אילוסטרציה. צילום: Jeff Kubina, Flickr.

 >  >  > 

ילד מטומטם - פרק ג'

אינטואיציה

אני מתחיל להרגיש די מוזר עם עמית, פתאום עולה לו הביטחון, פתאום הוא מתנהג שונה, זה לא העמית שאני מכיר, זה עמית אחר, זה לא עמית שאני ישן איתו בלילות.

כבר שבוע שאנחנו נפגשים ובכל פעם מחייגים אליו, והוא לא עונה, מוזר, אמרתי לעצמי.

מי מחייג אליך בעשר בלילה? הרי אין לך כול כך חברים, סליחה, רק אני חבר שלך אהה... ואך קוראים לה זאת, הידידה הדוחה שלך.

עמית שתק ופתאום התחיל לגמגם- לא, זה סתם מהעבודה, לא יודע מה הם רוצים ממני.

עמית ממתי מתקשרים אליך בשעה כזאת?

לעולם לא התקשרו אליך בשעה כזאת, מה החלפת תפקיד? עמית שתק.              

יש איזה מישהו שהתחיל איתי במסגרת העבודה, הוא ביקש ממני את הטלפון שלי ומשם הכל פשוט קרה...

אהה ואתה זוכר שאמרתי לך שאני יוצא מוקדם מהעבודה, בדיוק ירדתי מהאוטו של לירן, זה הבחור שהיה מתקשר אלי בדיוק שהייתי איתך. לא משנה כמה ביקשתי ממנו שלא יתקשר בשעה שאני איתך ובכל זאת הוא היה מתקשר...

חזרנו מיום כיף בחיפה, לא הלכתי לעבודה באותו היום, מצטער, אבל בזמן האחרון אתה לא מתייחס אלי, הפסקנו להזדיין, בקושי מדברים.

הייתה דממה בבית, יכולתי לשמוע את הזמזום של היתושים.

אחרי כמה דקות הוא התחיל לבכות ואמר- סהר, אתה זוכר שאמרת לי שרק כשאתה לא מסופק מאיזה שהיא סיבה בתוך מערכת יחסים אז אתה מחפש בחוץ?

נכון, אבל למה אתה לא בא, לא מדבר? אתה משקר לי עמית, כשדיברנו באותו היום אמרתי לך, אני לא מרגיש בנוח, ואמרתי לך שהאינטואיציה שלי לעולם לא הטעתה אותי, ועכשיו הוכחת לי זאת בפעם המי יודע כמה.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...