קשת
קשת. צילום: הנדל, צילום עצמי.

 >  >  > 

מכירים את זה ש... - פרק ב'

זה יעלה לך

כמה דקות אחרי שענר ביקש ממני לבוא לגור איתו רבנו את המריבה הראשונה שלנו. לפי הסטנדרטים שלי זה היה בקושי ויכוח זניח, אבל ענר לקח אותו בשיא הרצינות והתנהג כאילו קרה משהו ממש רציני שצריך לעשות עליו דיון ממושך של - פנינו לאן?

הוויכוח היה על זה שרציתי לשלם לו שכר דירה. הוא הזדעזע כאילו הצעתי לו שנצלם יחד סרט פורנו ביתי ונשלח אותו להוריו, שי לחג. "מה פתאום שכר דירה? אני לא מוכן לקחת ממך כסף!" הצהיר בזעם.

"או. קי." נחפזתי לתקן את שגיאתי, "עזוב שכר דירה, בוא נגיד שאני אשלם לך על ההוצאות שלי."

"איזה הוצאות? בחייך." נחפז ענר לבטל בהינף יד את דברי.

"ההוצאות הנוספות שיהיו לך מזה שיגור אתך עוד בן אדם." ביארתי לו בסבלנות, הרעיון שאגור אצלו בלי לבזבז פרוטה ואוכל לבזבז את כל משכורתי הדלה רק על תענוגותיי, בלי לדאוג לשלם שכר דירה, ארנונה, מים, חשמל, אינטרנט וכבלים, היה מפתה מאוד, אבל רק במחשבה ראשונה, דקה אחר כך הוא נעשה דוחה עד מבחיל. "די כבר להתווכח איתי ענר, אני לא מוכן להתעלק עליך בלי להשתתף בהוצאות, ואל תעשה פרצוף של רוזנת פולנייה, אני אוכל ומתרחץ ומדליק חשמל, כל זה עולה כסף. גם אם זה סכום זניח שלא תרגיש אותו בכלל זה בכל זאת משנה, וחוץ מזה, אם אתה תשלם עלי אני ארגיש כמו נער ליווי, ואז לא יעמוד לי יותר, נכון שאתה לא רוצה שזה יקרה?"

"לא, חס וחלילה." חזר ענר לחייך, "בסדר, אז תשלם על ההוצאות שלך, על איזה סכום חשבת?"

"לא יודע, חוץ משכר דירה אני משלם בסביבות אלף חמש מאות ₪ על ההוצאות שלי, זה נראה לך סביר?"

"זה נראה לי המון, אלף ₪ יספיקו, ובחייך, די כבר להתווכח על כסף, זה עושה לי רע."

"טוב, אז אלף ₪." הסכמתי, והחלטתי ביני לביני שזה לא כל כך משנה כי ברגע שאתחיל לגור איתו גם אני אקנה אוכל ודברים לבית, וככה זה יתקזז.

"ועכשיו, אחרי שגמרנו את המריבה הראשונה שלנו אנחנו צריכים לעשות מייקאפ סקס." הצהיר ענר בחגיגיות, ומשך אותי אליו, מכוון אותי לעבר הזין שלו שכבר היה בחצי התורן. מבחינתו הסקס שלנו היה יכול להתחיל ולהסתיים בזה שאני מוצץ לו ותוך כדי כך עושה ביד, זה הספיק לו לגמרי, ולמרות כל מעלותיו הרבות – יופיו, חוכמתו ונדיבותו, כישרון הבישול שלו והדירה היפה שלו - מבחינתי זה היה ממש לא מספיק. מציצה הייתה בשבילי בקושי התחלה של משחק מקדים. כל ניסיונותיי להרחיב את הרפרטואר המיני שלנו נכשלו. ענר לא ידע למצוץ, לא היה לו חוש לזה, והוא תמיד עשה את זה חלש מידי ומהיר מידי, חדירות הגעילו אותו, וליטופים דגדגו אותו, ולמרות שהיה נשקן מעולה הוא היה מאבד מהר את סבלנותו ונחפז להגיע לעיקר מבחינתו, הגמירה שלו בפה שלי.

זה היה מתסכל, אבל כמו שאמרתי לניר, "סקס זה לא הכל בחיים, זה רק גורם אחד מתוך הרבה אחרים שצריך להביא בחשבון." ניר העווה לעברי פרצוף מלגלג ואמר שאני נשמע כמו סבתא שלו שחיתנו אותה בשידוך, ואם סקס לא באמת חשוב לי אז למה שלא אתחתן עם אישה?

"לא אמרתי שסקס לא חשוב." נעלבתי, "אבל זוגיות מורכבת מעוד דברים, אף אחד לא מושלם, אפילו לא ענר, ומי שלא יודע להתפשר נשאר לבד." סיכמתי, מביט בו בתוכחה, לא אמרתי נשאר לבד כמוך, אבל ידעתי שהוא יודע שלזה התכוונתי.

"אני מסכים שצריך להתפשר." הסכים ניר בנחת, "אבל תסכים איתי שיש פשרות שאסור לעשות, ולוותר על סקס טוב זה דבר שאי אפשר לבלוע, אלא אם כן," גיחך קלות, "אתה מתכוון להשיג את הסקס שלך במקום אחר."

"ממש לא!" התעצבנתי, "אני אוהב את ענר והוא אוהב אותי, ואנחנו לגמרי מונוגמיים."

"שיהיה לכם לבריאות." הפטיר ניר באדישות מעושה שנועדה להסתיר את כעסו, מה שהרגיז גם אותי, ושוב נפרדנו בקרירות זועמת, ובכל זאת הוא היה זה שהתקשרתי אליו אחרי שגיליתי כמה כסף אני עומד לשלם אם ארצה לשכור מובילים.

"איך קראו לבחור הזה שעזר לך לעבור דירה ניר, אני רוצה להציע לו עבודה."

"אי אפשר, הוא עזב את הארץ, גר בברלין, מנהל איזה באר של הומואים." נאנח ניר שהיה לו קראש קטן על הבחור ההוא, שרירן שחום ומקועקע שחילטר מהצד כסבל.

"אוף!" נאנחתי, "אני לא יודע מה קורה בזמן האחרון, אבל המחירים של מעבירי הדירות נעשו ממש לא הגיוניים, אלפיים ₪ בשביל הכמה ארגזים הקטנים שלי? זה פשוט טירוף."

"זה עניין של עונה," הסביר ניר, "רוב האנשים עוברים דירה בין פסח לראש השנה, ולכן המחירים עולים בעונה הזאת, ובחופש הגדול הם פשוט משתוללים."

"אוף!" רטנתי שוב, מתוסכל. זה לא שאני קמצן, אבל מהרגע שהודעתי לבעל הבית המגעיל שלי שאני עוזב ושיותר לא אפקיד בידו את שליש משכורתי הרגשתי עשיר, ובזבזתי את כל הכסף שנועד לשכר הדירה על בגדים ונעליים, אומר לעצמי שעכשיו, כשאני הולך לגור עם בחור מטופח ואיכותי כמו ענר אני לא יכול להרשות לעצמי להסתובב מוזנח כמו פעם, ואני חייב להשקיע בעצמי. בזבזתי כסף בחדווה ולא הבאתי בחשבון הוצאה כל כך גדולה על מעבר דירה.

"מה הבעיה? תתחיל לארוז, מחר בבוקר אני אצלך עם הפז'ו של אחי." הרגיע ניר.

"באמת? המון תודה ניר." שמחתי.

"מה תודה? תתפשט." גיחך ניר, "סתאאם, צוחקים אתך, אבל רק שתדע, אני לא עובד חינם, זה יעלה לך."

"כמה? אני אשמח לשלם לך על הדלק והזמן שלך." השבתי בתמימות, וניר שוב געה בצחוק גדול ואמר שזה יעלה לי, אבל לא בכסף, וסגר.

ארזתי חצי לילה, מתפלא כל הזמן איך הצלחתי לצבור כל כך הרבה חפצים תוך שלוש שנים שבהן הייתי בטוח שאני חסכן וחי בצמצום. מידי פעם הבליחה במוחי השאלה למה בדיוק ניר התכוון כשהבטיח שזה יעלה לי, אבל לא בכסף, אבל היה כל כך חם, והייתי כל כך עסוק ועייף ומזיע עד שלא היה לי כוח להתעמק בנושא. הקדשתי את כל תעצומות הנפש שלי להשתלטות על חפצי וסידורם בצורה מסודרת והגיונית בארגזי קרטון שמיכה, השותף שלי, הביא לי מהסופר בו עבד. הוא היה נרגש מאוד מעזיבתי הצפויה כי החליט שזה אות משמיים לכך שעליו לבקש מהחברה שלו לבוא לגור איתו. "מה דעתך שביט, אתה לא חושב שזה מוקדם מידי לבקש ממנה דבר כזה?" שאל אותי בדאגה.

"מה מוקדם מידי? אתם יחד כבר שנה, ובין כה וכה היא פה רוב הזמן."

"זה שהיא ישנה אצלי מידי פעם עוד לא אומר כלום," המשיך מיכה לענות את עצמו בהיסוסים, "ומה אם היא לא תסכים?"

"היא תסכים, היא חולה על התחת המכוער שלך." הרגעתי, והוספתי טפיחה על ישבנו החטוב של מיכה שהיה בחור חמוד מאוד, ולמרבה הצער סטרייט עד כאב.

"יכול להיות." הסכים איתי מיכה, קצת יותר רגוע, "אבל אני פוחד שההורים שלה... הם קצת מסורתיים כאלה, ומה אם היא תסכים רק בתנאי שנתארס?"

"עד כמה שאני מכיר את חגית זה לא בכבוד שלה להתנות לך תנאי כזה, לדעתי זה בדיוק ההפך, היא לא תסכים להתארס אתך אם לא תגורו קצת יחד ותראו איך אתם מסתדרים."

"כן, אתה צודק." הסכים מיכה אחרי הרהור קצר, "אתה חושב שאני צריך לבקש ממנה לשלם חלק משכר הדירה?"

"אתה חייב לבקש ממנה את זה מיכה, אין מצב שתצליח לשלם בעצמך את כל השכר דירה, אלא אם תחליט להפסיק ללמוד ורק לעבוד, ואין מצב שחגית תסכים לדבר כזה."

מיכה נאנח ואמר שאני כנראה צודק, ואחרי שעזר לי להזיז את הארגז שמילאתי בבגדי חורף התנצל שעליו ללכת ללמוד למבחן והסתגר בחדרו עם ספריו.

ישנתי מעט מידי וקמתי מותש ועצבני, אבל ארזתי את הכל וכשניר הגיע הייתי מוכן לגמרי. מיכה עזר לנו להוריד את כל עשרת הארגזים הכבדים להפליא שלי לפז'ו של אחיו של ניר, ואחר כך לחץ את ידי בכובד ראש חגיגי, ביקש שאשמור על קשר, עלה על הטוסטוס שלו ונסע לעבודה.

"בוא נעלה למעלה לבדוק שבאמת לקחת הכל." הציע ניר. עלינו לדירה שנראתה פתאום ריקה מידי, עשינו סיבוב בחדר שלי שרק מיטה כפולה עם מזרון חשוף נשארה בו, והחלטנו שהכל ארוז. "מה מיכה יעשה עם המיטה הזו?" תהה ניר.

"לא יודע, אם החברה שלו תסכים לגור איתו הוא בטח יחזיר אותה לבעל הבית." התיישבתי באנחה על המזרון ששקע תחתי בחריקה, "למה התכוונת שאמרת שזה יעלה לי?" נזכרתי פתאום.

ניר חייך ופשט בתנועה זריזה את הטריקו שלו, "למה אתה חושב שהתכוונתי?" הדף אותי לאחור ונשכב עלי, ולפני שהספקתי להגיב סתם את פי בנשיקה חזקה וטובה.

"ניר בחייך... די... תפסיק, אני לא..." ניסיתי להתנגד קלושות, אבל איחרתי את המועד. עד שהבנתי מה קורה הזין כבר עמד, הנשימה נחטפה והחרמנות התפוצצה בתוכי בבת אחת.

קרענו זה מזה את הבגדים, ובלי להתחשב בשום דבר עשינו סקס פרוע ומהביל. ניר חדר לתוכי בכוח, כמעט מכאיב, נשך קלות את ערפי, מעך את כתפיי ונאנק מעונג כשלפת את אברי בכפו, "התגעגעתי אליך נורא שביט." אמר, משפשף במיומנות דייקנית את זקפתי, ולא הרפה עד שגמרתי בצעקה. דקה אחר כך גם הוא גמר בתוכי והתמוטט עלי. "בפעם הבאה תורך לזיין." אמר אחרי ששבה אליו נשימתו, ונישק את כתפי.

"אתה לא נורמאלי." הדפתי אותו מעלי, ורצתי להתקלח, "לא תהיה הפעם הבאה." גערתי בו, "זה היה הסקס האחרון שלנו ניר, מעכשיו אני רק עם ענר."

הוא גיחך, "נחיה ונראה." ניגב אותי במגבת של מיכה, "נחיה ונראה."

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...