צמוד
צמוד. צילום: גם וגם, צילום עצמי.

 >  >  > 

התיזכור?

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה?

איך זה יתכן?

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שמשכתי את תשומת לבך?

אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שמשכת את תשומת ליבי...

שמיד הגיב והחסיר פעימה

ואת תגובת גופי, שמוחי הציף באדרנלין

ובעוד חלבונים שכנראה שוגרו לעבר חלציי שהכריזו חד צדדית על חיים עצמאיים, ומאז חותרים להתאחד אתך.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שנגעת בי? זוכר את המגע הראשון שלי בך?

אני  זוכר היטב את המגע הראשון של עורי בעורך. ממש מרגיש את תחושת העור שלך באצבעותיי, ובשפתיי. את אצבעותי, המלטפות את גופך, את גווך, מתניך, את שק האשכים ואת פניך; זוכר את שפתי המרפרפות על פניך, על קיבורת שרירי זרועותיך, מגששות את כדורי ישבנך. את שיער החזה שלך המתחכך בשלי ומשמיע מוסיקה שמימית. איך ברגע המגע האדמה כאילו רועדת, ואנחנו נאחזים זה בזה כצוק איתן וכמקור חיים.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שגופי וגופך עירומים, מתפנקים מליטוף זרמי הים, מתענגים מהמגע עם קרקעית החול הרך, מהקירבה ביננו, מהמגע ההדדי?

אני זוכר היטב אותנו, בפעם הראשונה, צמודים זה לזה כמו תאומים ברחם אמא טבע,  במי הים הזכים והנעימים ורק איברנו הזקורים, מורגשים היטב, מזכירים שכבר איננו עוברים. ואתה כל כך יפה, ואני מרגיש יפה, שנינו כל כך יפים ביחד... מוקפים באדוות קטנות העוברות על גופינו ומסביבנו, לאור השקיעה המרגש שוכחים מהעולם, מתבוננים אחד בשני ומתמלאים שמחה, ולא מפסיקים להתענג ולאהוב. ובדיוק כשהשמש נמסה לתוך הים הגדול, הרגוע – היה הזמן המתאים, העונג עלה על גדותיו, ונוזלי תשוקתי גלשו וניתזו אל פיך המקבלם באהבה גדולה, והעמיקו החיבור ביננו.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שטמנת את אברי עמוק בפיך?
אני זוכר היטב, אותך מדהים אותי בתשוקתך אליו, ממש מתנה איתו אהבים, מטמין אותו בעומק גרונך כאילו שעינוגו, שהוא עצמו, מושא נפשך ותכלית קיומך, לעוד ועוד זמן. זוכר אותך מפנק אותו (ואותי) באירוח ממושך בפיך בנסיעות הארוכות, וגם מתחת לפני המיים. מפתיע בריאותיך שפיתחו עצמה, או אולי ביכולתך לשאוב חמצן דרכי.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שגופי וגופך עירומים, מתענגים מליטוף הרוח, מהקירבה ביננו, מהמגע ההדדי, התאחדו לגוף אחד, לאור אלפי כוכבים, הממתינים לירח שיזרח ויעלים רבים מהם, וישתקף בים ויהפוך המראה המקסים לקסום?

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שהתחברתי אליך מאחור?
אני זוכר היטב את ההרגשה של גופך המותאם כל כך לגופי, וזה שלי לשלך, חזי, ביטני וערוותי צמודים לגווך וישבניך השריריים, הגבריים; משלימים זה את זה, הזין שלי חודר כאילו מתחבר לשלך והיינו לאיש אחד. ואת הרגשת החיבור שנמשך ונמשך גם הרבה אחרי החדירה.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שאוננתי לך?

אני זוכר היטב... אתה יושב על אגני מחובר אלי, אני מביט בפניך הנוהרות, ומענג אותך (ואותי) עד לשיא המלווה בשאגה, שאחריה "התמוטטות" לחיבוק אוהב ומסופק.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה שישנו ביחד? את תחושת הגוף הקרוב, החיבוק המגונן, השקיעה הנעימה בשינה מתוקה.

זוכר היטב את התמסכות הגוף והנפש בהרגשה שכל כך טוב לנו ביחד.

האם אתה זוכר את הפעם הראשונה ש"הטרדת" אותי מינית בשנתי?
מבלי לקבל רשות, ליטפת וליקקת את גופי, טמנת את איברי הרפוי בפיך.

אני זוכר היטב, מתוך שינה, את לשונך מענגת את הנקב האחורי שלי, חודרת כך לחלומי. ואת אברי הגדל ומתעצם בתך פיך. ואת ההתרגשות שפתאום מגיעה משום מקום, ואת הרגיעה והרגשת השלמות שאחרי.

התזכור את האושר בחיבוק הראשון של הבוקר, עיניים עדיין מנומנמות, עם אדם אהוב ונעים?

אני זוכר היטב...

אז, איך זה, שלמרות שמאז המגע הראשון, היו עוד עשרות רבות, אולי אפילו מאות רגעי מגע, ושבכל פגישה שלנו מוסרת עכבה אחר עכבה, וההתענגות אתך הופכת להיות טבעית, שלווה ובטוחה; ושכל מפגש מוציאני רווי רגשות וזיכרונות שמלווים זמן רב.

ובכל זאת - איך זה שבכל פגישה אני מופתע מעצמת הראשוניות שבמגענו, במבט, בנוכחות המייתרת כל מילה? 

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...