גבר חתיך. צילום: See-ming Lee, flickr.

 >  > 

שלום לבן דודי

סיפור גיי ארוטי בשלושה קולות

אנטולי:

אני וסרגיי בני דודים. נולדנו במוסקבה ועלינו ארצה עם הורינו בגיל חמש.

אני בוגר מסרגיי בכמה חודשים, ומילדות הרגילו אותי שאני אחראי לו. אחרי העליה ארצה, ההורים היו עסוקים בפרנסה ואני ממש גידלתי את סרגיי. שתי המשפחות קנו דירה גדולה באחת מערי החוף, ואני והוא ישנו באותו חדר.

אני הייתי מאז ומתמיד יותר דומיננטי ומקובל, וסרגיי השקט והמופנם התרגל לציית לי בכול.

כשאימי שמעה שהיכו אותו בבית הספר, חטפתי ממנה צעקות וסטירות והגברתי את השמירה עליו. הלכתי איתו אל בית הספר וממנו, היכיתי ילדים שהציקו לו, והוריתי לו להתרחק מהם על מנת להימנע מעימותים, והוא ציית. בהפסקות הוא ישב וקרא או שוחח עם חברתו היחידה והמעצבנת רוויטל שנעצה בי תמיד עיניים רעות. ניסיתי להפריד ביניהם אבל בנושא זה סרגיי התעקש וויתרתי. לימים הצטערתי על כך מאוד.

השנים חלפו, אני וסרגיי  גדלנו. היינו די דומים במראה: גבוהים, בהירים ויפי תואר. המראה שלי גברי ומסוקס יותר מזה של סרגיי.

כפי שסיפרתי, סרגיי היה צייתן. הוא דאג לניקיון ולסדר בחדר, העביר אלי את דמי הכיס שלו, ועשה כול מה שביקשתי. החיסרון היחיד שלו היה התלות שפיתח בי.

כשהתחלתי לנהל חיי חברה מחוץ לבית בערבים, הוא התלונן שאני משאיר אותו לבד והיה עצוב וממורמר.

הסברתי לו שאנחנו כבר בוגרים, שהוא לא זקוק יותר לחסות שלי, ושתמיד נישאר חברים טובים, אבל הוא המשיך להחמיץ פנים.

בדרך כלל אנחנו לא שמים לב לשינויים שחלים באנשים אותם אנו רואים יום יום,

אבל תוך כדי השיחה ראיתי כמה יפה וסקסי הוא נהיה והחלטתי לנצל את המצב לטובתי.

הבטחתי לו שאחזור הביתה מוקדם יותר בתנאי שהוא יעבור לישון  במיטה שלי.

סרגיי ציית בשמחה, הלך להתקלח וחזר נקי ורענן, לבוש בבוקסר. כשהפשטתי אותו, הוא נראה מופתע אבל לא התנגד.

היה לו גוף מחרמן ברמות, צנום, לבן וחלק למעט קצת שיער בהיר מעל לזין.

הביצים שלו גדלו ותפחו למימדים מרשימים אבל נותרו וורודות וחלקות.

והישבנים... גדולים, בולטים ומוצקים, צחורים וחלקים לגמרי.

התחלתי למזמז אותו. הוא היה קפוא בהתחלה אבל בהמשך התחמם והתמסר לי לחלוטין. התפשטתי והתחככתי בגוף המדהים שלו. מעכתי לו את הישבנים והביצים, והוא לא התנגד. גמרתי לו בין הרגליים ובהמשך בין הישבנים, והוא הצמיד אותם ואפשר לי לגמור ביניהם שוב ושוב.

כך בילינו מדי לילה. בניגוד לשקט ולאיפוק שאפיינו אותו בדרך כלל, סרגיי היה נלהב מאוד במיטה, פטפטן וחסר מעצורים. הוא היה מוכן לעשות הכול על מנת לגרום לי עונג, ונראה לי שגם הוא נהנה לא מעט.

מדי פעם אוננתי לו אבל תמיד הצלחתי לסלק את היד רגע לפני שהוא גמר.

הוא נורא התבייש כשגמר, ונהג להעסיק את עצמו בהחלפת המצעים.

למרות המזמוזים הלוהטים והתכופים שלנו  סרגיי עדיין התבייש להיראות לעיני בעירום מחוץ למיטה. לעיתים קרובות נהגתי לבקש שיביא לי כוס מים בין הזיונים. הוא רצה ללבוש תחתונים אבל הוריתי לו ללכת עירום ולסובב את התחת. הוא ציית וסבל אבל המראה היה סקסי ברמות. הייתי שותה קצת מים על מנת לא לבייש אותו, ומתנפל בתאווה מחודשת על גופו המחרמן.

חברים בבית הספר סיפרו לי שהחברות שלהם יורדות להם. לימדתי את סרגיי למצוץ לי והוא ציית. בהתחלה הוא התנגד לבלוע את הזרע אבל חייבתי אותו  "כי זה נוזל האהבה שלי" והוא הסכים ונהיה מוצץ מעולה. בכול פעם שביקשתי, הוא הפסיק את עיסוקיו וירד לי במסירות, וזה קרה כמה פעמים ביום ובלילה.

הוא מעולם לא סירב לי בבית אבל כשביקשתי ממנו שירד לי בית הספר, הוא החמיץ פנים וויתרתי.

באותה תקופה הוא איפשר לי להחדיר את הזין שלי בין הישבנים שלו וגם לחריץ ולגמור בתוכו. לעיתים קרובות דחפתי לתוכו חלק נכבד מהזין שלי והוא שיתף פעולה, אבל לא היה לי אומץ לחדור עד הסוף.

אחרי כמה זמן שמעתי מחברים שהם חדרו אל בנות הזוג שלהם מאחור ושזה טוב יותר מהדבר האמיתי. ניסיתי לתקוע את סרגיי אבל הפעם הוא סירב ולא היה מוכן להתפשר.

סרגיי:

אני אוהב את אנטולי ומעריך את כול מה שהוא עשה למעני אבל לפעמים השתלטנות שלו מכבידה עלי.

בגיל שש עשרה הוא קרא לי למיטה שלו והתחיל למזמז אותי. לא התנגדתי כי אני אוהב אותו. למען האמת, ברגע שהוא נוגע בי, אני מתחרמן אבל זה קורה לעתים קרובות מדי לטעמי. בהתחלה הוא גמר לי בין הרגליים, אחר כך בין הישבנים וגם קצת בפנים. בעיקר הוא אוהב לגמור לי בפה. אני שונא שהוא דוחף לי את הזין הגדול שלו לגרון, ועוד יותר שהוא מכריח אותי לבלוע את הזרע, אבל מציית לו. כשהוא ניסה לשים לי בפה בבית הספר, סירבתי. יש גבול.

כמו שסיפרתי, בהתחלה איפשרתי לו לחדור אלי מאחור והוא נכנס חלקית וגמר שם לעתים קרובות.

זה היה מגרה ונעים הרבה יותר מאשר בפה. אבל אז נכנסה לתמונה רוויטל שלה אני מספר הכול. היא טענה מאז ומתמיד שאנטולי מנצל אותי. לדבריה אולי אני בכלל לא הומו. קצת מזמוזים בין בנים זה לא מחייב אבל משגל אנאלי יעביר אותי לסטטוס הנמוך של מזדיין בתחת, ועדיף שאמנע מזה כול עוד איני בטוח לגבי הזהות המינית שלי. היא הציעה לי לשמור על בתוליי, ואני שמעתי לעצתה, ומאז לא איפשרתי לאנטולי לחדור אלי למעט קצת משחקים עם קצה הזין והחדרת אצבעות. הוא לא אהב את זה, ואיים עלי בסנקציות וגם קיים.

אין לי עם מי ללכת לסרטים. רוויטל גרה מחוץ לעיר ואנחנו נפגשים רק בבית הספר.

לפעמים אני מתחנן בפני אנטולי שילך איתי לסרט, ומתחרט על כך, אבל אחרי כמה שבועות חוזר על אותה טעות.

לפני הסרט אני משתדל תמיד לרדת לו בבית על מנת שהוא לא יהיה חרמן בקולנוע. לשווא.

הוא קונה (על חשבוני כמובן) תמיד כרטיסים בשורה האחרונה, ומייד מורה לי להוריד את המכנסיים והתחתונים עד הקרסוליים ולהרים את החולצה. אני מתחנן בפניו שיוותר לי הפעם אבל בסופו של דבר מציית למרות שאני שונא לשבת עירום על הכיסא המלוכלך, וגם מת מפחד שיגיע איזה צופה סקרן או סדרן עם פנס. אנטולי מתחיל למזמז אותי כבר בפרסומות. יש לו כישרון מיוחד למשוך את היד שניה לפני שאני גומר, ואז  אני דביק כולי מזרע.

אחרי שאני מתנגב ומתלבש, הוא מכופף את הראש שלי אל חלציו בלי מלים, ואני נאלץ לפתוח לו את הרוכסן ולרדת לו עד שהוא גומר לי בפה. אסור לי לירוק את הזרע כי זה נוזל האהבה שלו.

בשלב זה אני מלא זרע מכול הכיוונים ועצבני, ואין לי מושג מה מתרחש על המסך.

אני מבקש ללכת הביתה אבל אנטולי שולח אותי לקנות לנו שתיה ופופקורן וברוב המקרים דורש ומקבל מציצה חוזרת, והסרט נגמר.

כשבני דודנו הצעירים באים לבקר, אנטולי מזמין אותם אל החדר שלנו, מושיב אותי על הברכיים שלו, ממזמז אותי לעיניהם ומציג בפניהם חלקים נבחרים מגופי. בכול פעם המופע נהיה נועז  ומביך יותר עבורי, והממזרים הקטנים נהנים ומבקשים לראות עוד. בפעם האחרונה היא הפשיט אותי לגמרי למרות מחאותיי, הושיב אותי על הזין הזקוף שלו ומזמז אותי עד שהשפרצתי לכול הכיוונים. אחר כך הוא חייב אותי לכרוע על הברכיים, לרדת לו ולבלוע מול עיניהם המשתאות. עד היום הוא לא הרשה להם לגעת בי אבל הוא  הבטיח להם שבעתיד הקרוב גם הם יהנו מחסדיי והם כבר מצפים לכך בכיליון עיניים.

כשאני מבקש מאנטולי שיספיק להשפיל אותי, הוא משיב שאנחנו כבר בוגרים והגיע הזמן שנעבור לחדרים נבחרים. ואני נבהל ומאפשר לו להמשיך במעלליו.

הוא נהנה מאוד למעוך לי את הביצים בכוח למרות תחנוניי. בזמן האחרון הן נהיו נפוחות וכואבות, ולמרות שהתביישתי, החלטתי ללכת אל רופא המשפחה וביקשתי מאנטולי שיתלווה אלי בתקווה שהביקור ישפיע עליו. זה לא כול כך הצליח לצערי.

אנטולי:

למען האמת לא רציתי ללוות את סרגי אל הרופא. היו לי דברים טובים יותר לעשות, ובינינו, הביצים הענקיות שלו לא הפריעו לי. להיפך, אהבתי ללוש ולמעוך אותן לקול אנקותיו ומחאותיו עד שהוא השפריץ לכול הכיוונים.

אבל  סרגי התלותי התחנן שאבוא איתו ובסופו של דבר נעתרתי לו ולא התחרטתי.

היינו אחרונים בתור וחשבתי שהרופא יהיה קצר רוח אבל הוא היה צעיר וסבלן. מאוד סבלן.

היו לו אצבעות ארוכות במיוחד, ותהיתי בלבי אם הוא מנגן על פסנתר.

הוא שאל למה באנו וסרגיי התחיל לגמגם במבוכה.

התערבתי בסמכותיות ואמרתי שלאחרונה הביצים שלו נפוחות וכואבות.

הרופא הזמין את סרגי אל מעבר לווילון ואני קראתי עיתון והאזנתי להם בחצי אוזן.

הרופא ביקש מסרגיי להתפשט לגמרי והסביר שהוא רוצה לבדוק לו את הבלוטות בבית השחי ובמפשעה.

אחר כך הוא ביקש מסרגיי לעלות על המיטה ולכרוע בפיסוק רחב.

זה כבר התחיל לעניין אותי. ניגשתי בשקט אל סדק בבין הווילונות, הרחבתי אותו  והצצתי.

סרגיי הנבוך כרע בתנוחת דוגי כשראשו על המיטה וישבנו העגול והצחור מובלט אל על.

הרופא ביקש ממנו לפסק את רגליו לטלטל את שק האשכים על מנת שהשרירים יתרפו ותהיה לו גישה טובה אליהם.

סרגי הסמיק וטלטל בצייתנות את הביצים הענקיות שלו ואז הוא הבחין בי.

הוא לחש לי להסתלק אבל אני סימנתי לו שאיני מבין.

מרוב יאוש הוא עצם את עיניו, הפסיק לנוע לרגע, אבל חידש את ההקפצות לבקשת הרופא.

הרופא חפן בשתי ידיו את הביצים של סרגיי וביקש ממנו לטלטל ולהקפיץ אותן שוב ושוב כשהן שבויות בידיו.

הוא שאל אם זה כואב וסרגיי השיב בקול חנוק שלא.

הרופא התחיל לבדוק את הביצים של סרגיי. הוא הקדיש לכול ביצה זמן רב.

אחר כך הוא ביקש ממנו לשכב על הגב ולהרים ולפסק את הרגליים ככול יכולתו.

כך נגלו לעינינו הביצים אדירות המימדים של סרגיי, וורודות וחלקות,  וגם הפתח האחורי המזמין שלו.

לבקשת הרופא הוא  טלטל את הביצים שוב ושוב וזה היה מחזה מרהיב.

הרופא החל ללוש ולמעוך לו את הביצים תוך כדי שסרגיי מקפיץ אותן בהתמדה. הזיין של חברי הזדקף כמו טיל מונחה, (וגם שלי.) סרגיי התנצל.

הרופא הרגיע אותו ואמר שזה טבעי, וביקש ממנו לשכב על הצד כשאשכיו  שמוטים במלוא כובדם, בדק אותם והורה לו לשכב כך על הצד השני. כול אותו הזמן התבקש סרגיי להקפיץ את הביצים, הן רטטו בקצב אבל נשארו לכודות בידו האמונה של הרופא.

גם הישבנים הבשרניים והחלקים של סרגיי קיפצו, ושמתי לב שהרופא אהב להישען עליהם ולמעוך גם אותם מדי פעם.

סרגיי ידע שאני רואה הכול וזה הגביר את מבוכתו. כאילו שאני לא רואה אותו כול לילה בעירום, ולא רק רואה...

הרופא הורה לו לשכב שוב על הגב ברגליים מורמות ומפוסקות ובישר לו שהוא מתכוון לקחת ממנו דגימת זרע.

הוא לבש כפפה חד פעמית, שימן אותה ובתנועה אחת מיומנת דחף אצבע ארוכה לחריץ של סרגיי ההמום והמשתנק.

 הוא נתן לו כוס חד פעמית ופקד עליו להצמיד אותה אל הזין שלו, ולהמשיך להקפיץ את הביצים כול הזמן.

האצבע הארוכה שלו הייתה תקועה עמוק בחריץ של סרגיי ונעה במעגלים, והיד השניה לשה  את הביצים התפוחות והמיטלטלות שלו.

מהיכרותי את סרגיי ידעתי שהוא מנסה להתאפק אבל תוך דקה הוא התנשם והשפריץ כמות אדירה של זרע אל הכוס וגם קצת על עצמו.

הרופא לקח ממנו את הכוס, נתן לו מגבות נייר ופתח את הווילון. הוא לא נראה מופתע כשראה אותי מציץ, ולא טרח לסגור את הווילון.

סרגיי הנבוך קם להתלבש אבל הרופא טען שעליו לבדוק לו את הביצים אחרי ההתרוקנות. הוא שאל אותו אם אכפת לו שאני מביט וסרגיי לחש שזה כבר לא משנה...

הוא  נשכב מיואש על מיטת הטיפולים, והרופא  חזר על הבדיקות בפוזות השונות מול עיניי בלי להסתיר דבר. הוא חזר ודחף לו אצבעות, וגרם לו להשפיך שוב ושוב, וכול אותו זמן סרגיי נאלץ להקפיץ את ביציו אדירות המימדים שנעו במלוא כובדן לכול הכיוונים וזכו למעיכות יסודיות מידו הפנויה של הרופא. בכול פעם לקח לסרגיי זמן רב יותר להשפיך ואני נהניתי מהמראה ומההשפלה שלו ושאבתי רעיונות לעתיד.

על השולחן ליד מיטת הטיפולים נערמו כפפות משומשות וארבע כוסות זרע כשהאחרונה שבהן כמעט ריקה.

בעין בלתי מזויינת נראה לי שבניגוד למצופה, ההקפצות והמעיכות גרמו לביצים של סרגיי להאדים ולתפוח עוד ועוד למרות ההתרוקנות.

אז הניח הרופא לסרגיי להתלבש והזמין אותנו  לשבת. הוא הסביר שהביצים של סרגיי אכן גדולות באופן יוצא דופן כשהן מלאות זרע וגם כשהן ריקות. הן ימשיכו לגדול עד גיל 21 אבל זו אינה בעיה רפואית, והמליץ לו להיעזר בסוספנזור בשיעורי ההתעמלות. על מנת לנחם את סרגיי  הוא הציג לו תמונה מימי הביניים בה נראה אדם מוביל את הביצים הענקיות שלו במריצה. לא נראה לי שהתמונה הרגיעה את סרגי... לגבי הנפיחות והכאבים, הרופא המליץ על קומפרסים קרים.

הוריתי לסרגיי להמתין לי מחוץ לחדר והוא ציית בפנים חמוצות.

הרופא בחן אותי מלמעלה למטה כולל הכתם בחזית מכנסיי, חייך אלי ואמר שהוא היה שמח לבדוק גם אותי אבל עליו להגיע למשמרת בבילינסון.

ביקשתי להתייעץ איתו בקיצור והוא הסכים.

הסברתי לו שסרגיי צייתן, ומוכן לעשות הכול למעט משגל אנאלי כי לדבריו זה יעביר אותו לסטטוס שהוא לא מוכן להשתייך אליו.

הרופא הרצין ואמר שלדעתו אוכל לגרום לסרגיי לציית לי בזה כמו שהצלחתי בשאר הדברים אבל הציע לי לטפל באשכים שלו יותר בעדינות על מנת שלא אוציא אותו מוועד הורים לפני שהוא הצטרף אליו. הנהנתי בנימוס תוך שאני מחליט בלבי להגביר את הלחץ על הביצים המסכנות של סרגיי. שילמד לא לקטר!!!

כמו כן הוא אמר שאסור לבצע משגל אנאלי בגבר או באישה ללא הכנה מראש של ניקיון וסיכה כי זה עלול להיות לא נעים וגם מסוכן.

הוא נתן לי דף הנחיות ושחרר אותי לדרכי. לפני הדלת שאלתי אותו אם הוא מנגן על פסנתר, והוא השיב שהוא מחלל...

סרגיי החמוץ שאל אותי על מה דיברנו ועניתי לו שעל מוזיקה...

נראה לי שהוא המשיך להקפיץ את הביצים מתוך הרגל ואמרתי לו זאת, אבל הוא הכחיש בזעף.

על מנת לשפר את מצב רוחו הירוד, הכרחתי אותו ללכת  לחנות שבה מכרו סוספנזורים  ולמדוד כמה מהם כשאני מסייע לו במזמוזים נועזים בחדר ההלבשה.

בסופו של דבר בחרתי עבורו סוספנזור הדוק שחשף את הישבנים הבשרניים שלו והבליט לו את הביצים הענקיות. למרבה הצער סרגיי סירב להשתמש בו בבית הספר אבל כשהוריתי לו, הוא הסכים ללא התלהבות ללבוש אותו לעיניי בבית, וגם לפשוט...

 הביצים שלו המשיכו לכאוב ואף תפחו עוד יותר כמו שהרופא ניבא אבל סרגיי לא שב להתלונן על כך באוזני זרים, וגם לא השתמש בקומפרסים קרים.

כשהוריתי לו להקפיץ אותן, הוא נאנק אבל ציית בהשלמה כשהוא מתחנן שלא אכאיב לו, מצחקק בהיסטריה ומקלל את הרופא קללות נמרצות ברוסית ובעברית מדוברת.

אני הגנתי תמיד על הרופא הטוב והיבעתי את הסכמתי ללוות אליו את סרגיי בכול עת שירצה בכך. מדי פעם שאלתי אותו אם לא הגיע הזמן לקנות לו מריצה אבל הוא לא צחק משום מה.

סרגיי המשיך לסרב למשגל אנאלי אבל אפשר לי לשחק לו בחריץ עם הזין שלי ולהחדיר אצבעות.

לפעמים הצלחתי להחדיר לתוכו חצי מהזין שלי וגם קצת יותר, ואז ניסיתי לשכנע אותו שהוא נמצא כבר בסטטוס אליו הוא מסרב להשתייך, אבל בנושא הזה הוא התעקש שלא כמנהגו.

החלטתי להזניח אותו כמה ימים. בדרך כלל השיטה הזו הכניעה אותו במהירות כי פרט לי לא היו לו חברים למעט רוויטל  המכוערת והרכלנית.

אבל בחיים הכול עניין של תזמון, ושחקן חדש הופיע וטרף את הקלפים. 

סרגיי:

אחרי הביקור הטראומטי אצל הרופא, אנטולי הגביר את הלחץ עלי (ועל הביצים המסכנות שלי) להיענות לו  בעניין המשגל האנאלי, ואף הציע לי דף הנחיות להכנה, אבל אני עמדתי בסירובי.

שכבתי בפוזות שונות בהתאם להנחיותיו, הקפצתי את הביצים, והוא לש ומעך אותן בעוצמה כשהוא מכאיב  וגורם לי לגמור שוב ושוב. אפשרתי לו לשחק לי  בחור עם הזין ולהחדיר לתוכו אצבעות עם כפפות משומנות כמו הרופא, אבל לאקט השלם לא הסכמתי.

אחרי ניסיונות שכנוע כושלים, הוא החרים אותי.

ידעתי שזה נשק יום הדין שעד עכשיו גרם לי לציית לו בכול, וכבר חשבתי להיכנע. הרי כמה סנטימטרים פחות או יותר לא ישנו, והתחלתי לשנן את דף ההנחיות.

ואז נתקלתי בג'קי.

ג'קי היה בחור שחרחר צנום ושקט שהצטיין בכול סוגי הספורט, והשתתף בהצלחה בכמה נבחרות.

מבטינו נתקלו כמה פעמים אבל מעולם לא שוחחנו.

אנטולי הרגיל אותי מילדות להיזהר מכולם ובמיוחד מהשחורים, כי הוא לא יוכל להגן עלי כול הזמן, ואני כמנהגי צייתי לו, וכך מצאתי את עצמי מבודד למעט קשריי עם רוויטל.

באחד מימי החרם ישבתי לידה וג'קי עבר מולנו.

שאלתי אותה מה היא יודעת עליו והיא השיבה שהוא בן למשפחת פשע, שתקן ובעל הזין הכי גדול בעיר. אפילו היא לא ידעה אם היו לו קשרים רומנטיים כלשהם. לדבריה, הוא גר ברחוב המקביל לשלי.

באותו ערב השתעממתי בבית וירדתי לטייל קצת. "במקרה" עברתי כמה פעמים ליד ביתו של ג'קי.

בדרך נתקלתי בו. מבטינו הצטלבו והוא אמר לי בקול שקט: בוא.

באתי.

הגענו לפינה חשוכה. הוא עצר, החדיר את ידיו מתחת למכנסיי ותחתוני, תפס את הישבנים שלי בכוח והצמיד אותי אליו, ונישק אותי לראשונה בחיי.

היו לו ריח וטעם נהדרים ואני התמסרתי לחיבוק ולנשיקה בהתלהבות שאנטולי היה יכול רק לחלום עליה.

אחרי כמה דקות ג'קי שחרר אותי והסתלק, מותיר אותי מסוחרר ומבולבל.

למחרת בערב הוא פגש אותי במקרה כמובן, באותו מקום ובאותה שעה, והלכתי אחריו לגן הציבורי החשוך.

בתוך קבוצה של שיחים עבותים תחת פנס שבור ניצב  ספסל.

ג'קי התיישב, הושיב אותי עליו, פשט את חולצתו והפשיט אותי מכול בגדיי.

למרות ביישנותי, לא צייצתי, והנחתי לו לעשות בי כרצונו.

ידיו ושפתיו מיששו ומעכו את כול גופי, והרגשתי איך הזין המפורסם שלו מזדקף בין הישבנים שלי.

הוא לחש לי: אתה יפה, וביקש ממני לרדת לו. הוא לא דחף את הזין לפה שלי כמו שנהג אנטולי לעשות, אלא הניח לי להכיר אותו בקצב שלי. היה לו זין ענק, עם ראש אדיר אבל הוא היה חלק ונדף ממנו הריח הטוב של בעליו.

לאט לאט החדרתי את הפטריה הגדולה אל פי, ליקקתי וינקתי אותה עד שג'קי גמר באנקה.

הוא לא הכריח אותי לבלוע את הזרע כמו אנטולי, אבל עשיתי זאת בשמחה.

הוא ליטף לי בעדינות את הישבן, הזין והביצים עד שגמרתי והשפרצתי לכול הכיוונים. גם עליו.

ואז הוא הציע לי לבוא לביתו בסוף השבוע הקרוב.

הסכמתי ברצון ותהיתי בלבי מה גורם לי להעניק לג'קי בחפץ לב את מה שמנעתי מאנטולי חברי מילדות למרות תביעותיו ותחנוניו

על כול פנים, זמנו של דף ההנחיות הזנוח הגיע, והתנקיתי ביסודיות מבחוץ וגם מבפנים. מאז התרגלתי לעשות זאת מדי יום עד עצם היום הזה

ג'קי:

ערב שבת הגיע. יש לי דירה קטנה משלי ואני מקפיד בה על הניקיון.

אף על פי כן באותו יום שישי עשיתי מבצע ניקיון מיוחד, החלפתי מצעים ומגבות וגם קניתי כיבוד.

סרגיי הגיע עם תיק קטן ונראה קצת מבוהל.

הרגעתי אותו שאיננו חייבים לעשות סקס אבל הוא רק חייך.

הושבתי אותו עלי והפשטתי אותו. לראשונה ראיתי אותו באור. יש לו גוף יפיפה, לבן וחלק, שפתיים אדומות עבות וסקסיות, ביצים ענקיות וישבן בולט ומוצק.

נשארתי בתחתונים והתחלתי לחרמן אותו. הוא להט כולו, נאנק והתנשם.

השכבתי אותו על הגב, פיסקתי לו את הרגליים והרמתי אותן על כתפיי.

הביצים שלו נחשפו במלוא הדרן. ליטפתי אותן בעדינות, והזין שלו פלט כמויות גדולות של פרי קם. גם שלי.

פשטתי את התחתונים. הוא הביט מבועת על הזין שלי אבל הרגעתי אותו שלא אכאיב לו.

אחזתי במותניו הצרים והתחלתי להחדיר את הזין אל החריץ שלו.

למרות מאמצינו המשותפים, זה לא צלח.

טוב שהכנתי פופרס. נתתי לו לשאוף מהבקבוק, מזמזתי אותו קצת, ועשיתי ניסיון נוסף.

לאט לאט הזין שלי חדר אליו. כול אותו הזמן שכב סרגיי בשקט והביט בי באמון.

התחלתי לנוע בעדינות קדימה ואחורה, ואחרי כמה דקות הזין שלי היה כולו בתוכו. איזו תחושה מדהימה! עד היום הייתי עם כמה בנות ובנים ונאלצתי להסתפק בחדירה חלקית וגם אז לשמוע קיטורים בלי סוף.

אחזתי בישבנים המוצקים שלו, הצמדתי אותו אלי והתחלתי בזיון האמיתי.

סרגיי חיבק את גבי וככה זיינתי אותו עד שגמרתי בתוכו והוא השפריץ עלי זרע חם והתנצל.

כול אותו סוף שבוע הזדיינו כמו שפנים ובהפסקות שכבנו חבוקים כשאני מאכיל אותו ענבים, קשיו ועוגיות.

במוצאי שבת נפרדנו בצער, ולמחרת החלפנו מבטים בבית הספר וחכינו לסוף יום הלימודים כדי להמשיך להזדיין שוב ושוב.

שמרנו את היחסים בינינו בסוד שהיה ידוע רק לרוויטל, הידידה של סרגיי ששידכה בינינו ללא ידיעתו.

סרגיי:

אנשים מזלזלים בהומואים, ובמיוחד בפסיביים אבל זה נובע מבורות. הזיונים שלי עם ג'קי היו תענוג צרוף לכול החושים. התמכרתי לו והזדיינתי איתו בפוזות שונות בכול הזדמנות. אחרי הפעם הראשונה לא הזדקקנו לפופרס. ג'קי היה מאהב עדין וסבלן. לפעמים עקב תנועה לא זהירה שלי או שלו, הזין הענק שלו הכאיב לי, ואז הוא היה מתנצל בדמעות.

בהתחלה אנטולי לא הרגיש שקורה משהו, כי הייתי בחרם, וגם ביליתי את זמני הפנוי אצל ג'קי. כשהוא פגש אותי סוף סוף וניסה להכניס אותי למיטה, סירבתי, והודעתי לו שהצד הזה של יחסינו הסתיים.

הוא זעף וזעם, ניסה לשכנע אותי בטוב, וכשזה לא עזר הוא התנפל עלי בכוח, קרע מעלי את הבגדים, הפליק לי מכות רצח על הישבן והתחכך בי עד שגמר על גופי.

כשג'קי ראה את הסימנים הכחולים על הישבן שלי, הוא חשק את שפתיו ולא אמר דבר.

למחרת אמר לי אנטולי שהוא לעולם לא יסלח לי על זה שבגדתי בו ועוד עם שחור, ועבר לחדר אחר לתדהמת הורינו. מאז הוא לא דיבר איתי.

סיימנו את בית הספר, פנינו איש איש לדרכו בצבא ואחר כך בלימודים, ולא התראינו.

ג'קי הצליח לשלב שירות צבאי משמעותי עם התקדמות בעסקים האפלים של משפחתו.

אני שירתי בממר"מ וכשהשתחררתי  למדתי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ג'קי  קנה לי דירה במגדל ברמת אביב, וזה היה קן האוהבים שלנו.

המקום היה שמור היטב ונהנינו מפרטיות ומביטחון.

ג'קי פינק אותי וגרם לי אושר רב. הרבינו לטוס לחו"ל. שם הוא היה משוחרר יותר וכמעט פטפטן. ניסיתי להעלים עין מהעיסוק שלו אבל מדי פעם קראתי בעיתונים עליו ועל בני משפחתו, וידעתי שזמננו קצוב.

סיימתי בהצלחה את לימודי המשפטים והסטאז', והצטרפתי למשרד מכובד בתל אביב. ג'קי התנגד שאהיה מעורב בעסקי משפחתו, וההפרדה הזאת הוכחה כנכונה בהמשך.

יום אחד הוא נרצח במסעדה בנתניה ואני נותרתי לבד.

אנטולי:

העובדה שסרגיי נתן לשחור את מה שהוא מנע ממני הטריפה את דעתי עלי אבל שיחה תמציתית עם ג'קי המחישה  שאם חיי יקרים לי, עדיף שאשמור מרחק משניהם, וכך עשיתי.

סיימתי צבא והרחקתי על למוסקבה בה למדתי רפואה.

אחרי הסטאז' חזרתי ארצה והתקבלתי לעבודה באיכילוב.

התחתנתי, נולדו לנו תאומות חמודות, והתגרשתי. אני יודע שהשתלטנות שלי היא בעוכריי אבל איני מצליח להתגבר עליה. זכר אלפא...

בכול הזמן הזה שמעתי על סרגיי ממשפחתי אבל לא התראינו.

עשר שנים אחרי פרידתנו, השחור נרצח.

סיימתי את המשמרת ונסעתי לביתו של סרגיי. אולי נראיתי חדור ביטחון אבל די חששתי מהפגישה המחודשת איתו.

השומר שאל אם אני יכול לעלות וסרגיי ענה שכן.

עליתי לדירתו בקומה הארבע עשרה והוא חיכה לי ליד הדלת, יפה יותר משזכרתי.

לא ידעתי איך לנהוג. הושטתי לו יד אבל הוא חיבק אותי ולחש: אל תעזוב אותי, טולי.

רציתי לענות לו שלא אני עזבתי, אבל החיבוק נתן לי רעיון טוב יותר.

נכנסנו לדירה, סרגיי נעל את הדלת, ואני הובלתי אותו מעדנות לכיוון המשוער של חדר השינה.

איזה חדר מפואר. מעניין אם  בעל הבית שמר על חמוקיו הסקסיים.

השכבתי אותו על הגב והתחלתי להפשיט אותו. הוא מלמל: בבקשה טולי, רק תחבק אותי, אבל אני ידעתי יותר טוב ממנו למה הוא זקוק, שלא לדבר על הצרכים שלי. המשכתי להפשיט אותו למרות מחאותיו והוא לא ממש התנגד. גם הזין שלו שידר לי מסרים חיוביים.

הגוף שלו נשאר יפה וצחור כשהיה. הישבנים הוסיפו נפח אבל נותרו חלקים ומוצקים.

כשחפנתי לו את הביצים התפוחות והחמות, הוא התנשם בקול. מעכתי אותן בכוח שידע שהבוס חזר!!! סרגיי נאנק אבל לא מחה.

התפשטתי תוך שאני שואל את עצמי אם הזין המפורסם של השחור לא הרחיב לו את המנהרה.

חדרתי אליו בבת אחת, חזק ועמוק. אחרי קצת פרכוסים הוא שיתף פעולה בהתלהבות הולכת וגוברת, וחיבק אותי אליו בכוח עד שגמרתי בתוכו שוב ושוב ושוב.

כשקמתי ללכת, הוא התחנן שוב שלא אעזוב אותו. שאלתי אותו על רוויטל, והתברר שהכלבה עברה לקליפורניה.

אמרתי לו שאקפוץ הביתה להביא כמה דברים והוא התעקש לבוא איתי.

לקחתי חופשה מהעבודה ונשארתי בדירה שלו שבועות רצופים של זיונים מענגים.

בסיוריי בדירה גיליתי חדר כושר מצוייד היטב והבנתי למה הישבנים של סרגיי מוצקים כול כך. כשזיינתי אותו בדוגי, הוא נתן לי כאלה קונטרות שכמעט עפתי לקצה השני של החדר.

אחר כך חזרנו איש איש לעבודתו, ובשאר הזמן בילינו במיטה. ניצני המרדנות נטשו את סרגיי והוא חזר להיות ממושמע ולהוט לרצות כמו בשנים הראשונות של יחסינו, ואני ניצלתי זאת בלי בושה אבל...

הגירושין רוששו אותי, ומיששתי אצלו את הדופק  לגביי סיוע כספי קליל. הקמצן החמיץ פנים ולא ענה. החלטתי להתאזר בסבלנות, ודחיתי את הבקשה למועד נוח יותר.

במקביל, הייתי קשוח אליו יותר במיטה, וכמו תמיד הגזמתי ואכלתי אותה בגדול.

סרגיי:

אחרי שג'קי נרצח רציתי להתאבד. למזלי הטוב אנטולי הופיע והחזיר אותי לחיים. למען האמת לא רציתי להתמסר לו כי זכרתי את הפגישה האחרונה שלנו וגם שמרתי אמונים לג'קי, אבל לבושתי, הוא הכניע אותי בקלות וכמו שהוא ניסח זאת, פתחתי את הרגליים מהר מאוד. היו לנו כמה שבועות נהדרים אבל אז מצאתי את עצמי שוב בעמדת נחיתות, מצב שהוא ניצל בלי בושה במיטה ומחוץ לה. השתלטנות שלו חזרה ובגדול, הוא נהיה אלים,  ניסה להוציא ממני כספים, ולעג לאבלי. לדבריו התנהגתי כמו אלמנה.

הקש היה כשישבנו לראות טלוויזיה. ברגע הכי מעניין ומותח עבורי הוא היה תופס את הראש שלי ומוריד אותו לכיוון הזין שלו. ניסיתי לומר לו: רגע אנטולי, אני רו... אבל הזין שלו כבר מילא את פי  וידו הניעה את ראשי מעלה מטה בקצב עד שהוא גמר לי בפה ווידא שניקיתי לו את הזין טוב טוב וגם בלעתי את מיץ האהבה שלו במלואו. הוא עשה לי את זה עשרות פעמים עד שאחרי שפיכה שופעת וסמיכה במיוחד הלכתי לשטוף את הפה והודעתי לו שזו הייתה הפעם האחרונה. הוא צחק בנבזות וניסה לכופף לי שוב את הראש אבל התנערתי ממנו בהחלטיות ועזבתי את החדר. הוא הלך אחרי וניסה לשכנע אותי כבעבר לציית לו אבל הייתי נחרץ והוא הרגיש שהשליטה שלו בי פגה.

הוא נעלב, התעצבן והזכיר לי את כול חטאיי האמתיים והמדומים. אני בתורי האשמתי אותו באלימות ובנצלנות והתגלע בינינו וויכוח מכוער שבסופו הוא הסתלק.

אחרי יומיים הוא חזר ומצא בכניסה את חפציו ארוזים היטב. לדברי השומר, הוא ניסה להתווכח קצת, ואז שתק והסתלק. כנראה שהוא נזכר ביחוס המשפחתי של ג'קי.

מאז לא ראיתי אותו.

למען האמת, קצת חששתי ממשפחתו של ג'קי. הם לא התלהבו (בלשון המעטה) מהקשר שלו איתי, אבל כול עוד הוא היה בחיים, חשתי ביטחון. בהלוויה עמדתי לבד בצד,  וסירבתי לענות לשאלות החטטניות של העיתונאים. אחרי השבעה הגיע למשרד  עובד, אחיו הגדול של ג'קי והבטיח לי שהמשפחה תנהג בי בכבוד כול עוד אהיה דיסקרטי ואכבד את זכרו. הוא רמז לי בעדינות שהקשר המתחדש עם אנטולי אינו לטעמם והציע לי לנתק אותו, וכך עשיתי, ולא בגללו.

אחרי שסילקתי את אנטולי, התקשר אלי עובד, ושאל אם אני מוכן שהוא יבוא "לייבם" אותי קצת. הסכמתי בלב חצוי, אבל אחרי מפגש לוהט במיטה, הזמנתי אותו לשוב בכול עת שירצה. הוא גבר ענק בכול המובנים, וכשהוא משפד ומועך אותי תחתיו, אני מרגיש אהוב ומוגן כמו אפרוח בביצה...

גם הוא אוהב לחבק ולהאכיל אותי בין הזיונים, (בייגלאך ומוצארטים). באחת ההפוגות הוא סיפר לי שחודש לפני הירצחו ג'קי ביקש מנו לדאוג לי אם יורידו אותו. שאלתי אותו  אם לדעתו ג'קי התכוון גם ל"ייבום" אבל עובד בחר בתגובה האופיינית לאחיו, נשיקה צרפתית שהשתיקה אותי.

לאט לאט חזרתי לחיים. רוויטל שבה מקליפורניה לעודד את רוחי, העבודה מעסיקה אותי בימים, ועובד בלילות.

בין לבין אני מתאמן על האופניים ומחזק את שרירי הישבן. עובד אוהב אותו מוצק במיוחד.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...