אילוסטרציה. צילום: Jon Olav Eikenes, Flickr.

 >  >  > 

אופק ורביב - פרק ג' ואחרון

אני אוהב אותך, אתה אוהב אותי, למה שנעצור את זה בגלל העתיד, או בגלל מה יגידו כולם?

"אופק." לחשתי באוזנו, מעיר אותו בנשיקות קטנות על צד פניו. אחרי דקה הוא נהם לי כתגובה. "אוקי, אם אתה לא קם עכשיו אני הולך." הצהרתי באוזנו בלחש.

הוא הזיז מעט את ראשו והסתכל בי במבט ישנוני. "בוא לפה." אמר והתנפל על פי. טעמתי אותו על הבוקר וזה היה טעים. "אתה אוהב אותי?" הוא שאל בין נשיקה לנשיקה.

הנהנתי בהסכמה. מסרב לדבר. "אז עוד רבע שעה." הוא התחנן. הבנתי כבר לאן זה הולך. פשוט ניתקתי את פי מפיו. קמתי. לבשתי את המכנס הקצר שלי, מהבד הרך הזה שאני אוהב. בלי שום דבר מתחת. הסתכלתי על דמותי במראה. קרצתי לעצמי בצחוק. סידרתי את שערי הפרוע. שלפתי את מברשת השיניים ממקומה הקבוע על וו הוואקום שעל הקיר. למעלה למטה, ימינה ושמאל. עשר פעמים חזרתי על הסדר הזה בראשי, ובידי עד סוף הצחצוח. חייכתי חיוך גדול למראה חושף את שיני הלבנות. פשטתי את המכנס מגופי. פתחתי את דלתות המקלחון ונעמדתי תחת הזרם החם. המים זלגו מראשי דרך גבי ובטני, עוברים בכל השקעים הנכונים. עוטפים את גופי. מילאתי את השיער בשמפו, מקציף את שערי. עצמתי את עיני.

"בוקר טוב." הוא לחש באוזניי בעודו נכנס מאחורי למקלחת. הרגשתי את חבילתו נצמדת אליי מאחור. הוא נישק את כתפיי. התחלתי להתעורר. וגם הוא. איברו נעמד כמו כידון. מפלח את ישבני לשניים. "לא." עצרתי אותו כשהרגשתי את הכידון מתקרב לאזור. הסתובבתי אליו, הדבקתי נשיקה לפיו. "אופק," אמרתי לו בין הנשיקות, "אנחנו נאחר לבית ספר." הזהרתי אותו וניתקתי את פי. פתחתי את דלתות המקלחון. לקחתי את המגבת מהוו, ניגבתי את גופי, והלכתי ערום לחדרי. חיפשתי בגדים יפים. החולצה הלבנה הקצרה, התחתון האדום ומכנס הג'ינס השחור. מבין מאגר הנעלים שלי בחרתי בזוג נעלי הספורט השחורות.

הוא ישב על הספה, לבוש בצבעי בורדו וכחול. "אתה עושה לי חשק לעשות אותך." אמר ברגע שנכנסתי לסלון.

"זה היה חד פעמי." עניתי ויצאתי מהבית, וכמו שציפיתי הוא לא איחר לצאת אחרי, וללכת בעקבותיי.

"מה זאת אומרת חד פעמי?" תהה.

"זאת אומרת שסיימנו, מה שהיה אתמול היה אתמול. אנחנו בני דודים, לא יותר מזה." אמרתי וראיתי איך פניו השתנו.

"אבל אני אוהב אותך." אמר בשקט לעצמו. 
"טוב, יש לי פיזיקה ולך דרמה, אז תהנה." אמרתי בנימה אדישה, עוצר את עצמי מלדפוק לו נשיקה באמצע חצר בית הספר. התרחקתי ממנו חש את עיניו ננעצות בי מאחור. אני יודע שאמרתי לו שנגמר בינינו, אבל זה לא נעשה מתוך רגש אלא מחשש שהיחסים הללו יהרסו את החברות המדהימה בינינו, את יחסי האחים שבנינו. וגם כמה נרחיק עם זה? הרי ההורים שלנו לא יקבלו את זה שאנחנו זוג. והם יחזרו עוד מעט. ואז מה? כל השאלות האלו רצו בראשי מליל אמש. העפתי מבט זריז לאחור אבל הוא כבר לא היה שם. האצתי את הליכתי לכיוון בניין המדעים שלנו. 
מתחילת השיעור אני לא מתרכז, אני חושב רק עליו. מדמיין אותו ואתי ביחד. הטלפון שלי רטט, הוצאתי אותו ובדקתי. הייתה שם הודעה מאופק, 'תצא שנייה אני צריך לדבר איתך'. הבנתי שאת השיעור הזה כבר פספסתי אז מה אני אפסיד אם אני אצא? ביקשתי מהמורה לצאת להתפנות והיא נתנה לי ללכת. סגרתי את דלת הכיתה, ולא ראיתי אף אחד במסדרון, הוא עושה ממני צחוק. חיכיתי חצי דקה ולבסוף החלטתי ללכת לרחוץ ידיים בשירותים ככה שזה יראה אמין לפחות שיצאתי לשירותים.

"למה אתה בורח ממני?" הוא אמר ברגע שנכנסתי לשירותים.

"אתה דפוק, אולי יש כאן מישהו?" כעסתי בלחש.

"אין אף אחד." הוא אמר ונעל את דלת החדר. "מה הקטע, לא הייתי טוב אתמול?" הוא שאל.

התעלמתי, פותח את ברז המים, לוחץ על מכל הסבון, "בבקשה," הוא אמר מאחורי. "בבקשה תגיד לי מה קרה?" לחש לי כבר באוזן.

"לא קרה כלום, אתה טוב, אפילו טוב מאוד, ובאמת שאתה פסגת החלומות שלי," אמרתי לו ונעמדתי מולו, אוחז במותניו. "אבל..." הוא סימן לי להמשיך. "אבל, לאן נמשיך, כמה רחוק נלך עם זה? מה עם ההורים שלנו? זה לא נחשב אסור? מה עם החברים שלנו, מה הם יגידו? ומה איתנו? זה יכול להרוס את היחסים בינינו." אמרתי לו, מצטער על כל מילה שיוצאת מפי, אבל הייתי חייב להשלים עם המציאות וגם הוא, הנחתי את ראשי על כתפו. הוא ליטף את שיערי. שתק מעט. "תקשיב," הוא החל להגיד, "אני לא יודע מה יגידו, או מי יגיד. ומה יהיה בעתיד, אני לא מתעסק בזה," אמר, "אני מתעסק בהווה, אני אוהב אותך, אתה אוהב אותי, למה שנעצור את זה בגלל העתיד, או בגלל מה יגידו כולם? רוצה לשמור את זה בסוד? סבבה. רוצה לספר לכולם? סבבה. כל מה שתרצה. גם אם תבקש ממני להפסיק, אבל אני צריך לדעת שאתה מבקש את זה בלב שלם." הוא אמר, הרים את ראשי, והסתכל עלי, "מה אתה רוצה?" שאל אותי ועיניו חדרו אל עיני.

נישקתי אותו, "אני רוצה שנתמקד בהווה." אמרתי בשקט, לוחש את זה לאוזנו כאילו היינו מוקפים אנשים. הוא חייך אלי, החזיר לי נשיקה ליטף את שערי, ושלח אותי בחזרה לשיעור. 
במהלך כל היום הייתי מרוכז בלימודים. הייתי אפילו טוב יותר, ידעתי הכל. הפצצתי בתשובות. הייתי בהיי, נהניתי. קבענו להיות בבית בשש כי אני סיימתי בשלוש והוא בחמש בגלל החזרות להצגת סוף שנה שלהם. שלושת השעות הללו הותירו לי זמן לעשות כמה דברים. הלכתי לסיבוב עם דן על האופנוע. ישבנו בגלידריה שבנמל, דיברנו על החיים שלו. ועל החיים שלי. איך אנחנו פותרים את הבעיות שלנו. אבל לא העזתי לספר לו על אופק. את זה בחרתי לשמור בסוד ממנו. בעשרה לשש הוא הוריד אותי בבית שלי. כשנכנסתי הבית היה חשוך, אופק שכב שפוך על הספה, ישן. הוא לבש את אותם הבגדים שהלך איתם בבוקר לבית הספר. לרגע חשבתי אולי לתת לו לישון, אבל בסוף ביטלתי את הרעיון הזה. נשכבתי לצידו על הספה, נישקתי לאוזנו, ואז התחלתי לרדת לכיוון חבילתו. שחררתי את חגורת מכנסיו. פתחתי את הכפתור הגדול ופתחתי את הרוכסן, הוא לבש תחתונים לבנים שהדגישו את כל חבילתו. נגעתי בזה קצת, מנסה לעורר אותו מעט, אבל לא הצלחתי. ליקקתי את איברו מעל התחתון, מרטיב את כל האזור עם הרוק שלי. לבסוף פשטתי גם את תחתוניו. ונותרתי אני הוא ואיברו. הכנסתי אותו לפי. מנסה לעורר אותו. תחילה זה לא עזר, אבל לאט לאט הרגשתי התקדמות, הוא התחיל לעמוד, וגם אופק התחיל להתעורר איתו. עליתי למעלה ולמטה, ליקקתי את איברו, מכניס אותו לפי ומנסה לדחוף את כולו עד הגרון, הוא הגיע לי.

אופק התעורר, ליטף את ראשי והרים אותי אליו. "בוקר טוב." אמר בחיוך ונשק לי. ידו התעסקה בכפתורי מכנסיי. פותח אותם אחד אחד. עזרתי לו מעט ופשטתי את מכנסי, תחתוני, עוזר לו לפשוט את חולצתו, והוא עוזר לי גם. נשארנו עירומים אחד על השני, בטן אל בטן, זין אל זין. פה אל פה, לשון אל לשון. נהניתי מזה. זה עורר אותי. ההרגשה שהוא נתן לי. התיישבתי על בטנו, אחזתי בידי את איברו העטוף ברוקי. כיוונתי אותו אל הפתח שלי. ובבת אחת התיישבתי עליו. זה כאב, לא כמו אתמול, הרבה פחות, אבל עדיין כאב. עליתי קצת וירדתי. ושוב, ושוב. רכבתי עליו לאט, בכל פעם הכאב ירד, עד שנעלם והרגשתי רק הנאה מהמוט התקוע בישבני. הוא התיישב בעודי תקוע על מוטו, נישק אותי, אחז בי והרים אותי אל החדר, בעוד איברו ממשיך לפלח אותי. הוא השכיב אותי על קצה המיטה. מפמפם אותי ברגש, הוא גנח וזה חירמן אותי. "אני גומר." הודיע לי והגביר את הקצב. מטחים חמים מילאו את בטני. זאת הפעם הראשונה שגמרו בתוכי. וזה הרגיש טוב. הוא יצא ממני, ואני טפטפתי את זרעו על הסדינים. הוא נשכב מעלי, מנשק אותי. יורד מהפה אל הצוואר, אל הבטן דרך פטמותיי. עובר על קווי המתאר של ששת קוביותיי ואז יורד אל איברי הזקור. הוא הכניס אותו לפיו, שיחק קצת בביצי, יונק אותם לפיו. דוחף אצבע, וכל פעם מוסיף אצבע. ארבע הצבעותיו מפמפמות אותי ואני נהנה מזה. הוא עלה וירד עם פיו על איברי. הזהרתי אותו שאני עומד לגמור, אבל הוא לא חדל ממלאכתו. גמרתי בפיו והוא שתה הכל בהנאה. לאחר מכן בא לנשק אותי ואז הכריז, "לחיי האהבה."

"לחיי האהבה." הסכמתי איתו וחזרנו לסבב שני.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...