פסל החירות (אילוסטרציה). צילום: aherrero, flickr.

 >  >  > 

סובב ארה"ב - פרק ב'

געגוע לחבורה מילא אותי, געגוע למשהו שלא קרה מעולם ובטח גם לא יקרה.

סובב ארה"ב ב'

עם אור ראשון המשכנו בנסיעה צפונה. נופים מרהיבים, דרכים חדשות, הכול נראה לי כמו חלום. וכן, הנהג צדק, המשחה החזירה את ישבני למצב תקין.

היום התחיל בתשאול של הנהג על החיים בישראל, השירות הצבאי ועבר לתחביבים שלי. הוא התלהב שלמוע שאני עוסק במספר ענפי ספורט וסיפר בחזרה על תחביביו שגם הם היו כולם בתחום הספורט. נהנתי מהשיחה ומהנופים סביב. דיברנו על תרגילים, מתיחות והחלפנו רעיונות יצירתיים למתיחת שרירים אחרי מאמץ. לפתע הוא שאל אם פעם מצצתי לעצמי. הרעיון הפתיע אותי והשבתי בשלילה. "אתה בטוח יכול," הוא צחק, "עם גמישות של ספורטאי וזין ענק כמו שלך אתה חייב להיות מסוגל לפחות ללקק לעצמך את הקצה."
"ואתה?" שאלתי.
"עוד תראה," הוא ענה.

לא יכולתי שלא לשוב לחוויות אמש מה שגרם לאברי להישאר נוקשה. הג'ינס הצמוד שלבשתי נלחם בזקפתי וגרם לי לאי נוחות שהצחיקה את הנהג. תוריד כבר את המכנסיים האלו הוא אמר, מצידי תישאר בלי אבל אם אתה רוצה יש לי טרנינג מאחור. הורדתי את מכנסיי ונותרתי בבוקסר רחב עם אוהל ענק בין רגליי.

הנהג שלח את ידו ממוט ההילוכים ותפס את הזין שלי. ראיתי שגם במכנסיו מתפתחת בליטה.
"אולי זה לא רעיון טוב," אמרתי, "אתה עוד תעשה תאונה ככה."
הוא צחק וצבט חזק את קצה הכיפה שלי. צרחתי מכאב.
ידו טיפסה במעלה גופי וגיששה אחרי פטמתי. גם היא קיבלה צביטה כואבת.
היא גיששה אחרי הפטמה השנייה.
"הי, אתה ממש אוהב את זה הא?"
"למה נראה לך?"
"כי אתה אפילו לא מנסה להתחמק למרות שאתה כבר יודע מה יקרה כשאמצא את הפטמה שלך."
שתקתי.

הוא ירד מהכביש למפרץ החניה הראשון שנקרה לנו. הוא תפס בזין הזקור שלי ומשך אותי לאחור.
"תתפשט, שכב על הגב, רגליים למעלה."
הוא מרח שמן על אחוריי ועל זקפתו הענקית.
מהארונית שמעל למיטה שלף בקבוקון ונתן לי. "קח כמה שאתה רוצה אבל בזהירות. שלא יישפך עליך."
"מה זה? זה מה שנתנו לי אתמול?"
"כן, זה פופרס."

הוא קיפל את רגליי לצידי בטני והציב את זקפתו על החור שלי.
"קח שאיפה." לקחתי, שתיים ארוכות.
שוב הלחץ המוכר מתגבר ועימו מופיע כאב עמום. הוא לחץ ושחרר, לחץ ושחרר עד שלא התאפקתי והשחלתי את החור שלי על הזין הענק שלו. זה כאב לרגע, פחות מאתמול.
הוא החל לנוע בתוכי כשהוא מקפל את גופי כך שישבני מונף למעלה.
גנחתי בקול, עונה לגניחותיו.
בלי לחדול מחדירותיו הוא התכופף כשבידו הוא מרים את הזין שלי מבטני.
את הצעד הבא אפילו לא דימיינתי.
בעודו מזיין אותי הוא החל למצוץ לי את הכיפה.
כשזקפתו נסוגה מתוכי ידרו שפתיו על זקפתי, וכשעלו חזרה לכיפה חדרה זקפתו לאחוריי.
בשלב מסויים תפסו אצבעותיו את פטמותיי וצבטו אותי בכוח שגרם לי לצרוח. הוא צבט ושחרר בקצב הזיון. הכאב הלך וגבר עם כל צביטה אבל מצאתי עצמי ממתין לבאה. הגירוי המרובה הכריע אותי במהירות.

הוא עצר את תנועתו, כשמחצית אברו בתוכי ומחצית אברי בפיו והמתין עד שנרגעתי. הוא התרומם מאברי, חדר עמוק לתוכי והצמיד את שפתיו לשפתי. לשונו חדרה לפי ועמה זרעי שהיה אגור בפיו. תוך שאנחנו מעבירים את הזרע המתקתק שלי מפה לפה הוא זיין את אחוריי בעוצמה עד שמילא אותם בזרע החם שלו.

הנהג התרומם מעלי אך המשיך להחזיק את רגליי למעלה.
"תשאיר את התחת שלך רגוע," אמר לי כשהחל לסגת מתוכי. הוא יצא לאט עד המחצית ואחר כך בתנועה מהירה שלף את אברו מתוכי ומיד הרגשתי משהו מרחיב לי לשניה את החור ואחר כך מחליק פנימה. הרגשתי מלא אך זה כבר לא היה הזין שלו. הוא אחז בעורפי והחליק אותי מהמיטה לרצפה עד שעמדתי על ברכיי. הוא דחף את הזין המתרכך שלו לפי והורה לי לנקות אותו הייטב. זה היה הרגע בו שמחתי שהתנקתי ביסודיות בבוקר. הזין היה מצופה בזרע הטעים שלו בלי כל ריח לוואי...

הוא שלף את אברו הרטוב מפי, הרים את מכנסיו וחזר למושבו כשהוא מיד מתחיל בנסיעה. נותרתי על ברכיי מאחור, מנסה לברר מה זה הדבר שממלא אותי. הושטתי יד לעבר אחוריי והיא נתקלה בעיגול שהרגיש גומי והיה ממש צמוד לחור שלי. מיששתי סביבו והכנסתי אצבע מתחתיו לכיוון החור והרגשתי שיוצא ממנו גליל צר. ניסיתי למשוך אותו מעט אך מיד הבנתי שהחלק שבתוכי רחב הרבה יותר.

"תלבש את החולצה שלך ובוא שב, זה מסוכן ככה." אמר הנהג.
קמתי ועברתי קדימה.
"תפרוש את הבוקסר שלך על הכיסא למקרה ויהיו נזילות."

רעד המנוע והכביש הרטטיטו את הדבר הזה שתקוע בי. עד עכשיו לא שמתי לב בכלל לקיומם אבל עתה, כשהחלק הרחב של הדבר רוטט בדיוק על הנקודה הרגישה בתוכי, לא יכולתי להתעלם מזה. הגירוי המתמיד גרם לאברי להתקשות כאבן וזרזיף של פריקם החל לנבוע ממנו. הנהג שוב צבט בכוח את קצה הכיפה שלי ואחר כך הגיש את אצבעותיו לפי שאלקק.
"תזהר שזה לא יזל על הכיסא," אמר.
שלחתי אצבע לנגב את החור הנובע אך הוא עצר אותי, "בלי ידיים, תלקק."

"אני לא מגיע," אמרתי.
"לא ניסית, תתכופף, תרוקן אוויר מהבטן ותראה."
להפתעתי הצלחתי ללקק את הטיפה עם קצה הלשון.
"אתה יכול יותר מזה."
התכופפתי שוב, הוא שם יד על הראש שלי ודחף אותו למטה.
הצלחתי לקחת את הכיפה בין שפתיי.
משולהב מההצלחה בתרגיל החדש חיכיתי שתתאסף הטיפה כדי ללקק אותה אך גם מיהרתי להרחיק את ראשי כדי לא לגרות את עצמי יותר מדי.

"יש לך פוטנציאל גדול," הוא אמר ברצינות רבה אחרי כחצי שעה של נסיעה.
"על מה את מדבר?" שאלתי.
"אתה יכול להיות עבד מעולה ומבוקש."
"אני לא עבד ולא אהיה עבד אף פעם." עניתי לו בעצבנות.
"אתה אוהב כאב, אתה ממושמע, התחת שלך מקבל תותחים באופן טבעי ויש לך זין ענק. עם קצת אימן תגיע רחוק."
"אני לא עבד." חזרתי על עצמי בכעס.
"אתמול היית בתול, היום אתה כבר מוצץ לעצמך, מחר תהיה עבד." אמר וסגר את הנושא.

כבר היה צהרים כשנכנסנו לתחנת דלק גדולה עם הרבה משאיות. לבשתי חזרה את הג'ינס בלבד. ההליכה עם הפקק בתחת והזין הלחוץ בתוך הג'ינס הייתה מגרה והגבירה את זרימת הדם לאברי. נכנסנו למסעדה שהייתה מלאה. הנהג חצה את כל המסעדה עד שהתיישב בקצה הפנימי. הג'ינס הצמוד הדגיש את קו המיתאר של הזקפה הענקית בתוכו שמשכה מבטים מכל עבר.

הישיבה על כיסא העץ דחפה את הפקק עמוק יותר לתוכי וגרמה לי לאי נוחות רבה. סיימנו לאכול במהירות. "אין לנו הרבה זמן לעצור פה. לך למקלחת, תוציא את הפלאג מהתחת שלך ותתנקה רק תשלוף אותו בזהירות שלא תפגע בעצמך."

שמחתי להיפטר מהדבר הזה שהיה תקוע באחוריי. לקחתי מגבת מהמשאית וחציתי בריצה את המרחק הקצר אל המקלחות. המקום היה ריק, כצפוי בשעה זו של היום. פתחתי את זרם המים שיתחמם וניסיתי לשלוף את הפקק. נסיון ראשון הכאיב לי אך הוא לא יצא. הבנתי שאני צריך לעבוד על זה לאט. התחלתי להניע אותו כשאני בתנוחת כריעה מתרכז בשחרור שריר הסוגר. לאט לאט הוא החל לנוע ביתר חפשיות והוספתי לתנועה שלו גם משיכות קטנות. כבר נדמה היה לי שהנה הוא יוצא כששני גברים נכנסו למקום. לא הספקתי לזוז לפני שהם ראו אותי בתנוחה המשפילה.

הם לא הופתעו למראי. מיד הבנתי שידעו שאני כאן ובוודאי נשלחו על ידי הנהג שלי.
"צריך עזרה?" שאל אחד מהם ושניהם פרצו בצחוק.
הסמקתי וקפאתי על מקומי ממבוכה.
השני התקרב אלי.
"קום, שמענו שאתה שווה."
נעמדתי מולם עירום וזקור עם פקק תקוע בתחת.

"סחורה איכותית." אמר אחד כשהוא שולח יד ואוחז בזין שלי. הוא החליק אותה לאורך זקפתי ואחז בביצים שלי. בדיוק כשהחבר שלו נתן מכה על בפקק שהרעידה את תוכי, הוא מעך בכוח את הביצים שלי. צרחתי והתקפלתי ובאותו רגע שלף חברו במשיכה אחת את הפקק מתוכי. הוא השליך אותו לרצפה והיכה בכוח על ישבני.

"נתראה בערב," אמרו והלכו.
כעסתי על הנהג שלי ששלח אותם.
שטפתי את אחוריי במהירות כשאני מביט בקונוס הגומי השחור שיצא מאחוריי. לא האמנתי שהדבר הענק הזה היה שם. כששטפתי אותו נזקקתי לשתי כפות ידיי כדי להקיף את החלק הרחב שלו.

הנהג התעלם מהעצבים שלי ופשוט החל בנסיעה.
אחרי כשעה הוא אמר לי, "תתפשט."
לא הגבתי.
"תתפשט, נו." אמר שוב בקול קר ונוקשה.
בראש עוד נלחמתי איתו אבל התפשטתי.
"תעשה ביד אבל אסור לך לגמור בלי רשות."
"נראה לך?"
בכף יד פתוחה הוא היכה בחזי בעוצמה שטלטלה אותי והשאירה את טביעת ידו באדום על עורי.

ידי החלה לנוע באיטיות לאורך זיקפתי.
"הי, לא לשחק, אני רוצה לראות קצב."
במשך כחצי שעה הרצתי את ידי במהירות למעלה ומלטה כשכל פעם שאני מאט הוא חובט בי או צובט בכוח את פטמתי. כבר יותר מעשר דקות שאני נאבק בהתפרצות המתקרבת, מתחנן לרשות שלא ניתנת.
בסוף לא החזקתי מעמד. הצמדתי את הזין לבטן שלי כדי שלא להוסיף עבירה על עבירה וללכלך משהו. עם הגמירה הראשונה תפס הנהג את הפטמה שלי צבט ובסובב בכוח ולא עזב. הכאב רק הגביר את האורגזמה שלי. הזין שלי ירה עוד ועוד ועוויתות הפליטה נמשכו גם כשלא נותר דבר וכשנרגע הרגשתי כאב חזק בבסיסו.
"תלקק ותנקה הכול, לא רוצה את הזרע המגעיל שלך בקבינה שלי," הוא אמר בקול הכי קר ששמעתי ממנו.

מודאג הסתכלתי למפשעתי ושמחתי לגלות שבאינסטינקט לא מודע הנחתי את ידי הפנוייה כך ששכרה את זרם הזרע במורד בטני. שלולית גדולה נאספה מעליה. פחדתי להזיז אותה שלא יזרום הכול אל מםשעתי וממנה את המושב. בעזרת ידי השניה התחלתי לאזוף את הנוזל הסמיך ולהביאו לפי.

הפטמה המעונה כאבה לי ורק סיימתי להתנקות ולאכול הכול הוא שלח יד והחל ללטף את פהטמה הכואבת. נרתעתי מהמגע הראשון אך הוא נזף בי שאשב בלי תזוזה.
"וואו, אתה ממש אוהב שמכאיבים לך," אמר, "ידעתי שתהיה עבד טוב."
רציתי שוב למחות אבל גופי אמר אחרת בצורה בולטת.
הזין שלי התמלא והתקשה כאילו לא ירה עד כאב לפני כמה דקות.

אחרי כשלוש שעות נסיעה הופיע שלט "2 מייל חניית התרעננות".
הנהג ירד מהכביש לרחבת חנייה גדולה וריקה.
הוא נתן לי כיסוי עיניים והורה לי ללכת לשירותים, לעמוד באיזור המשתנות עם ידיים על הקיר ועיניים מכוסות. בשום מקרה אתה לא מוריד את הכיסוי, אמר.

הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד, כולל לא על הכביש. הזין שלי שוב התקשה למשמע הוראות כך שירדתי מהמשאית, עירום וזקור וצעדתי לעבר השירותים. התמקמתי בין המשתנות, כיסיתי את עיניי ורכנתי אל הקיר מצמיד אליו את כפות ידיי.
הקשבתי בריכוז בנסיון לזהות אם נכנס מישהו. פרט לקולות מרוחקים של רכבים שעברו מדי פעם על הכביש לא שמעתי כלום.
עבר זמן, כמובן לא יודע כמה, כמובן נרא לי כנצח אך שום דבר לא קרה.

"בוא עבד, נוסעים." שמעתי צעקה ממרחק.
אני לא עבד, אמרתי לעצמי אבל הבנתי לבד... הזקפה הנוקשה והדולפת שלי לא השאירה לי ברירה אלא להודות, הפוטנציאל נמצא וגם הרצון. ההתמודדות היא עם הפחד והנכונות להודות.

הנהג חיכה לי יושב במשאית, לפי הריח הוא הכין לעצמו קפה.
נכנסתי לקבינה והתיישבתי מושפל ומבוייש. הוא שילב הילוך והמשיך בנסיעה כאילו לא קרה כלום.
אחרי כמה דקות לא התאפקתי,
"בשביל מה עשית את זה?"
ידו היכתה בחוזקה על חזי ומיד צבטה את פטמתי תוך סיבוב.
הוא לא אמר מילה רק הסתכל עלי במבט מקפיא.
אחרי כשעתיים שוב הופיע שלט של חנייה. הפעם הוא זיין אותי על המיטה בקבינה ושוב דחף לתוכי את הפקק.

היה כמעט עשר בלילה כשעצרנו בתחנת דרכים. החניון רחב הידיים היה מלא משאיות, רעש של סועדים ומבלים עלה מהמסעדה הגדולה ותנועה עירה של אנשים, רובם המכריע גברים, ניכרה בכל הסביבה.

"קדימה," אמר הנהג, "תתלבש תיקח את הדברים שלך וחפש טרמפ להמשך, יש פה משאיות שנוסעות לכל הכיוונים. או," אמר לפני שהספקתי למחות, "אתה הולך ישר למקלחות ומשרת כל מי שנמצא או יגיע עד שאבוא לקחת אותך משם."
"איפה המקלחות?" שאלתי.

פתחתי את דלת המשאית לרדת אך הוא עצר בעדי. "הי, יש פה גם משטרה, יעצרו אותך אם תסתובב עירום במקום ציבורי, תתלבש."
לבשתי טישירט ומכנס התעמלות. בראש האוהל הסתמן מיד כתם רטוב...
בדרך דימיינתי שאני הולך למלתחות באולם הספורט שם כבר מחכים תחת הטושים אמיר, אורי, רז ועמית. שלוש שנים השתוקקתי ולא ידעתי אפילו למה, הייתי כל כך תמים. יכולתי לחוש את הזין העבה של רז מרחיב את אחוריי וחודר לתוכי, את הזין הארוך והדק של עמית נע בגרוני ואת זקפותיהם המפוארות של אורי ואמיר טוחנות אותי כשכל שאר החבר'ה עומדים ומאוננים סביב. געגוע לחבורה מילא אותי, געגוע למשהו שלא קרה מעולם ובטח גם לא יקרה. ספק אם מישהו מהם היה משתף פעולה עם פנטזיה כזו. נותר להסתפק בתחליף המקומי...

הגעתי למקלחות. שוב חלל פתוח, גדול יותר מבתחנה הקודמת עם עשר עמדות טוש או יותר. בדלת פגשתי מישהו שיצא מריח מסבון. מיהרתי להיפטר מבגדי, לחלץ את הפקק ולנקות את תוכי. עמדתי תחת זרם המיים החמים והמתנתי. שני גברים בני כחמישים גבוהים ושמנים נכנסו. הם היו עסוקים בשיחה על נשים שזיינו בדרכים. התקלחו במהירות ויצאו בלי להראות סימן שהבחינו בנוכחותי. כחמש דקות אחרי שהלכו נכנסה חבורה רעשנית. היה ברור שהם יודעים שאני מחכה שם. אחד מהם פנה לכיווני. סגרתי את המים והתקדמתי לקראתו. הוא פתח את מכנסיו וברגע שהגעתי מולו ירדתי על ברכיי ולקחתי את אברו שנשלף מהרוכסן הפתוח. תוך כדקה כבר הייתי מוקף בחבורה, כולם עירומים. מצצתי זכרויות בגדלים שונים, חלקן נוקשות, חלקן התקשו בפי. כל כמה מציצות הועברתי לבא בתור.

בשלב מסויים הובילו אותי לאחד הספסלים. עמדתי כפוף ידי נשענות על הספסל וזקפות חמות חדרו לאחוריי וגרוני בזו אחר זו. מדי פעם גמר מישהו באחוריי או בגרוני והמשיך הלאה. שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת וככל הנראה הצטרפו אחרים מעבר לחבורה הראשונה. הזרע באחוריי סיכך את החזירות, הזרע בגרוני הקל על הרעב שלי וכך זה נמשך ככל הנראה זמן רב למרות שמרוב התרגשות לא שמתי לב לכך.

קולו של הנהג שלי קטע את ההתרחשויות. הוא פינה את הזין שמילא את גרוני. "הבאתי לך ארוחת ערב." אמר והניח על הספסל לפני קערה עם צ'ילי קון קרנה. תאכל. הסתכלתי עליו במבט המום ושואל. תוריד את הראש ותאכל כמו כלב. לפני שהספקתי להפנים ולהוריד את הראש נעמד מישהו מעל לקערה ובהכרזה שהוא מוסיף פרוטאינים לארוחה שלי גמר והשפריץ את זרעו על האוכל שלי. הורדתי ראש והתחלתי לאכול כשאפי טובע בתבשיל. החבורה התלהבה מהמחזה ואחרי כמה שניות מישהו אחז בשערי, הרים את ראשי מהקערה ושניים גמרו לתוכה. כל זה קורה כשאני עדיין עומד כפוף וזקפות חודרות לאחוריי אלא שכל מי שקרוב מספיק יוצא וגומר בקערת האוכל שלי.

כשסיימתי היה פרצופי מרוח בשאריות התבשיל. תן לי לשטוף לו את הפנים, אמר מישהו והזיז את אלו שעמדו לפניי. לפני שהבנתי למה הוא מתכוון שטף את פני זרם של שתן חם ומיד כשסיים להשתין דחף את אברו לפי.
"כשתסיים פה עד האחרון תתרחץ ותבוא." אמר הנהג שלי והלך.
השעה הייתה אחרי שתיים בלילה כשהאחרון גמר באחוריי.
תחת המיים החמים נפלה עלי עייפות נוראית. כמעט ארבע שעות של חדירות וגמירות עברו כהרף עיין. הספיקה נגיעה קלה של ידי המסובנת באברי כדי שמתחי זרע אדירים יעופו לכל עבר.

הקבינה הייתה חשוכה. התפשטתי וזחלתי למיטה לצד הנהג שלי. נשכבתי על צידי מפנה את גבי אליו. הוא התהפך תוך התמתחות, נצמד אלי מאחור הרגשתי את אברו מתקשה בתוך העמק שלי ואחרי כמה דקות הוא השחיל את אברו לאחוריי הפתוחים ונרדם חזרה. נרדמתי כשהלמות הדופק שלו מהדהדת במעיי.

התעוררתי כשאני על בטני, הנהג שלי מעליי אברו הולם בתוכי, מפשעתו מכה בקצב אחיד על אחוריי. הוא גמר בתוכי והורה לי לפלוט את זרעו אל כף ידו. לאחר שנאסף זרעי הוא השקה אותי בנוזל החם וליקק מאחוריי את השאריות. הוא ליווה אותי שוב למקלחות לניקוי יסודי כשהוא שומר עלי מהחרמנים שרצו לזיין אותי שוב.

קצת אחרי שיצאנו להמשיך בדרכנו הוא שאל מה היה אתמול וביקש תיאור מפורט.
כשסיימתי לתאר את מה שעבר עלי במקלחות הוא התחיל לצחוק.
"מי היה מאמין שאתה זה אותו הילד התמים שעלה לקבינה הזו לפני שלושה ימים. רציתי שתשמע את עצמך, שתראה שהפוטנציאל שזיהיתי בך נמצא שם ואף יותר ממה שחשבתי. אתה הולך להיות העבד-זונה הכי טוב באמריקה. אתה טבעי, זה בתוכך, זה בתשוקות שלך. אני מכיר אותך יותר טוב מאימא שלך."

בחניון המנוחה הראשון שנקרה בדרכנו הוא עצר.
"זכית בגדול במתנה הראשונה שלך." אמר וכרך קולר עור על צווארי. הוא נעל את האבזם המנעול, שם את המפתח בכיסו והמשיך בנהיגה.
ישבתי לידו שקט ממבוכה, בושה, התרגשות, ציפייה לבאות ועוד כל מני מחשבות שהתרוצצו בראשי. למרות שכבר ידעתי שהוא צודק, למרות שנהנתי אתמול מכל רגע, למרות שרציתי עוד מזה, ההגיון לא הסתדר לי.

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...