שפתיים. צילום: Wagner Cesar Munhoz, Flickr.

 >  >  > 

הרומן שלי עם נועה - פרק ד'

נעה של פעם

"בולבולים על הראש!" עדי צועקת.

"מה?" אני מסתכלת עליה בתמיהה.

היא צוחקת, "בולבולים על הראש! למסיבת רווקות."

"האא!" אני נאנחת וטובעת בכוס קפה בתקווה שיעזור לי להתעורר. הוא לא. יש לי עיגולדים בעיניים.

"גמרתי עם נעה." אני לוחשת לה בתקווה שהיא תשאל אבל היא מתעלמת, תקועה על מסיבת הרווקות ואז היא קולטת מה אמרתי, "גמרת גמרת, אורגזמה או גמרת סיימת יחסים?"

"גם וגם. זה היה קשה." אומרת ועומדת על סף דמעות שחונקות לי את הגרון, "החלטנו אתמול שזה הסוף נפגשנו לקפה."

זה היה משוגע. היא באה אליי ישבנו לקפה מתחת לבית, ירדתי עם כפכפים, היא הייתה לבושה בטרנינג. הסתכלתי לה בעיניים והיא רק חיפשה את השפתיים שלי את המגע שלי. היא לא הפסיקה ללטף אותי, לא הפריע לה שאנשים רואים.

"נעלה אלייך?" היא שאלה בזמן שהיד שלה מתחת לשולחן התקדמה לעבר המפשעה שלי, מתחרפנת כשהיא עושה את זה. לא יכולתי להגיד לה לא. ברגע שהיא נוגעת בי אני נמסה כמו גלידה אבל התאפקתי. הייתי חייבת. עד הרגע שעלינו אליי הורדנו צ'ייסר ששרף לי בגרון ולה את הלב.

"תשכבי." היא אומרת לי ברוך ואני נשכבת.

היא מלטפת לי את החזה ויורדת אל הבטן ומנשקת אותי. אני מרגישה דמעות זולגות על הבטן. אני מרימה לה את הראש, "בבקשה אל." הלב שלי נסדק, ובא לי שהיא תתגרש ממנו ותהיה איתי.

היא מתרוממת וקמה להתלבש ואני צורחת על הסתומה שבתוכי שבכלל אמרה לה משהו.

היא הולכת ואני שבורה. מנסה להבין מה עשיתי בחצי שנה האחרונה, התאהבתי באישה נשואה. המוח שלי מנהל דיאלוגים עם הלב שלי והידיים שלי שונאות אותי, נמאס להן לגעת בה. הגוף שלי שונא אותי ואני בוגדת בו. כי אני אוהבת אותה, אוהבת אותה. הולכת לדלת וגוררת את הרגליים שלי. היא מנשקת אותי במצח ועומדת על קצות האצבעות שלה, אני גבוהה יותר ממנה.

״תנסי לא לשכב עם אחרות כל כך מהר בסדר?״ היא אומרת לי וזה נשמע רציני, כואב לה. יורדת לה דמעה והיא ממהרת לנגב אותה אבל מאוחר מדי. קלטתי אותה.

״תישארי איתי הלילה.״ אני מפצירה בה והיא כמעט משתכנעת. הטלפון שלי מצלצל ודעתי מוסחת לשנייה. היא כבר במעלית ואני עם הטלפון ביד. הודעה מעדי, עופרה היום באומן, יש חינמים. בדרך אלייך* מהרגע הזה הזיכרון שלי בוגד בי. חושך מוזיקה רועשת, אורות שמבלגנים את העיניים ולהב אחת שעומדת להתפוצץ. שותה כוס, ועוד אחת ועוד אחת. לא רואה בעיניים. הלילה אני לא חוזרת לבד הביתה. לא רוצה לישון לבד אני מפחדת.

השתכרתי כמו ילדה בת חמש עשרה ששותה בפעם הראשונה וודקה ומקיאה את תכולת הקיבה שלה על המדרכה של המועדון כשארבע לסביות מסביבי מחזיקות אותי, שוטפות לי פנים ומחזיקות לי את השיער. רקדתי עד שדיממתי מהרגליים, פלירטטתי כמו מתבגרת חרמנית. שתיתי עוד כוסית אחרי ההקאה ההיסטרית. הכל מסתובב לי.

מתעוררת בבוקר , במיטה. עירומה. מסתובבת לצד ימין ורואה שיער בלונדיני ארוך, היא עירומה. יש לה קעקוע ענק של כנפיים בגב. זו לא נעה.

קמה בבהלה והיא ממשיכה לישון. איך הגעתי הביתה?

 

לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...