אילוסטרציה. צילום: torbakhopper, flickr.

 >  >  > 

המתדלק - פרק ג'

פנטזיה וורודה

"עכשיו את השרמוטה שלנו, יאללה תמצצי שרמוטה!" ציווה סלאח, כשאיברו ממתין, עומד דום. אם כבר למצוץ, העדפתי את בלאל, אבל נראה שסלאח היה חרמן יותר, ובלאל פירגן. ממש בני דודים טובים ומפרגנים, רק חבל שהם אונסים גברים להנאתם, חשבתי. פתחתי את פי והתחלתי ללקק את הביצים המגולחות של סלאח, שנאנח בהנאה. במגע שפתיים רך נישקתי את הזין שלו, וכל מה שעבר לי בראש זה שלא תיארתי לעצמי שהפעם הראשונה שלי תהיה ככה. סלאח נשכב על הגב, ואני מעליו מוצץ. בלאל ישב משמאל והחטיף לי סטירות קטנות בתחת. לסלאח לא היה זין מרשים במיוחד, אבל הביצים שלו היו מדהימות.

סלאח החל להזיז את הזין שלו כדי שארדוף אחריו עם הפה, ואני חשבתי שהמשחק הזה היה יכול להיות מהנה אם הוא לא היה בכפייה, ובפחד. בסך הכל, היו פה שני גברים ערבים שחומים ויפים, שבכל מצב אחר היו יכולים להיות פנטזיה ורודה שלי. סלאח צחקק וסטר לי בעודי מחפש את הזין שלו, שפגע לי באף, בעיניים, ובפה. כשתפסתי אותו, התחלתי למצוץ חזק, מורח את האודם שעל שפתיי על כל האיבר.

"יופי, אביבה, תפסת" צחקק סלאח, ובלאל בעקבותיו.
תוך כדי שאני עובר לעטוף את אשכיו המגולחים של סלאח עם שפתיי, שמעתי דפיקות חזקות בדלת. מי זה? חשבתי שהנה, באו להציל אותי, ולמרות שלא הייתי רוצה שיראו אותי ככה, לבוש ומאופר כאישה, ידעתי שעדיף ככה מאשר בכלל לא. סלאח ובלאל קמו במהרה ובלאל הזהיר אותי, "אם את עושה רעש זה הסוף שלך, את מבינה?" הנהנתי בראשי בהסכמה מבוהלת. מעניין מי זה, ואיפה אני נמצא בכלל? בלאל וסלאח התלבשו וקיללו בערבית, וסלאח ניגש לפתוח את הדלת. הייתה שם דמות גברית שצעקה עליהם בערבית, לא הבנתי מה, אבל היה לי ברור שאם המשפחות של בלאל וסלאח היו יודעות מה שני הגברברים הצעירים עושים כרגע, זה היה הסוף שלהם. שני גברים ערבים מתעסקים במשכב זכר לא יצטייר יפה במגזר המוסלמי השמרן. הם בכלל טוענים שהם בכלל לא הומואים, ובגלל זה אני לבוש כאישה. אבל אם זה המצב, למה לא להביא אישה אמיתית? טוב, ברור שהם הומואים אבל אסור להם להודות בכך, מה גם שלפחות על סלאח יש קצת סימנים מזהים בתנועות הידיים. פתאום עלה בראשי באילו שטויות אני מתעסק כשחיי בסכנה. במקום לנסות למצוא דרך לברוח מכאן, אני חושב על האנסים שלי.

הדלת נסגרה ושמעתי את סלאח ובלאל מתווכחים ביניהם באגרסיביות, אבל לא הבנתי מילה מהוויכוח. לאחר מספר דקות בלאל חזר לחדר, לבוש, ונראה עצבני. "היום בערב את חוזרת הביתה לשרמוטות שלך." נזף בלאל באגרסיביות.

"מי זה היה בדלת? מה קורה פה?" שאלתי.

"זה לא עניינך! תשתקי!" סלאח נכנס גם הוא לחדר, והיה נראה שבלאל רותח מעצבים על סלאח. "תקשיבי שרמוטה, את יודעת למה את פה?" שאל סלאח.

"תשתוק כבר! כבר קיבלת מה שרצית!" נזף בו בלאל. תהיתי מה קורה פה, מה סלאח קיבל מבלאל, זה נשמע כמו סחיטה, ופתאום בני הדודים לא נראו מיודדים במיוחד.

"קיבלתי?" שאל סלאח. "מה זה חד פעמי? אתה מספק ושומר עליי ובתמורה אני שומר עליך, מבין?" ככל שהם דיברו, ועוד בעברית, הבנתי שאולי הוויכוח ביניהם יהיה ההזדמנות שלי לברוח.

בלאל החל לקלל בערבית, או לפחות ככה זה נשמע, וסלאח צחק בפניו, בזלזול. לפתע בלאל הרים את ידו וסטר לסלאח, חזק. סלאח ניסה לדחוף את בלאל אבל בלאל הדף אותו בקלות והחל לחנוק אותו ביד אחת ולחבוט בו עם היד השנייה. בהתחלה חשבתי שזה חלק מההצגה, ממשחק התפקידים, אני האישה ושני הגברים רודפים אחריי, אבל לא, זה היה רציני. סלאח התחיל לדמם לאחר שחטף אגרוף באף, ומופע האימים הזה הפך לגרוע יותר כאשר בלאל סובב את סלאח המדמם והצווח, הוריד את מכנסיו, והתחיל לזיין אותו בתחת, באגרסיביות. סלאח צרח ובלאל חסם לו את הפה עם יד שמאל.

"בלאל, בבקשה, חכה רגע, מה אתה עושה?" ניסיתי להרגיע את הרוחות.

"תשתוק שרמוטה!" צרח עליי בלאל. רעדתי מפחד. בלאל גמר, וסלאח החל לבכות מכאבים ומההשפלה. הוא הרים את מכנסיו והלך לחדר השני. את הבכי שלו שמעתי, הוא היה אמיתי, ואפילו קצת ריחמתי עליו, כי הוא לפני רגע נאנס. מצד שני, הוא אשם באונס לא פחות מבלאל, ותחושת הרחמים עברה לי מהר.

בלאל קם, הוציא סיגריה מהכיס והדליק. "אני מציע לך לסתום את הפה עכשיו, עד שאירגע" הזהיר בלאל. אני כמובן לא צייצתי, פחדתי פחד מוות שהאלימות שסלאח חווה היא כלום לעומת מה שמחכה לי אם לו אציית לבלאל. בייאוש הזה ניסיתי לחשוב על אורן, היפה שלי, הגבר שלי. אורן שהיה יודע לעודד אותי ולהגיד לי בדיוק את מה שאני צריך לשמוע כדי לעבור את הסיוט הזה בשלום. מצד שני, פחדתי שאורן ייגעל ממני אם יראה אותי ככה. לא, עדיף שלא יראה אותי ככה, חשבתי, הוא בטח ישנא אותי ולא יהיה לנו סיכוי אי פעם, ורציתי שיהיה. אם אני אשרוד את זה, אני אגיד לו שאני רוצה אותו, שאני אוהב אותו יותר מכל דבר בעולם, אני אקח סיכון ואעשה את הצעד. אבל קודם אני צריך לצאת מכאן...

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...