מצעד הגאווה בתל-אביב 2014. צילום: ארכיון GoGay.

 >  >  > 

רותם - פרק א'

רותם הוא אדם ישיר, יש שיגידו שהוא ישיר מידי. אפילו בוטה קצת, אבל לי זה לא הפריע בכלל.

רותם ואני לומדים יחד באותה פנימייה. הכרנו בכיתה ט' כשהגענו לפנימייה. שיבצו אותנו כזוג לחדר. אני לא יודע אם ההנהלה כיוונה לכך או לא, אבל רותם ואני היינו זיווג פשוט מושלם. לא לקח לנו כל כך הרבה זמן להפוך לחברים הכי טובים. צחקנו, דיברנו, בכינו ולפעמים גם ישנו ביחד. היינו הולכים לישון ביחד, וקמים ביחד. תמיד חיפינו אחד על השני. אני זוכר שבקיץ הראשון בין כיתה ט' לכיתה י' נפגשנו לפחות שלוש פעמים בשבוע, למרות שכל אחד גר בישוב אחר בארץ. רותם בא מהצפון, אצבע הגליל. ואני באתי מהשומרון. לפעמים פשוט היינו נשארים לישון אחד אצל השני, חולקים חדר בדיוק כמו בפנימייה. היינו כל כך דבוקים אחד לשני עד שהבאתי אותו לנופש השנתי שלנו. הוא הכיר את סבתא שלי, סבא שלי, ההורים שלי, ואת כל בני הדודים שלי ובדיוק ההפך. אני זוכר שבאותה שנה, יום לפני הראשון לספטמבר, אחרי שניקינו את החדר שהשארנו ריק כל הקיץ, ישבנו יחד על גג בניין הפנימייה. היה לנו שם שולחן קטן שהיינו נוהגים לפרוס עליו כמה משחקים. משני צדדיו היה לנו כיסאות בית ספר שגנבנו מאחת הכיתות.

"תגיד, לא ימאס לך ממני מתישהו?" אני זוכר שהוא שאל אותי בישירות שלא כל כך הפתיעה אותי. סך הכול רותם הוא אדם ישיר, יש שיגידו שהוא ישיר מידי. אפילו בוטה קצת, אבל לי זה לא הפריע בכלל.

"ומה איתך?" עניתי לו באותה ישירות, "לא ימאס לך ממני מתישהו?" שאלתי אותו, מביט בעיניו. לרגע הייתה שתיקה מתוחה, ואז פשוט צחקנו. נקרענו שם לאור השקיעה על השומרון. אני לא זוכר כמה זמן ישבנו שם וצחקנו. אבל זה היה המון זמן, אולי אפילו יותר מידי זמן. וכך פתחנו שנה נוספת של חברות חסרת גבולות. והשנה הזאת הייתה שנה מוזרה. גדלנו, רותם התחטב בגלל נבחרת השחייה של הפנימייה, בעוד שאני ניסיתי לקבע בבטני כמה קוביות. התחלנו להתגלח כמעט כל שבוע, השתמשנו ביותר ויותר דיאודורנט, ובשמים. אופק נהיה חבר של גלי, ואני נהניתי לי בחיי, כל כמה חודשים גומר קשר, ומתחיל אחד אחר. וזה לא בגלל שרציתי, פשוט איבדתי את האהבה אחרי חודשיים שלוש. אז מה התועלת לנצל אותן? 
בחודש השני של כיתה י"א רותם וגלי נפרדו. יותר נכון היא נפרדה ממנו. הוא התבאס קצת, שקע קצת בדיכי, ניסיתי לעזור לו. להצחיק אותו כמה שאני יכול. אבל הוא היה שקוע בעצב שלו, אכלנו את ארוחת הערב, אחרי זה הלכנו לשבת קצת במועדון ובערך בשעה תשע חזרנו לחדר. זה כל כך לא היה אופייני לנו, בדרך כלל היינו עוזבים את המועדון בחצות. "רותם אתה חייב לצאת מזה" אמרתי לו, ברגע שסגרתי את דלת חדרנו. נעלתי שתי נעילות, שלא יכנסו לנו באמצע הלילה, הדלקתי את המערכת שלי, חיברתי את הטלפון למערכת ושמתי קצת שירים רגועים מהפלייליסט שלנו. ניסיתי להרקיד אותו, אבל הוא נכנס למיטה ונשכב. "עד כאן רותם כהן, אם אתה לא קם עכשיו אני קופץ עליך." חיכיתי קצת לראות את תגובתו והוא פשוט לא הגיב. "אני קופץ." הזהרתי אותו בפעם האחרונה ושוב, כלום. אז קפצתי. הוא אפילו לא הרביץ לי כי קפצתי עליו. ירדתי מעליו ונשכבתי לצידו על הצד, והוא שכב על גבו. "אתה רוצה לדבר על זה?" שאלתי אותו, הפעם בדרך הכי רגישה שיכולתי.

הוא נענע את ראשו לשלילה. "בבקשה." התחננתי ועשיתי פרצוף של כלב קטן.

עכשיו הבטנו אחד בשני. "זה כלום." הוא אמר, והושיט את ידו להסיר את קווצת השיער הקטנה שכיסתה את עיני. הוא השתהה מעט, ליטף את לחיי והסתכל בעיני.

הסתכלתי בחזרה בעיניו, והרגשתי כאילו אני טובע בתוך הים הכחול שהיה בהן. ידו חלפה על פני והגיעה הפעם לעורפי. הוא קירב את פרצופי אל פרצופו. פיותינו נפגשו, הוא נישק אותי, ואני הנחתי לו לנשק אותי. זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי. שפתינו התנתקו והתרחקנו קצת אחד מהשני. התיישבתי לרגע, מביט בו בעוד הוא מביט בי.

"סליחה," הוא החל להגיד אחרי כמה דקות של שקט, "אני ממש מצטער." הוא המשיך בזמן ששתקתי.

"על מה?" שאלתי אותו. הוא הפגין פרצוף מופתע של לא מבין מה פשר השאלה. קירבתי את פי אליו, ושוב התנשקנו, הלשונות שלנו נגעו אחת בשנייה. אני לא זוכר שעמד לי ככה מאף נשיקה אחרת. התנתקתי שוב משפתיו, פשטתי את חולצתי, והתחלתי לעזור לו לפשוט את שלו. הוא עזר לי. ואז שוב חזרתי לנשק אותו בעוד פלגי גופנו העליונים נוגעים אחד בשני. אף פעם, בכל שנותינו כחברים, לא היינו קרובים ככה. העברתי יד בשערותיו והייתה לזה הרגשה טובה.

"אני אוהב אותך אריאל." הוא לחש. ניתקתי משפתיו, "כבר המון זמן אני מאוהב בך." הוא התוודה.

"גם אני." אמרתי בשקט וחזרתי אל שפתיו, התחלתי לרדת מפיו, אל צווארו כמו שעשיתי לרוב הבחורות ששכבתי איתן. נשקתי לצווארו, ודרך החזה ירדתי אל בטנו עד שהגעתי לקו חגורתו. חזרתי אל פניו ונשקתי לו. הוא שלח את ידיו אל כפתורי מכנסי, מתחיל לפרום אותם אחד אחרי השני. בכל פעם שכפתור נפתח הרגשתי את התחושה הזאת יותר חזק. הוא החל לפשוט מעלי את מכנסי, עזרתי לו קצת ונשארתי בתחתון לגופי.

הוא נגע באיברי, החלפנו מקומות, אני נשכבתי על גבי והוא התיישב לצידי, בוהה באוהל שנוצר בתחתוניי. הוא הסיר מעלי את הבד, משחרר אותו לחופשי, ותחילה העביר עליו את ידו, ואז, בלי למצמץ, הכניס לפיו את כולו, עד הסוף. הרגשתי את ענבלו על הכיפה. הוא הפריש רוק חם על איברי והחל לעלות ולרדת עליו עם פיו. לא לקח לי הרבה זמן עד שהודעתי לו שאני עומד לגמור, הוא עצר מיד, רגע לפני השיא הוא עצר ונעמד, משאיר אותי עם זין שעוד רגע אחד הולך להתפוצץ. הוא פשט את מכנסיו, תלשתי ממנו את תחתוניו השחורות. הוא ניגש לארון, הוציא משם קונדום, קרע את העטיפה, שלף משם את הפלסטיק הדק, הלביש אותו על איברי, התיישב על אגני, אחז באיברי בידיו, כיוון אותו במדויק ואז התיישב עד הסוף. ההרגשה הייתה עילאית, הוא ממש סגר עליו, הוא ישב שם כמה רגעים, משופד, הכאב ניכר על פרצופו. אחזתי בו וקירבתי אותו אלי, נישקתי אותו. התנשקנו בעוד הוא משופד על איברי. אחר כך הוא התנתק מפי, חזר לתנוחת הישיבה ולאט לאט החל לעלות ולרדת. הרגשתי איך הגוף שלו מתרגל לאיברי. מקבל אותו בשמחה, אפילו ברצון לעוד. זה היה כיף, הוא הביא אותי לשיא והפעם לא הזהרתי אותו. יריתי מטחים רבים, ואחרי המטח הראשון גם הוא החל להתיז עלי את זרעו.

לבסוף הוא קם ממני, קילפתי את הקונדום מאיברי, וזרקתי אותו לפח. הוא נעמד מולי עם חבילת מגבונים, מנגב אותי מהזרע שלו. רותם אחז במותני, נישק אותי, ניתק ממני וקירב את מיטותינו אחת לשנייה כך שהן יצרו מיטה זוגית אחת גדולה. הוא דחף אותי אל המיטה, ווידא שדלת החדר נעולה פעמים. וקפץ למיטה, קירב את ראשו שוב לנשיקה אחת ארוכה, לקח את השלט והדליק את הטלוויזיה, והניח את ראשו לצד ראשי, משחק בשיערי.

שכבתי על הגב, וחיבקתי אותו ביד אחת. הוא שכב לצידי, מחבק אותי עם ידיו ורגליו, מעביר את ידיו על גופי. מדגדג, מנשק, מריח. מתענג על גופי. התחלתי לדמיין את חיינו מכאן והלאה והתענגתי על הפעם הראשונה שממש נהניתי ממגעו, ואט אט נרדמנו אחד בזרועותיו של השני.

לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...