קשת
קשת. צילום: הנדל, צילום עצמי.

 >  >  > 

מכירים את זה ש... - פרק ג'

כשתדע תבין

מובן שניר צדק והיו עוד פעמים, לא הרבה, אבל היו. מידי פעם, כל שבועיים שלושה, היינו נפגשים בחדר הכושר ואחר כך הולכים לדירה שלו ועושים שם סקס פרוע וחסר מעצורים. ואז הקיץ נגמר, הימים התקצרו, מזג האוויר נעשה קריר ונעים קצת יותר וניר פגש בחדר הכושר גבר אחד שבניגוד אלי לא היה צעיר וממש לא רזה ובטח שלא חלק. למעשה הוא היה ממש שעיר, כל גופו היה מכוסה שער והיה לו אפילו זקן, רק ראשו היה מגולח.

"הוא ממש דוב." אמרתי כשניר הראה לי אותו בחדר הכושר כשהוא מחייך מין חיוך מוזר שלא ראיתי מעולם על פניו, "מה הקטע שלך איתו?"

"אני מאוהב בו." אמר ניר בפשטות ונופף לדוב שישב בסירה הזו שמקובעת לרצפה ולא שטה לשום מקום. הוא חייך ונופף לו בחזרה, ואחר כך המשיך לחתור.

"וואלה?" הופתעתי, "אבל ניר הוא... הוא בכלל לא הטעם שלך."

ניר צחק ואמר שאין דבר כזה, ושאין שום קשר בין אהבה לטעם.

"אבל הוא... הוא נראה בן חמישים בערך, הוא יכול להיות אבא שלך."

"הוא בן חמישים ושתיים, כדי להיות אבא שלי הוא היה צריך להכניס מישהי להיריון בגיל עשרים." גיחך ניר והוסיף שזה בכלל לא משנה, לאהבה אין גיל, והוא ואיציק הולכים לגור יחד בדירה של איציק, ושכמובן הקטע ביני לבינו נגמר.

"אבל ניר..." מחיתי. לא הייתי איתו כבר המון זמן, מעל שבועיים למען הדיוק, והייתי חרמן, האיציק הדובי הזה שצץ לו פתאום הפתיע אותי, ולא לטובה

"הוא יודע עלינו?" שאלתי את ניר שצחק בעליזות והכריז שלו ולאיציק אין סודות אחד מהשני, אבל ברור שמעכשיו אני אצטרך למצוא לי סידור אחר כי הוא לא רוצה אף אחד חוץ מאיציק, "אני מציע לך למצוא מישהו שתאהב ויאהב אותך בחזרה." ייעץ לי בחביבות מעצבנת.

"כבר מצאתי." הזכרתי לו, "אני עם ענר ואנחנו מאוהבים."

"אולי ענר מאוהב בך, אבל אתה..." הוא הפסיק לדבר וסקר אותי במבט מבודח, "אתה עוד לא יודע מה זאת אהבה שביט, כשתדע תבין."

לפני שהצלחתי לחשוב על תשובה הולמת ניגש אלינו איציק הדוב, לחץ את ידי בנימוס, כרך יד עבה ושעירה על כתפו של ניר, הזכיר לו שהם מוזמנים לארוחה אצל אחותו ולקח אותו ממני.

נרגז והמום נשארתי בחדר הכושר עוד שעה, מנסה כמיטב יכולתי להפיק תועלת מהזמן שלי שם, אבל הראש שלי לא היה באימונים. זה לא שהייתי מאוהב בניר או משהו כזה, חיבבתי אותו מאוד כמובן, ואיחלתי לו כל טוב, ואחרי שחשבתי על זה קצת אפילו שמחתי בשמחתו שהוא מאוהב וזה, אבל המשפט שאמר לי - אתה עוד לא יודע מה זה אהבה - הציק לי מאוד.

למה אני בעצם עם ענר? כן, הוא חמוד ונראה מעולה, ויש לו דירה יפה ומרווחת, וממש נעים ונוח לגור איתו, אבל האם אני באמת אוהב אותו? ואם כן אז למה אני בוגד בו? כן, הסקס איתו לא מוצלח, אבל האם זו סיבה לבגוד? ולמה, אם אני לא מרוצה מהסקס אני לא עושה משהו לשפר את המצב, או לפחות להגיד לו איך אני מרגיש באמת?

חזרתי הביתה מוקדם מהרגיל, מפתיע את ענר שטרח על בישול ארוחת ערב, "מה, היום לא הלכת לשתות בירה עם ניר?" שאל ונישק את לחיי.

אני חוזר מאוחר מחדר הכושר כי אני הולך אחר כך לשתות בירה עם ניר, זה היה מה שהייתי מספר לו כשהייתי הולך להזדיין עם ניר שלא שתה אף פעם בירה כי לא אהב את טעמה, וטען שבבירה יש המון קלוריות והיא בעצם לחם נוזלי.

"לא, ניר היה עסוק היום, הוא הלך לאכול ארוחת ערב עם אחותו של החבר החדש שלו."

"יש לו חבר חדש, באמת? איך הוא?"

"דוב כזה, שעיר ומלא ומבוגר מניר באיזה עשרים שנה, אני ממש לא מבין מה הוא מוצא באיציק הזה, אבל עושה רושם שהוא מאוהב בו מעל הראש."

"יופי לו." חייך ענר והתחיל לסדר את השולחן. אכלנו יחד והאוכל היה כרגיל ממש מעולה, אחר כך סידרנו את המטבח, הפעלנו את המדיח והתיישבנו לראות טלוויזיה.

זפזפתי בין הערוצים חסר מנוחה, ניסיתי לצפות באיזה סדרה ששעממה אותי, עברתי לתכנית טבע מעצבנת, ומשם לאיזה חידון טיפשי, שום דבר לא מצא חן בעיני. "אין מה לראות בטלוויזיה." הצהרתי ברוגז, וכיביתי אותה.

"מה עובר עליך היום?" שאל ענר ברוך, "אתה ממש עצבני, מה קרה?"

"לא יודע, שום דבר מיוחד, תגיד ענר, אתה מרוצה מחיי המין שלנו?" הפתעתי אותו, והאמת, שגם את עצמי.

"אהה... אני..." ענר הסמיק במבוכה, ושאל מה זו השאלה המוזרה הזו באמצע החיים?

"אנחנו לא באמצע החיים, אנחנו רק בני שלושים פלוס, יש לנו עוד המון שנים לחיות ואני חושב ש... אני רוצה שנגוון קצת, שנעשה יותר."

"יותר מה? סקס?"

"כן, ואם כבר מדברים על זה ענר אז מציצות בלבד לא נחשב אצלי לסקס אמיתי, רק למשחק מקדים."

"אתה מתכוון להגיד שאתה רוצה לעשות חדירות? אבל אתה יודע שאני לא אוהב את זה." נפגע ענר, "חשבתי שזה בסדר מבחינתך, אנחנו יחד כבר כמעט שנה, למה נזכרת רק עכשיו?" הוא היה קרוב לדמעות, וכשניסיתי לגעת בו התרחק ממני ושילב את ידיו על חזהו בתנועת התגוננות.

"ענר, בבקשה, אל תיעלב, אתה יודע שאני אוהב אותך מאוד, אבל הסקס... זה פשוט לא זה, אתה לא רוצה לגוון קצת, לעשות עוד דברים?"

"לא." השיב ענר ודמעות החלו לזלוג מעיניו היפות, "מה שאנחנו עושים מספיק לי, חשבתי שטוב לך, הרי שנינו גומרים תמיד."

"אני גומר גם כשאני עושה ביד." השבתי, די בגסות, מעצבן אותי לראות גבר בוכה כמו ילדה קטנה "אבל צריך להיות בסקס קצת יותר מזה. נו, די, תפסיק לבכות, אני לא רוצה להעליב אותך חמוד, אבל האמת היא שנמאס לי מזה שכל מה שאנחנו עושים זה לגמור אחד לשני בפה, למה אתה לא יכול להיות קצת יותר גמיש, קצת יותר... לא יודע, קצת יותר פתוח?"

"לא... לא יודע, אני פוחד שזה יכאב." המשיך ענר להתייפח.

"די, מספיק, תפסיק! אתה יודע שאני בחיים לא אכאיב לך ענרי, אבל אם אתה פוחד מחדירה אז אולי אתה תחדור אלי?"

הוא לטש בי מבט מבוהל, והניד בראשו לאות לא, "בבקשה, לא, אני לא מסוגל." לחש, נשמע כמו ילד קטן. הסתכלתי עליו חסר אונים, הוא היה כל כך מבוהל ואומלל... במקום לכעוס אהבתי אותו עוד יותר. "טוב, בסדר, די חמוד, תירגע, הכל יהיה בסדר." חיבקתי אותו וליטפתי אותו כמו שמלטפים ילד מבוהל, ולקחתי אותו למיטה. אחרי שהוא נרגע קצת ניסינו שוב וראיתי שהוא באמת משתדל ורוצה להשביע את רצוני, אבל הוא היה מתוח ומבוהל כל כך עד שאפילו לא עמד לו.

נרדמנו בסוף, עייפים ומאוכזבים אחד מהשני, והתעוררנו מוקדם מאוד, בחוץ עוד היה חשוך, ענר התעורר ראשון והלך להשתין, וכשחזר ונכנס למיטה אני התעוררתי, השתנתי גם כן וחזרתי למיטה החמימה. "תשמע שביט, בנוגע למה שדברנו עליו הלילה, חשבתי על איזה פתרון שאולי יעזור." פתח ענר בהיסוס.

"כן, על מה חשבת?" משכתי אותו אלי לכפיות, מתענג על המגע בעורו החלק והרך.

"על חשיש." השיב ענר בקול חרישי, כמעט בלחש, "עישנת פעם?"

"כן, כשהייתי צעיר יותר, היה נחמד, אבל לא יותר מזה, ומה אתך, יצא לך לנסות?"

"לא." הודה ענר, "אני לא מעשן, אבל שמעתי שאפשר להכין עוגיות חשיש וש... אה... שיש בחשיש חומר שגורם לך לשחרר את העכבות שלך, אולי, אם אני אנסה אז..."

"לא יזיק לנסות." עניתי אחרי הרהור קצר, "אני רק צריך לברר איפה אפשר להשיג קנאביס."

"זה בסדר, אני יודע איפה אפשר, יש לי קולגה אחד במעבדה שקיבל מרשם לקנאביס רפואי מעולה, ותמיד יש לו עודפים למכירה, אתה רוצה שאני אנסה?"

"בטח, למה לא, בכיף, רעיון מצוין." נישקתי את עורפו, הפכתי אותו על גבו, נשכבתי עליו והתחככתי בבטנו ובאברו עד ששנינו גמרנו.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...