אילוסטרציה. , shutterstock.

 >  >  > 

התבגרות - פרק יג'

איפה אתה חי?

"האחות של יפית מתעניינת בך," אמר שמאי בזמן שרצנו לאורך שדרת ברושים. "היא תשמח אם תזמין אותה לסרט."

הבחנתי בחיוך קטן עולה על פניו של עומר שרץ לימיני והחלטתי להתעלם מהפנייה של שמאי.

"אתה כבר מוכן לבחינה באזרחות?" שאלתי.

"בסוף השבוע אלמד עם אופיר ונבו. למה אתה מתחמק? אם אתה לא בטוח שאתה מחבב אותה, תוכל לבוא למסיבה ביום ששי הבא, ואני אבקש מיפית להביא את אחותה. תדבר איתה, ואם תחליט שהיא לא בשבילך, לא קרה כלום."

מה לומר, תהיתי. לבזבז זמן במסיבה במקום לבלות את ששי בערב עם עומר? הרי אם אומר שהיא אינה מוצאת חן בעיניי, תבוא מישהי אחרת, ואחריה שלישית, בדיוק כפי שלפני שבוע שמאי הזכיר ילדה מכיתה י"א שנעלבה בגלל שלא שמתי לב שבמשך חודש היא ארבה לי במסדרונות בית הספר.

"אני תפוס," מלמלתי, וברגע שהמילים עזבו את פי ידעתי שעשיתי טעות.

"למה לא אמרת. מאיפה היא?"

רֵעָה לָעֵט מאיסלנד. בת של חברים של ההורים מאילת. נערה מתל אביב שהכרתי בתחרות מחשבים בשנה שעברה.

"אני כל כך מתרגש בשבילך. איך קוראים לה?" הוא המשיך.

איילה, בטי, גילה. אולי אמעד והנושא יישכח. הבטתי בעומר שהנהן. איזה אומץ יש לחבר שלי, הרהרתי. ואולי הוא בעצם מעוניין שהמשפחה שלו תגלה על נטייתו המינית, ומעדיף שהם ישמעו על כך בעקיפין, דרך חבר של חבר.

"לו. קוראים לו עומר."

זהו, אין דרך חזרה, אמרתי לעצמי. כך נראית היציאה מהארון: אירוע לא מתוכנן שמתרחש כשאתה מתנשף בשדות של גליל ים בשבע בבוקר.

הוא העביר את מבטו ממני לעומר וחזרה.

"איזה אידיוט אני," הוא צחק. "אני לא מאמין. הייתי בטוח שאני קורא אנשים ומסתבר שאני עיוור. נו, לא משנה. אני מצטער שהצקתי לך עם בנות. למה שלא תבואו יחד למסיבה אצל שי?"

"אני לא ארגיש בנוח."

"למה?"

"כולם ינעצו בנו מבטים."

"תמיד כשמגיעים בני זוג חדשים מתעניינים בהם ומציקים להם קצת. אחרי ששותים ורוקדים הם הופכים חלק מהחבר'ה."

"לא נוכל לרקוד ביחד."

"למה לא, נבו ישמח אם יהיה עוד זוג בנים שרוקדים."

"נבו הומו?"

"לא ידעת? איפה אתה חי, גיל. פעם אפילו היה לו קראש עליך."

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...