עצם בלתי מזוהה
עצם בלתי מזוהה. , pixabay.com.

 >  >  > 

חללית כתומה - מיומנה של בת חוה - פרק ג'

אנחנו יוצאות לחלומות

השעה חמש בבוקר והשמש כבר יוצאת לה.

אני מתעוררת לצלילי צוואר שבור משינה עמוקה על הספה.

שאמבולקה? חללית? פנקייקים? מצב שחלמתי.

קמתי מהספה והלכתי למיטה שלי, מניחה את הראש על הכרית והופ - שאמבלוקה על התקרה.

קפצתי בבהלה מהמיטה והיא שנבהלה מהצרחה שלי נפלה מהתקרה וכמעט נפלה עליי. היא ריחפה בדיוק מעליי במרחק ריח פה אוורירי ומדהים שנטף ממנה. היא הסתכלה עליי וחייכה ובלחיים שלה נדלקו אורות אדומים מהבהבים

"זה בגללי את מהבהבת ככה?"

היא העבירה את ידה על הפנים שלי וליטפה אותן ברכות אינסופית, "כן. את מושכת. הגעתי לכדור הארץ בשבילך." היא אומרת ואני צובטת את עצמי כדי להתעורר. קמה לשטוף פנים במקלחת והיא בעקבותיי מרחפת לה מעל הרצפה.

"למה נבהלת?" היא שואלת בתמימות. כאילו זה ברגיל לראות חלליות או לפגוש חייזריות.

כאילו זה ברגיל שהם מרחפות לי מעל המיטה ומכינות לי מחבת עוגה, "עוגת מחבת את מתכוונת." היא אומרת ומתקנת אותי.

אני לא מבינה מה קרה פה עכשיו, "את... את קוראת את המחשבות שלי?"

מלחיצה.

היא צוחקת ומרחפת לה בחדר השינה ופותחת את הארון, "בטח. בדך כלל זה לא קשה כל כך. איתך זה אחרת. אני לא מצליחה לקרוא את הגלים שלך. את מבולבלת עכשיו אז קל יותר." היא מוציאה חולצה אחר חולצה ומסתכלת עליהן ומריחה אותן (ואז נזכרתי ששולי הייתה מסניפה את החולצות שלי)

היא מוציאה את הטי-שירט הוורדה זוהרת הענקית שלי ולובשת אותה, "זה שלי עכשיו." היא אומרת בנחרצות ואני מהנהנת לחיוב.

חוזרת למיטה ושוכבת על הגב. כבר שש בבוקר עוד מעט, יום שישי. היא באה ושוכבת לצדי, "מה את אוהבת לעשות בשביל הכיף?" היא שואלת אותי ומלטפת את גבי. ידה כמעט נוגעת בשפתי ואור אדמדם יוצא מאצבעותיה. היא אוחזת בידי ומצמידה אותי קרוב אליה, "אנחנו יוצאות לחלומות!"

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...