גבר עם ישבן מהמם. צילום אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה
צילום אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה. צילום: Shane Slayer, Flickr.

 >  >  > 

שיעור פרטי לבחור דתי - פרק ב'

אינני יודע כבר מה לחשוב על עצמי. אולי אני באמת הומו?

הדממה בחדר השתלבה יפה עם רגשות הדכדוך שאחזו בי. האמת שרציתי לבכות אחרי מה שעוללתי היום. עלו לי מחנק בגרון ודמעות בעיניים כאשר חשבתי על הסיטואציה המשפילה שאני נמצא בה. אבל התאפקתי ולא בכיתי, רק קצת רעדתי שם בעומדי חצי ערום באמצע החדר של ניר.

"מה עובר עליך?" שאלתי את עצמי. היום עברתי כל גבול, וללא כל ריסון עצמי. אוננתי בפראות לפני גבר זר יחסית. אחרי שגמרתי הוא הכריח אותי לאכול את הזרע שלי, מה שעשיתי בחפץ לב בעודו צופה בי מלקק את כל מה שיצא ממני, וכל זה אחרי שבלעתי מנה גדולה מהזרע שלו שהוכנסה לי לפה ללא כל התנגדות מצידי, ובעצם בגלל שקראתי לו לבוא "לעזור" לי בתרגיל במתמטיקה. מצצתי אותו כפי שפקד עלי, נתתי לו לגעת בזין שלי ולבדוק את אבר המין שלי כמו סוס בשוק, ועוד בסוף אמרתי לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שנהניתי למצוץ לו. הפכתי מבחור תמים ושקט לחולה מין. 

ניר קרא לי הומו, וזה העליב אותי מאד ואפילו הרגיז אותי כי אני לא חושב שאני אוהב בנים או משהו כזה. מצד שני, אחרי כל הביצועים שלי היום, כולל הזין שלי שלא מפסיק לעמוד בחוזקה גם עכשיו רק מהמחשבות הללו, אינני יודע כבר מה לחשוב על עצמי. אולי אני באמת הומו? אבל מה שמדכא באמת הוא שכרגע אני תלוי בטוב ליבו, ולצערי היום יצאו צדדים קצת יותר מרושעים שלו, אז מי יודע מה עוד אגלה. היה לי ברור שאני לא יכול לתת לו לספר על מה שקרה כאן לאף אחד. אם ישמעו מזה, במיוחד בחברה' שלי ובבית ספר עוד יזרקו אותי מכל המדרגות. הרעיון שאני, בחור דתי צעיר, אהיה המוצץ הרשמי של קבוצת הכדורסל העירונית הוא פשוט איום ונורא, ואני חייב להוריד את ניר מזה בכל דרך. לכן לא עזבתי את הדירה שלו והמתנתי לחזרתו. למרות ניסיונות לגלגל את הסיטואציה בראשי שוב ושוב לא הצלחתי לחשוב על דרך טובה לצאת מהפלונטר הזה. בעצם ניר הוא זה שיחליט על הצעד הבא... נעשיתי עוד יותר מבוהל. הייתי במצב נפשי קשה, עם תחושת עליות ומורדות לחילופין. 

למרבה הבושה, הפחד שעלה בי ככל שעבר הזמן לא הרגיע את הזין שלי אלא להפך, וככל שמצאתי את עצמי חוזר בראש שוב על מה שקרה פה לפני שעה קלה, כך מצאתי את עצמי מלטף יותר ויותר את הזין שלי. הרגשתי דגדוג מגרה בכיפת הזין והלחץ בביצים שלי עלה וגאה ולא נתן לי מנוח. לבסוף כבר לא יכולתי להשתלט על עצמי, כי מרוב דמיונות הייתי חייב לפרוק את עצמי שוב. הזין שלי נעתר בשמחה ליד המאוננת שלי והאשכים נכנסו להיכון. הייתי כל כך מגורה, במיוחד בקצה הזין, שאחרי זמן לא רב הרגשתי שההשפרצה קרובה. ירדתי על ברכי ושפשפתי במרץ את האיבר המגודל והאדמדם שלי. הייתי מחורמן בטרוף, חושב כל הזמן על הזין של ניר בפה שלי, דופק אותי. כן, הבנתי שהוא פשוט דפק אותי, זיין אותי בפה, והשתמש בי כחור לריקון הזרע שלו. לא יותר מזה. זה היה מעליב לחשוב על זה כך, אך זה מה שהיה. הרגשתי משומש. 

הלב שלי דפק בחוזקה ונשימתי הייתה כבדה, ואז זה בא. גמרתי בצעקה בעוד הזין שלי יורה שלושה מטחים מכובדים לפני לאורך הרצפה. מרוב התרגשות נפלתי על יד שמאל הבלתי עסוקה שלי כך שהייתי על הארץ על שלוש (לא על ארבע כי יד ימין הייתה עסוקה בלסחוט את שאר הזרע החוצה). התפעלתי מהמרחק שהזרע שלי טס. אף פעם לא גמרתי ככה על הרצפה. התפעלתי מכך שאני גומר פעם שניה ויוצאת כמות כזו גדולה. הביצים שלי קצת כאבו אבל תחושת הגמירה עלתה על הכל. אני לא יודע להסביר את זה אבל היה לי ברור ברגע זה שעלי ללקק את כל הזרע מהרצפה, כמו שניר אמר, שאין לבזבז זרע טוב. וכך מצאתי עצמי אוכל ומלקק בתאבון מנת זרע שלישית תוך שעה. עכשיו שהייתי לבד התעכבתי לשים לב יותר לטעם של הזרע שלי, ובסך הכל זה מצא חן בעיני. הפה שלי התמלא בנוזל הדביק ובלעתי אותו בחפץ לב. אחרי כל זה הזין שלי נרגע ונעשה רפוי סוף סוף, כך שיכולתי להתלבש חזרה. 

המתנתי כשעתיים וניר עוד לא חזר. כמובן שאחרי הגמירה ירד לי האדרנלין ושוב נחבטתי לקרקע המציאות.  וכך ככל שנקף הזמן שחיכיתי לניר, נכנסתי יותר לסרטים. בנוסף התביישתי בעצמי על מה שקרה לפני כמה דקות. חשבתי שאני מתנהג כמו מסומם. פשוט לא הכרתי את עצמי. נראה שירדתי מהפסים. ואז אמרתי לעצמי בתקיפות שכאשר ניר יחזור אתנהג בצורה שפויה ולא אגרר לרגעים משפילים כאלו יותר. אני אדבר איתו בצורה ישירה ואסביר לו מדוע זה לא יקרה שוב, וננסה לשכוח מכל העניין. כך אמרתי לעצמי, אבל ידעתי שאני רק משקר לעצמי. ניר מחזיק אותי בביצים בסיטואציה הזאת ואין לי שום דרך לשלוט במצב. שוב החל המחנק לעלות בגרוני ודמעות של ייאוש וחרטה התחילו לזלוג. לא יכולתי להתאפק יותר והתחלתי לבכות חרישית.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...