גבר עם ישבן מהמם. צילום אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה
צילום אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה. צילום: Shane Slayer, Flickr.

 >  >  > 

שיעור פרטי לבחור דתי - פרק ו'

מה אני בעצם עושה פה - ערום באמצע החדר של אדם שאני בקושי מכיר ומחכה למוצא פיו. רצון להיות שפוט שלו - מה זה בעצם אומר?

הזמן עבר ודבר לא קרה. שמעתי את ניר בחדר המקלחת אבל הוא לא מיהר לצאת. עמדתי שם בחדרו, בתחילה מתנשף מהריצה במדרגות, וככל שחלף הזמן יותר ויותר מודאג מהבאות. עליתי לפה כולי מרוגש ומחורמן אבל ההמתנה הזו נתנה אפשרות לספקות לעלות, ולתהיות מה אני בעצם עושה פה - ערום באמצע החדר של אדם שאני בקושי מכיר ומחכה למוצא פיו. רצון להיות שפוט שלו - מה זה בעצם אומר? האם חשבתי על זה עד הסוף? מה ניר עשוי לדרוש ממני לעשות ולאיזה שפל חדש אצטרך לרדת? ובכלל אינני יודע אם כבר סיפר לחבריו, וגם אם לא, האם יסכים להמשיך לא לספר, הרי לא הייתי בעמדת מיקוח מוצלחת במיוחד. בקיצור לא מאד התרשמתי משיקול הדעת שלי, ובמיוחד שהגורל שלי יצא משליטתי לחלוטין. גם עמידת הדום לא הייתה בדיוק קלה לאורך זמן. בנוסף היה חלון פתוח בדירה ונכנסה רוח קרירה כך שגם לא היה לי נעים ככה לעמוד ללא תזוזה בלי בגדים.

אחרי כרבע שעה צלצל הטלפון בחדר. ניר יצא מחדר המקלחת כאשר מגבת מלופפת על חלק גופו התחתון, כך שלא יכולתי לראות את מה שחפצתי כל כך לראות. נהניתי כמובן מהצצה על חזהו הגברי והרטוב קמעה אבל לא יותר מזה. הוא בכלל לא העיף מבט לכיוון שלי, מה שהיה משפיל למדי, כאילו אני אויר ואין בחור ערום באמצע החדר שלו. הוא הפנה את גבו אלי ושוחח בטלפון. הבנתי שזה חבר שמזמין אותו ליציאה, אבל ניר ענה "שיש לו משהו לגמור פה." משם התדרדרה השיחה לצחקוקים על גמירות וכדומה, ושמעתי את ניר מגחך ועונה, "כן, מחר היא תבוא אלי אחרי בית ספר ואני מקווה שסוף סוף תהיה התקדמות משמעותית איתה." הנחתי כי הוא מדבר על אחת מכיבושיו האחרונים. הוא המשיך, "אני שומר בשבילה את המטען כבר עשרים וארבע שעות. פעם קודמת זה לא הצליח לי..." כן, ניחשתי נכון. ניר ממשיך עם הבחורות, ואני, מה אני בשבילו?

מרוב הרהורים לא שמתי לב שהשיחה נגמרה וניר הופיע לפתע מול הפרצוף שלי. עיניו תקועות היישר בעיני. ניסיתי לראות בהן משהו נעים, אבל לא חשתי בכך. "כמה פעמים גמרת מאז שהיית פה אצלי?" שאל. הסמקתי לחלוטין. לא הייתי מורגל בשאלות מביכות וישירות כאלו, ולקח לי רגע להתעשת ולענות. בלעתי את הרוק ואמרתי, "כשהייתי כאן גמרתי שלוש פעמים." כך פלטתי בלי לשים לב.

"מה?" צרח ניר, "שלוש פעמים, אני זוכר פעמיים מובהקות ביותר. מה זאת אומרת?" המילים בקושי יצאו לי, הייתי קצת מפוחד ממנו. הרגליים התחילו לרעוד מעמידת הדום הממושכת, והטון העצבני שלו לא הועיל. "כן, סליחה ניר, התביישתי לספר לך, אבל כשהיית באימון גמרתי גם כן."

הוא הסתכל עלי בזעזוע, "מה, אוננת כאן בחדר שלי בלי להגיד לי?" שאל.

"כן, אני מצטער, לא יכולתי להתאפק." עניתי.

הוא הסתכל עלי במבט שואל, והבנתי מה הוא רוצה, ואמרתי בשקט, "ליקקתי את השפיך כמו שאמרת לי." הוא לא אמר דבר, אז המשכתי, "באותו ערב גמרתי פעם רביעית. ולמחרת הייתה עוד גמירה, וזהו."

"איפה זה היה, תפרט?" שאל ניר. הירידה לפרטים האינטימיים לא הייתה נעימה בכלל. "באותו לילה גמרתי במיטה כי חשבתי על כל מה שהיה כאן אצלך והייתי מחורמן מזה, ולמרות שכאבו לי הביצים הרגשתי שאני חייב להתפרק עוד פעם אחת, במיוחד שאחרי שהגמרת אותי ולא הייתי מסופק." אמרתי בצורה מנומסת. "למחרת בבית הספר באחת ההפסקות אחרי ששוב חשבתי עליך כל השיעור, רצתי לשירותים וגמרתי שם, ומאז לא גמרתי."

"טוב, הבנתי." אמר ניר, "יש לנו כאן מקרה של זרע בלתי נדלה בתוך האשכים האלה." לפתע הרגשתי את ידו תופסת את הביצים שלי. הוא המשיך להסתכל לי בעיניים ולאט לאט הגביר את אחיזתו. זה התחיל לכאוב, אך ניסיתי לא להוציא הגה, והוא פשוט המשיך. הוא וודאי ראה את הכאב על הפנים שלי, התאפקתי אבל עד שלא הוצאתי זעקה קטנה הוא לא הפסיק. "תבין," הוא אמר, "אתה רוצה להיות השפוט שלי, זה אומר שאתה, והביצים שלך שייכים לי. ולכן אתה לא מעז לאונן ולגמור אלא אם כן אני אומר לך. זה ברור?"

 "כן ניר, זה ברור." אמרתי בפחד. הוא שוב תפס לי את שק האשכים בחוזקה ואמר, "ואם בא לי לשבור לך את הביצים, אתה לא תוציא הגה, אלא תעמוד ותסבול בשקט, כי הסבל שלך זו ההנאה שלי, ברור?"

בקושי הצלחתי לענות מרוב כאב ולחץ שם למטה, "כן ברור."

"ולדעתי אתה בכלל צריך להודות לי שאני נוגע לך בביצים ובזין, קדימה!" נבח עלי.

הוא המשיך למחוץ לי את הביצים ואני אמרתי בקושי, "ניר, תודה שאתה מחזיק לי את הביצים." זה היה משפיל וכואב גם יחד.

הוא צחק, "אתה כזה אפס, בחיי, לא האמנתי שיש כזה דבר. אתה לא מתבייש להיות כזה הומו?" הצלחתי רק לשתוק, והוא הרפה מהביצים שלי.

"אז מה אתה רוצה ממני?" שאל.

"רציתי לבקש סליחה שעזבתי פה לפני יומיים, ואני מבקש שלא תספר עלי לחברים שלך ואני אהיה השפוט שלך." הוא לא ענה. הייתה לי הרגשה לא נעימה בבטן ובגרון, ופחדתי מהבאות. הרגליים רעדו לי עוד יותר והיה לי קר. הוא ראה אבל לא היה אכפת לו. ראיתי שהוא מעוצבן. "אתה חושב שפשוט תבוא לפה ותהיה השפוט שלי. אחרי שעזבת, אתה לא אמין בעיני. למה שאאמין שתישאר?"

מיד עניתי, "בבקשה ניר, תן לי צ'אנס אני אראה לך שאני אמין."

הוא הסתכל עלי בלעג, "לא יודע, לא נראה לי שאפשר לסמוך על רכיכה מוצצת שכמוך. ובכלל אתה נראה לי קצת חוצפן. ככה עזבת באמצע. אתה השפלת אותי." זו הייתה פעם שניה שהוא אמר את זה ולא ממש הבנתי את הלוגיקה בדבריו. איך אני השפלתי אותו, אז אמרתי "ניר, בחייך, אני לא מבין איך אני השפלתי אותך."

מבט של זעם נדלק בפניו באופן מידי, "מה אתה עונה חזרה, מי אתה בכלל. מה אתה סותר את מה שאני אומר?"

נבהלתי לגמרי, ופתאום בלי שראיתי את זה בא, הוא החטיף לי סטירה מצלצלת בלחי. הסטירה הייתה חזקה ואיבדתי את שיווי המשקל ונפלתי על הרצפה. ואז כל הלחץ של הימים האחרונים התפרץ, והתחלתי לבכות ולהתייפח לפניו ללא יכולת להפסיק. הייתי כל כך מיואש ומבויש שישבתי מכופף על הרצפה עם פני כלפי מטה ובכיתי ובכיתי, כל גופי מכווץ ומפוחד מניר.

הרגשתי יד על הסנטר שלי. ניר התכופף אלי והרים לי את הפנים כך שהסתכלתי עליו. "זה יותר טוב," הוא אמר, "עכשיו אני רואה שאתה מתחיל להפנים את מצבך, ושאולי אוכל למצוא בך שימוש." הוא התחיל לנגב לי את הדמעות עם היד, ואני המשכתי ליבב. "אני אהיה מוכן לתת לך שבוע ניסיון כדי לראות אם אתה מתאים להיות עבד. אתה מוכן לזה?" שאל. הוא עדיין הסתכל עלי בוכה מקרוב אבל מבטו היה עדין יותר.

"כן, בטח, תיתן לי ניסיון בבקשה."

הוא לא אמר דבר. כאשר הוא קם חזרה, המגבת נפלה לארץ ושוב מצאתי עצמי יושב על הארץ ופני מביטות במפשעה המדהימה שלו. הוא הזיז את ראשו מעט כאילו מסמן לי והבנתי שכדאי שאכנס לפעולה. ניגשתי במהירות על ברכי אל הזין שלו והכנסתי אותו לפה. אגב, הזין היה כבר די נוקשה כך שנראה לי שכל הסצנה הזו עוררה אותו. מצצתי אותו בתאווה. פני הרטובות מדמעות הביטו אליו בציפייה בכדי לראות אם הוא שבע רצון. אחרי כמה דקות, הוא שלף את הזין הענק שלו מהפה שלי, ואמר, "זה מספיק להיום." הייתי מאוכזב, כמובן שלא העזתי לגעת בזין המזדקר שלי ששאף לפורקן.

"אני הולך לישון כי כבר מאוחר. מחר אחר הצהרים תהיה מוכן לטלפון ממני, אולי אצטרך אותך." הוא הלך לדלת והסתכל בחוץ, "באת עם תחתונים אני רואה, אז אתה צריך לקבל משימה אחת." הוא חשב. "צא אל הגג ותשטוף אותו, הרצפה שם מזוהמת. תדאג שיהיה יפה ומסודר למחר כי יש לי אורחת." הסתכלתי עליו והוא אמר, "יאללה עוף לי מהעיניים." ראיתי אותו לובש תחתונים ומכין עצמו לשינה. יצאתי אל גג הבינין. היה קר והייתי ערום. קיוויתי שאין שכנים בחלק השני של הגג. ראיתי שיש קיר מפריד בגובה בינוני, כך שמי שהיה מגיע אל הקיר היה רואה אותי בברור. חיפשתי מגב ומים ובגלל החושך נאלצתי להדליק את האור. התחלתי לעבוד על ניקיון הגג. זה לקח כחצי שעה של עבודה מאומצת בה כל מי שהיה מסתכל מהחלק השני של הגג או מהבניינים הסמוכים היה רואה בחור ערום לחלוטין שוטף רצפה על הגג. מה יכולתי לעשות, קיוויתי שאף אחד לא מסתכל, וגם אם כן שאין מי שיזהה אותי. כשסיימתי נכנסתי חזרה, אך היה חשוך וניר כבר ישן. יצאתי מהדירה ושמתי עלי את התחתונים וירדתי במדרגות חזרה הביתה.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...