בחור חתיך. צילום: torbakhopper, flickr.

 >  >  > 

שושן צחור - פרק ג' ואחרון

ערב אחרון

אנחנו צריכים לעשות משהו, צפנת אמרה (היא מקפידה שתקראו לה צפנת. בקמץ גדול ובמילרע. ותאמינו לי, אתם לא תרצו להתווכח). אנחנו לא צריכים כלום, סמיון נהם. אם הוא רוצה להביא את החברים שלו ולעשות מסיבה, בכיף. אני לא הולך לארגן לו אירוע פרידה. יש לי מספיק דברים על הראש. נו סמיון, היא התרגזה, אל תהיה מעפן. אבל יכולתם לשמוע שהיא כבר מוותרת. גם לה יש מספיק דברים על הראש. פרויקט סיום שנה למשל. וסמיון גמר לעדכן את האתר ובדק כמה הודעות בפלפון ענתיקה שלו ואמר שנראה לו שמהדורת הקיץ שלהם, אייל בהיר עם מנטה וקמצוץ מלח ים (אתה משוגע, צפנת אמרה. מה אני יכול לעשות, סמיון התנצל, יואלי והשטויות שלו), צריכה להיות מוכנה בערך עוד שבוע, שזה בדיוק מתי שהצעיר רוצה לעשות את המסיבת פרידה שלו. ואם הוא יזכור הוא יארגן גם בלונים וחשפנית.

האמת שהצעיר לא התכוון לעשות מסיבה מסיבה. להביא כמה חברים, לשתות ביחד, ולחזור הביתה לא מאוחר מדי כי מחר צריך לגמור את האריזות וההובלות. אז הוא קצת התפלא כשהוא ראה את הקישוטים והבלונים. סוף סוף, הג'ירף אמר והרים לכבודו את הכוס, כמה זמן צריך לחכות לך. מה אתה עושה פה, הצעיר שאל מופתע. אם זה מפריע לך אני יכול ללכת, הג'ירף כאילו נעלב. מה פתאום, הצעיר אמר, לא לא, זה בסדר, הג'ירף המשיך, נו מה איתך, הצעיר נבהל, זה הערב שלך ואני לא רוצה להרוס אותו, הג'ירף אמר בטון החלטי והניח את הכוס וקם ונתן לצעיר חיבוק צוחק. איזה טמבל, הצעיר צחק וחיבק בחזרה.

החבר שלך לא בא, הצעיר שאל. הג'ירף הסביר שיאיר כבר לא בעיר. שעתיים אחרי הקורס האחרון שלו הדירה שלו כבר הייתה ארוזה ומוכנה והוא עף לו למישורי הלחות המהבילים. נשבר לו באופן סופי. אז אתה בא לשתות כדי לבכות את הפרידה ולשכך את הכאב, הצעיר מהרהר בקול, והג'ירף אומר שבדיוק, סוף סוף הוא מתחיל להבין. הוריד לגימה עמוקה מהסלרה שלו. יאיר עזב, הוא אמר, אתה עוזב, כולם עוזבים. טוב מה אתה רוצה, הצעיר מתנצל, אין מה לעשות כאן. אין עבודה. האוניברסיטה מעפנה. כמעט כל החבר'ה שלי עזבו גם. הנה תראה, הוא אומר ומראה עם הכוס, כמעט אף אחד לא הגיע. עוד מוקדם, הג'ירף מתרץ, אבל הצעיר אומר שהם לא יבואו. לא שזה מפריע לו כמובן. סתם חבל קצת.

איך שהוא אמר את זה אורית נכנסה בגאון עם חבורת צעירים צוהלת והודיעה שאם מישהו לא שם לב היא הגיעה ואפשר להתחיל בחגיגות והאם סמיון ארגן את החשפנית שהוא הבטיח. מישהו מהקופים מאחוריה שאל בהתלהבות אם באמת תהיה חשפנית. היא גלגלה עיניים. הצעיר אמר שלא יהיה אדיוט. וסמיון אמר שאם הם רוצים הוא יכול לבקש ממרקוס לבוא, הוא בטח ישמח להופיע בשבילם. סמיון, הג'ירף אמר בחרדה, נראה לי שאתה רוצה שהחבר'ה האלה ימשיכו לבוא, לא. אל תעשה להם טראומות כאלה. וסמיון הסביר שזה בדיוק להיפך. אחרי הופעה של מרקוס הם ישתו פי שניים רק כדי לשכוח מה שהם ראו. בינתיים הקופים זרמו פנימה, והקיפו את הצעיר בחיבוקים וטפיחות ונשיקות (על הלחי, על הלחי), ואורית ביקשה את המזיגה שלה (תזכירי לי, סמיון אמר, אבל צפנת הודיעה שהיא כבר מטפלת בה וביד השנייה הושיטה תפריטים לילדים, שיזמינו כבר).

אז שמח על הבר. ורועש. הג'ירף מנסה לשקוע לבדידות העגמומית הרגילה שלו, אבל לא נותנים לו. איכשהו יצא שהוא מדבר עם אחד מהחבורה הצעירה, ככה בקלות ובשטף ובשכרון קל. הגי'רף מרגיש כל כך בנוח שהוא משחק לו בשערות של היד, והבחור לא נראה שאכפת לו. אבל גם לא נראה שיצא מזה משהו, הג'ירף משתדל להזכיר לעצמו. למרות שכרגע הוא מרחף קצת גבוה מדי בשביל לזכור דברים כאלה. אז גם אותך הוא הזמין, הבחור – קוראים לו ארז – שואל, לא ממש לעניין. והג'ירף אמר שלא, הוא במקרה כאן (לא מדויק. לפני שבוע סמיון סימס לו שהצעיר עושה סוג של מסיבת פרידה ושיבוא להגיד שלום. אבל הג'ירף החליט שיהיה מסובך מדי להסביר עכשיו את היחסים שלו עם סמיון. או עם הצעיר). הם לא ממש חברים, רק נפגשים כאן לפעמים אצל סמיון. ובלי לשים לב הוא בוהה בצעיר יותר מדי זמן, בעיניים שיכורות ורוצות, וכשהוא חוזר לעצמו ארז מסתכל עליו.

אתה נראה מאוהב, הוא אומר. חלילה, הג'ירף טוען, רק קצת חרמן. ושיכור. בעיקר שיכור. חוצמזה, תסכים איתי שהוא בחור יפה. אתם מדברים עלי, הצעיר שואל מהקצה השני של הבר, וארז אמר שכן ואם זה מפריע לו אז חבל והג'ירף אמר שהוא רק אמר שהוא בחור יפה. ושהיית מת להשכיב אותי, הצעיר משלים, והג'ירף אומר מיד שכמובן, כדי שלא יראו שהוא מופתע. מה באמת, ארז מתפלא. לא רואים, הג'ירף אומר. ארז משך כתפיים, כאילו לא אכפת, אבל הג'ירף ראה איך הוא נסגר. מה, הוא מנסה בכל זאת, אתה לא היית רוצה להשכיב אותו, עם העיניים היפות האלה. ארז עושה את עצמו מסתכל, בוחן, שוקל את האפשרות. הצעיר תוקע בו מבט של, מה, וחוזר לטוכר שלו ולאורית. ארז גירד בסנטר, אמר, וואללה, לא יודע. ומסתכל עכשיו על הגי'רף, חצי צוחק חצי אמיתי. אבל היד שלו במרחק בטוח.

הג'ירף חיסל את הכוס וביקש עוד אחת. צפנת הזכירה לו שזאת השלישית ושישמור על עצמו, הוא כבר לא צעיר כמו פעם. אורית אמרה שהג'ירף ילד גדול ולא צריך לדאוג לו ונמרחה עליו שיכורה כאילו. הג'ירף לא התנגד. הם יודעים שזה רק משחק. ארז התמזג לתוך החבורה הצעירה. הג'ירף מרחף ושוקע, עגמומי וקלילי, וכבר לא ממש אכפת לו שהוא לבד הערב ובכלל ושיש המון אנשים סביבו ולאף אחד לא אכפת ממנו או, יותר נכון, לא אכפת לו מאף אחד. הוא גם יודע שזה לא ממש מדויק, וגם זה לא אכפת לו. כשהכוס שלו נגמרה הוא שילב ידיים על הבר והשעין ראש על הידיים ונתן להתרחשות הכללית לזרום דרכו. צפנת דיברה על העבודת גמר שלה, והוא שיתף פעולה. חלקית. כשהיא כמעט גמרה הוא ביקש חשבון, בנימוס, כרגיל. ושילם. והלך. זה לא היה ערב נורא כל כך אחרי הכל, הוא חושב. קצת סתמי, כן. הוא היה יכול להתייחס קצת יותר לצעיר, שבכל זאת זה ערב חשוב בשבילו. מצד שני, מה אכפת לו.

משלומצי לקינג דייויד, מקינג דייויד לגן הפעמון, הריח של הויסטריות משגע, ובקצה של גן הפעמון, בחורשת הזיתים הקטנטנה הוא עוצר להשתין, בנוהל. ואז סמיון התקשר. איפה אתה, הוא שאל בנזיפה (אבל הוא תמיד נוזף). בקצה של גן הפעמון, משתין, הג'ירף אמר. למה. תחזור הנה מיד, סמיון ציווה, הצעיר מחפש אותך. הג'ירף הלב שלו דופק והוא מתחיל לרעוד. הוא בחלט שתה יותר מדי. עדיין לא אמר כלום ונדמה לו שהוא שומע את הצעיר ברקע ואת סמיון אומר שהוא (הג'ירף) בגן הפעמון, משתין. סמיון! הוא נובח, חצי כועס חצי צוחק. ואז סמיון אומר שיחכה שם, הוא שולח אליו את הצעיר. ואגב, זה לא יפה ללכת ככה בלי להגיד שלום. אני אמרתי לך שלום, הג'ירף ענה (למרות שעכשיו הוא פחות בטוח). וסמיון אמר שמהצעיר הוא לא נפרד, וזה הערב שלו, וזה לא מנומס והוא די נעלב כשהג'ירף נעלם לו ככה סתם ובקושי הוא (סמיון) הצליח לשכנע אותו (את הצעיר) שיתקשר לבדוק איפה הוא (הג'ירף). ברקע אפשר לשמוע את הצעיר נפרד ויוצא, בקול רם מדי. וסמיון אומר, טפל בו יפה, ואל תעשה שטויות. הוא מבוהל מאוד. והג'ירף הבטיח שהוא ישתדל לא לנשוך חזק מדי. אל תשתדל, סמיון פקד. ושיהיה לכם לילה טוב.

אז הג'ירף הסתובב בין העצים וקיווה שהוא לא נראה תמוה מדי עד שהצעיר הגיע והם התחבקו קצר וגברי וכל מה שהג'ירף היה יכול להגיד היה, נלך אלי. והצעיר אמר שכן. כשהגיעו הג'ירף כיוון אותו לסלון והרתיח את הקפה שנשאר מהבוקר והצעיר התיישב וקם ובא אליו למטבח ואמר, טוב, אז, מה עכשיו. עכשיו מחכים שהקפה ירתח, הג'ירף אמר, ושאל אם הצעיר ירצה גם. אני לא אוכל לישון אחר כך, הצעיר אמר, והג'ירף ענה שהוא לא חשב שהם הולכים לישון כל כך מהר. ניסה להישמע מתחכם אבל זה יצא לו פתייני ומטופש. והחליט שלעזאזל עם המשחקים ושאל את הצעיר מה בעצם הוא רוצה, או יותר נכון, אם הוא יודע מה הוא רוצה. לא ממש, הצעיר אמר, אומלל ודי נבוך. ניסה להסביר שזה היה רעיון של סמיון, אבל הג'ירף אמר שהוא לא היה חייב להסכים, נכון.

אני לא יודע, הצעיר אמר, כמעט מיואש, שעון על השיש עם כוס קפה ביד. כבר מלא זמן אני חושב עליך. ועל גברים בכלל. כלומר, סקס עם גברים. אני לא מצליח להחליט. אני רוצה וזה מפחיד. ויש לי חברות, כלומר, זה לא שאני הומו. נדמה לי. לא יודע. אולי אני דו, פתאום יש לו הארה. הג'ירף מושך כתפיים. תהיה דו אם בא לך, הוא אומר, לי לא אכפת. העיקר שתתכופף. הצעיר נחר והג'ירף חייך ואמר, אז. הצעיר הניח את הכוס ותהה בקול אם זה לא דוקר, עם הזקן והכל. הוא די רך למען האמת, הג'ירף אמר. תרגיש. והצעיר הרגיש. בקצות האצבעות. ליטף בהתחלה, והתחפר, וגירד לו כמו לחתול, והג'ירף פירר כמו חתול. הצעיר צחק. והג'ירף נעמד מולו ולכד אותו, יד מכל צד, והתקרב אליו מאוד ואמר, רק אם אתה רוצה.

זה מדגדג, הצעיר אמר וצחק, ונבוך. אבל נצמד לג'ירף שוב ונתן לו ולעצמו להתדבק ככה, צמוד ורטוב ועם הלשון. הג'ירף תפס ונגע בו בכל הגוף והצעיר אמר מתנשם שילכו למיטה. הג'ירף הפשיט אותו ואת עצמו והשכיב אותו ועלה מעליו והצעיר אמר, כמעט בלחש, שיזיין אותו, הוא רוצה שיזיין אותו, להרגיש אותו הוא רוצה. סבלנות, הג'ירף חייך, והצעיר תפס אותו בשתי ידיים ואמר שאין לו סבלנות, אחר כך תהיה לו אבל לא עכשיו. מישהו חרמן, הג'ירף אמר, והצעיר אמר (ונמשך מתחתיו לחצי ישיבה) שהוא מסתכל עליו כל הערב, שהוא מת מפחד ומת לדעת איך זה, להיות ככה עם מישהו, להרגיש מישהו מחובר אליך ככה, ושנראה לו שהג'ירף זה הבנאדם הנכון לעשות את זה איתו, כי הוא כזה נחמד ומתחשב ו...

כי אני אשכנזי, בקיצור, הג'ירף אמר. די דיבורים. זה לא טוב לסקס. רק שתדע, זה יכול להיות כואב. מאוד. הצעיר ניסה להסביר שהוא התאמן, שיחק עם עצמו, עם האצבעות, אבל הג'ירף לא מקשיב. הפך אותו על ארבע וליחך לו מאחורה עמוק וטוב והכניס לו אצבע רטובה, ואחר כך אגודל, והצעיר נאנח והתנשם וביקש שייכנס בו כבר, שיפסיק לשחק. הקונדומים משמאלך למטה, הג'ירף אמר, והג'ל גם. והפך את הצעיר על הגב וחיכה שילביש לו וישים לו ולעצמו ואמר, רק אם אתה רוצה. הצעיר תפס לו את הזין וניסה לכוון אותו, והג'ירף עזר לו והחליק פנימה כמעט בקלות ועצר כשהצעיר נשף בכאב. לא זז, למרות שהוא יכול להשחיל אותו את כולו עכשיו והוא כל כך כל כך רוצה. הצעיר התנשם עמוק ותפס בו ודחף אותו, לאט, ונדחף אליו, ואמר, אל תזוז, רגע.

העיניים שלו נדהמות ותמהות והוא מנסה להבין את ההרגשה החדשה, המשונה, המפחידה, את הכאב ואת הרוחב ואת הקושי שנעוץ בתוכו והתענוג המוזר כל כך, הפנימי והקשה, ואת החיבור המהודק כל כך, את הגוף בתוך גוף, שמהצד הזה הוא מפחיד ומרגש ואחר כל כך. הג'ירף נרכן מעליו, משתדל לא לזוז בתוכו, לא להכאיב, מגיע מצח למצח, אף לאף, פה אל פה. והצעיר משתחל עליו, זה כואב וזה עמוק והוא רוצה את זה והוא מרגיש את זה מתעמק ונדחף לתוכו והגי'רף מתנשם מהר ועמוק ואמר, אני קרוב, והצעיר שפך על עצמו ועליו והג'ירף גמר בתוכו בתענוג חם ולח וחלקלק. יצא ממנו, כמה שיותר בעדינות, והצעיר פלט טיפות אחרונות וצחק, משום מה. 

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...