אבא מחבק ילד
אבא מחבק ילד (צילום אילוסטרציה). צילום: fotolia.

 >  >  > 

אבא ובן - פרק ה'

סוף סוף הגיע היום.

עברו שבועיים מאז ראיתי את אבא בפעם האחרונה וכבר לא יכולתי יותר, הגוף רועד כל הזמן, כל הרגשות מתערבלים והצורך לראות את אבא עולה על כל צורך אחר בחיים. הוא יודע, שכמו ילד טוב, אני רק צריך להיות לידו, לרגליו, להיות שם איתו ושהוא איתי, דואג לי, אבא שלי.

יומיים לפני המפגש כתבתי סיפור קצר בשבילו, אבא אוהב שאני כותב לו סיפורים ואני כל כך אוהב שהוא מרוצה ממני. כנראה שמשהו בסיפור עורר בו רעיון לעונש חינוכי, והנה, אני, שאני חושב שאני איש בן שלושים וחמש הפכתי להיות במקומי הנכון כילד של אבא כי הוא לקח ממני את הקולה שאני כל כך אוהב. הוא אסר עלי לשתות קולה. אני ילד ואני מגזים עם הקולה והוא במשפט אחד פשוט לקח לי את זה.

דפקתי בדלת ובכניסה כבר נפלתי עליו בחיבוק גדול. לא רציתי לעזוב. כל כך התגעגעתי אליו. כל הגוף שלי, הלב שלי, הכניעה שלי, הרצונות שלי, הכל – הרגיש שאני, כהרגלי, במקום הנכון. בזרועות של אבא. לפעמים זה כבר מרגיש שאנחנו זוג לכל דבר, שזה נכון, נראה לי... רק שפה יש כניעה ושליטה ברורה. שונה ממערכות יחסים שלא שוויוניות ללא רצון המשתתפים, פה זה אחרת. מערך הכוחות לא שווה, ברצון רב ובצורך. אבל כן, התגעגעתי אליו בלב כל כך.

אחרי החיבוק אבא מיד בדק אם עומד לי וכמובן שעמד לי מאוד. עמד לי כבר בדרך ועוד יותר כשדפקתי בדלת אבל כשראיתי אותו, כבר יכולתי להתפוצץ. "אז מה שלומך ילד?"

"הכל בסדר אבא, לא מתלונן על כלום. התגעגעתי כל כך." המשכנו לדבר על היום  אחד של השני, אמרתי כבר, זוג לכל דבר, איך אני אוהב את זה. אוהב כל כך. לפעמים אני שוכב לי במיטה לצד אשתי ומפנטז על כמה נפלא זה יהיה לחיות לצידו תמיד כילד שלו והוא כאבא שלי. לראות את הפרצופים הלא מקבלים של זוגות אחרים שיסתכלו עלינו כמוזרים, טוב, כבר מובן לכולם שאני פטישיסט טוטאלי ולו החיים היו מאפשרים לי, אז אולי הייתי חי אחרת, אבל נו טוב, זה כבר נושא אחר.

התיישבנו על הספה, אני מיד התחפרתי בו, רוצה להיבלע בתוכו, מזיז את ראשי על החזה שלו כאילו הייתי חתול. בשלב מסוים הרמתי את ראשי אליו עם עיניים שמתחננות לנשיקה, הוא הבין מיד ונישק אותי עמוק. כל גופי רעד מאושר. הגוף שלי התחיל להתפתל עליו, רוצה שיעשה בי כרצונו. הוא כמעט נכנע לי. "תפסיק! אני מחכה לשליח מהסופר." עצרתי מיד והתיישרתי על הספה. לא רוצה להכעיס את אבא.

המשכנו לדבר, מחזקים יותר ויותר את הקשר שלנו מעבר לסקס, מעבר לפטישים.

תוך כדי דיבורים אני מלטף לאבא את השיער, מלטף את העורף שלו, הרך, המאפיר, הנעים כל כך ואני לא מצליח להחזיק את עצמי ושוב נשכב על אבא, שוב התנוחה המתחפרת. ואבא גם לא יכול כנראה, מלטף אותי. ואני שולח יד אל הזין שלו, על המכנסיים, והוא עומד. "אתה חרמן אבא?"

"בטח ילד!" ואבא שולח ידו אל הזין שלי ורואה כמה הוא עומד. "תשכב על הגב." אבא אומר לי ואני מיד מסתובב. ראש בין הברכיים לבטן שלו, ממקם את הראש בול במקום שמרגיש כאילו נולדתי להיות בו. ושאר הגוף שכוב על הספה. אבא שולח ידו שוב אל הזין שלי, "אתה חרמן, אה ילד? אני מחרמן אותך, אה?"

"מאוד אבא. מאוד!" אני עונה כשאני כנוע בידיו.

אבא מכניס את היד שלו לתוך המכנסיים שלי, ומתחת לתחתונים ושולף את הזין והביצים שלי - את ההוצאה הוא עושה בצורה כזאת שזה מובהק כמה האיברים האלו שייכים לו בכל מקרה, לי נותר רק לצפות ולראות ולהרגיש מה הוא רוצה לעשות איתם. אבא תופס את הזין שלי, מסתכל עמוק בעיניים שלי המתחננות ומתחיל לשפשף בעדינות. אני מתחיל לגנוח "אבא, אבא, זה טוב אבא!"

אבא ממשיך ומסתכל עלי, ואני עליו, "התלוננת בזמן האחרון שאני לא מנשק אותך ילד." הוא אומר מוריד את ראשו אלי. מבטו הוא תמידי, הוא חולב אותי ברוך, רואה בעיניים שלי כמה אני שלו ושההתמסרות שלי אליו היא טוטאלית. אבא מתקרב אל השפתיים שלי  ואנחנו מתנשקים עמוק בעוד הוא ממשיך להניע את היד שלו בדיוק בלחץ הנכון על הזין שלי. ואני בעננים. אני מרחף. אני מסתכל לו בעיניים, רואה כמה הוא מרוצה ממה שקורה, מרוצה שאני ככה כחמאה בידיו, אוהב כל כך לחלוב אותי ורוצה לראות כמה אני אוהב שהוא מטפל בי, בילד שלו.

לרגע אבא עצר, שלח את ידו אל עבר בקבוק חומר סיכה, מסתכל עלי ואני מסתכל עליו. הוא רואה בעיניי שאני מתחנן שימשיך, אני מתחנן שהוא יסיים לחלוב אותי כמו שהוא אוהב.

"כן ילד." הוא אומר כשהוא שופך קצת על הזין שלי ואז עוד קצת, רואה שיש לי כמות נכבדה של PRECUM והוא אוסף אותה יחד עם החומר סיכה ומתחיל לשפשף שוב. הוא נכנס לקצב ואני מתחיל לגנוח ולהתנשף, לא רוצה לעצום את עיניי למרות שהן מנסות להיסגר מדי פעם, רוצה תמיד להסתכל עליו. להיות בעיניו והוא בעיניי, וככל שאני מסתכל עליו יותר כך נעמד לי אפילו יותר ממה שכבר הייתה זקפה חזקה כל כך. "כן ילד, כן ילד." אבא אומר לי בקול מרוצה ומגורה, ושוב מוריד ראשו לנשק אותי. הלשונות שלנו נקשרות אחת בשנייה ואנחנו מתנשקים עמוקות בעוד אני גונח ומתנשף. אני כולי שלו, כולי בידיו, בעיניו. "כן אבא, כן אבא, אל תפסיק אבא, בבקשה. אהה, אההה, אבא, אבא, אבא." והוא משפשף בקצב אחיד. לא איטי אבל לא מהיר מדי, ואני מרגיש את כולי עומד להתפוצץ. "טוב לך ילד? זה מחרמן אותך?"

"כן אבא, מאוד אבא, כן אבא כן אבא!"

"אתה תגיד לי מתי אתה גומר, שאני אנשק אותך כשאתה גומר ילד?" הוא שואל במעין ספק שאלה ספק ציווי, ורק המחשבה להיות כל כך בידיו ככה, כשכל הגוף שלי בשליטתו המלאה, כשנוזלים שלי יצאו מצד אחד שאבא מחזיק; ובצד אחר של הגוף הלשון של אבא תהיה עמוק בפה שלי מביאים אותי לסף רתיחה ואני מרגיש איך אני עומד לגמור חזק. "כן אבא, כן אבא." אני גונח כשאני טובע בעיניים שלו, במבט שלו שמסתכל עלי בגאווה, רואים שהוא גאה בי, שהוא אבא גאה בילד שלו. בהרגשה הזאת אני אומר לו, "נשיקה אבא, נשיקה אבא, אני גומר."

אבא יורד שוב עם ראשו אלי ומכניס את לשונו לתוך הפה שלי ואני תופס אותו בלשוני בחזרה וכך אני משפריץ בזרם חזק את המנה הראשונה, והוא ממשיך לשפשף ולנשק, ועוד מנה לבנה יוצאת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת; לבן וסמיך, כמו שאבא הכי אוהב. הוא מסתכל על הגמירה שלי לרגע ומחזיר מבטו אל פניי ומחייך, כל כך מרוצה ממני. וממשיך לשפשף, חזק יותר וחזק יותר, מוודא שהכל יצא. ואז שוב מוריד ראשו ומנשק שוב.

אבא קם ואומר לי לא לזוז, הוא הולך ומביא מגבונים והוא מנגב אותי לחלוטין. אוסף את כל הזרע שהוא חלב ממני ומנגב אותי עד שאני נקי לחלוטין.

"קום ילד, השליח צריך להגיע!"

אני כל כך רוצה שאבא יגמור גם, שאני אגרום לו לגמור, כולי רועד עדיין מאושר, הפנים הגאות של אבא ממלאות אותי כל כך. "אבא שלי, אבא שלי." אני אומר לו וחוזר למקומי ומתחפר בו. הוא מלטף אותי. אווירת אושר וגאווה ממלאת את החדר, הוא גאה בי ואני גאה להיות שלו. ואני שולח את ידי אל הזין שלו והוא עומד כל כך, ואני מתחיל לזוז לקראת לרצות את אבא. ובזזזזזזזזז, השליח בדלת.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...