זוג גברים. , iStockPhoto.

 >  >  > 

קוסטיה

מה אני רוצה? האם אני באמת הומו? לא סתם ילד שמפנטז על בנים בלילה ובמהלך המקלחת, אלא הומו אמיתי, כזה שעושה סקס עם גברים?

קוסטיה. נסו להגות את השם. לא תצליחו. בטח אמרתם "קוסטייה", עם ו' קצרה וחסרת סבלנות, ט' עצבנית ו-י' מתבלטת. אבל האמת היא שה-ו' ארוכה, ה-ט' עדינה ונבלעת, וה-י' נחבאת, מציצה בחשש מאחורי ה-ה'. כל הלילה התאמנתי על ההגייה הנכונה של השם. אני חושב שאני מבטא אותו כבר ממש טוב.

סבא וסבתא עברו לפני שבועיים לבית אבות. אחרי שהתארְגְנוּ קפצְנוּ, אימא, אבא ואני לבקר אותם. חנינו ליד בית עזוב שבחצרו צמחו ערב רב של עצי פרי, ראינו את הדירה החדשה שלהם וישבנו חמישתנו במדשאה של בית האבות. כשנמאס לי להקשיב לשיחות של המבוגרים אמרתי שאני יוצא להסתובב ושאחזור הביתה לבד, נישקתי את סבא וסבתא, יצאתי וצעדתי לעבר הבית המסתורי.

ענפים סוררים של שיח בעל פרחים סגולים דחפו את הגדר של הבית לעבר הרחוב ואך בקושי היא הצליחה לעמוד. בפינת החצר גדל עץ זית נטול פרי בעל גזע רחב, שנראה זקן יותר מסבא וסבתא. הקרקע בין העצים הוריקה מעשבים שוטים, פה ושם צמחו חרציות וכלניות ועצי הפרי נוקדו בפירות כתומים וצהובים. עיניי שטו לעבר עץ השסק שעמד בפינה הרחוקה, צמוד לקיר המתקלף של הבית. פירות בשלים קרצו מבין הענפים ויכולתי לחוש את הטעם המתוק שלהם על לשוני.

העפתי מבט בתריסים המוגפים, שמעט צבע ירוק נאחז בהם. שום אור לא נראה בעדם. אבק הצטבר על אדני החלונות, שער העץ המעוקם היה פתוח בחציו ועלים יבשים, זרדים וחרא של ציפורים נחו על השביל שהוביל ממנו לדלת הבית. אין סיכוי שמישהו גר כאן, חשבתי. נכנסתי דרך השער, חציתי את החצר, טיפסתי על ענפי עץ השסק, דילגתי מעל חומת הבטון שהקיפה את הגג, נשענתי עליה, קטפתי את אחד הפירות ונגסתי בו. טעם גן עדן. ירקתי את הגרעינים לחצר וקטפתי פרי נוסף.

"הי," שמעתי קול מאחוריי.

הסתובבתי. על הגג הייתה מותקנת סככה שצבעה דהה וארבעת עמודי המתכת שהחזיקו בה החלידו, ומתחתיה, נשען על גדר הבטון, ישב נער שדוף בן גילי, בעל שיער בלונדיני ופנים מרובעות.

"חשבתי שהמקום נטוש," מלמלתי.

"זה בסדר, סבא וסבתא שלי גרים פה, אבל הם כמעט לא יוצאים מהבית ובכלל לא שומעים. טוב, הם לא באמת סבא וסבתא שלי," הוא גיחך, "אבל זה לא משנה. תאכל כמה שסק שאתה רוצה."

"אתה גר איתם?"

"אני מבקר אותם בחופש. אימא שלי דואגת להם, והיא גם צריכה חופש ממני." צחקוק נוסף.

"לקטוף לך?"

"וואללה."

קטפתי ארבעה פירות והצעתי לו שניים.

"אני דני."

"אני קוסטיה," הוא אמר.

"קוסטייה," חזרתי מוקסם. אף פעם לא שמעתי את השם הזה, והפתיע אותי שנער שלפני רגע אמר "וואללה" כמו צבר מבטא עכשיו את שמו בהגייה רוסית שורשית.

הוא צחק. "קוסטיה, לא קוסטייה."

"קוסטייה," תיקנתי את עצמי.

הצחוק שלו שטף את הגג. "קוסטיה, קוסטיה, למה ישראלים לא יכולים לדבר כמו שצריך?"

לא ידעתי מה לומר. "אתה אוהב לצחוק, אה?"

"העולם מצחיק אז צוחקים," הוא אמר, הוגה את ה-ח' עם חוֹלָם במקום פתח. הוא אכל את שני פירות השסק, קם, פסע לעץ, קטף פרי ומסר לי אותו.

אחרי שחיסלנו את הפירות שצמחו בענפים הצמודים לבית שלחתי את ידי לענף גבוה.

"מה זה?" הוא שאל והצביע על בטני.

הרמתי את החולצה וחשפתי את העור החום שמתחתיה. "ניתוח תוספתן שעברתי לפני שנה," עניתי.

הוא ליטף באצבעו את הצלקת. המגע העביר רעד בגופי. הפתיחות שבו מצאה חן בעיניי.

"אתה רגיש לדגדוגים?"

"כן."

הוא שלח את ידיו לצידי גופי ודגדג. שרירי גופי קרסו תחת חיצי הדגדוג והתקפלתי, מתגלגל מצחוק. קוסטיה הרחיק את ידיו ואני הסדרתי את נשימתי.

"אתה אוהב שמדגדגים אותך?"

הנהנתי. "ואתה?"

"אני לא רגיש לדגדוגים. כשהייתי קטן אבא שלי היה מדגדג אותי ולא הייתי מרגיש כלום, וזה היה מתסכל. אולי בגלל זה אני צוחק כל הזמן."

"אתה יכול לדגדג אותי כמה שאתה רוצה."

והוא רצה. אצבעותיו חזרו לצידי גופי, עברו לבטן, לחזה, לצוואר. נאנקתי, התגלגלתי, השתוללתי, התפתלתי, התמוגגתי. מעולם לא דגדגו אותי במשך זמן ארוך כל כך, עם כל כך הרבה סבלנות, עם כל כך הרבה רגש. בהזדמנות מסוימת, כשנשכבתי על הגב הוא התיישב על הבטן שלי ודגדג את צווארי. ראשי היטלטל מצד לצד, מנסה להדוף את אצבעותיו, וקוסטיה הצליח בכל פעם להפתיע, להגיע לצוואר מזווית חדשה. הוא נע מעט אחורה, מפנה מקום בחזי, ודגדג את החזה ובתי השחי, סוחט ממני עוד ועוד דמעות. הישבן שלו נח על המפשעה שלי, והרגשתי את הלחץ שגופו הפעיל על הזין, לחץ עדין, מחמם. עד היום אף אחד לא נגע באיבר המין שלי. חששתי מה קוסטיה יחשוב כשישים לב לתגובה של הגוף שלי, אבל הוא נראה מרוכז בדגדוגים, ובכל מקרה אני הייתי חסר אונים תחת אצבעותיו ולא יכולתי לעשות דבר חוץ מלפרפר ולצחוק.

אצבעותיו עצרו. ניגבתי את עיניי ונשמתי ארבע פעמים, שואב לריאות את כל האוויר של העיר ונושף אותו לאיטי. הוא הביט בי בעיניים מחייכות, ידיו נחות על חזי.

"נעים לך?"

"כן," אמרתי.

"רוצה שנמשיך?"

הנהנתי.

"שבאמת נמשיך?"

הנהנתי פעם נוספת, תוהה למה הוא מתכוון.

"שבאמת באמת נמשיך?"

האסימון נפל. קוסטיה הרגיש. סקרתי אותו; עיניו היו ירוקות, לחייו חלקות, למעט כמה שערות שצמחו על סנטרו, וידיו ארוכות. הזין שלי היה קשה, מאותת שהוא רוצה. מה יקרה, תהיתי. נאונן ביחד? ניגע אחד לשני? הוא ירשה לי ללקק לו? הוא ירצה ללקק לי?

מעלינו נפרש הבד המָהוּהַ, שפעם היה צבוע בפסים אדומים ולבנים, ופיסות שמיים תכולות הציצו בעד הקרעים. מה אני רוצה? האם אני באמת הומו? לא סתם ילד שמפנטז על בנים בלילה ובמהלך המקלחת, אלא הומו אמיתי, כזה שעושה סקס עם גברים? אני רוצה להתנשק עם קוסטיה? לגעת לו בגוף? הזין שלי קפץ קלות תחת המשקל של הנער שעליי. הנהנתי.

קוסטיה פשט את חולצתו וחזהו הצחור סינוור אותי. לא תיארתי לעצמי אף פעם שמישהו יכול להיות לבן יותר מנייר. הוא התרומם מעט, משך את חולצתי מעל ראשי וחזר להתיישב על אזור חלציי. הוא העביר את ידיו על חזי, אך הפעם לא דגדג, אלא ליטף, אצבעותיו מחממות את עורי.

"יש לך צבע יפה," הוא אמר. "אצלנו במשפחה כולם בהירים, כמוני."

ידיו חגו סביב הפטמות שלי, שתי נקודות קטנות שהזדקרו כמו חיילי צעצוע.

"לא דמיינתי כך את הפעם הראשונה," הוא הוסיף.

כפות ידיו עטפו את לחיי, מיששו את אוזניי, החליקו על אפי.

"יש רווח קטן בין השיניים הקדמיות שלך."

שתקתי. לא חשבתי שהוא מדבר אליי, אלא לעצמו, מנסה להרגיע את העצבנות שמן הסתם תוקפת אותו, כמו שהיא ממלאת אותי. וגם אם הוא דיבר אליי, הלשון שלי נאלמה ולא היה לי מה לומר. הוא התכופף והצמיד את שפתיו לשפתיי. עצמתי את עיניי ושקעתי לתוך רכות אינסופית, לתוך חמימות רטובה. קוסטיה שלח את רגליו לאחור ונשכב עליי, חזהו נוגע בחזי, חלציו לוחצים על חלציי. ידיי הרגישו מיותרות בצידי גופי. הנחתי אותן על גבו וחיבקתי אותו. שפתיו חפרו בפניי, לשונו העמיקה בין שיניי.

אזרתי אומץ ושלחתי את ידיי למכנסיו, שהיו עשויות מבד עבה. לחצתי על האגן שלו; הזין שלו התהדק אליי והזין שלי קפץ מאוֹשר. הגנבתי את ידיי מתחת למכנס, מתחת לתחתונים, חש את עורו הלוהט, שומע גרגור הנאה נמלט מפיו.

מספר דקות לאחר מכן היינו עירומים. הזין של קוסטיה ניצב מתוח כמו עץ ברוש בין עשבים שוטים. הוא היה קטן משלי והכיפה הייתה אדומה. ידיו רפרפו על האיבר שלי, שהתאווה להרגיש את חום האצבעות.

"הזין שלך מאוד יפה," הוא אמר, "אני אוהב את הכיפוף שלו."

קוסטיה התכופף וליקק את הפטרייה. מכת חשמל עברה בגבי וגנחתי.

"להמשיך?"

אל תפסיק לעולם, ביקשתי בלבי. "כן."

קוסטיה שב ללקק, כאילו הכיפה היא גלידה או שפתיים של אהוב. בידו האחת הוא אחז בזין ואת ידו השנייה שלח לביצים. ציפורניי בחשו בשערו בזמן שהוא שיגר רטיטות בגופי. הגלידה לא נמסה, וקוסטיה המשיך ללקק. הבטתי בראש שהיה מונח על בטני, משקיע אנרגיה רבה כל כך בגרימת הנאה לאדם שהיה זר לפני חצי שעה. והוא עדיין זר. ואולי הוא בכלל משקיע את האנרגיה כדי לממש פנטזיה שלו. מה זה משנה. ביד ימין קוסטיה שיחק בביצים בזמן ששפתיו היו עסוקות במלאכת קודש. הרגשתי את הלחץ נבנה בתוכי ואת נקודת האל-חזור מגיעה.

"אני גומר," אמרתי. קוסטיה המשיך ללקק.

ראשי התמלא בפסים ורודים, הזין קפץ פעם אחרונה ורוקן את תכולתו לתוך פיו של קוסטיה.

שכבתי באפיסת כוחות. קוסטיה התיישר, התיישב לידי וליטף את פניי.

"בלעת הכל?"

"כן, ככה חלמתי לעשות. היה כיף לשמוע אותך נהנה."

"מה היה הטעם?"

הוא חייך. "אתה יכול לנסות בעצמך."

הסתכלתי באיבר שלו, שעמד ניצב כמו לפני רבע שעה. נימים בלטו לאורכו והכיפה הייתה אדומה מקודם.

"אני יראה," אמרתי, הקמתי אותו, כרעתי על ברכיי ומיקמתי את איברו במרחק עשרה סנטימטר מפניי. תפסתי את שני עכוזיו והכנסתי את הזין שלו לפי. גופו של קוסטיה נע קדימה ואחורה, ידיי מלוות את התנועה, מלטפות את העור המתוח. הוא שם את ידיו על כתפיי, מעת לעת מגביר את עוצמת האחיזה.

"אתה יכול להחדיר את האצבע לתוך החור שלי, בעדינות?"

הוא פיסק את רגליו ואני גיששתי באחוריו, יורד עם ידי הימנית לאורך החריץ המפריד בין העכוזים עד שמצאתי את החור. העברתי את האצבע סביבו ודחקתי אותה באיטיות פנימה, שומע שריקה ארוכה מעליי. הוא המשיך לזוז, קדימה, אחורה ובמעגלים.

"תזיז את האצבע קצת."

הזין שלו נח עמוק בתוך פי, לשוני לוחצת ועוזבת, שפתיי מתהדקות ורפות, שפתיי נוגעות קלות ונזהרות לא לנשוך. אצבעי חדרה לעומק, מחטטת בתוך קוסטיה, בודקת איך מרגיש גופו מבפנים.

"תתכונן."

גופו קפא והזין שלו נמתח בתוך פי. בציפורני ידי השמאלית ליטפתי את העכוז שלו, מקווה שכמוני, גם הוא רגיש בתחת לפני שהוא גומר. הידקתי את האיבר שלו לחך העליון וכיווצתי את השפתיים. זעקה עזבה את פיו, גופו היטלטל ונוזל מר מילא את פי. המשכתי ללקק את הפטרייה גם אחרי שקוסטיה גמר, סוחט ממנו רעידות וגניחות. כשגופו שקט הנחתי לו, התיישבתי ומשכתי אותו לעברי.

"מר," אמרתי.

"מר," הוא הסכים וצחק.

"איך דמיינת את הפעם הראשונה?"

הוא משך בכתפיו. "סתם. זה לא חשוב. היה כיף."

"ביום רביעי החופש נגמר."

"מחר אני עדיין כאן."

התלבשנו.

"ביי דני."

"ביי קוסטייה."

"קוסטיה," הוא צחק.

קוסטיה, קוסטיה, קוסטיה. בארבע אני אלך לבקר את סבא וסבתא ואחר כך לחצר המוזנחת, לעץ השסק ולבחור שאת שמו אני יודע לבטא.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...