ערפל
ערפל. צילום: הנדל, צילום עצמי.

 >  >  > 

מסך הערפל - פרק ג'

תם השרב הגדול

"אז זו הדירה שלך?" סקר ליאור במבט מהיר ורואה כל את דירתו של רמי, "קצת קטנה, אבל מיקום מעולה, מושלמת בשביל רווק."

"גם בשביל זוג." הסתייג רמי, פתח את המקרר והציע בירה, או אולי מיץ? יש גם לימונדה.

"תלוי איזה זוג," התווכח ליאור, "אל תשכח שזוגות סטרייטים מתחילים מיד להתרבות, וההריונית לוחצת לעבור למקום מרווח יותר עם אוויר צח, גני ילדים טובים ובתי ספר לא צפופים, וכמובן שכל ילד צריך חדר משלו... והכי זוועה שבזמן האחרון גם הומואים נדבקו בשיגעון הזה וגם הם מתרבים, ועל לסביות בכלל אין מה לדבר." הוא התחלחל בדרמטיות, ביקש לימונדה, מחה את מצחו וסיפר בבת צחוק שהחזאי שנשאל הבוקר איזה מזג אוויר צפוי לנו אמר שצפוי מזג אוויר איחס, מתחיל שרבי ואביך, מתקרר לקראת הערב ונגמר בגשם בוץ, "וכל המשוגעות שעמדו ושפשפו את התריסים לכבוד פסח אכלו אותה." סיכם בחיוך זדוני.

"כמו תמיד." משך רמי בכתפיו באדישות. הוא תיעב את פסח, סלד מטירוף הניקיון שאחז בכולם ושנא את התורים הארוכים בחנויות, ואת עגלות הסופר העמוסות לכבוד החג, "אז איפה אתה בסדר?" שאל את ליאור, מחקה בלגלוג מבטא פולני דשן.

לתימהונו בן שיחו לא הבין את הבדיחה ולא רק שלא חייך אלא נראה פגוע, ואפילו נבוך,

"עוד לא החלטתי." ענה בעצבנות, "ואיפה אתה תהיה?"

"כמו תמיד, בבית, אוכל פיתות ומחכה שהסיוט ייגמר. שונא את החג הזה, אחרי שסבתא נפטרה אפילו אימא הבינה שאין טעם לעשות יותר סדר משפחתי, היא ואבא נוסעים לאיטליה או לשוויץ, ושאר האחים שלי הולכים למשפחות של הנשים שלהן."

"כמה אחים יש לך?"

"שלושה, שני בנים ובת, כולם מוצלחים, נשואים לבני זוג מוצלחים גם כן, וכולם הורים לילדים, רק אני הכבשה השחורה, ומה אתך ליאור?"

"אני דתל"ש, ההורים שלי חרדים וכבר עשר שנים אין לי קשר עם אף אחד מהמשפחה." סיפר ליאור, מנסה להעמיד פנים אדישות, אבל רמי הבחין שזו רק העמדת פנים, וזיק של חיבה ורחמים ניעור בו כלפי אורחו. "אתה מוזמן לבוא אלי לחגוג איתי פסח לא כשר." חייך בחמימות אל ליאור שהודה לו וסיפר שגם השנה הוא החליט ללכת לחגוג במרכז הגאה וכבר הבטיח להם להביא את עוגת הפסח המפורסמת שלו, "גם אתה יכול לבוא רמי."

"אפילו שאני לא הומו?" תהה רמי.

"אף אחד לא שואל מה אתה עושה ועם מי, מספיק שתביא בקבוק יין טוב ותיאבון בריא." אישר ליאור, "כדאי לך, הם ממש נחמדים, קוראים בהגדה אלטרנטיבית, שרים וצוחקים המון, יש הרבה חבר'ה צעירים ושמחים והשנה גם עוז הבטיח שיבוא." הוסיף.

רמי נדרך, "הוא לא הולך להורים שלו השנה?"

"לא, לפני שנה הוא היה עם יוני, ונורא נהנה להגיע למשפחה עם בן זוג, השנה מבאס אותו לבוא לבד, ולכן הוא החליט לא להגיע."

"טוב, בסדר." הסכים רמי, "אם אתה חושב שזה בסדר גם אני אבוא, תגיד, הכל שם כשר לפסח?"

"כן, כי יש די הרבה אנשים דתיים שזה חשוב להם, אבל האוכל עדיין טעים. תגיד רמי,"  התיישב ליאור בנוחיות על כורסת הטלוויזיה המשוכללת של רמי ונשא את מבטו לעבר מארחו שעמד מולו, "מה בדיוק קורה בינך לבין עוז?"

רמי האדים ואחר כך החוויר, ושוב האדים. ליבו הלם במהירות ובירכיו נחלשו כל כך עד שהוא נאלץ לצנוח על הספה, "למה אתה מתכוון? מה צריך לקרות בינו לבינו? למה? הוא אמר לך משהו?" אישוניו התרחבו בבהלה, "מה הוא אמר?" חקר את ליאור.

"תירגע," טפח ליאור קלות על פרק ידו, "עוז לא אמר לי כלום, ואני די בטוח שהוא בכלל לא שם לב שיש לך קראש עליו, למזלך בחורים שנראים כמוהו לא ממש שמים לב לרגשות של אנשים אחרים."

"אין לי מושג על מה אתה מדבר." גמגם רמי, מנסה לגייס מתוכו זעם תוקפני שישתיק את החוצפן הזה שמעז להתנחל לו בשלווה באמצע הבית, להתרווח על הכורסה שלו, ולהעיר הערות חצופות ומדויקות עד כאב.

"טוב, אז לא." הצטחק ליאור, ולגם בנחת מהלימונענע שלו.

"מה לא?" התעצבן רמי ומחה אגלי זיעה ממצחו. חמסינים תמיד גרמו לו לחוש רע - ראשו כאב, גרונו היה יבש והשמים האפורים דיכאו אותו.

"לא כל מה שאמרתי, אתה לא הומו, אתה לא דלוק על התחת היפה והשרירי של עוז, ולא חולה על העיניים הכחולות שלו ועל הריבועים המדהימים שלו, ובטח שאתה לא רואה אותי ממטר כי אני שמן ונשי וקשקשן שלא יודע לסתום את הפה, וכמו דביל אומר לך בפנים מה אני מרגיש."

"מה.... מה אתה מרגיש לילוש?" לחש רמי. גרונו היה יבש, והוא ייחל שהשרב המעיק יישבר סוף סוף בגשם קיצי מרענן.

"חרמן עליך בטירוף ומת לרדת על הברכיים ולמצוץ לך." ענה ליאור בפשטות ונתן לו את כוס המשקה המלאה למחצה שאחז בידו, "קח, תשתה, אתה נראה מיובש."

רמי אחז בכוס הקרה, הלחה מעט, ובעוד הוא לוגם בצמא את המשקה הקר, משיב הנפש שטעמו החמוץ מתוק ערב לחיך ומרענן ירד ליאור על ברכיו, פתח בזריזות את חגורתו, הוריד במשיכה זריזה ותקיפה את מכנסיו ותחתוניו של רמי עד לברכיו, אחז באשכיו ביד קטנה, חמימה ורכה ולקח את אברו המכווץ מהלם לפיו. אברו של רמי התאושש במהרה מההפתעה, הזדקף, התקשה וגדל בתוך פיו החם והשוקק של ליאור שינק אותו לתוכו במסירות, מלקק ושואב, עולה ויורד, מלטף ומתלהב עד שרמי, מופתע מהמהירות ומהמיומנות של ליאור, גמר בתוך פיו.

נבוך ניסה רמי להתנצל, אבל ליאור אמר לו שזה בסדר גמור ושיפסיק לדבר שטויות, ולהפתעתו של רמי הוא התיישב עליו בפישוק, פלג גופו העליון חשוף, והצמיד את שפתיו אל פיו של רמי, נישק אותו ותוך כדי כך פרם את כפתורי חולצתו, ואחר כך הצמיד את חזהו הלבן והחלק אל חזהו השעיר והרחב של רמי. "אני עדיין חרמן." הצהיר והחל לחכך את אברו, שבדיוק כמוהו היה שמנמן, ורוד וחמוד, כנגד בטנו של רמי. "אתה כזה חתיך ושרירי וגברי רמי," גנח ליאור בין נשיקה לנשיקה - הוא היה נשקן מעולה, "תחבק אותי חזק." הורה לרמי שציית בעונג, מופתע כמה נעים היה המגע בעורו החלק של ליאור. ליאור גמר על בטנו של רמי ומיד ניתר מעליו ומשך אותו למקלחת, "בוא נתרחץ יחד."

רמי ציית ובעזרתו של ליאור הזריז פשט את שאר בגדיו, תוהה מתי הספיק אורחו הצעיר להיפטר מבגדיו. הם נכנסו ערומים למקלחת וסיבנו זה את זה בהנאה. לרמי שוב עמד וגם אברו הנחמד של ליאור היה מוכן שוב לפעולה. ליאור הוביל והפעם הם הגיעו לחדר השינה של רמי, "אתה הבחור הראשון שנכנס לפה." גילה רמי לליאור, והדף אותו לעבר המיטה. ליאור השתרע עליה בלי היסוס, נשכב על בטנו, הבליט את עכוזו הוורוד והחלק, והציץ מעבר לכתפו לעבר רמי, "ומה עם בחורות?" תהה, "כמה כבר היו פה?"

"אף אחת." הודה רמי ונשכב לצידו של ליאור, "אתה הבן אדם הראשון שנכנס למיטה הזו." הצהיר, רגע אחר כך פילח ברק את השמים האפורים ומיד אחריו הגיע רעם מתגלגל וגשם החל נוקש על התריסים המאובקים.

תם השרב הגדול לחש רמי לנפשו, ביתק בזריזות את בתוליו של קונדום שהמתין זמן רב מידי במגירת הלילה שלו, העלה אותו על אברו ושיקע את לשונו בין פלחי עכוזו של ליאור שגנח בעונג, דרש זין ומיד, וחיש קל קיבל את מבוקשו.

"מה יש לך?" התרעם ליאור אחרי שהסקס נגמר והם שכבו זה לצד זה ונחו, "אתה מרגיש לא טוב? למה אתה שקט כזה?"

"אני בסדר," רטן רמי ופילל שליאור יתנדף איכשהו מדירתו ויעלם כלא היה.

"אתה רוצה שאני אלך?" הפגין ליאור כשרון מפתיע לקריאת מחשבות.

"לא, כן, אולי, אני מצטער ליאור, אני פשוט... אני... אין לי מושג למה אבל זה קורה לי לפעמים."

"מה בדיוק קורה לך? לפעמים אתה בדיכאון, נעשה עצוב בלי סיבה?"

"כן, אתה צודק, אבל למה בלי סיבה, אני בדיכאון ובהחלט יש לי סיבה." החווה רמי בידו על המיטה הפרועה וההפוכה שלו.

"יש גברים שנעשים מדוכאים קצת אחרי סקס, אבל אל תדאג, זה עובר." הרגיע ליאור והתחיל להתלבש.

"זה לא קרה לי אף פעם עם בנות, רק סקס עם גברים מדכא אותי."

"מתי היה לך סקס עם בנות?" השתומם ליאור, "אף פעם לא ראיתי אותך עם בחורה."

"כשהייתי צעיר יותר יצאתי עם נשים והיה גם סקס, אבל אז פגשתי בחור יפה אחד ו..." הוא נאנח, "עזוב ליאור, לא מתחשק לי לדבר עכשיו."

ליאור הנהן, "אני רואה, טוב, אני זז, להתראות בסדר."

"אבל ליאור אני עוד לא..."

"שטויות, אין מצב שתשב לבד בבית בערב פסח, אני אבוא לקחת אותך, תלבש חולצה יפה ותתגלח, להתראות נשמה." נישק את לחיו ופרח לדרכו, שמח וטוב לב. 

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...