שדה תעופה (אילוסטרציה)
שדה תעופה (אילוסטרציה). צילום: Robert Couse-Baker, Flickr.

 >  >  > 

הטובים לטיס - פרק א'

איתמר ורז

ערד, 28.12.2017  23:37

מיונים לצוות אוויר, ירפ"א א', ירפ"א ב', גיבוש טיס.

איתמר שכב במיטה ובהה בתקרה. השעה הייתה כמעט שתיים בלילה.

החדר היה חשוך, בבית הייתה דממה. רעש של מכונית רחוקה ונביחת כלב הפרו מידי פעם את השלוות השכונה הרדומה.

הוא התהפך במיטתו, המחשבות לא הפסיקו לטרוד את מנוחתו. מחר יום גדול, יום הגיוס לקורס טיס.

הוא נזכר בדרך הארוכה שעבר בשנה האחרונה.

נזכר באינסוף המבחנים, בסימולטורים, בראיונות, בבדיקות הרפואיות.

הוא היה היחיד מהכיתה שקיבל זימון למבדקי טיס.

הוא זכר את אותו היום כאילו זה היה אך אתמול. זה היה ביום שלישי בערב, אביו הוציא את הדואר מתיבת הבניין כשחזר מהעבודה.

"איתמר, יש לך מכתב מצה"ל." אביו אמר כשנכנס הביתה.

איתמר פתח את המכתב וקרא את תוכנו - מלש"ב יקר, הנך מזומן למבדקי צוות אוויר בתאריך...

"מה זה איתמר?" הגיחה אמו מהמטבח. הוא הראה לה.

בעת שקראה את המכתב אורו עיניה ומבטה קרן מאושר וגאווה. אותו מבט הופיע שוב ושוב אחרי כל שלב שעבר.

לשווא ניסה לצנן מעט את התלהבותם של הוריו, להפחית את ציפיותיהם. "זה בסך הכל חלק מאוד קטן במיון... הרבה מאוד עברו הפעם... אני בטח אפול בשלב הבא." אבל הוא לא נפל, והוריו המשיכו להיות מאושרים וגאים.

והשמועה עשתה לה כנפיים - הבן של רבקה ומנחם שמשוני, זוג ממעמד הביניים, אנשי הצווארון הכחול – מדריך טיולים ומורה לעברית – מתחיל קורס טיס.

מבטים מעריצים נתלו בו כשהלך ברחוב ממכרים שונים. גם בכיתה פרגנו לו החבר'ה ושאלו תדיר מה קורה ואיך מתקדם.

ואיתמר היה מצטנע ואומר שהכול בסדר, ואין שום דבר חדש ותודה רבה על ההתעניינות.

הבנות בשכונה הביעו התעניינות מרובה. בעצם גם לפני כן הן חשקו בו, אך הוא לא הראה בהן עניין.

הוא קטע את ההרהורים. הרי הוא אמור ללכת לישון מוקדם היום, לאגור כוחות למחר.

אך חרף כל מאמציו, שנתו המשיכה לנדוד.

"איתמר, טייס הקרב ההומו הראשון." הוא חשב בגאווה. הוא שמע בקולו את קרייני החדשות מתארים את אותו סגן א' אלמוני מהפריפריה, ההומו הראשון שמשרת כטייס. לא סתם טייס, טייס קרב!

הוא חשב על הכותרות בעיתונים. על ההדים התקשורתיים שזה יעשה. אני אצליח! הוא אמר לעצמו וחשב על החבר'ה האלה שפגש במיונים. האלה מהרצליה פיתוח ומצפון תל אביב שהתנשאו על שאר המלשב"ים בתור למבחנים.

"אני רואה שהביאו פה אנשים מכל הארץ... אבל ממש מכל הארץ." אמר אחד מהם, נער בהיר עיניים וטוב מראה ונעץ בו מבט. "טוב, הם לא רוצים שיאשימו אותם בגזענות אז הם נותנים להם מכסות."  אמר חברו בגיחוך יהיר.

איתמר שתק, עשה עצמו כאילו לא שמע. "אני אפרוץ את הדרך, אני אראה להם, שאני, הומו, מהפריפריה, מוצלח בדיוק כמותם."

החששות החלו לפעם בו, ההתרגשות פרפרה בבטנו. לבסוף הוא נרדם ושקע בשינה טרופה ונטולת חלומות.

 

רמת אביב ג', 28.12.2017   23:37

אמו של רז דפקה על דלת חדרו. "רז, כבר מאוחר. מחר הגיוס שלך." היא אמרה בקולה העייף.

"בסדר אמא!" הוא ענה בעצבנות והמשיך לשחק בפלייסטיישן 4 שלו. הוא צריך רק להוריד עוד מטוס אחד ואז הוא יעלה בדרגה ויוכל לקנות את הטילים המהירים ביותר במשחק.

לבסוף סיים את המשחק בניצחון מוחץ ועלה על יצועו.

הוא הרהר בתחילת תהליך המיון - הוריו דווקא לא קיבלו בהתרגשות רבה את הבשורה על זימוניו למבדקי הטיס. זה אך טבעי שבנו של הבעלים של אחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ יהיה חניך בקורס הטיס.

הוא קיבל את ההכנה הטובה ביותר שניתן לרכוש לכל שלב במיון. ומשנודע לאביו כי לא צלח את אחד השלבים שכלל מבחן בסימולטור טיסה הוא עשה כמה שיחות טלפון ומשך בכמה חוטים על מנת שיקבלו את הערעור של רז ויתנו לו לגשת פעם נוספת (שאליה התכונן כהוגן במכון הכנה מיוחד).

כמה ימים לפני גיבוש הטיס אביו הפגיש אותו עם טייס בשירות קבע שנתן לו את כל אותם טיפים סודיים שלא ניתן למצוא בשום פורום קהילתי ברשת.

וכך הוא צלח שלב אחרי שלב. הוא היה נער די כשרוני בסך הכל.

יש מקומות בהם כולם כישרוניים. היו עוד שלושה נערים מהשכבה שהגיעו לשלבים המאוחרים במיוני טיס. אחד נפל ממש לפני הגיוס, עישן סמים קלים ונתפס. המשטרה לא עשתה כלום, אבל כשנודע לצבא הוא סולק מקורס הטיס. השניים האחרים יתגייסו אתו מחר.

רז הרהר עוד שעה קלה ביום המחרת.  לבסוף עצם את עיניו ונרדם כעבור שניות ספורות.

לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...