה להתנתק.

השמועה על התמהוני שמסתובב עירום על ההר עשתה כנפיים באזור. אמא, בת למושב שכן, יצאה לחקור ונשארה. היא זו שלימדה אותו חקלאות, טיפוח בעלי חיים וקיום מהטבע. אחי הגדול, יוסי, נולד עוד בטרם בנו את ביתם. רוני נולד מיד לאחר שעברו לבית הקבע. כשהיה בן שלוש חלה והקושי להגיע לעזרה רפואית הכריע. אמא רצתה לעזוב את ההר. הפתרון הגיע מהמושב של אמא. בעל הנחלה שבראש השלוחה הציע להחליף אתם. בעקבות סכסוך ארוך שנים עם וועד המושב, בודד הבעלים את הנחלה שלו שממילא הטופוגרפיה הותירה אותה מעל השכנים.

קוראים לי עידן, נולדתי מיד לאחר שהורי עברו למושב. שנה אחרי נולד אור. עם הירידה מההר נטשה אמא את הדרך הנטורליסטית אבל תמכה באבא שהמשיך להעדיף את העירום והחופש במסגרת הנחלה. מצד שני הבין אבא שהחיים בתוך קהילה מחייבים לאפשר מגע עם הסביבה ועבר להשתמש בבגדים בנוכחות מי שאינם חברי המשפחה.

אור ואני גדלנו כספורטאים והשתתפנו בכל ספורט שהיה זמין לנו. למדנו בבית ספר אזורי שהכיל חטיבה ותיכון. כל פעילויות הספורט תמיד נגמרו לפני צאת ההסעות כך שבמלתחות נפגשנו מכל הגילים ותחומי הספורט. כבר בכיתה ז', כשהגעתי לחטיבה, היה ברור לכל מי שהזדמן למלתחות של אולם הספורט שגברותי מתעלה על כולם, כולל בוגרים ממני, ומבטי הקנאה של הבנים ליוו אותי מאז. זה לא גרם לי להסתתר עירום היה טבעי לגמרי בשבילי וממש לא הבנתי את אלו המסתתרים ומסתירים.

כילד אני זוכר את רוני, שהיה גדול ממני בחמש שנים, מוקף בנות. כבר מגיל ההתבגרות הן היו באות אליו הביתה ותמיד היו קולות בוקעים מחדרו. בעוד אור ניצל את המוניטין של זכרותו לכיבושי בנות כבר מגיל שלוש עשרה, אני לא הייתי מעולם בעניין למרות שהמוניטין דלף מהמלתחות והייתי פופולרי גם בקרב הבנות.

היו שניים בכיתות מעלי דני ויוגב, שעוררו בי עניין. הנסיון הראשון שלי היה כשהייתי בן חמש עשרה עם דני, לגמרי ביוזמתו, בסככת הטרקטורים של משפחתו. לראשונה גמרתי בגופו של גבר, פעם בגרונו ופעם באחוריו.

בדרך הביתה נזכרתי באופוריה של אור אחריה הזיון הראשון שלו. חיפשתי אותה ולא מצאתי. ריגשית זה היה כמו לעשות ביד, פיזית זה היה יותר מהנה. כשהגעתי הביתה היו אור ורוני, שהגיע לסופ"ש מהצבא, עסוקים עם בנות זוגם בחדריהם. קולות הצחקוק והאהבה רק הדגישו את הרייקנות בתוכי.

למחרת בבוקר שמעתי את דני קורא בשמי. הוא היה עם רונן שעמד לפני גיוס והיה עסוק רוב הזמן באימוני כושר. אנחנו יוצאים לסיבוב בנחל, רוצה לבוא?
אהבתי להסתובב בטבע. התארגנתי במהירות ויצאתי איתם.
ירדנו לואדי שליד המושב והתחלנו ללכת לכיוון הנחל אליו נשפך. האלונים השרו צל נעים לאורך רוב הדרך אך למרות זאת החום והמאמץ גרמו לשלושתינו להזיע בכמויות. אחרי שעתיים עצרנו ליד מעיין נסתר שבעונה הזו נותר ממנו זרזיף של מיים קרירים שנספגו בקרקע מתחתיו.

שלושתינו פשטנו את הגופיות הרטובות וניסינו להתרענן בזרם המים הדק.
יש פה אי צדק של הטבע, אמר דני לרונן, אתה מתאמן כל הזמן ולא מצליח להגיע אפילו קרוב לגוף שהילד הזה קיבל במתנה. תוך שהוא מדבר שלח ידיו העביר אותן אחת על חזי והשניה על החזה של רונן. זה התפתח לסקס בשלישיה כשרונן ואני חודרים לגופו של דני, משפריצים עד שתש כוחנו.

למחרת התעלם ממני דני בבית הספר. במלתחות אחרי אימון כדורגל נזכרתי שהוא אמר אתמול כמה פעמים שאני גדול כל כך. הסתכלתי סביב וראיתי שאכן זכרותי גדולה בהרבה גם מאלו של המבוגרים ממני. בפעם הראשונה בחנתי את ישבניהם של הסובבים והיה מה לראות, הרי כולם סביב ספורטאים....

בדרך הביתה השיג אותי דני והפציר בי לבוא לבקרו שוב. אמרתי שאני עסוק. יום לאחר מכן ביקרתי אצלו. תקופה ארוכה הייתי נענה להזמנותיו כשהרגשתי את הגודש מצטבר. ביני לבין עצמי קראתי לזה – לקנח את הזין – לרוקן את הגודש. זה הרגיש לי כמו לקנח את האף, אולי קצת יותר מהנה על הרגע... את הקשר הרגשי לא מצאתי וכשחדלתי לצפות נעלמה גם האכזבה.

אור ניסה פעם אחת להצמיד לי חברה של היזיזה שלו. זרמתי, היא רכבה עלי בצרחות אבל כשהלכה לא הצלחתי להפסיק לסבן את גופי ואפילו לא נעמד לי עם כל הסבון.

ימי עברו עם אין ספור זיונים סתמיים בעיקר עם דני אבל היו עוד כמה. דני גם היה אורח קבוע בבית למרות שמעולם לא נשאר לישון. לילה אחד, אחרי זיון סוער, ליוותי אותו לשער, בלי להתלבש. כשחזרתי מצאתי את אור ורוני בבריכה. הצטרפתי אליהם.
תגיד, שאל אור, מה זה הקולות שעלו מהחדר שלך?
למה מה? עניתי, רק לחברות שלכם מותר לצרוח כל הלילה?
אז זה מה שאתם עושים?
כן, למה יש למישהו בעיה עם זה?
תיסלם, אמר רוני, כבר חששתי שתמות בתול.
למחרת קמתי מוקדם מהרגיל והצטרפתי לארוחת הבוקר של הורי. סיפרתי להם לפני שישמעו מהאחים שלי. אנחנו יודעים מזמן, ענו במקהלה. הכי חשוב שתהיה מאושר.
את זה עוד לא מצאתי, עניתי וקיבלתי חיבוק גדול משניהם יחד.
כשתפגוש את האחד תדע מיד, אמר לי אבא.

שנה מעלי למד עומרי, ממושב סמוך. שיחקנו יחד כדורסל. מדי פעם נשארנו חבורה קטנה ביום שלא היו לנו חוגים לשחק בשביל הכיף. פעם אחת הבריזו כולם ונותרנו עומרי ואני לשחק אחד על אחד. כל המשחק הוא לא הפסיק להתקיל אותי גוף אל גוף. התקרבנו מאוד מאז אבל לא העזתי ליזום כלום כי מחוץ לשעות הספורט תמיד היה מוקף בנות ואגדות הכיבושים שלו סופרו בפי כל. למרות זאת כל פעם שאחזתי בזקפתי, עלתה דמותו מול עיני וגרמה לי להשפרצה מיידית.

כשסיימתי את כיתה י' סיים דני את לימודיו והתגייס מיד לצבא. ביום הראשון של האימונים ביא', שמתי לב לחבורה של ילדים מהחטיבה מצחקקת בפינת המלתחות. פתאום אחד מהם פנה אלי בקול, עידן, זה נכון שאתה הומו?
כן, עניתי, יש לך בעיה עם זה?
כל העיניים הורמו לעברי.
כולם יכולים להירגע, מי שעוד לא זיינתי סימן שהוא לא לטעמי.
האמת, קצת הובכתי מהישירות של עצמי והתחלתי לצחוק. כשהצטרפו כולם לצחוק הבנתי שהנושא מאחורי.

יומיים מאוחר יותר נשארתי לכדורסל. החבר'ה לא באו רק עומרי שכבר היה ביב'.
אין לי כוח לשחק, אמר, חם מדי.
באסה, כבר פיספסתי את ההסעה, אמרתי
בוא נלך לבית שלי, אני צריך לדבר איתך, אבא שלי יקפיץ אותך אחר כך.
מבטינו הצטלבו והרגשתי את מבטו מחמם את תוכי. ליבי החסיר פעימה.
הלכנו בשקט, היה איזה מתח נעים ביננו. אחרי כעשרים דקות הגענו לביתו והוא הוביל אותי ישר לחדרו וסגר את הדלת.

עידן, התאהבתי בך ביום שהגעת לחטיבה, הוא ירה בלי שום הכנות והשתתק, מביט בי בחשש.
במקום לענות עשיתי צעד לקראתו מביט הישר בעיניו. תפשתי את פניו בידי והצמדתי את שפתי לשפתיו. השניו הראשונות היו מהוססות אך אז כאילו נפרץ שכר ושנינו טרפנו זה את זה.
אחרי דקות ארוכות של נשיקה חודרנית תוך כדי התגפפות בלתי מרוסנת התנתקנו לרגע.
רציתי לשאול אך הוא הקדים אותי, אל תאמין לכל הסיפורים שמסתובבים עלי עם בנות, לא הייתי עם אף אחת, הן ממציאות את זה כי אני חתיך ופופולרי ולי נוח לא להכחיש.

התיישבנו על הרצפה בחדרו, נשענים על המיטה והמילים שטפו. קצת נגענו, קצת ליטפנו אך לא יותר מזה. זה הפך לרומן סוער. לא הסתרנו ולא התחבאנו ואחרי כמה ימים של התרגשות במסדרונות בית הספר זה הפך חלק מהנוף. רק בדיעבד שמתי לב לעובדה שמעולם לא ישנו זה במיטתו של זה. היינו נפגשים כל יום אחרי בית הספר, מדברים, מזדיינים וחוזרים כל אחד למקומו. זה התאים לי. זה לא היה סקס לגמרי סתמי אך גם לא הרגשתי שאני רוצה אותו צמוד אלי.

הרומן נגמר אחרי שמונה חודשים. פשוט דעך ונעלם. נותרנו חברים, שבנו והזדיינו מספר פעמים אבל כל השאר התנדף.

בצבא הכול השתנה. איש לא הכיר אותי ותחילה חששתי להיות מסומן כחריג. שבתי להסתיר את העדפותיי ופיתחתי יכולת מרשימה לשלוט בזקפתי בנוכחות החתיכים העירומים במקלחת. למרות יכולת השליטה, ההומואים סביב קלטו אותי די מהר ומי אני שאתנגד לקנח את הזין בחור רעב. שוב הכול סתמי, מבחינתי כמו לאונן רק בלי לאמץ את היד. כך היה בטירונות, במסלול, בקורסים הפיקודיים, כולל קורס קצינים. אחרי קורס קצינים הדברים נהיו מורכבים. לא רציתי להסתבך עם פקודים ומאחר ורוב הזמן הייתי בשטח, לא היו אחרים סביב עד שהגיע רון. הוא היה קצין מהטובים שהכרתי. מהרגע שלבש את המדים הוא היה חזק עם כושר שאין שני לו, כריזמטי, מנהיג, מהפנט את החיילים שלו שהיו מוכנים לתת בשבילו הכול וסמכו עליו בחייהם. ברגע שפשט את המדים הפך לשרמוטה הכי זנותית שיש. מהר מאוד קימבנו מגורים משותפים אם באוהל בשטח או חדר בבסיס. רון התמכר לזקפה שלי וחיפש אותה כל לילה. היה לו גם תרגיל שלקח לי זמן לפענח – הוא היה יושב על הזקפה שלי וחולב אותה בכיווצי המערה שלו. לא פעם הביא אותי לגמירה בלי שישבנו התרומם מירכיי. הסידור התאים לזמנו. לא התראנו מחוץ לבסיס ולא נהיינו חברי נפש.

חמישי אחד, אני כבר סמ"פ הייתה לפלוגה תקלה באחד האימונים. כבר בצהרים ידעתי שאם אצליח לצאת זה יהיה רק בשישי. ידעתי שיוסי, אחי שגר בתל אביב, מתכנן ליסוע לסופ"ש וביקשתי שישאיר לי מפתח של הדירה שלו כדי לחסוך לי נסיעה עד הצפון. היחסים שלי עם יוסי היו מסוייגים. יוסי טרם השלים עם היותי הומו והסכים שאשהה בדירתו רק אחרי שהשביע אותי שלא אביא בנים לדירה. נשבעתי.

הגעתי בשישי אחרי לילה ללא שינה, אחרי שלושה ימים בשטח בלי מקלחת. שילוב האבק מהדרום והלחות של המרכז עשה בי שמות. כל מה שרציתי היה להיכנס למקלחת, אפילו קרה, וליפול על מיטה נקיה. המניאק לא השאיר מפתח, חשבתי אולי לא נסע אך הוא לא ענה לדלת. התקשרתי אליו והוא לא עונה לטלפון. השלפוחית שלי איימה להתפוצף ובייאושי חשבתי אולי השאיר מפתח בדירה שממול. צלצלתי בדלת.

את הדלת פתח לי חתיך עירום (טוב, הוא זרק עליו מכנסי ריצה שניה לפני שפתח את הדלת ולא שם לב שהן הפוכות קדימה אחורה) עם מבט מהפנט. באותה שנייה שכחתי את המקלחת, שכחתי את הכעס על יוסי ושכחתי את שאר העולם. לא יודע כמה זמן עמדנו זה מול זה אבודים התוך מבטינו הנעולים. פתאום הוא ניתק מבט והזמין אותי להיכנס. התנצלתי, לא היה לי נעים להפריע אבל לא היה לי ולוא רגע של היסוס.

מיד כשנכנסתי צרחה שוב השלפוחית. ביקשתי רשות להשתמש בשירותי והגבר המדהים הזה שקרא את מחשבותי ומצוקתי, הציע לי גם את המקלחת שלו.
אני בדירה של זר אליה פלשתי לפני רגע, עומד תחת זרם של מים פושרים. הלב מרגיש בבית, המוח זועק – אתה לא מכיר אותו. סערה של רגשות ומחשבות מטלטלת אותי, מה אם הוא לא באמת התכוון? מה אם הוא לא האחד, מה אם הוא ידחה אותי?
האיבר מתרגש ממראהו, אני מקרר את המים ומפעיל את יכולת השליטה שלי.
המגבת מריחה כל כך טוב.
לוקח את הטינופת שלבשתי ופונה לדלת.
עצור, אתה עירום! אתה לא בבית!
לוקח מגבת ועוטף את מותני.
אני מודה לו על המקלחת, הוא עונה כלאחר יד כאילו זה מובן מאליו. המבט הממגנט שלו בעודי צועד לעבר התיק שלי בסלון מלא רוך ותשוקה. אני רואה שזו תשוקה אחרת. זכרותו הגדולה מונחת רפויה בעוד עיניו בוהקות. הוא לא אומר דבר, רק מביט בי ואני בו.

בחצי הדרך אל התיק שלי נופלת המגבת...
אין לי שום בעיה עם זה אבל לא יודע מה איתו.
הוא אומר משהו טפשי, פושט את מכנסיו והולך למטבח להביא בירה.
אז הוא רוצה שאשאר אני חושב.
השתהיתי מעל התיק כאילו מסדר אותו, מחכה לו שיחזור.

זה התפתח טוב משציפיתי. הוא בעצם הזמין אותי להישאר בדרך מוזרה ועקיפה – מציע לכבס לי את המדים אחר כך... מצד שני הוא אמר את זה כאילו זה מובן מאליו, ולא כהזמנה שממתינה לתשובה. ייתכן שהוא מרגיש כמוני?

זו הפעם הראשונה שאני שותה בירה בעירום בחברת גבר זר עירום, שלא אחרי זיון.
ההרגשה שאני בבית קיבלה חיזוק והשתיקה את הקולות הסקפטים.
כשהתיישב מולי על הספה הניח את ידו כשקצות אצבעותינו נגעו כאילו בלי כוונה. היה שם ניצוץ. דיברנו את עצמנו לדעת והמשכנו עוד... אני ממש לא זוכר על מה דיברנו כל כך הרבה, אני זוכר את האנרגיה שלו שחלחלה לכל תא בגופי, שחיברה אותי אליו, שהבהירה לי שמקומי כאן איתו.
כשהוא קם להביא עוד בירות, לא יכולתי לחכות, לא רציתי להתרחק ממנו. הלכתי אחריו למטבח והמשכנו לדבר שם בעמידה. מדי פעם הגיעו לתודעתי המראות ששודרו מעיניי. מעבר לאנרגיה המהפנטת, מעבר לעיניים החמות היה גם חתיך על. בגובה שלי, מעט רזה יותר, גוף אתלטי גברי, זכרות מרשימה שטרם ראיתי מחוץ למשפחה שלי.

אחרי הבירה השנייה הייתי חייב להתרוקן. כשחזרתי מהשירותים ראיתי שהוא מתחיל להתחרמן. אברו התמלא ונראה ענק ומגרה. הוא קם לקראתי וכל מה שרציתי היה לטרוף אותו. עד שחזר מהשירותים כבר הייתי זקור ומוכן לפעולה. בדמיוני כבר תקעתי את החתיך הזה מכל הכיוונים כמו שהייתי עושה לכל מי שהיה ראוי והוא יותר מראוי. להפתעתי, ברגע שראיתי אותו צועד לקראתי שכחתי את כל התכניות וההרגלים. הוא נראה לי לא אמיתי.

קמתי לקראתו גופי אחוז צמרמורות של התרגשות. עמדנו מרחק זרוע זה מול זה. יכולתי להרגיש את קרינת החום מגופו. לא רציתי שהרגע ייגמר. שלחתי יד ונגעתי בפניו. רעד עבר בעורו והמשיך והרעיד את ידי. מעולם לא הרגשתי דבר כזה. עברתי עם ידי על פניו, צווארו, כתפיו, חזהו. הפתמות הזקורות שלו קראו ללשוני ללקק אך המשכתי בדרכי, יודע שאוכל לחזור אליהן אחר כך.

כשכרעתי ללטף את ירכיו עמדה מול עיניי זקפתו הנוטפת. היא היתה כל כך גדולה, אולי גדולה משלי... מעולם לא ראיתי זקפה כזו. אני לא ממש אוהב לקחת זין של אחרים לפה שלי אבל הפעם כבר הרגשתי את הדגדוג בגרוני. כשעברתי מאחוריו צירפתי עוד יד. הרעד בגופו התגבר וכבר חלחל לגופי. כשהגעתי לעורפו סובבתי אותו ושפתותינו נצמדו. זו הייתא הנשיקה הכי ארוכה, הכי חושנית והכי רטובה בחיי. זקפותינו הנוטפות הרטיבו את שנינו, שולחות זרמים של נוזלים שטיילו בין ערוגות האבדומינלים הצמודות.

אני רגיל לשלוט באקטים עם גברים, לקבוע את הקצב, התנוחה, ההתחלה והסיום.
עם תום הנשיקה כיוונתי אותו לספה אך הוא לקח שליטה והשכיב אותי על בטני. הפתעתי את עצמי עם ההתמסרות. מנסיוני להשכיב גבר עירום על הבטן מביא מהלך אחד ויחיד. מעולם לא חדר דבר לאחורי, אף לא אצבע, והנה אני שוכב על בטני כשמאחורי הזקפה הגדולה ביותר שראיתי בימי. היה חשש אך הייתה התמסרות טוטאלית ותשוקה גדולה יותר לאיחוד בין גופו לגופי.

שוב הוא הפתיע עם הלשון שלו. כל מה שעשיתי לו עם אצבעותי הוא החזיר עם הלשון. העונג היה כל כך גדול עד שהיה רגע שחששתי שאני הולך לגמור לפני שהגענו למגע מהסוג המוכר עד אז. כשהפך אותי היתה הקלה מהולה באכזבה רגעית שהושתקה מיד עם התחושה ששום דבר לא בוער, לא תוקעים והולכים, אנחנו יחד כדי להישאר. הלשון שלו על הפטמות שלי שוב הביא אותי קרוב לשיא. כל החוויה הייתה חדשה ומרגשת. מעולם לא נתתי למישהו שליטה על הגוף שלי. מעולם לא שכבתי כך ללא מעש כשגבר עושה בגופי כרצונו. ככל שירדה לשונו במורד גופי התגברה הזרימה מזקפתי שהשתוקקה למגע לשונו. היד דיגדגה לי, מבקשת לאחוז בראשו ולשפד את גרונו על זקפתי המשתוקקת אך היא לא זזה. מוחי וגופי התמסרו ללשון המענגת חוסמים הרגלים ישנים.

לשונו הגיע לאצבעות רגליי וסחטה גניחה ארוכה מחזי. כל הטיפול הזה היה חדש מרגש ומחרמן. הוא עמד צמוד לספה כפוף לעבר רגליי מפנה את ישבנו לעברי. הגיע הזמן להצטרף למעשה. שלחתי יד, אחזתי בבסיס חלציו ומשכתי אותו לעברי מביא אותם מעל פניי. הנוזל המקדים שנבע מזקפתו גלש לאורכה אל הביצים שלו. שלחתי לשון ללקק אותו ונטרפתי מהטעם ומהריח. לקחתי את הביצים שלו לפי. הן היו חלקות לגמרי וגדולות כל כך בקושי הצלחתי להכילן בפי. הכוונה הייתה להגיע לזקפתו אך לשוני נמשכה אחרי אפי לעבר החור שלו.

כבר הייתי בתנוחה הזו פעמים רבות בעבר אך תמיד עשיתי את המינימום ההכרחי כדי שהשני יטפל בי כראוי. בפעם הראשונה בחיי הייתי מרוכז בלגרום הנאה יותר מלהשיג הנאה. הוא הריח מדהים, עורו היה טעים כל כך שלשוני הגיע עמוק לתוכו למקומות שמעולם לא עלה בדעתי לדחוף אותה.

מעודי לא עשיתי אהבה עם מישהו, רק סקס. יכולתי להרגיש כמו זרמי חשמל בכל נקודת מגע ביננו. לא רציתי שזה יגמר לעולם ולהפתעתי גופי שיתף פעולה. למרות עוצמת העונג וההנאה, למרות שזקפתי הייתה נוקשה כמו שלא הייתה מעולם, לא רציתי לגמור וגופי שמר עלי בעצמו. כשהוא קם ממני פתאום התמלאתי סקרנות וציפייה, מה הוא הולך לעשות? הוא התישב על זקפתי הגדולה וביקש שאהיה עדין כי מעולם לא נחדר. לא הייתה לי שום כוונה אחרת. הנחתי לו לקבל אותי בקצב שלו. התחושה הייתה שאחוריו שואבים אותי לתוכם. הוא היה צר כל כך שברגע ששפתי החור נסגרו מעבר לכיפתי הרגשתי שהוא עלול לקטום לי אותה.

כשהתיישב על ירכיי לא ידעתי מה לעשות עם שיטפון התחושות, פיזיות ורגשיות ששטפו אותי. הוא חיבק חזק את אברי הנוקשה מחשמל כל תא לאורכו. במקום שמלוא הגירוי יזרום למפשעתי כמו שאני רגיל כשזקפתי תקוע בתחת של גבר, הפעם הכול התנקז למוחי והציף אותו. הוא התחיל לנוע ושנינו גנחנו בקולות מוזרים.

ראיתי את הנאתו ורציתי שירגיש כמוני. התרוממתי והשכבתי אותו על גבו. עליתי עליו והתיישבתי על זקפתו. בכל לא חשבתי שאחוריי יבשים וזה עלול להיות כואב ביותר. הוא דאג לי ומשך אותי אל פניו. חדירה ראשונה עם זקפה בגודל כזה זה לא עניין פשוט אך התשוקה שמעבר לגופני גרמה לי להתיישב עליו, לגרום לו לכל ההנאה שאני הרגשתי. הוא לא זז מניח לי להתרגל לזקפה הגדולה בתוכי. זה כאב בעוצמה אך התשוקה הייתה חזקה יותר. כששרידי הכאב פינו את מלא הזירה לעונג התחלתי אינסטנקטיבית לכווץ את אחוריי. זה תרגיל שלמדתי מרון ותרגלתי על יבש בתקווה שיהיה יום אחד מישהו ראוי. העונג על פניו היה שווה הכול. הוא גנח ואחז בזקפתי. היריה הראשונה שלו בתוכי העבירה אותי בפחות משנייה אל מעבר לסף. שנינו גמרנו סימולטנית כשאני קורס עליו תשוש לחלוטין.

עמדתי מותש תחת המים. ארבעים ושמונה שעות ללא שינה התנפלו עלי. מצד שני מין רוגע חדש השתלט עלי. לא צריך יותר לשחק, לא לעשות הצגות, אני בבית אני במקום שלי.
הוא סיבן את גבי במקלחת והרגשתי את זקפתו מתקשה. ביום נורמאלי גם זקפתי הייתה מצטרפת אבל העייפות השאירה אותה תלויה עם הראש למטה. זו הייתה ההזדמנות שפספסתי קודם להרגיש את כיפתו עמוק בגרוני. הוא ניסה למנוע ממני לרדת על ברכיי אך לא וויתרתי. הוא היה כל כך טעים, התחושה שלו נע בתוכי הייתה ממכרת.

הזיכרון החזק ביותר מאותו שישי הוא התחושה מהרגע שנכנסתי למיטה עד שנרדמתי. הוא ליווה אותי למיטתו, מיטה זרה שלראשונה בחיי אני נכנס אליה ולמרות זאת הרגשתי בבירור שזה מקומי. הוא חיבק אותי עד שנרדמתי מעניק לי תחושה של ביטחון ואושר רב. אברינו המלאים, אך רפויים, היו מונחים צמודים זה לזה, בטוחים שעוד יהיה להם זמן ליהנות. נרדמתי מאושר כמו שלא הייתי בחיים.

התעוררתי מוקדם, הרגל גרוע, וחיבקתי אותו. הוא התכרבל בתוכי מתוך שינה זקפת הבוקר שלי טבעה בין פלחי ישבניו אך לא רציתי להעיר אותו. יצאתי לסלון ומראה הבגדים המכובסים ומגוהצים העלה דמעות של התרגשות בעיניי.

זו הייתה שבת של אהבה. מהרגע שהתעורר עד הלילה שנרדמנו חבוקים נגענו, חיבקנו, נישקנו והתנשקנו. היו אולי פרקי זמן קצרים שלא נגענו זה בזה כך או אחרת. היה הרבה סקס אבל אחר, רגוע, אוהב, סבלני. חקרנו זה את גופו של זה מחפשים נקודות רגישות ומפתחות להנאתו של השני.

אמרתי לו שאני אוהב אותו וראיתי שנבהל. לא רציתי להלחיץ אבל דאגתי שישמע כשאמרתי להורי בטלפון שמצאתי את האחד. שמחים בשמחתי הם לא מחו על שישה סופי שבוע רציפים שלא הגעתי הביתה. הוא הפך להיות כל עולמי. חיכיתי בקוצר רוח לסוף הפעילות מדי יום כדי שאוכל לדבר איתו. הוא כיבד את בקשתי ולא התקשר אלא המתין לשיחה ממני.  הפגישה כל חמישי הייתה מרגשת כאילו זו הראשונה. המדים נצחו ליד הדלת, משם למקלחת כששנינו מתעלמים מהאיברים הזקורים שדורשים את שלהם. אחר כך שיחה רגועה וארוכה על הספה עם בירה, בגדים למכונת הכביסה ורק אז אז תורם של הזקורים.

יום שישי אחד, אחרי כמה שבועות, מאושרים מלילה של אהבה ומתקשים להתנתק זה מזה הצעתי שניסע למושב. קצת חששתי מתגובתו, במיוחד לאור הקשיים שחווה עם הוריו. להפתעתי הוא הסכים מיד ואחרי חצי שעה כבר היינו הרכב בדרך צפונה.

הוא התקבל על ידי הורי כמו בן אובד. מהצד נראה שלא לקח לו אפילו חמש דקות להרגיש בבית. אבא הציעה בגאווה שאקח אותו לעשות סיבוב במשק.  הלכנו לחדרי ובגדיי נשרו מעצמם. לא הולכים? שאל, הולכים, עניתי. הוא הסתכל עלי לרגע בתהייה והשיל את בגדיו. לקחתי אותו לסיבוב במשק. הוא היה מעט נבוך בתחילה להסתובב בחוץ עירום. כשהתרגל רצה להזדיין במתבן – כמו בסיפורי החלוצים, הספיק לו להישכב לשנייה על הקש כדי להבין למה לא התלהבתי מהרעיון הרומנטי.

כשחזרנו היו אחיי בבריכה. הצטרפנו אליהם וגם איתם נוצר קשר מיידי כשאחרי כמה דקות כבר נראו חברים וותיקים. להפתעתי רועי לא הפגין כל אי נוחות מהפגישה הראשונה שלהם בעירום. בכלל, מהרגע שהגענו למושב ראיתי שהוא ממש מרגיש בבית. זה ריגש אותי, זה היה עוד אישור (לא ממש נחוץ אבל כן חשוב) שהוא האחד. התקרבתי אליו והנחתי יד על כתפו, משכתי אותו אלי והתנשקנו. רק אחרי שנפרדו שפתינו נזכרתי ששני האחים שלי נוכחים ומעולם לא ראו אותי בקירבה עם מישהו. הסתכלתי עליהם בחשש מסויים מתגובתם. שניהם חייכו אלי ואחד לשני, הילד מאוהב, אמר רוני. הגיע זמן ענה אורי.

בלילה, בעודנו מתמזמזים בכיף בבריכה הצטרפו אלינו שוב אורי ורוני שסיימו לטחון את היזיזות שלהם והשאירו אותן בחדרים.
תגידו, איך זה עובד אצלכם? שאל אורי, חסר הטאקט בין השניים, מה נכנס לאן ואיך זה מסתדר עם הדברים הענקיים שיש לשניכם?
כמעט מתתי ממבוכה, מזל שהיה חושך ולא ראו את הפנים שלי בוערות מהסמקה. רועי הסתכל עליו בחיוך. אתה באמת רוצה תשובה? זה יהרוס לך את הסקס לתמיד, אמר.
אני רוצה תשובה מפורטת, המשיך אורי כשרוני מתרחק מעט במבוכה.
אפשרות א', פתח רועי בטון של מורה לביולוגיה, מין אוראלי. מחייב הרבה אימון ודיכוי רפלקס ההקאה. התמורה באה בטעם הנפלא של זין מגורה והתענוג של להרגיש את הדופק של זה שאתה אוהב עמוק בגרון, ובמקרה שלנו כבר באזור החזה.
אפשרות ב', תחילה צריך לדאוג שיהיה נקי גם מבפנים. אחר כך צריך למרוח היטב בקרם כי שלא כמו הכוס של החברות שלך, אצלנו אין הפרשות בריח דגים. אחר כך צריך אהבה ורגישות כי זה עלול לכאוב. אבל גם אם כואב זה לרגע קצר ולאחריו הצד המקבל מרוויח מסז' ישיר של כל הנקודות הרגישות. החודר מקבל חיבוק וחיכוך שעולה על כל מה שבחורה כלשהי העניקה לך אי פעם.
הכי חשוב מהכול, שנינו גברים, שנינו יודעים מה גורם הנאה לגבר ויודעים לתת את זה הכי טוב בעולם.

מצד אחד רציתי למות ממבוכה, מצד שני הערצתי אותו על התשובה הישירה שסגרה את הדיון לתמיד. אחרי עוד כמה דקות אמר רוני לאורי, יאללה, עד שמישהו פה אוהב, אנחנו ממש מפריעים פה לרומנטיקה. הם ניגשו אלינו, חיבקו אותנו וחזרו ליזיזות שלהם.

לפני שהכרתי את רועי הייתי במסלול של קריירה צבאית ארוכת טווח. ההיכרות איתו שינתה את סדרי העדיפויות שלי והתחלתי לפקפק בבחירה הצבאית. הנושא עלה כבר באחד מהסופ"שים הראשונים שלנו יחד. אחרי כחצי שנה סיימתי תפקיד והייתי אמור לעבור הלאה. שיתפתי את רועי בלבטים שלי, כמו בכל מחשבה אחרת שעברה בראשי. תגובתו של רועי הפתיע אותי. הוא היה מאוד החלטי בגישתו שעלי להמשיך בתכניותי ובהבטחה שהוא שם בשבילי, אלא אם יש לי תכנית מוגדרת אחרת. לעזוב רק כי אתה מתגעגע אלי כל השבוע זה לא בא בחשבון, נזף בי. שבוע מאוחר יותר שוב העליתי את הנושא. רועי התעצבן עלי והודיע לי חד משמעית שהוא לא מוכן להיות הגורם שהסית אותי ממסלול חשוב כל כך. עם הגיבוי שלו, שלא לומר דחיפה, עם הביטחון שהוא נותן לי, עם הידיעה שמישהו אוהב אותי כל כל, זינקה הקריירה שלי בקצב מהיר מהצפוי. כל הקצינים סביבי, מפקדים ופקודים, מכירים אותו, כולם רואים את השפעתו על ביצועיי, מעריכים אותו ולא מוותרים על נוכחותו בכל הזדמנות בה מקובל להזמין בנות זוג.

עברו חמש שנים מהפגישה המקרית. אני אוהב אותו כל יום יותר. הוא שם בשבילי ברגישות וקשב תמידיים ובלי שום דרישות. אני שומע בקולו את העצב אם יום אחד לא התקשרתי אך הוא מעולם לא אמר דבר, לא התלונן ולא ביקש הסברים. אני מחפש בכל רגע שלנו ביחד איך לפנק, לפצות, לרגש ולאהוב אותו יותר. לא טעיתי, הוא האחד לתמיד.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...