שדה תעופה (אילוסטרציה)
שדה תעופה (אילוסטרציה). צילום: Robert Couse-Baker, Flickr.

 >  >  > 

הטובים לטיס - פרק ז'

הפעם הראשונה

בסיס חיל האוויר חצרים   משרד המב"ס  13.6.18  19:21

"נו איתי, בוא כבר." הגיח אוהד בהפתעה מאחורי הרל"ש וחיבק את מותניו.

"תן לי כמה דקות,. אני חייב לסיים פה משהו." מלמל איתי בעצבנות וניסה להמשיך להתרכז במסמכים לפניו.

המב"ס, תא"ל דותן, עתיד להיפגש מחר עם כמה קצינים חשובים מצבא ארצות הברית שבאים לבחון את הבסיס לפני הכנסת מטוסי הקרב החדשים שהחיל הזמין.

סידור וארגון הפגישה הוטלו על כתפיו של סגן איתי.

"מצדי תישאר כאן כל הלילה, הפגישה הזאת חייבת להיות מושלמת!" אמר המב"ס ולא התאמץ להסתיר את עצבנותו הרבה.

איתי לא אמר מילה אבל התרעם בתוך תוכו על מפקדו.

הוא היה מפקד סביר בעיניו של איתי, אבל תמיד היה נהפך לפקעת עצבים לפני פגישות חשובות. הוא היה צועק ומתעצבן ואיתי תעב את השהיה לידו במצבים כאלו.

"נו איתי, הסרט עומד להתחיל." הפציר בו אוהד והתרפק עליו.

"לך בלעדי, אנחנו נלך בפעם אחרת." אמר איתי לבסוף.

"ממש לא! זה מה שאמרת גם שבוע שעבר." אמר אוהד ונישק את עורפו של איתי בחושניות.

"די אודוש, מישהו עלול לעבור כל רגע." ניסה איתי להדוף אותו.

"מי יעבור פה בשעה כזאת? חשבתי שהג'ובניקים לא יוצאים מהחורים שלהם אחרי חמש." ידיו חלפו על פני חזהו החלק של איתי, פורמים את כפתורי חולצתו.

"אתה סתם מזלזל, בלי הג'ובניקים לא היינו יכולים ל,."

"ששש,, אתה יודע כמה פנטזתי על הישבן המתוק שלך כשהיינו בשבוע שטח?" לחש אוהד באוזניו בתשוקה, מגביר את נשיקותיו החושניות.

אצבעותיו של אוהד הרפו מכפתורי חולצתו של איתי וזחלו מטה, מטה.

הנגיעות היו ממכרות, איתי חש וצמרמורות פושטות בכל גופו.

"אודוש, עלולים לתפוס אותנו" איתי ניסה להזהיר בקול חלוש שדעך כשהגיעו אצבעותיו של אוהד לאיברו הקשה למחצה של איתי.

"שיתפסו, אני אראה להם מה זה." אוהד פתח בעדינות את כפתורי מכנסיו של איתי. צורת איברו של איתי נראתה בבירור מבעד לתחתוניו. אוהד ליטף בחיבה את איברו של איתי שגנח חלושות.

"אני חייב לסיים להנפיק את האישורי כניסה." אמר איתי בקול רפה, נקרע בין מחויבותו למפקדו לפיתוי הגדול לפניו.

"ואני חייב לקרוע לך את התחת." אמר אוהד ובבת אחת הרים את איתי הרזה בקלילות והניחו על השולחן.

"אי אפשר לעשות את זה כאן,. המב"ס יגל,."

"אפשר אפשר." השתיקו אוהד בנשיקה ארוכה.

אוהד סובב את איתי והשכיבו על בטנו.

"רגע!" הסתובב איתי בפתאומיות. מבט מעט מפוחד על פניו.

"מה קרה?" שאל אוהד.

"זאת הפעם הראשונה שלי,." אמר איתי ונשמע לחוץ.

"גם שלי."

"אז תהיה עדין, טוב?"

"ברור." הרגיעו אוהד.

איתי הסתובב חזרה ונשכב על השולחן.

אוהד הפשיל את מכנסיו ותחתוניו של איתי. ישבנו החלק והבהיר של איתי נחשף. אוהד התפעל מהמראה, הישבן נראה כאילו עוצב בידי פסל.

"יש אישור כניסה?" התבדח אוהד והפשיל את מכנסיו שלו.

"יש אישור."

איברו הזקור של אוהד חדר באיטיות לישבן החלק והחם. תחילה נכנסה הכיפה, אחר כך עוד סנטימטר.

איתי גנח. "לעצור?" שאל אוהד.

"לא תמשיך, רק יותר לאט."

אוהד הכניס עוד חצי סנטימטר, ואז עוד חצי.

"איי, איי!" איתי גנח חזק ואוהד החל לחשוש שישמעו אותם.

 "לעצור?"

"לא! תמשיך!"

אוהד המשיך, מוודא בכל פעם שאיתי חש בנוח ונותן לו לשלוט בקצב.

"אני עומד לגמור." אמר אוהד לבסוף.

"גם אני."

בתיאום מושלם הם גמרו בבת אחת, אוהד גמר בתוך איתי ואיתי גמר על השטיח הפלומתי של המב"ס.

"שיט! הוא יהרוג אותי." דאג איתי.

"מה אתה דואג? ננקה את זה עם מגבון או משהו."

שניהם חשו עייפות לפתע. איתי כיבה את האור והם נשכבו זה לצד זה על השטיח של המשרד החשוך.

"תגיד אודוש, מה אתה אוהב לעשות?" שאל איתי והתכרבל בזרועותיו של אוהד.

"אותך." לחש אוהד העייף וחיבקו בחוזקה.

הם נרדמו חבוקים זה בזרועותיו של זה, חיוכים מאושרים נסוכים על פניהם.

 

בסיס חיל האוויר חצרים מגורי החניכים 14.6.18  9:31

איתמר התעורר והביט בשעונו. פאק! כבר תשע וחצי, איך הוא הגיע למצב כזה?

יש לו טיסה היום בעשר, והוא צריך לעבור תדריך ולעשות בדיקות למטוס.

הוא התלבש בזריזות ורץ לחדר התדריכים. לתימהונו של איתמר, החדר היה נעול וחשוך.

"למה החדר נעול?"  הוא שאל איזה סמל שעבר שם.

"אין היום טיסות, מארחים היום כמה פלוצים מאמריקה." הייתה התשובה.

איתמר חזר לחדרו במגורים, שאר החניכים כבר הספיקו להתעורר.

"אין היום טיסות." בישר להם.

"למה אין?" שאל עודד.

"חיילים, לצאת החוצה. יש מסדר!"  צעק מישהו והחניכים מיהרו לצאת לרחבה ליד המגורים.

רס"ן דרור וסרמן נעמד לפני מאה ושלושים פרחי הטיס וכחכח בגרונו.

"נתבקשתי למסור מספר הודעות. ראשית, היום לא יתקיימו טיסות בבסיס עקב נסיבות מנהלתיות. שנית,  נקבעה לכם ועדת הדחה מסכמת לעוד כשבוע, לאחר תום הצ'קים. מי שיעבור את ועדת ההדחה הזו ימשיך אתנו לשלב הבא בבית הספר לטיסה."

החניכים התלחשו בחשש.

"שלישית, החלטנו לצמצם את מספר הגפים, לכן חניכי גף ד' יפוצלו בין שאר הגפים, בהמשך היום יודיעו לחניכי הגף להיכן הם משובצים. יש שאלות?"

איתמר הצביע. "מה קרה לסגן אוהד?" הוא שאל.

"קיבל העברה ליחידה אחרת. יותר מזה אני לא יודע." אמר רס"ן וסרמן בפנים חתומות "שאלות נוספות?"

אף אחד לא הרים את ידו.

"שיהיה לכולכם המשך יום טוב."  סיכם וסרמן והלך משם.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...