אילוסטרציה
אילוסטרציה. צילום: Hypnotica Studios Infinite, Flickr.

 >  >  > 

שער הבשורה

נאחזת בו, שקעת בו, והוא עטף וחיבק אותך ונצמד אליך והרגשת אותו חם ומשתוקק ורוצה מאוד.

הרכבת מאֵרקוֹלָנוֹ לטוֹרֵה אַנוּנציָאטָה כמעט ריקה, ולאיטלקי הצעיר שיושב מולך (מכל מקום, אתה מניח שהוא איטלקי) יש עיניים חומות יפות ובלורית מדויקת חומה וזיפים קצרים מטופחים וסנטר נחמד. אולי הוא שם לב שאתה נועץ בו עיניים, אבל הוא מרוכז יותר בטלפון שלו ובאוזניות. אתה מתרכז בשמות התחנות, קורא אותם בשקט, מתרגל לשמות הזרים. וכששמת לב שהוא עושה אותו הדבר הגנבת לו חיוך קטן. ושמחת כשהוא ירד בתחנה שלך.

אמנם הוא לא העיף בך מבט, אבל גם הוא חיפש ומצא את השלט לאופּלונטיס, לחפירות. הלך במהירות, תמיד כמה צעדים לפניך. הגיע לפניך למשרד וקנה לפניך כרטיס ונכנס לפניך למתחם החפור. כל הזמן לפניך, לא קרוב אבל לא רחוק. למרות שהתעכבת בקופה ולמרות שנעצרת על המדרגות, להתפעל מהמכלול והשרידים שנשמרו בצורה כל כך לא מתקבלת על הדעת, למרות זאת, כשאתה בפנים, למטה, בתוך הוילה, הוא עדיין כל הזמן לפניך, לא קרוב אבל גם לא רחוק. נעלם ומופיע, נכסה ונגלה. עובר מחדר לחדר, נדהם בדממה מהמבנים והמרחבים והפרסקאות המפורטים, המדויקים, העזים.

אתה צועד לאט, משוטט בין החדרים. מניח למראות ולמרחב העתיק, ההדור, לשקוע בך. חבל שהחושך יורד כל כך מוקדם. החדרים מאפילים. כבר בקושי אפשר לראות פרטים. רק מעט מבקרים נשארו. אתה משוטט לאגף הרחוק. מקיף חצר רחבה, מוקפת עמודים. נכנס לחדר או שניים, אבל הם חשוכים כמעט לגמרי וכבר לא רואים כלום. חבל. היית צריך לבוא מוקדם יותר. בחדר המרוחק ביותר כמעט תפסת את האיטלקי (נניח) שלך, אבל הוא יצא מפתח בקיר הנגדי. מיהרת אחריו, למרות שידעת שזה טפשי. והגעת לחדר קיצוני, אחרון. לא באמת חדר. חלל פתוח בין הקיר העתיק לדופן המחפורת. חשוך. וגם קר, עכשיו שהשמש נעלמה. העצים והבתים מלמעלה גזורים כהים על השמים הכחולים שאחרי שקיעה. והעיניים של האיטלקי (אם הוא איטלקי) מבריקות באור האחרון של היום כשהוא עומד שם, שעון על דופן המחפורת ומסתכל עליך, ישר ויציב. בשקט הגמור אפשר לשמוע את הנשימות שלו. או אולי שלך.

התקרבת אליו לאט, לפי סדר: קודם הרגליים (פוסעות, נכשלות, נתקלות, נעמדות ורועדות), אחר כך בידיים (ניגשות, מגששות, נוגעות, מלטפות, במעיל ובחולצה וביד ובסנטר והזיפים), אחר כך במצח ובאף ובפה ובלשון, בנשיקה מפוחדת ומתמשכת ונעמקת. נאחזת בו, שקעת בו, והוא עטף וחיבק אותך ונצמד אליך והרגשת אותו חם ומשתוקק ורוצה מאוד. או אולי זה היית אתה. והוא נרחק ממך פתאום והוריד מעליו בחפזון נבהל את החולצה קודם ואז המכנסיים עם התחתונים והנעליים ולרגע עמד מולך עירום מאוד, מתנשם ונרעד ויפהפה באור הכחול האפל. יפה כל כך שלא רצית לגעת בו. לא להרוס ולא לפגום את היופי העדין הפלאי הזה. והוא משך וקירב ודחף אותך אליו, נישק אותך בתשוקה וכוח. ירדת מהשפתים לצואר לכתף לחזה, וכשליקקת לו בפטמה הוא פטר אותך מהחולצה ומשאר הבגדים.

לפי הסדר הרגיל של הדברים היית צריך לרדת לו עכשיו, אבל הוא הקדים אותך וליקק לך בלשון משקע הצואר בקו ישר עד למטה לשיער ולזין, שהרטיב בליקוקים ארוכים לפני שהתחיל לבלוע אותו בקצב. נרעדת מעונג וקור. הרמת אותו אליך לנשיקה, וככה היה לך קל יותר להרטיב אותו מאחורה ולאצבע אותו בגישוש בהתחלה ואחר כך עמוק ותובע. והוא הבין ונשכב ונמשכת אליו, מעליו, והוא הרטיב לך וכיוון אותך וחדרת לתוכו, לאט בהתחלה, תחיבות קצרות, מדודות, ואז עמוק וקצוב וחם ולח, והוא נאנח, נאנח.

ליחכת לו בשקע הצואר, משתקע בזיעה ובאנחות ובכוח הצעיר שבעור ובבשר ובדם. השמים הולכים וכהים והחושך הולך וכבד. אבל אתה רואה אותו בידיים, בגוף, מרגיש וזוכר את הקימורים, הזיפים, שער הגוף ואצבעות הרגליים. והוא גם הוא מעביר עליך על כולך ידיים ואצבעות עדינות, חמות, מלטף ומוצא את החוליות שבשדרה וצידי הגוף והפנים והלשון ומשם שוב לסנטר לצואר לחזה ומהבטן לשיפולי הגב. תפס בך מאחורה והידק אותך אליו ונאנח עוד, מהר ובכוח, ואתה טבול בחום לח וחלק ופתוח ונענג מאוד ורוצה מאוד ונפתחת לתוכו ונשפכת לתוכו, פלטת בתוכו זרע ותענוג והודיה גדולה, והוא באנחות חנוקות חטופות התיז עליך חום חד ונוזלי.

אחר כך יצאת מתוכו. קר. הזרע מתקרר עליך ונדבק וקרוש. הוא אסף את הבגדים בשקט, בחושך, בתנועות קצרות מעשיות. הסתכלת, חיכית, למרות שאתה כבר יודע שאין טעם. והוא פסע מעליך ויצא. לא הסתכל ולא חיכה. התלבשת לאט, שומם. לא ראית אותו בחדרים השקטים העזובים, ולא במדרגות ביציאה ולא בדרך חזרה לתחנה. אבל שם, ברציף, בחוץ, הוא ישב לבד באור הלילי. הסתכל בך בויתור וייאוש.

הרכבת לנפולי הייתה עמוסה ונעמדתם דחוסים ליד הדלת. כמעט נוגעים. הוא בטח שם לב שתלית בו עיניים, אבל התרכז בטלפון שלו ובאזניות.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...