אילוסטרציה. צילום: Bhumika Bhatia, Flickr.

 >  >  > 

האם אהבה זו אפשרית? פרק ג' אחרון

יום הולדת שמח!

אז ככה עבר הרבה זמן מאז שכתבתי את אותו לילה בלתי נשכח איתה.

דברים רבים השתנו התקרבנו המון מאז אותו לילה, היא והחברה המשיכו לריב המון , אני תמיד היתי שם בשבילה על אותו הלילה אנחנו לא מדברות כאילו מצד שתינו הוטל ווטו על הנושא.

אנחנו מכירות כבר כמעט שבע וחצי חודשים והסיפור חוזר ובגדול. לפני שבוע ימים התקשרת אלי ואמרת לי שיש לך יום חופשי, "אני רוצה שנעשה משהו ביחד. ת'אמת שיש לי הפתעה בשבילך." אמרת.

אמרת שאני אהיה מוכנה בשעה תשע וחצי בבוקר שלמחרת, אמרת שאת לוקחת אותי למקום בלתי נשכח שאני בטוח יעוף עליו. הסכמתי למרות החשש שהיה לי, לא ידעתי למה לצפות איתך, ת'אמת שאת לא הכי צפויה שיש אז בגלל זה, אבל סמכתי עליך והלב שלי שלך ורק שלך.

הבוקר הגיע נכנסתי לרכב שלך. חשבתי לעצמי איך יפה לך רכב לבן מבריק עם העיניים כחול ים שלך, את פשוט כולך מושלמת בתפאורה הזאת. נישקת וחיבקת אותי חזק, שאלתי אותך לאן פננו ואת בשלך, "הפתעה, לא לימדו אותך שהפתעות לא מגלים?"

ובאמת נסענו לנו בשקט עם שירים ברכב, הדלקתי סגריה, את לא מעשנת, אבל ראיתי את המבטים ששלחת לי מדי פעם. יצאנו מהעיר, ממשיכות על כביש החוף, כעבור נסיעה של כשעה בערך נכנסת ימינה לשביל כורכר עפר קטן כזה. שתקתי, לא רציתי לשאול, המשכת בכניסה, מסתכלת עלי, מחכה לתגובה, והתגובה שלי היתה רק להחזיק לך את היד ולחייך אליך.

אמרת לי לעצום את העיניים כשהגענו למרות שכל מי שמכיר אותי יודע שאני שונאת הפתעות, אבל בשבילך לא אכפת לי כלום. הוצאת אותי לאט מהרכב ונתת לי יד, התקדמנו כמה מטרים ברגל שנראו כמו נצח בשבילי, ולחשת לי, "תפתחי את העיניים."

לפני נגלה צימר מעץ מרהיב ביופיו, והנוף שנפרש ממנו היה יפה עוד יותר. לא ידעתי מה לומר.

את חיבקת אותי והתחלת לשיר לי, "יומולדת שמחחח..."

התפלאתי איך זכרת, יותר נכון איך ידעת. שאלתי אותך ואמרת שפעם כשהיינו במסיבה הצצת לי בתעודת זהות, ומאז התאריך רשום לך בטלפון ועל הלב כי תאריכים חשובים את אף פעם לא שוכחת. חיבקתי אותך חזק. אמרת שאת הולכת להביא משהו מהרכב ובינתיים שאחכה בחוץ. חזרת מהר ואיתך מזוודה, פתחת את דלת הצימר והיו שם בלונים עם מספר עשרים ושמונה, ויום הולדת שמח ומלא נרות פזורים בכל החדר.

התרגשתי כל כך, הלב שלי פעם בחוזקה, משחזרת לי בראש שוב את הלילה איתך...

כל כך רציתי אותך שוב, לחוש אותך, להרגיש אותך. דחפת אותי להכנס פנימה ואמרת שיש פה חדר עם ג'קוזי ושהבאת לך ולי בגדי ים, או שאפשר בלי לחשת לי.

נכנסתי לחדר הגדול, מתפשטת ומחליפה לבגד ים. את הלכת להביא מגבות ולסדר כמה דברים בארון, נכנסת בלי שום התרעה וכרכת את ידיך סביבי. התחלתי לחוש את חום גופי עולה, לחשת לי בקול הסקסי הזה שלך שאת רוצה ולתמיד.

הסתובבתי אליך, תפסתי בפניך, מלטפת אותם, את נהנית מהמגע ועצמת את ענייך,

נתת לעצמך לזרום לא להיות השולטת. דמעות החלו לרדת לי מהעינים אהבתי אותך כל כך באותם רגעים. ניגבת לי את הדמעות ושאלת אותי למה אני בוכה? עיניתי לך שזה מאושר, שהרבה שנים לא חויתי אהבה כל כך טהורה ואמיתית.

התקרבת אלי ונישקת ברכות לשפתי, הנשיקה הפכה לסוערת, משכתי אותך והפשטתי ממך את החולצה והמכנס, הושטתי לך את בגד הים שלך אבל רמזת לי במבט שובב שלא צריך. הריח שלך שממיס אותי, שגורם ללב שלי לפרפר, נכנסנו לג'קוזי ומשכת אותי אליך בעדינות, טיילת באצבעותייך על גופי ונישקת לכל איבר ואיבר שלי. נהנתי ממך, המים היו נעימים, קירבת את גופי לגופך ושאלת אותי אם אהיה מוכנה לוותר על עניין הג'קוזי ושנזרום קודם למיטה. הורדת לי את החזיה ונישקת לשדיי, השתקת אותי עם הנשיקות שלך וההנאה שגרמת  לי. פישקת לי את הרגלים וחדרת עם ידך אל תוכי, עמוק פנימה, גורמת לי לצחוק ולבכות מאושר...

פינקתי אותך בחזרה יפה שלי ונתתי לך את כול כולי. אכלנו צהריים ונרדמנו אחת בזרועות השנייה, חבוקות וערומות. אני אוהבת אותך נסיכה שלי!

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...