אילוסטרציה. , shutterstock.

 >  >  > 

התבגרות - פרק י'

תספר לי סיפור?

מילאתי את ריאותיי באוויר הבוקר הקריר והתחלתי לרוץ במורד הרחוב. כשהגעתי לכיכר של רחוב הנגב הבחנתי בשמאי מגיע מימין.

"הי גיל," הוא אמר, "שמעתי שהתקבלת לנְשָרִים."

"כן," עניתי. מן הסתם כשאבא ואימא פגשו את החברים ביום ששי וההורים של אופיר התגאו שהבן שלהם התקבל למטכ"ל, אבא סיפר שגם אני הולך ליחידה מובחרת.

"הסיירת שלך מוזרה," המשיך שמאי, "אני יודע על שניים שזומנו אליה – אחד פגשתי בחצי-מרתון תל אביב והשני חבר של אח שלי בחוג טיסנאות, ילד מפונק ושברירי."

אני הכרתי אדם אחד שיגיע איתי לסיירת, ולא אכפת היה לי מי יהיו האחרים ומה נעשה במהלך השירות.

"אכפת לך שנרוץ ביחד?" הוא שאל.

"נהדר," אמרתי, למרות שממש לא רציתי לרוץ איתו.

עומר הצטרף אלינו אחרי דקה.

"תכירו, זה עומר וזה שמאי," אמרתי.

"אתם רצים ביחד כבר שלושה או ארבעה חודשים, לא?"

"כן," עניתי, "נחמד יותר לרוץ ביחד."

"אני מקווה שאני לא מפריע."

"בכלל לא."

עברנו בשבילי הכורכר המוכרים, שנראו קרים ולא מזמינים, הקפנו שלוליות שנקוו מהמלקוש ודילגנו מעל כתמי בוץ. בית העלמין של גליל ים היה נטוש ואפרורי, והעֵצים שצמחו סביב הקברים הביטו בנו במבט נעלב כשחלפנו על פניהם.

בשבע ועשרים נפרדנו מעומר שפנה שמאלה לתוך הרצלייה, ולאחר שתי דקות פניתי ימינה במעלה הרחוב לעבר הבית.

* * *

"כמה טוב להיות שוב רק שנינו," אמרתי לעומר בשישי בערב כשישבנו על ספסל בטיילת. אחיו נשאר שבת ויכולנו לנצל את הרכב המשפחתי לנסיעה לתל אביב.

"בזכות הסיירת המעמד שלך השתפר. החתיך של הכיתה מעריך אותך ועושה איתך כושר מדי יום."

"החתיך של הכיתה עמוק כמו בריכת תינוקות אם הגיוס ליחידה מובחרת הופך אותי לאדם שווה לו בערכו."

"לא היית מאוהב בו?"

נעצתי בעומר מרפק והוא צחק. התאוויתי לחבק אותו, לנשק אותו, לראות אותו עירום. השבוע, שעבר ללא חיבוקים ומגע במהלך הריצה, היה קשה לי. זוגות פסעו חבוקים לאורך הטיילת או עמדו והתנשקו, בנים ובנות בכל הצירופים האפשריים. ידעתי שעומר לא יסכים שניגע אחד בשני כאן, מחשש שמא מישהו מוכר יזהה אותו.

"תרצה ללכת לפארק הירקון?" שאלתי.

"תספר לי סיפור?"

"סיפור ארוך ומעניין."

* * *

מצאנו פינה חבויה בין שיחים. מתיק הגב שלי שלפתי שמיכה שהבאתי במיוחד לאירוע ופרשתי אותה על הקרקע.

"התפשט," ציוויתי.

"סיפור."

"ישנם סיפורים שחייבים לשמוע עירומים."

עומר הוריד את בגדיו.

"שכב על הגב."

הוא עשה כדבריי.

התיישבתי בין רגליו וליטפתי אותן.

"בבית הספר היסודי, בשכבה מתחתיי למד ילד בשם אודי," אמרתי. "הוא היה גדול ושמן, ולמרות שהיה צעיר ממני בשנה, הוא היה גבוה ממני בראש."

העברתי את ידיי לבטנו. לעורו היה מגע קטיפתי שכבש את ליבי. נישקתי את שרירי הבטן.

"כשהייתי בכיתה ג', אני וילד נוסף בכיתה, אלון, החלטנו לעצבן את אודי וצחקנו עליו שהוא שמן ומכוער."

ירדתי עם הלשון לכיוון האיבר, הכנסתי אותו לפי וסחטתי מעומר אנחה. ידיי דגדגו את ירכיו, את מותניו, את האשכים, ועומר כיווץ ושיחרר את שריר הישבן, מעלה ומוריד את האגן.

"אחרי כמה דקות אודי התעצבן, תפס אותי והצמיד אותי לקיר, כך שלא יכולתי לדבר. הוא לא הרביץ לי אלא פשוט לא אִפְשֵר לי לפתוח את הפה."

חזרתי ללקק את הזין של עומר וידיי, שלא פסקו מללטף אותו במהלך סיפורי, ירדו לעבר הישבן שלו.

"חיכיתי חסר אונים עד שלאודי נמאס ממני והוא שחרר אותי. מאז לא הצקתי לאף אחד."

אצבעותיי חגו סביב פי הטבעת של עומר, ואיברו נדחק לתוך פי. אצבעותיו חפרו בשערי, בפניי, בצווארי, הניעו את ראשי ימינה ושמאלה בתנועה מתואמת עם תנועות האגן. הרטבתי אצבע ברוק והחזרתי אותה לפי הטבעת של עומר, מנסה לדחוק אותה מעט פנימה.

"כן," הוא נאנק, "כן."

ציפורניו חרצו בפני ודמיינתי אותו מפשיט אותי ושורט את גופי. תנועות האגן הפכו מהירות. לחצתי על האיבר עם הלשון בעוד ידי האחת מרוכזת בפי הטבעת של עומר והשנייה באשכים. אצבעותיו התהדקו סביב ראשי, בטנו התכווצה, האיבר שלו נמתח והתנפח, גופו קפא לרגע, ואחרי שנייה פי התמלא בנוזל החמצמץ שהכרתי.

המשכתי למצוץ את האיבר המתוח, אצבעי בישבנו וידי השנייה מלטפת את הביצים, ושמעתי גניחות נוספות. עומר פִּרְפֵּר מתחתיי, בטנו מתכווצת פעם ועוד פעם. אחרי דקה ארוכה גופו חדל לנוע, ואני נשכבתי לידו וחיבקתי אותו.

"למה אתה חושב שהוא לא הרביץ לך?" שאל עומר לבסוף.

"כנראה שהוא היה ילד טוב, ובסך הכל רצה שנפסיק להטריד אותו."

"לא פלא שהתעללת בילדים בדמיון, אם בפעם היחידה שניסית לפגוע במישהו חטפת ממנו. יכול להיות שאם היית נִטְפָּל לקורבנות חלשים ממך, החיים שלך היו שונים לחלוטין והיום היית מהמובילים בכיתה. אבל הגיע הזמן להדגים לך איך מציקים בצורה נעימה," הוא אמר, ושלח את ידיו לחגורת מכנסיי.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...