אילוסטרציה. צילום: Neal Fowler, Flickr.

 >  >  > 

סתם ציניקן - פרק ה'

הליידי מוחה יותר מידי

עדן חזר הביתה, ראשו הומה ממחשבות וזיכרונות מהעבר, ומצא את מאור ובועז במטבח, מבשלים יחד, צוחקים, מפטפטים, נהנים וטיפין טיפין, כמעט מבלי משים, מפרקים בקבוק יין.

"מה אתם עושים?" בחן עדן את הבקבוק שהתייבש כמעט לגמרי.

"מבשלים." הצטחק לעברו בועז.

"וגם שותים קצת, אבל זה לא נחשב כי זה יין לבישול." הוסיף מאור צחקוק שתוי.

"העיקר שאתם נהנים." החמיץ להם עדן פנים, שתה את שארית היין ישר מהבקבוק, ואחר אחז, די בגסות, במרפקו של בועז, "תמשיך לבשל מאורי, אני צריך לדבר עם בועז על איזה עניין משפחתי דחוף." הפטיר לעבר בן זוגו, משך את בועז לסלון והדף אותו לתוך כורסת טלוויזיה עמוקה.

"מה הבעיה שלך?" התקומם בועז וניסה לקום, אבל נהדף שוב למעמקי הכורסא.

"דיברתי לא מזמן עם אחותי והיא סיפרה לי שאתה מציק לה ומנסה לשכנע אותה להפיל שוב, אני לא יודע מה הבעיה שלך עם תינוקות וזה גם לא ממש מעניין אותי, אבל את אחותי תעזוב, זה ברור?" רכן עדן לעבר בועז באיום.

"ומה אם לא?" סירב בועז להיבהל, ואפילו חייך קלות.

"עדן תפס אותו בחזית חולצתו, עקר אותו מהכורסא, ניער אותו קלות ושמט אותו שוב, "אתה לא רוצה לדעת מה אם לא," נהם, "פשוט תניח לה, היא סבלה ממך מספיק, תן לה גט ותמשיך הלאה."

"איך אני יכול להמשיך הלאה אם היא בהיריון עם הילד שלי?" התווכח בועז, "ואגב, אני לא יודע מה היא סיפרה לך בדיוק על הנישואים שלנו, אבל היא לא סבלה כל כך, עובדה שהיא נשארה איתי עשר שנים."

"אולי, רק אתם יודעים מה בדיוק הלך ביניכם, אבל עכשיו זה נגמר, היא רוצה ללכת, ואין מצב שאתה לא משחרר אותה." סינן עדן בקשיחות.

בועז עצם את עיניו לרגע קט, "בסדר." אמר ופתח אותן, מביט היישר בעיניו של עדן, "הייתי צריך לדעת שזה ייגמר ככה." הוסיף וקם מהכורסא, הודף בקלילות את עדן לאחור, "עשיתי טעות כשבחרתי בה במקום בך, וזה העונש שלי."

"מה? איזה עונש?" התבלבל עדן, "על מה אתה מדבר?"

"על הילד שהיא מתעקשת ללדת לי."

"מה אכפת לך? היא לא רוצה מזונות, לא רוצה שום דבר ממך, כל מה שהיא רוצה זה להיות אימא, למה זה מפריע לך?"

"לא מפריע לי, שתהיה אימא כמה שהיא רוצה, אבל למה עם הזרע שלי?"

"כי אתה בעלה אולי?"

"הצעתי לממן לה הפריה מבנק הזרע אחרי שנתגרש והיא מסרבת."

"כי זה אומר שהיא שוב תעשה הפלה, אתה חושב שזה עניין פשוט ועוד בגילה, ואחרי שתי הפלות קודמות? וחוץ מזה היא כבר בחודש הרביעי, מסוכן להפיל בשלב כזה, מה הבעיה שלך בכלל, למה אתה לא רוצה ילד, ממה אתה פוחד?"

"מזה שהילד יצא דפוק כמוני." אמר בועז בפשטות, ופתאום הניח את כפות ידיו על כתפיו של עדן ומשך אותו אליו, "התגעגעתי אליך נורא עדן." אמר ונישק את עדן הנדהם היישר על פיו.

"מה אתה עושה? תעזוב אותי!" דחף אותו עדן מעליו בזעם, "מה אתה חושב לעצמך? איך אתה מעז? שלא תיגע בי יותר!"

בועז גיחך גיחוך סקסי יהיר שעורר צביטת כמיהה ישנה ונשכחת למחצה בליבו של עדן, "הליידי מוחה יותר מידי." הפטיר בקול חרישי, והסתלק לחדר השינה.

"האוכל מוכן." קרא מאור מהמטבח שהדיף ניחוח טוב של תבשיל בשר. הוויכוח עם בועז קלקל את תאבונו של עדן, אבל הוא ידע שמאור ייפגע אם יסרב לאכול ולכן אילץ את עצמו לחייך והתיישב לשולחן. בועז התיישב מולו ומאור הגיש להם צלחות מלאות אוכל – פרוסות בשר בקר רך טובל ברוטב, ולצידו תפוחי אדמה קטנים ומעוררי תיאבון. בועז ועדן אכלו ושיבחו את הטבח, מתאמצים לא להביט זה בזה, מפנים את דבריהם רק למאור. אחרי שאכלו סלט פירות טעים ולא מתוק מידי הם עברו לסלון וישבו לצפות בחדשות בטלוויזיה. בועז סיפר שכבר קבע כמה פגישות אצל מתווכי דירות, וגם מצא מספר דירות מבטיחות מאוד ביד2. "עד סוף השבוע אני בטוח שאני כבר אגור בדירה משלי." הבטיח.

"ובמה תעבוד?" שאל מאור.

"אני עוד לא בטוח, יש לי כמה רעיונות, בדבר אחד אני בטוח, אני לא רוצה להיות שכיר. אני לא בנוי לקבל הוראות מאף אחד. אני מקווה לקנות איזה מסעדה או בית קפה... נמאס לי מעסקי השמט'ס, אני רוצה לחזור למה שאני יודע ואוהב, נורא מתחשק לי לפתוח דיינרס' בסגנון אמריקאי קלאסי, אני בטוח שזה יתפוס חזק בארץ." חייך באופטימיות.

מאור הקשיב לו בעניין, שאל שאלות והעיר הערות נבונות, ואפילו התנדב לעזור בעיצוב המקום שבועז יפתח יום אחד.

"היית שקט מאוד הערב." העיר מאור אחרי שהוא ועדן איחלו לבועז לילה טוב ופרשו למיטתם, "יש איזה בעיה עם בועז?"

"לא, מה פתאום? הכל בסדר." היתמם עדן.

מאור צבט אותו קלות, "שקרן." ציין ברוח טובה.

עדן נאנח, מאור הפיקח והרגיש הכיר אותו טוב מידי, "די מאורי, אי אפשר לעבור את החיים בלי לשקר קצת פה ושם."

"נכון, אני מסכים, ולאחרים אתה יכול לשקר כמה שמתחשק לך, אבל לפחות לי אל תשקר, אני ישר קולט אותך. על מה דיברת עם בועז כשהלכתם לסלון לדבר על עניין משפחתי?" התחדד קולו של מאור, לא ממש כועס אבל כבר לא מתבדח.

"על עניין משפחתי." התחכם עדן, וחטף עוד צביטה.

"גם אני חלק מהמשפחה." הזכיר לו מאור, "רבתם בגלל אחותך?"

"תגיד מאורי, חשבת להתגייס לשב"כ או אולי למשטרה? שמעתי שחסרים להם חוקרים טובים."

"טוב, אם אתה לא רוצה אז אל תספר." נעלב מאור, הפך אליו את גבו ומשך ממנו את רגליו החמימות ואת מגע עורו החלק והמנחם.

"נו, די, צוחקים אתך ואתה ישר..." משך אותו אליו עדן חזרה, "בטח שרבנו על אחותי, הוא ממשיך להתעקש שהיא תעשה הפלה."

"למה? מה אכפת לו?"

"הוא אומר שהוא פוחד שהילד יצא דפוק כמוהו, ומירי מסרבת כמובן, היא כבר עברה שתי הפלות וממש לא בא לה עוד אחת."

"ובצדק," נחפז מאור לעמוד לצידה של מירי, "הפלה זו טראומה לגוף ולנפש וזכותה לא לעבור את העניין הזה שוב. הבועז הזה שלך יצא ממש מגעיל."

"הוא לא הבועז שלי." התקומם עדן, "והוא באמת יצא מניאק, ולפי מה שמירי ספרה לי הוא גם היה בעל לא משהו

"כן, אבל מצד שני תודה שהוא נראה ממש טוב." התרפק עליו מאור.

"נו, טוב, סוג של..." ויתר עדן והתאים את גופו לזה של מאור. הם נכרכו אחד סביב השני, התחבקו והתלטפו, לוחשים זה לזה מילות ליבוב וחיבה. אף אחד מהם לא היה חרמן במיוחד, הם סתם נהנו לגעת זה בזה, להתפנק, לאשר את שייכותם אחד לשני לפני שישקעו בתנומה מתוקה. הם נהגו ככה תמיד לפני השינה, אבל פתאום הפר מאור את השגרה הנעימה שלהם, "תגיד את האמת דנדוש," שאל, "היית עושה אותו שוב אם היית יכול?"

שנייה אחר כך הוא כבר הצטער על השאלה שפלט בקלות דעת כזו כי עדן התקשח בזרועותיו ואחר כך הדף אותו מעליו, "לא!" אמר בזעם, ממש ממש לא! ואני לא מבין מאיפה אתה מביא את השאלה הדבילית הזו." הפך אל מאור את גבו, הטיח בו לילה טוב נרגז והרבה אחרי שאפילו מאור הפגוע נרדם עדן שכב שותק וכועס ומבולבל, תוהה מה עובר עליו ולמה הוא התעצבן כל כך על בן זוגו הטיפשון, המתוק והתמים.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...