אילוסטרציה. צילום: Andrew Butitta, Flickr.

 >  > 

אלף וחמש מאות סיבות - פרק א'

קיטי

לא יודעת מאיפה באה לי המשיכה המטורפת הזו לשחקני כדורגל. אולי בגלל שהייתי ילדה בכורה לאבא חולה כדורגל שבגיל שמונה כבר סחב אותי איתו למשחקים בשבת והקפיד לקחת אותי לשם עד גיל שש עשרה, שאז אחי הקטן כבר היה מספיק גדול להתחיל ללכת איתו לשם. עלי הוא ויתר, כאילו בגיל שש עשרה אני אמורה לעשות דברים אחרים בשבת מאשר לפצח גרעינים עם אבי במשחקי הכדורגל האלה. אני אפילו לא יודעת לשים את האצבע על הרגע בו יותר משהתענינתי במשחק התחלתי להתענין בשחקנים, והם שמו לב אלי כי בגיל שש עשרה הייתי כמו פרי תאווה שרק בא לקטוף, ואולי זו בעצם הסיבה שאבי הרחיק אותי משם.

מאז עברו הרבה שנים, התחתנתי, נולדה לי ילדה, שהיום היא בת עשר והספקתי להתגרש לפני כמה שנים. אני הולכת ומתקרבת לגיל ארבעים, אבל עדיין נראה כוסית, לא עובר יום בלי איזו פעילות ספורטיבית שאני עושה ומטופחת טיפ טופ. הכי הרבה אני אוהבת את ימי שישי כי זו ההזדמנות שלי לראות את כל הבחורים הצעירים של השכונה משחקים כדורגל במגרש שנמצא בפארק העירוני ליד מקום מגוריי. ללכת לאצטדיון כדורגל לבד לא בא בחשבון, אבל לעבור ליד המגרש השכונתי לבושה באיזה מכנס צמוד ודקיק וחולצה הדוקה שמבליטה את מה שצריך כשאני מטופפת על הסטילטו שתים עשרה סנטימטר שלי ומעכסת קלות, עושה לי טוב. במיוחד כשאני רואה את מבטיהם נוטפי הריר של הגברברים הצעירים האלה במכנסי הספורט הבוהקים שלהם.

אחד מהם צד את תשומת ליבי, דווקא בגלל שהיה קצת שונה מהשאר. לא שרירי ומסוקס כמותם, אלא דק, רזה ושחום. היו לו כושר שליטה מעולה בכדור, עינים ירוקות ופה שנסוכה עליו בת צחוק תמידית. היה לו גם דם חם לבחור, הוא נלחם על כל כדור, צעק, קילל, ולשמחתו כשהבקיע גול לא היה גבול. הרגשתי שהוא מסעיר אותי ועוד יותר הדליק אותי שהוא הסתכל בי במבט חצי אדיש כל פעם שעברתי שם, דבר שדווקא הבעיר עוד יותר את תשוקתי כלפיו. עד מהרה מצאתי את עצמי עוברת שם בימי שישי אחר הצהריים ולפעמים גם נעצרת להתבונן קצת במשחק. באחת הפעמים שכחתי לרגע שבאתי לחפש זין שחום וקשוח שיטחן אותי, נסחפתי בהתלהבות כשהוא הבקיע גול וצעקתי ומחאתי כפיים בהתלהבות, שוכחת לרגע את עצמי. זו היתה הפעם הראשונה שהוא חייך לעברי ואף נופף לי בידו לאות תודה, ואז ידעתי שזו ההזדמנות שלי לדבר איתו.

כשהסתיים המשחק קרצתי לו וסימנתי בידי, והוא עשה מין סימן כזה של, "מי? אני?" ואני הנהנתי במרץ עד שחבריו שדווקא התעניינו בי יותר, דחפו אותו ואמרו לו שילך אלי או משהו כזה. חלק עשו גם תנועות שלא משתמעות לשתי פנים עם האגן שלהם, מדגימים מה הוא צריך לעשות לי, אבל הוא נפנף בידיו כאילו "תעזבו אותי באמאשכם משהשטויות האלה" אבל בא בכל זאת לדבר איתי. הוא לא עשה לי חיים קלים בשיחה הזאת. לא מיהר להתמסר, ולא רמז אפילו שבא לו. התשוקה כבר בערה בי והחלטתי שאני חייבת להזדיין עם השחקן כדורגל הזה, אפילו שהוא רק שחקן חובב שמשחק עם החברים שלו סתם ככה במגרש השכונתי. שמתי לב שבגדי הספורט שלו היו פשוטים וקצת מהוהים שלא כמו הבגדים היותר זוהרים וחדישים של חבריו וזה נתן לי רעיון איך לקבל את זין שלו.

"אז מה הסיפור שלך עם כדורגל?" הוא אמר לי בסוף.

"זה לא שהכדורגל מעניין אותי כל כך, זה יותר שחקני הכדורגל," אמרתי לו, "ובמיוחד אתה." הוספתי בחיוך גדול.

"ככה כמו שאני מזיע ומסריח אחרי המשחק?" הוא שאל

"היתי מעדיפה אותך קצת פחות מסריח, אבל כן. ככה. במיוחד עם בגדי הכדורגלן האלה שלך. זה מדליק אותי ברמות."

"בת כמה את בכלל?" הוא שאל.

"שלושים ושמונה, ואתה?"

"כמעט עשרים וארבע," הוא ענה, "נשואה? ילדים?" הוסיף לשאול.

"גרושה, עם ילדה בת עשר." אמרתי לו וראיתי את העננה חולפת על פניו, אותה עננה שידעתי שאומר שהפסדתי את הסיכוי שלי.

"וואלה? טוב, יאללה, גדול עלי." הוא אמר והתכוון ללכת, אבל לא התכוונתי להרפות כל כך מהר. דווקא חמקמקותו הגדילה את תשוקתי לכבוש אותו, או יותר נכון להכבש על ידו.

"ואם אני אתן לך סיבה טובה לבוא איתי, מה אז?"

"חחח... איזו סיבה טובה את כבר יכולה לתת לי? אני לא כזה נואש. יש לי מספיק סקס, ועם בחורות צעירות, אז למה לי עסק עם אישה כמעט בת ארבעים ועוד עם ילדה?"

"אני יכולה לתת לך הרבה יותר מסיבה אחת."

"נו, נשמע..."

"איך אלף וחמש מאות סיבות נשמעות לך?"

"אלף וחמש מאות?" הוא שאל והבעת תמיהה על פניו.

"כן" אמרתי, שלפתי את הארנק מהתיק ומשכתי את השטרות הדנדשים שהוצאתי מהכספומט לפני שהגעתי למגרש, "אלף וחמש מאות סיבות טובות."

"אמממ..." הוא אמר וראיתי את הגלגלים מסתובבים במוחו כשעיניו שוטטו מהארנק התפוח שלי אל גופי, סוקר אותי מכף רגל ועד ראש, ואז כשהוא נועץ ללא בושה מבט הישר לחזה שלי, הוא הוסיף, "אלף חמש מאות ושתים סיבות טובות נראה לי." והפור נפל.

לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...