ערפל
ערפל. צילום: הנדל, צילום עצמי.

 >  >  > 

מסך הערפל - פרק ט' ואחרון

קלישאה דביקה

רמי תמיד החשיב את עצמו כחלק החזק והגברי יותר בזוגיות שלו עם ליאור. הוא היה זה שהרג ג'וקים, תקע מסמרים בקיר, הבריג ברגים איפה שצריך, ולקח את הרכב לעשות טסט. ליאור היה ממונה על הניקיון והבישול, והיה חסר חוש טכני, וכמו שטען תמיד בחיוך, הוא נולד עם ידיים שמאליות. רמי תכנן לטפל בבעיה בצורה גברית מאופקת, היה לו ברור שגברים אמתיים לא עושים סצנות ושומרים על קור רוח ואיפוק בכל מצב. אם ליאור התאפק ולא אמר כלום במשך מי יודע כמה זמן למרות שחש שרמי פוזל הצידה (רמי שנא את הביטוי בוגד ולא השתמש בו אפילו בינו לבין עצמו) אז ברור שגם הוא צריך להתנהג ככה, ולהיות אפילו יותר מאופק.

הוא תכנן הכל מראש והכין לעצמו כמה משפטי פתיחה רגועים אך תקיפים שיבהירו לליאור שכל העניין לא מקובל עליו, שהוא לא מוכן לחלוק את בן זוגו עם אף אחד, והוא לא מוכן להשלים עם שקרים וסודות בינו לבין בן זוגו. נכון שגם הוא שיקר ושמר סודות משלו מליאור, אבל זה לא אותו דבר אמר לעצמו, כי הוא סתם מזיין ושוכח, מה שליאור הרגשן והעדין לא מסוגל לעשות בשום פנים ואופן, אין מצב שלילוש שלו יניח לגבר אחר לגעת בו ואחר כך....

ליאור נכנס הביתה באיחור של שעתיים לפחות, ונראה שבע רצון ושמח בצורה חשודה ביותר, "היי לילוש, איחרת קצת לחזור לא?" אמר רמי, מתאמץ להישמע אגבי ורגוע.

"כן, היו לי כמה סידורים." השיב ליאור בחיוך, "מה שלומך? איך עבר עליך היום? אתה רעב?"

שלוות הנפש שבה ענה לו ליאור הטריפה את רמי וכל ההחלטות הקודמות שלו התפוגגו כמו ערפילי בוקר בשמש. "תגיד, אתה חושב שאני אידיוט או מה? פתאום אכפת לך איך עבר עלי היום? אני אגיד לך איך עבר עלי היום, עבר חרא! עבר במחשבות על החבר השרמוטה שלי שמזדיין עם כל מיני זבלים וחוזר אלי הביתה כמו כלום, ככה עבר עלי היום!" התפוצץ רמי, לפת את כתפו של ליאור הנמוך ממנו וטלטל אותו בגסות.

"תפסיק עם זה מיד רמי!" אמר ליאור בקול תקיף, לפת את פרק ידו של רמי בכוח מפתיע והוריד אותה מעל כתפו, "ושלא תעז לקרוא לי שרמוטה."

"לא? אז איך אני אמור לקרוא לבחור שבוגד בי בלי בושה?"

"נו, די כבר טמבל, אני לא בוגד בך, לא הייתי עם אף אחד אחר מאז שאנחנו יחד, מה שאי אפשר להגיד עליך." ענה ליאור בשלווה מרתיחה, ואפילו חייך קצת.

"אז איך אתה מסביר את זה שאתה כל הזמן מסתודד בנייד שלך, ומאחר לחזור, ולמה יש לך פתאום סיסמא בטלפון? אל תגיד שאתה לא שומר ממני סודות."

"זה דווקא נכון, יש דברים שאני לא מספר לך, אבל זה לא אומר שאני בוגד."

"לא? אז מה אתה כן? עם מי אתה נפגש מאחורי הגב שלי?"

"עם כל מיני נשים."

"נשים?" נדהם רמי, "מה פתאום נשים? מה יש לך לחפש אצל נשים? אל תגיד לי שהחלטת להיות סטרייט פתאום, כי אם כן אז זה פתטי ליאור, מפני שאף בחורה שפויה לא תחשוב שאתה סטרייט."

"אני יודע." השיב ליאור בנחת, "אני..." ליאור התיישב ונשם נשימה עמוקה, "אני לא רוצה להיות סטרייט, מה שאני רוצה זה להיות אבא, ולכן אני מחפש מישהי שתרצה להיכנס איתי להורות משותפת."

רמי בהה בו לרגע חסר מילים ואז התיישב מולו והתחיל להציף אותו בשאלות - למה, ומה פתאום, ולמה הוא שמר את זה בסוד?

"תמיד רציתי להיות אבא, ואחרי שמלאו לי שלושים הרצון הזה התחזק," הסביר ליאור, "ולא סיפרתי לך כי פחדתי שלא תבין, רציתי לברר קודם עם עצמי אם זה אפשרי, ואיך אפשר לעשות את זה. אתה יודע שיש חברות שמארגנות לך אימא פונדקאית, אתה בוחר מישהי שתורמת ביצית, ואחר כך מישהי, בדרך כלל מהודו או משהו בסגנון, שמשתילים אצלה את הביצית המופרת בזרע שלך, ואחרי תשעה חודשים וכמה עשרות אלפי דולרים יש תינוק."

"מאיפה תביא כל כך הרבה כסף?" בחן אותו רמי בחשדנות, "זכית בפיס? או שאתה מתכנן למכור כליה?"

"למכור כליה זה דווקא רעיון לא רע." הצטחק ליאור, "אבל אני בכל זאת מעדיף להביא ילד עם אימא שתגדל אותו יחד איתי, זה יוצא זול יותר וחוץ מה ממש לא בא לי לנצל איזה הודית ענייה ומסכנה בתור רחם להשכיר."

"אצילי מאוד מצידך, אז איך זה הולך, החיפוש אחרי השותפה להורות?"

"לא משהו, הבעיה שכל מי שנראית לי מתאימה מתעקשת שאני אשתף את הבן זוג שלי בעניין. הנה, היום פגשתי שתי בנות מקסימות, זוג לסביות שמוכנות בכיף להביא ילדים עם זוג הומואים, אבל בתנאי שמדובר בזוג יציב ורציני שמוכן לתת יותר מזרע וכסף אלא גם זמן ורגש."

הם החליפו מבטים בשתיקה, "נו, אז מה אתה אומר רמי?" הפסיק ליאור את השתיקה המתוחה.

"אני אומר בסדר, תתקשר אליהן ונקבע פגישה, ואם הן יראו לי ואני להן... טוב, נחיה ונראה."

"באמת?" זינק עליו ליאור בשמחה, "אתה רציני? אתה באמת מתכוון לזה רמי?"

"כן, לגמרי, למה לא בעצם?" כמה שרמי חשב על הרעיון ככה הוא יותר מצא חן בעיניו, "וסליחה שקראתי לך שרמוטה ליאור, פשוט נורא קינאתי."

"אני יודע, זה בסדר, אני מבין."

המפגשים הראשונים עם לילי ורינת היו רצופים שתיקות מביכות וגישושים מסורבלים והיו כמה שבועות מייאשים שבהן היה נדמה שזה לא ילך כי לילי ורמי התעקשו על חתימת חוזה מפורט בצורה מייאשת, וכל פעם הוסיפו לו עוד ועוד סעיפים ותתי סעיפים שירדו לפרטי פרטים, בעוד שליאור ורינת רצו להיות ספונטניים ופשוט לזרום.

נחצה את הגשר כשנגיע אליו הייתה הסיסמא האופטימית שלהם. לילי ורמי ענו להם בתשובה שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים, ועדיף להיות זהיר יותר מידי מאשר להצטער אחר כך. הייתה פגישה אחת נוראית שבה נזרקו האשמות על גרירת רגליים מכוונת, ועל או. סי. די ואחר כך נתק מכאיב של שבוע שנגמר בפגישת פיוס, התנצלויות הדדיות ואפילו דמעות הקלה מצידם של ליאור ושל רינת.

אחר כך היו עוד כמה חודשים של ניסיונות להרות שבהתחלה נכשלו, ואחר כך הצליחו מעל ומעבר, והסתיימו בשלישיית תינוקות בריאים וחמודים. התאומים המתוקים של ליאור ורינת ושלומית, הבת המקסימה והיפה של לילי ורמי.

 

פרולוג

"תשמעי, אני ממש מתנצל שאני כל הזמן מבטל את הפגישות אתך," אמר רמי לפסיכולוגית שלו כשהצליח סוף סוף להגיע לפגישה אתה, "אבל אני פשוט נורא עסוק לאחרונה, וגם," הוא פיהק מלוא פיו, "וגם נורא עייף."

"אני רואה שאתה לוקח את עניין ההורות המשותפת מאוד ברצינות." חייכה אליו גילה.

"כן, לגמרי, ואני ממש מופתע לגלות כמה שזה כיף, רק אחרי ששלומית שלי נולדה התחלתי להבין באמת מה זאת אהבה, אף פעם לא ידעתי שאפשר לאהוב מישהו בצורה כל כך... כל כך... וזה לא שאני לא אוהב מכל הלב את ליאור, אבל תיתי היא לגמרי משהו אחר." הוא חייך אליה חיוך מנומנם ומאושר מאוד, "וכמובן שגם התאומים... הם מבוגרים ממנה בקושי בשבוע והם חמודים שאין דברים כאלה, אבל היא... היא פשוט הנסיכה המושלמת שלי, מצטער שאני נשמע כזה קלישאה דביקה, אבל ככה אני מרגיש."

"אני שמחה לשמוע, נהדר לראות אותך מתמסר ככה למישהו, מה שלום היזיזים הסודיים שלך?"

"אין לי מושג, מאז שנעשיתי אבא אין לי זמן ואין לי חשק לכל השטויות האלה, וחוץ מזה, מאוד חשוב לי לתת לה דוגמא לזוגיות טובה ובריאה, אני יודע שהיא עוד קטנה, אבל אף פעם לא מוקדם מידי להתחיל לחנך, ואם כבר מדברים על זה, אני חושב שהגיע הזמן שניפרד גילה, גם כי אני עסוק ועייף מידי, וגם כי פשוט אין לי יותר כסף להוציא על מותרות כמו טיפול נפשי, זאת אומרת, ברור שטיפול נפשי הוא לא מותרות, בעיקר אם מישהו באמת סובל וצריך עזרה, אבל אני ממש בסדר עכשיו, את לא חושבת ככה?"

"אני מסכימה." חייכה גילה בהבנה וקמה, "אז שלום רמי ובהצלחה בהמשך הדרך, ומי יודע, אולי אחרי שהבת שלך תתחיל לצאת עם גברים עוד יצא לנו להיפגש שוב?"

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...