אילוסטרציה. צילום: torbakhopper, flickr.

 >  > 

החונך - פרק ב'

מעריץ סודי

יוחאי שוב התנגש בי במסדרון בכוח  והפיל אותי לרצפה. "תסתכל לאן אתה הולך יא חתיכת יצור." כל התלמידים מסביב צחקו ויוחאי המשיך ללכת, זקוף מאוד, גבוה ועם חיוך יהיר. יוחאי הוא החתיך של בית הספר. יפה כמו דוגמן, גוף של אפולו, עיניים כחולות עמוקות כמו הים, תווי פנים סימטריים ומשולמים, עצמות לחיים גבוהות, שפתיים עבות ובשרניות, מושלמות. יש לו חיוך יפיפה, שיניים צחורות ונטולות פגם, זיפים של כוכב קולנוע, הליכה זקופה מאוד, כתפיים רחבות, יציבה מהסרטים. הוא הכוכב של שכבת י"ב וגם בשכבות הנמוכות יותר כולם מכירים אותו. הוא ספורטאי מצטיין, חבר של כל המקובלים, התלמיד הכי פופולרי, בא מבית טחון בכסף. ליום הולדתו השמונה עשרה אבא שלו קנה לו ג'יפ חדש ונוצץ, מהנילונים. הוא מגיע אתו כל יום לבית הספר, חונה בחנייה של המורים אבל אף אחד לא אומר לו כלום. גם המורים אוהבים אותו. הוא תמיד מסתובב עם שחר, גוני ואלמוג, החתיכים של השכבה, והוא החתיך מבין כולם. הם מתאמנים לקראת הצבא, רוצים להיות חיילים קרביים, הולכים לימי סיירות ולגיבושים וכולם מעריצים אותם. פעם אחת המורה להיסטוריה אפילו קרא להם "מלח הארץ" ואני – דוד שלי שהוא נגד בקבע הבטיח שהוא יסדר לי להיות אפסנאי בבקו"ם. קוראים לי ניב. רק עכשיו הייתה לי יום הולדת שמונה עשרה, אבל אני נראה צעיר יותר. אני חיוור, נמוך ורזה, עוד לא התחלתי להתגלח, ואני לא חתיך בשום צורה. יש לי עיניים ענקיות, כמו שתי ביצים קשות, פה קטן, כמעט לא נראה, שיער שחור מתולתל וסבוך, ידיים דקיקות שנראות כמו שני מקלות, הליכה כפופה ובגדים לא אופנתיים בעליל. הכי גרוע הוא הקול שלי – יש לי קול של צפרדע. קול שדורש מכות כמו שאומרים לי כל הזמן. אז אני משתדל לא לדבר אם אני לא חייב. רק משקפיים חסרות לי כדי להשלים את התמונה. מה לעשות שהראייה שלי טובה מספיק. יוחאי שונא אותי. הוא שונא את כל המכוערים והדחויים, את כל מי שהפוך ממנו. אנחנו מגעילים אותו. הוא משפיל אותי או מפיל אותי לרצפה בכל פעם שהוא רואה אותי בזמן שכולם מסביב צוחקים והוא זוכה בעוד כמה נקודות פופולריות. אבל בניגוד אליו, אני לא שונא אותו. נתקלתי כבר בבריונים גרועים ממנו בהרבה, כאלה שיורדים לך לחיים כי אצלם זה אישי. הוא סתם יהיר. יש לו את כול הסיבות. וחוץ מזה, איך אפשר לשנוא אליל כזה? אני מעריץ אותו כמו כל השפוטים שלו שצוחקים בכל פעם שהוא מבצע עליי תרגל, אז אני צוחק יחד איתם. זה מצחיק אותו עוד יותר והוא נותן לי עוד קצת תשומת לב כדי להשפיל אותי עוד קצת בכל פעם שהוא רואה שאני צוחק ממה שהוא עושה לי. "איך אני יכול לא להשאיר אותך מבסוט?" הוא אומר.

אולי ככה אני אגרום לו לחבב אותי יום אחד. בשיעורי ספורט הכיתה שלו והכיתה שלי מתאמנות ביחד. זה הדבר היחיד שהופך את השיעורים האלה לקצת נסבלים, לראות אותו בפעולה. הוא מצטיין בספורט, נותן שם את המקסימום כדי להראות לכול הבנים כמה הוא הרבה יותר חזק, מהיר ומוכשר מהם. יוחאי כבר מפותח לגמרי. יש לו שרירים ארוכים, עור חלק ושזוף, גוף של שחיין אולימפי, כושר של צי'טה וגמישות של פנתר. הוא זז בכזו זריזות וחן שנראה שהוא כמעט רוקד. אף אחד לא מסוגל להשיג אותו, לעקוף אותו או לחמוק ממנו. הוא זורם סביב כולם כמו מים, שולט במגרש. תמיד במלתחות אני מגניב מבט, מנסה לקלוט אותו מחליף בגדים בלי שהוא יבחין שאני מביט בו. הוא מגיע מזיע, לוקח את תיק הצד שלו, מוציא מגבת, מוריד חולצה. הגוף המושלם שלו נחשף. שחום, מבריק מזיעה, הפנים סמוקות, השרירים תפוחים, הפרופורציות שלו מושלמות. חזה שרירי, בטן שטוחה עם שמונה קוביות בולטות וכמעט בלי שומן, גוף משלוש, כתפיים רחבות מאוד, זרועות עבות משרירים. פטמות גדולות וכהות, פס שיער שמתחיל להתהוות במרכז החזה ויורד לכיוון הטבור השקוע שלו ומתחתיו. הרגליים שריריות מאוד, הישבן עגול ובולט דרך התחתונים. שיער ערווה כהה וגס מתחיל לבצבץ מהפס של התחתונים. פעם ראיתי אותו מפשיל קצת את התחתונים כדי לאוורר שם את האזור. הצלחתי לראות קצת, בעיקר את הוורידים הבולטים בהתחלה של הזין שלו. לי יש זין קטן, חיוור וקצת עקום. אבל החבילה שלו ענקית ובולטת מבעד התחתונים. גבר אמיתי, כמו שגבר אמור להיראות. יצירת מופת. וכך זה נמשך לאורך השנה. הייתי ליוחאי מעריץ סודי במקום שהוא הכי פחות ציפה. ביום חם אחד בחודש מאי, כשהשנה כבר עשתה סימנים שהיא עומדת להסתיים ואיתם שתים עשרה השנים המייגעות האלה במערכת החינוך הגסה וההמונית שלנו, ביום ההוא קרה משהו. בדיוק בצלצול בסוף ההפסקה, אב הבית תפס אותי שאביא לו איזה צרור מפתחות שהוא שכח באולם הספורט. הוא תמיד מסנג'ר תלמידים כשאין לו כוח, גם כשהיה כבר צלצול והם ממהרים לכיתה. הוא כבר למד שאני קורבן נוח ולכן אני מנסה להימנע ממנו. היום לא הצליח לי. הלכתי לאולם הספורט וכשחיפשתי שם מיואש את צרור המפתחות, שמעתי קולות מחדר ההלבשה. היה נדמה לי שאני שומע שם את יוחאי ועוד קול שנשמע לי מוכר. ניסיתי להתעלם. רציתי רק למהר, למצוא את המפתחות ולהגיע לכיתה לפני שבלהה, המורה המפחידה שלי למתמטיקה תנבח עליי. אבל השילוב של יוחאי ושל מלתחות היה משהו שהיה לי קשה מאוד להתעלם ממנו. בסוף נשברתי, לא עמדתי בפיתוי. יש פינה שמי שמכיר אותה יכול לתצפת על מה שקורה במלתחות בלי שיראו אותו משם. סוד הידוע למתי מעט. הלכתי לשם. ראיתי שם את יוחאי ואיתו גם את איציק. איציק לא היה המורה שלנו לספורט אבל הוא אימן את נבחרת בית הספר בכדורגל. איציק היה מלך. כל הנערים בשכבה העריצו את איציק, גם אלה שהוא לא אימן. תמיד הייתה סביבו התקהלות של תלמידים. הוא היה חברותי, כריזמטי, בטוח בעצמו וספורטאי מעולה, למרות שבגילו הוא כבר עבר לאמן אחרים. הוא היה בשנות השלושים המאוחרות שלו ועדיין חתיך. היה אכפת לו מכל אחד, מכל תלמיד. תלמידים היו נפתחים בפניו, עושים איתו שיחות נפש, מספרים לו את כל הצרות שלהם והוא תמיד נתן להם עצות מעולות או עזר להם בדרכים אחרות, מפעיל עבורם קשרים. הוא דיבר עם תלמדים בגובה העיניים, למרות פער הגילאים, הבין אותם ואת העולם שלהם, נתן להם להרגיש איתו הכי בנוח. הוא עודד את כולם להתאמן, לעשות ספורט, וכמעט כולם נפלו בקסם שלו. התלמידים הכי פדלאות התחילו פתאום להתאמן ברצינות, לפתח כושר ולגדל גוף, לתפוס ביטחון. יוחאי היה בבת עינו של איציק, אחד התלמידים הקרובים אליו ביותר. הסתתרתי והסתכלתי עליהם. יוחאי נראה כמו אחרי אימון אינטנסיבי במיוחד. הוא היה סחוט, רטוב מזיעה, סמוק. הוא אמר משהו לאיציק, על שריר שמכאיב לו בגב. במלתחות הייתה אקוסטיקה איומה וההד עשה את המילים לא ברורות ממרחק. איציק אמר לו משהו ויוחאי הוריד את החולצה. כמו תמיד, נתקעתי מול המראה הזה. אף פעם לא שבעתי ממנו. איציק עמד מאחוריו ואז שלח יד אחת ושם אותה על הכתף השרירית והערומה של יוחאי, וביד השנייה הוא התחיל לעסות לו את הגב. לאחר כחצי דקה איציק החל להיעזר גם ביד השנייה והעיסוי הפך ליותר ויותר אינטנסיבי. איציק נעזר ביותר ויותר כוח ויוחאי נאנק בקול. איציק עצר לשאול אותו משהו. "לא, תמשיך, זה טוב." שמעתי את יוחאי בברור. איציק עיסה ליוחאי את הגב בכוח, במרץ, משתמש גם באצבעות וגם באמות היד. יוחאי המשיך להאנק אבל ראו עליו שטוב לו. העיסוי נמשך, הופך נרחב יותר, חזק יותר, ובמידה מוזרה גם איטי יותר. איציק עיסה לו את הכתפיים, את המותניים, את השכמות, את שרירי הטרפז, את העורף. יוחאי הפסיק להאנק ונראה מהופנט. זו הייתה תמונה כל כך יפה. יוחאי ערום בפלג גופו העליון, מבריק מזיעה, נחשף במלוא הדרו, יושב על הספסל, ואיציק מאחוריו, מעסה את שריריו, לוחץ עליהם, מועך אותם, ממשש לו את הגוף, לש אותו כמו בצק. הוא היה טוב, הוא ידע מה הוא עושה. הוא הכיר את גוף האדם ואיך להפעיל אותו, איך לעשות עליו מניפולציות. איציק התחיל לסובב ליוחאי את הצוואר מצד לצד, עוקב באצבעותיו אחר השרירים שנמתחו עם הצוואר ועובד עליהם. לא האמנתי למה שאני רואה, למחזה המדהים שהצטייר מול העיניים שלי. הרגשתי כאילו מתתי והגעתי לגן עדן. בחיים לא ראיתי את הגוף של יוחאי בצורה כזו, באופן כל כך מלא, חשוף ככה, כשעושים בו כאלה דברים. התחלתי לרעוד מהתרגשות, מפחד ומציפייה אסורה. הרגשתי את הזין שלי עומד כמו שמעולם לא עמד. וזו הייתה רק ההתחלה. איציק קם ממקומו ואז התיישב מול יוחאי והתחיל לעבוד על שרירי החזה שלו. הם ישבו שניהם בפרופיל אליי וראיתי הכול. איציק עיסה לו את החזה במשך דקות ארוכות, מעסה לו את שריר החזה העליון ושריר החזה התחתון בו זמנית בכיוונים מנוגדים. אצל יוחאי הם היו מפותחים מספיק כדי לראות שהם לא אותו השריר, והעיסוי המדויק של איציק רק הבליט אותם יותר, גורם להם לקפוץ במקום באופן לא רצוני. יוחאי התנשם בקול רם. איציק המשיך לעסות לו את החזה בתנועות יותר ויותר איטיות, עמוקות, חושניות. ואז, כשיוחאי נראה מהופנט לגמרי, הוא נעץ את שני אגודליו בפטמות הגדולות של יוחאי ולחץ חזק במשך שניות ארוכות. פיו של יוחאי נפער באנקה אילמת. הרגשתי כתם לח הולך ומתפשט בתחתוניי. האם אני רואה מה שאני חושב שאני רואה? כן. במכנסי הספורט הקצרים של יוחאי התחילה בליטה חשודה. תוך שניות נוצר שם אוהל של ממש. אני לא מאשים אותו. כל גבר, אפילו סטרייט, שיקבל טיפול כזה, יחטוף את הזקפה של החיים שלו. איציק המשיך לעסות לו את החזה, מלטף לו את הבטן כל כמה שניות, מושך לו בעדינות בפטמה אחת ואז בשנייה. הן היו שתיהן זקורות כמו זוג מסמרים. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה מה שאני רואה עכשיו, שאני בטוח חולם. התפללתי לא להתעורר. אם אני מתעורר עכשיו באמצע, אני יורה בעצמי. איציק אמר משהו ליוחאי בשקט. לא הצלחתי לשמוע. יוחאי לא הגיב, המבט שלו נראה המום, לא ממוקד. איציק חיבק פתאום את יוחאי חיבוק ארוך, חזק, מוחץ עצמות. אני הייתי נמעך מחיבוק כזה אבל יוחאי חיבק אותו בחזרה. זה היה נדמה לי או שגם הוא קצת רועד עכשיו? לא ייאמן. איציק לחש לו משהו על האוזן והרפה מהחיבוק ואז התיישב שוב מאחוריו, מלטף לו בעדינות את החזה ואת הבטן, נוגע לא נוגע, גורם לו לקפוץ מהמגע המדגדג. מה קורה פה? אף פעם לא חשבתי על איציק ככזה. היו כמה לחישות, אני נזכר עכשיו, כמה שמועות תמוהות. דיברו על לירן, החתיך משכבה י' שגר באותו מושב של איציק. סיפרו שהוא בילה אצלו סוף שבוע והגיע ביום ראשון לכיתה עם הליכה מוזרה, כאילו כואב לו ללכת. איציק המשיך ללטף את גופו החשוף של יוחאי בנגיעות יותר ויותר איטיות, יותר ויותר עמוקות. ביד שמאל הוא גירה לו בעדינות את הפטמה, גורם ליוחאי לגנוח קלות. ידו הימנית הלכה והנמיכה במורד הבטן לכיוון המכנס הקצר. היא עצרה לרגע על הטבור ואז המשיכה למטה, נכנסה לתוך המכנס, מרימה אותו קצת, חושפת שיער ערווה עשיר וסבוך. ידו של איציק שיחקה בעצלתיים בתוך תחתוניו של יוחאי, ידו השנייה ליטפה את חזהו ואת בטנו, פניו היו קבורים בצוואר של יוחאי, נושם אותו. התעורר בי דחף לברוח משם, כאילו ראיתי יותר מידי. ניסיתי ולא הצלחתי לקום, הרגליים שלי הפכו לשני שקי חול. הרעד שלי נעשה אלים, בלתי נשלט. זה לא שפוי מה שאני רואה. גבו של יוחאי התקשת קדימה, ראשו שוקע לאחור, על פניו של איציק שהמשיך לפשפש במפשעתו. הוא גנח. הוא ממש גנח. גנח ונאנק, פניו סמוקות באדום שני. ואז קרה הלא יאומן. איציק שלח את שתי ידיו ומשך את מכנסיו ואת תחתוניו של יוחאי למטה, מפשיל אותם. לקח למוח שלי כמה שניות לעכל ולאשר את המידע ששלחו לו העיניים. כן, זה באמת מה שאני חושב שאני רואה. הזין של יוחאי עמד לגמרי, ארוך, כהה, בשרני ועבה, מלא בוורידים בולטים. הכיפה גדולה, תפוחה וארגמנית עם טיפת פרי קאם נוצצת בקצה. האשכים – שני תפוחי אדמה שעירים שעלו וירדו עם כל התכווצות קטנה של הזין. אני בטוח שמה שהיה לו שם עבר את העשרים סנטימטרים בכמה סנטימטרים טובים. הייתה לו חבילה מהחלומות, אפילו איציק התרשם. אחרי רגע הוא קם, אחז בעורפו של יוחאי וכופף אותו קדימה, גורם לו לכרוע מעל הספסל. יוחאי שנראה מהופנט, לא התנגד. מה קורה פה? איציק, עדיין אוחז בעופו של יוחאי ושומר אותו למטה, הרטיב את ידו השנייה ברוק ואז עטף בה את הזין של יוחאי, סוחט אותו בעדינות בתנועות סיבוביות כלפי מטה. יוחאי תפס את הספסל בשתי ידיו בכוח, נאנק והתנשם. איציק המשיך לחלוב את יוחאי בעדינות, מלטף את גבו החסון ואת ישבנו השרירי, העגול והבולט שהתכווץ עם כל נגיעה. היה לו ישבן חלק לגמרי, שזוף ויפיפה. לא יאמן עד כמה יוחאי היה יצירת מופת של הטבע. לא היה בו פגם אחד. איציק הרטיב את ידו בשנית והגביר את הקצב. יוחאי השפיל את ראשו, הניח אותו על היד ונשך את השפה התחתונה בכוח. בידו השנייה איציק מולל את ליוחאי את הפטמה, ואז את הפטמה השנייה, כאילו הוא מנסה להוציא מהן חלב. יוחאי רעד כולו וגנח בקול רם, בלי בושה. רעדתי ביחד איתו, כלוא בסערת רגשות מטורפת. קצת ריחמתי עליו, קצת קינאתי בו ובעיקר התרגשתי כל כך שהייתה לי סחרחורת. הדופק שלי עלה לרמות מסוכנות. עוד קצת מזה, ואני מת במקום מהתקף לב. איציק הרטיב את ידו השנייה, ובזמן שהמשיך לחלוב ליוחאי את הזין, הוא הניח אצבע בין לחמניות הישבן שלו. עברה שנייה ויוחאי קפץ במקום ויצאה ממנו קריאה רמה של הפתעה. איציק גירה לו את פי הטבעת בתנועות סיבוביות עדינות. הרעד של יוחאי גבר. יוחאי דגדג לו את האשכים הגדולים והבולטים ביד אחת, מושך בעדינות בשק העור שעוטף אותן משיכות קטנות שמטלטלות אותם, ובידו השנייה נעץ לפתע את האצבע ששקעה פנימה בחור. התגובה של יוחאי הייתה מחשמלת. הוא קישת את הגב כלפי מטה, הראש שלו נגע עם המצח בספסל, הרגליים שלו התרחקו והתחת שלו נפתח. הוא גנח ונאנק בקול רם, נשמע כמעט בוכה. הוא היה כל כך יפה באותו הרגע, כל כך רך וענוג, כל כך כנוע ורחוק מהשחצנות הקבועה שלו, כל כך נוגע ללב שרציתי לגשת אליו ולנשק אותו. הוא היה עכשיו יפה יותר מתמיד. הנער הכי יפה שראיתי בחיי. גופו התמיר והמבריק מזיעה מתפתל בתוך משחק של אור וצל בתאורת אור היום הטבעית והקלושה של המלתחות. הזין שלו גדל אפילו יותר אם זה אפשרי, האדים והתנפח, וזרם דקיק ושופע של פרי קאם לא הפסיק לדלוף לו מהכיפה אל הספסל שמתחתיו. איציק התחיל למולל לו את הכיפה בכף ידו הרטובה ויוחאי נאנק והתפתל במקום בזמן שאיציק משקיע את אצבעו יותר ויותר עמוק בתוך יוחאי. יוחאי פתח את הרגליים עוד יותר, הצמיד ראשו לספסל, גנח וגעה בכוח. זה נדמה לי או שהעיניים שלו נצצו ברטיבות מוזרה? המוח שלי סירב להאמין למה שהוא רואה. אני בטח אדחיק את זה עוד שעה מרוב הלם, או שלא אצליח להפסיק לראות את זה מול עיניי כל החיים. איציק הגביר את הקצב, סוחט את הזין של יוחאי בתנועות מהירות וממש דופק את יוחאי עם האצבע. החור שלו כנראה התרכך מספיק כי לפתע הוא הוסיף אצבע נוספת. יוחאי קפץ במקום וצעק. איציק נבר וחפר בתוך יוחאי עם האצבעות, ולפתע עצר ולחץ לו בפנים בנקודה כל שהיא, מגביר את קצב סחיטת הזין. יוחאי צרח, התפתל ואז גמר, משפריץ מטחי זרע אדירים על הספסל ועל הרצפה שמתחתיו. הוא לא הפסיק לרעוד, להאנק וליבב. איציק עצר לרגע, ואז הוציא את האצבעות מיוחאי ועזב לו את הזין ההולך ומתרפה. הוא ניגב את ידו במגבת שהייתה זרוקה בצד ואז פנה ליוחאי שישב על הספסל מכווץ כולו ורועד כמו ילד. הוא תפס אותו, חיבק אותו חזק ואז, כדי להוסיף לי על ההלם, תפס בפניו ונישק אותו. יוחאי היה המום לרגע, ואז נישק את איציק בחזרה, בכוח, בכוונה. הם התנשקו בלהט נשיקות צרפתיות עמוקות, כמו הזוג הכי אוהב בעולם. זה היה יותר מידי בשבילי. ניסיתי לקום, אבל הרגליים שלי היו שתי שקיות תה רטובות. תפסתי בקיר והצלחתי להיעמד. ניסיתי ללכת וכמעט מעדתי. זה היה כמו בחלומות האלה שאתה מנסה לרוץ ולא מצליח לזוז. הלכתי לאט ובזהירות, הלב שלי הולם בכוח בחזה. שחכתי מהמפתחות של אב הבית ויצאתי החוצה, מצליח להגביר את קצב ההליכה. השיעור ממילא בטח כבר עומד להסתיים. אין טעם שאחזור לכיתה עכשיו. ואין סיכוי שאני מצליח לשבת בשיעור הבא, אין סיכוי שאני מצליח להתרכז היום במשהו, ובטח שלא אעמוד במפגש אקראי עם יוחאי. נראה לי שאחתוך הביתה. אפילו לאונן על זה לא אצליח מרוב שההלם גדול. לא הצלחתי להחליט אם מה שראיתי יותר גירה אותו מינית או יותר הטיל עלי אימה. הייתי מרוגש כמו שלא הייתי מעולם, ורעדתי. מרוב מחשבות כמעט לא שמתי לב שעמדתי להתנגש במישהו. הרמתי עיניים והלב שלי צנח לתחתונים. זה היה איציק. הוא עמד מחוץ לאולם הספורט ושיפד אותי עם החיוך הצחור שלו, העיניים הירוקות שלו קורנות. "חיפשת פה מישהו? אפשר לעזור?"

"לא, לא ממש." מלמלתי, בקושי נשמע, וברחתי.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...