ניו יורק
ניו יורק. צילום: גנימדס, צילום עצמי.

 >  > 

דונאט בבית הקברות

בית הקברות אבר-גרין, ניו יורק.

עצים גבוהים הטילו צל כחול על פני מדשאות שוממות ומטופחות. סנאים מפוטמים הילכו במעגלים ורגליהם הקטנות נקשו בעלים היבשים. נחלים של רוח דילגו בנקיקים שבין הגבעות וערפלו את העננים שצפו באגם הכסוף. אהבתי להצמיד את אוזני לאבנים הקרות ולדמיין שהמולת העיר היא שיר ערש למתים שישנו מתחת לאדמה.

כל בוקר עברתי בשביל המפותל בדרך לעבודה. דמויות של שיש מלוטש היו מתבוננות עליי בעיניים קפואות כשחציתי את הגן מחויך. בשדרת ביתני הקבורה הייתי מחליק את אצבעותיי בחריצים שבין האבנים הכבדות. אהבתי להציץ דרך השבכות לפתחי הקברים. בתוך נקבה שחורה אחת עמד מלאך קטן ושמר על המתים ששכבו מעבר לקיר. קימורי גופו החזק נגלו דרך גלימת שיש שקופה. הייתי חולם שהוא מתפטר מהמשמרת הנצחית שלו ונושא אותי בכנפיים שבריריות לעולם אחר.

ריח של טיגון וצלצול של שעון הכנסייה היו מזכירים שיש לי עוד דקות ספורות לחצות את השביל של הגן ולהגיע לעבודה. חריקות בלמים, צופר מכונית וקולות צורמים היו חותכים את אוזני כאשר יצאתי משער בית הקברות. באופק מגדלי המתכת של העיר דקרו את היריעה שכיסתה את השמים ומהצד השני של הרחוב ריצדה מנורה גוססת בשלט של Dunkin Donuts.

כולם מתחילים את המסע בצד אחד של הכביש, ומסיימים אותו בצד השני.

---------

בבקרים הייתי פותח את הדלתות החורקות של הסניף ומדליק את האור בחלל הבוהק. אז הייתי ממלא מכונה שהוסתרה מאחורי הדלפק בנוזל צהוב ירקרק. המכונה הייתה פולטת ענן בלתי נראה שהביא עמו ריח של ליקריץ בתוך בית של מישהו אחר. בכל בוקר משאית ענק נושאת לוגו וורוד הייתה מביאה עמה סחורה חדשה לסניף הקטן. גבר חסר פנים היה מניח במטבח ארגזים צבעוניים שבתוכם הצטופפו חישוקים עייפים בצבע בז׳ עכור. בכל יום הודפסו מתכונים חדשים על גבי הקופסאות העליזות והייתי אופה על פיהן ממתקים צבעוניים בעיוורון.

Glacier donut - לערבל בקערה שקית עם אבקה בצבע תכלת חיוור ונוזל סמיך מבקבוק אטום עם הדפס ירוק זרחני.

Moonraker Donut - לערבל במעבד מזון משחה במרקם גרגירי ולמרוח קרם בגוון אספלט עמום.

Teaser Donut - להזריק במזרק מילוי מעלה אדים ולצפות בכדורים שחוממו במיקרוגל.

הלקוחות שהגיעו לסניף בחרו להכניס לתוכם במודע ובאומץ את הרעל שרקחתי עבורם. הפנים שלהם הזכירו לי קופסה של סוכריות שנפלה לתוך הכיור -  כשהצבעים השונים מתערבבים יחד במים ויוצרים גוון אחיד ועכור.

הם עלו אליי לרגל. אני הייתי הכומר ונשאתי דרשה על החשיבות שבהנאות החושים. הקיר הצבעוני של הממתקים מאחורי היה המזבח וכשקידשתי אותם בברכה ״$1.30 Please" הם הסתכלו אליי בעיניים לחות.

בהפסקות מרחתי על ליבי זיגוג פג-תוקף, והדמעות שלי זלגו לתוך הקרם המתוק.

---------

ערב אחד החלפתי את הזקנה שעבדה תמיד במשמרת הסגירה. הירח המלא העיר את הדרך המוכרת בשעה שהילכתי בין אבני המצבות. לפתע התחבא הירח מאחורי ענן שמן ובמקום אדמה מוצקה הרגשתי תחת רגלי בוץ לח. גיששתי את דרכי באפלה חזרה אל השביל.

אובליסק גבוה מאבן סדוקה כיוון אותי למנהרה ללא מוצא. צלב מעוטר ועליו דמות של ילד שבור הצביע לעבר קיר מכוסה שיח קוצני. עץ עתיק חרוט בהקדשה הטעה אותי לחשוב שהר הוא הוא מישור. ערפל בקע מתוך הדלתות של מבני הקבורה. גררתי את רגלי בין המצבות וקראתי בקצות אצבעותיי את המילים החרוטות.

נשכבתי על שפת האגם והירח הציץ בחיוך ערמומי מתוך הענן. בעיר שבה אנשים הולכים ברחובות כמו עכברושים למלכודת דביקה - זכיתי להיות אבוד והייתי מאושר.

פעמון הכנסייה ניגן במרחק. איחרתי לעבודה.

-----

צלצול רועם ומשק כנפיים העירו אותי משנתי. כשפקחתי את עיניי הייתי שוב בחשכה. נעמדתי והתחלתי ללכת כמו רקדן בתוך אוויר הלילה הסמיך.

קרן אור סגולה הופיע לפתע מאחורי עץ גבוה והאירה דמות שישבה על שפת האגם. זה היה מלאך יפיפה, והוא בלס בין שיניו חישוק של בצק בשרני. המלאך ליקק את הזיגוג המתוק והחדיר את לשונו לתוך החור השומני. קול מחוספס נישא על פני האגם שהפריד בנינו, כשהלשון שלו נקשה בסוכריות. הוא השמיע אנחה. ואז הוא הביט בי.

נהר של רוק הציף את פי ורגלי נשאו אותי אליו בפרץ של תאווה. נכנסתי אל האגם והנוזל הקריר הגיע עד לפטמותיי. הכנסתי אצבע לפי וגיליתי שאני טובל בנוזל של סירופ תירס מתוק וצמיגי.

המלאך אחז בידי ועזר לי לעלות לגדה השנייה. ידו תפסה אותי בחוזקה והאצבעות שלו ליטפו את החומר הדביק.

בעצמה אל טבעית הוא השליך אותי לעבר אבן קרירה וקרע את הבגדים הספוגים מעליי. הזין שלי עמד בין רגליי כמו אקלייר שוקולד.

מתוך שקית חומה ומרשרשת הוא הוציא דונאט בריח פירות-בר והשחיל את הזין שלי לתוך הבור החלקלק שבמרכזו. מתוכי בקעה אז זעקה מוכרת - אותה הזעקה שמשמיע הבצק הקפוא כשהוא פוגש לראשונה בשמן הרותח. הוא ליקק את הזרע הלבן בתאבון ולחש לי מתכונים ישנים בליווי מקהלה.

הנחתי את ראשי בעדינות על חזה השיש המוצק שלו והרגשתי את הפטמות שלו מתאבנות תחת שערי. אז הסרתי את שמלת השיש הלבנה והתפעמתי מהשרירים שהרכיבו את היצור הקסום שמולי. ירדתי במורד הקו שחצה את בטנו והרגשתי אותו מתפתל בין שפתיי. רגע לפני שהלשון שלי נגעה בכיפה של הזין שלו - הגופות בקברים שסביבנו התעוררו לחיים. הצטרפנו שנינו למחול השלדים. יחד שרנו שיר:

“You're Dunkin'

Always Dunkin'

The world Runs on Dunkin'

Dunkin’ Donuts״

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...