אילוסטרציה. צילום: Guillaume Paumier, Flickr.

 >  >  > 

סוד הייחוד

והוא רוצה לטבוע בעיניים האלה להתרסק בין האצבעות האלה ולהיות לאחד בו בהוויה שלמה אחת נמשכת רציפה ובלי חציצה.

מאיר שוכב על הגב, הראש על הכרית והירכיים מקופלות וסמוכות עליו ותפוסות בידיים מאחורי הברכיים, יד בכל צד, בצורה סימטרית ויפה, והשוקיים מקופלות עליהן והוא כולו מקופל ומהודק כמו עובר בבטן אמו, על הגב, הראש על הכרית והעיניים עצומות לפעמים מעוצם התענוג ולפעמים פקוחות להביט לראות מסביבו, את התקרה המחשיכה, עם אהיל זול ומנורה כבויה, את הארון קיר כאן מימין עם הדלת שלא נסגרת והמגירה שנשמטת (הג'ירף אמר שככה הוא היה כשהוא נכנס לדירה ושבעצם זאת לא בעיה לתקן אבל אין לו כוח לזה וגם לא זמן) והקיר של החלון משמאל עם המפה של העיר העתיקה שכבר נקרעת בקפלים (מצאתי את זה איפשהו, הג'ירף אמר, אבל לא זכר איפה, וזה נראה לי מגניב) והחלון לידה, שמהזוית הזאת בקושי אפשר לראות ממנו משהו, בקושי פינת שמים בכתום שקיעה פסיכי לגמרי שנזרק על הקיר מעליו ונשפך עליו במין שליכטה זרחנית מחותכת בצל של הסורגים. אבל את זה הוא בקושי יכול לראות, וכשהוא ניסה לכופף את הראש אחורה ולמטה ולראות את הכתום המטורף הזה הוא היה חייב מיד לעצום את העיניים מעוצם התענוג וגם אנחה קשה נפלטה מתוכו, אה כזה מתנשם ונענג כשהג'ירף ליקק לו וליחך בו והרטיב אותו מלמטה עמוק ותובע ויודע, למרות שאלף פעם הוא אמר לו כמה זה מביך לו ומשונה לו והג'ירף לא התייחס וירד לו שם מחוספס וחם ורטוב והוא נבוך ונענג וויתר.

הוא שוכב על הגב, הראש מורם במאמץ והירכיים מונחות עליו מקופלות והשוקיים צלובות מעליהן מעל הג'ירף והידיים תופסות בו ברגליים בתחת במותניים בגב מחליקות טופפות על צידי הגב תופסות בו נצמדות אליו מצמידות אותו לתוכו בתוכו שידהר בו שידוש בו שיעשה אותו שיזיין אותו שירגיש בתוכו עמוק קשה מלא מהודק חם רחב שלו כולו שלו החום שלו העומק שלו הקושי שלו הזיעה שלו מטפטפת עליו העיניים שלו כחולות חשוכות נפערות מעליו הפה שלו פתוח מתנשם צמוד אליו לנשיקה לנשיכה עם הלשון עם השיניים נושך לו בלשון נושך באף מלקק לו בזיפים בסנטר בקימור הצואר דש בתוכו בועל אותו חזק תובע מכריע מחבק אותו מכניע אותו אליו, אלוהים, הבשר שלו בתוכך, הגוף שלו בתוכך וזה כאב וזה תענוג וזה ייחוד אחד שלם, אלוהים, רוצה אותו כל כך ותיכף הוא עוד יתחיל לבכות מכול הכמיהה וההתרגשות והכאב והתשוקה ופוקח עיניים ויודע שהן רטובות ורואה אותו מעליו במבט פתוח, חשוף, בעינים החשוכות המפחידות שלו והידיים שלו והאצבעות שלו ארוכות וחזקות מחזיקות בו כבושות בו (מצידו של מאיר הג'ירף זה קודם כל עיניים ואצבעות. כל השאר זה בונוס. את העיניים הוא ראה כשהג'ירף נכנס לכוך שלהם ועמד תקוע ודי אבוד ובסוף שאל אם יש להם, אה, אפונה סינית, או אפונת כפור, הוא היה נבוך מאוד, ורועי אמר שבטח והוריד לו קופסה מהמדף ושאל אם זה הכל והג'ירף אמר שכן, זה בשביל איזה מתכון שהוא מצא, ואמר תודה וניגש לשלם אבל בכל זאת לקח קופסה של תאנים כי הן היו ממש יפות וגם אריזה קטנה של ליצ'י כי הוא לא יכול להתאפק ונעמד בתור והיתה למאיר כמעט דקה שלמה להסתכל עליו ועל העיניים שלו, כי היו עוד אנשים לפניו ובגלל שהג'ירף הסתכל בו ישר בחזרה כאילו הוא יודע, ועמד בסבלנות וחיכה ולא אמר כלום עד שמאיר גמר לטפל במי שעמדו שם לפניו והגיע אליו ושם את הקופסה של התאנים על המשקל ואמר במן התנצלות שזה הכל ומאיר אמר, זה בסדר, וחייך והג'ירף חייך ואמר שהוא לא צריך שקית, יש לו שקים מהבית, אני יעזור לך מאיר אמר וסידר את הקופסאות והג'ירף פתח שק ואמר תודה והאצבעות שלהם הסתבכו בפנים ומאיר הרגיש את הידים שלו והאצבעות, ארוכות ועדינות מהמשרד אבל גם קשות וחזקות, זוכרות שפעם הן עבדו באדמה ועץ ויש בהן אלימות מכוסה. הג'ירף אמר שוב תודה והלך ומאיר שאל אם להביא עוד תאנים מלמעלה, כן, רועי אמר, ושיוריד גם דלעת, ומאיר עלה ונדחק בין הארגזים והנספקים וירד על הברכים ועצם עיניים כדי לראות את העיניים ההן שוב, כחולות ונבוכות וגדולות ומסתכלות בו ויודעות, אולי יודעות, ועדיין מרגיש את האצבעות ההן והעדינות האלימה שלהן והוא פתח מהר את המכנסיים ושחרר את עצמו ונזכר בסיפורים שקרא ובסרטים שראה ורצה כל כך שגם הוא, עם העיניים שלו והאצבעות שלו יהיה כאן ויחזיק בו וייגע בו והוא נשפך וצחק) והוא רוצה לטבוע בעיניים האלה להתרסק בין האצבעות האלה ולהיות לאחד בו בהוויה שלמה אחת נמשכת רציפה ובלי חציצה.

למרות שזה מסוכן, הג'ירף אמר כשמאיר אמר פעם, בלי להתכוון לזה בכל מידת הרצינות, בעצם, שהוא היה רוצה להתאחד בו ולהיות הוא הוא, לדעת בדיוק מה הוא חושב ומרגיש ורוצה ושהם יהיו אחד, זה מסוכן, הג'ירף אמר ברצינות גמורה וגם במין פחד איזשהו, אני בכלל לא בטוח שתאהב מה שתגלה וחוצמזה לא כדאי לוותר על גבולות כל כך מהר, תחשוב איזה עולם משעמם זה היה בלי הגבלות והבחנות בכלל, עולם אפור ואחיד ושטוח. או לבן וזורח ומאיר ומושלם, מאיר אמר, רק כדי להתווכח, והג'ירף אמר ששלמות זה משעמם. אין לאן להתקדם משם. ומאיר אמר שבכל מקרה זה לא משנה, הרי הוא לא יכול להיכנס לו מתחת לעור, לא באמת. תראה, הג'ירף אמר במין ויתור משלו, אתה יודע שיש מחיצות וחציצות מסוימות שהייתי שמח לוותר עליהן, וחייך מלוכלך. אבל את מאיר זה לא הצחיק. הג'ירף כבר אמר לו שהוא נבדק לפני חדשיים והכל בסדר, אבל גם אני צריך להיבדק, מאיר אמר, אז תלך להיבדק, הג'ירף אמר כאילו זה הדבר הכי פשוט בעולם, אבל מאיר פחד. כאילו שהבדיקה בעצמה חושפת אותו לסכנה, מכניסה אותו לתחום המחלה. וחוץ מזה הוא גם התבייש. נלך ביחד לבית הפתוח, הג'ירף אמר, יש שם בדיקות אנונימיות בחינם ואני אחזיק לך את היד. אני לא צריך שיחזיקו לי את היד, מאיר התעצבן, ואני לא רוצה ללכת לבית הפתוח. איך שאתה רוצה, הג'ירף אמר. אבל אם זה עוזר בוא נקבע שביום ראשון הבא שנינו הולכים להיבדק. יום שלישי, מאיר אמר, עדיין זועף. זה היום של הבדיקות אחיות. ובאמת ביום שלישי מוקדם בבוקר הוא נכנס לרופאה שלו ואמר שהוא צריך זימון לבדיקת איידס. קרה משהו, היא שאלה מודאגת, והוא אמר שלא (מבין מאוחר מדי שהטון הבטוח והאדיש וההחלטי שהוא ניסה להלביש על עצמו בטח נשמע היסטרי לחלוטין), לא קרה כלום, הוא פשוט חושב שכדאי להיבדק, רק כדי לדעת שהכל בסדר, כי, אה, כי יש לו, יש לו חבר, והם, אה, כלומר, והיא נכנסה לו לתוך הגמגום הנבוך ושאלה קצת תמהה וקצת נוזפת, אבל אתם לא משתמשים באמצעי הגנה. כן, מאיר אמר, נבוך ומבולבל והסבלנות שלו נגמרת, ברור, אבל אנחנו רוצים, כלומר, אנחנו כבר כמה זמן ביחד, ו, כלומר, והוא מגמגם ומשתתק, גם כי הוא מתבייש לדבר על זה ככה בגילוי וגם כי גם ככה היא כבר מקלידה ונתנה לו את התדפיס ואמרה שהוציאה לו זימון לכל הבדיקות, אם הוא כבר כאן, ושירוץ עכשיו לתפוס תור לבדיקת אחיות ושלא ידאג, מן הסתם אין לו כלום, היא אמרה כי הוא היה נראה כל כך מבוהל ורציני, אחוזי ההידבקות הרבה יותר נמוכים ממה שאומרים באינטרנט, כמובן זה לא אומר שצריך לנהוג בחוסר זהירות חס ושלום אבל בדרך כלל אין סיבה לדאגה, היא אמרה ומאיר אמר תודה תודה וחייך נבוך וכבר קם לרוץ לאחיות ו, אה, היא אמרה והוא נעצר לרגע בדלת, אני מקוה שיהיה לכם טוב ביחד, היא אמרה, והוא חייך שוב בתודה.

הוא שוכב על הגב עכשיו והרגליים מקופלות עליו והג'ירף בתוכו מזיין אותו בלי חציצה במגע שלם גוף בתוך גוף, בשר בבשר יחד, הפנים שלו מעליו העיניים שלו הכחולות הפעורות בעיניים שלו, מאיר מרים את הראש הג'ירף מוריד את הראש לנשיקה רטובה מיוזעת והם צמודים סמוכים אחוזים, הזין של הג'ירף מלא וחזק וטוחן בו והזין של מאיר זקור ולחוץ ביניהם וחם לו ורטוב וחשוך ומאיר שולח לשון עמוק לתוך הג'ירף, ללחך בו להרגיש אותו מבפנים את הקשה והרך והוא נצמד אליו נאנח לתוכו מתנשם איתו, הג'ירף נע בתוכו לאט יותר ועמוק יותר ומהדק אותו אליו בכוח וקורא בלי קול ונשפך בתוכו מתרוקן לתוכו ממלא אותו מזדווג בו למלאות אחת שלמה והדוקה ומאיר מתענג ממנו ומתמלא ממנו ונשבר ונשפך בהולָמים דופקים מכים בו בכל הגוף מטלטלים אותו את שניהם והוא נגמר ושופע עליו, בו, בתוכם, אני אוהב אותך, הוא אומר, אני אוהב אותך.

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...