פסגות הרי ההימאליה
פסגות. צילום: גםוגם, צילום עצמי.

 >  >  > 

קרוב לשחקים

מאד אוהב

הרים ירוקים, ראשיהם צחים משלג, עוטי צמחייה עשירה ופלגי מיים.

מרחבים בוערים ב"אש" אדומה צהובה וכתומה של סתיו

מכל עבר יופי עוצר נשימה

ואנחנו צועדים בתוך הנוף היפה הזה.

קצת מותשים מהגובה, מהמחסור בחמצן...

או כך לפחות חשבתי.

אבל,

בפגישתנו בלילה במיטה - הגדלת לעשות.

השבעתני

עטפתני

השקתני

ריגשתני עד שכמעט ושבקתי

הרדמת אותי והערת אותי, וחוזר חלילה

הייתי בידך כחומר ביד היוצר

עדרת בי במעדרך

נשכתני כאזהרת מסע

השתגעתי, געיתי בכיתי גנחתי וצחקתי באושר

לא היה כדבר הזה

כמאהב, כמענג, כבר הבאת אותי לפסגה!

נמשך ומתענג מגופך מיניותך ואישיותך

אוהב. מאד.

 

בתשובה לשאלתך שלא נשאלה בקול:

מה מחזיק אותי לשמר ולטפח הקשר ביננו.

ההתפעלות המשותפת מהיופי האין סופי של הטבע סביבנו, ומהטבע שלנו ושבתוכנו...

הפתיחות וההתנהגות החפשית והטבעית המתחשבת גם כשתובעת לבוא על סיפוקה אך לעולם לא מתחשבנת...

חושב שחש את מה שאתה מרגיש אלי, ממש מרגיש שאתה אוהב כל סנטימטר בגופי, לטעום את טעמי גופי, ללחכני ולנקותני לפני השינה, להתענג מהריח האופייני שלי, וגם "סתם" להיצמד בדממה... נפתחתי לחוות זאת ולהשתכנע כמה אני יקר לך, ולא רק כאוביקט מיני. זה עובד עלי כסם משכר.

רואה זאת  בפניך. באצבעות ידיך המלטפות את פני. את גופי. בחיבוקך. בגמירותיך. בשמחה המתפרצת מאיתנו כשנפגשים.

רואה זאת בקבלה ההדדית המוחלטת, בתשומת הלב, בהתמסרותך למגעי, בעונג הניכר בפניך כשאני מתמסר לך, כשאני מגיע לשיא, ובכלל באורגזמות האדירות.

איני מגיע לקרסוליך כמאהב, כמענג!

זה ממש לא מובן מאליו, זה אדיר לי

שרק יימשך

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...